בגובה של יותר מ-2,100 מטרים, מול פסגות האלפים, נפתחה החודש אטרקציה חדשה שלא ממש מיועדת לבעלי פחד גבהים: נדנדת ענק בגובה 12 מטרים, שמרימה שלושה נוסעים עד לזווית של 90 מעלות – ואז משחררת אותם לתנופה מול העמק. המתקן החדש בגראן שאמוסייר שבשווייץ אמנם מספק לא מעט צרחות ונוף עוצר נשימה, אבל מאחוריו עומד גם סיפור רציני יותר: הניסיון של אתרי הסקי באלפים להמציא את עצמם מחדש בקיץ, ולהיערך לעתיד שבו השלג הופך לפחות צפוי בשל שינויי האקלים.
גלריה


תיירים נהנים מ-BalancAIR, נדנדת הענק החדשה בפסגת גראן שאמוסייר, מעל וילאר-סור-אולון שבמערב שווייץ
(Fabrice COFFRINI / AFP)
"יש קצת פרפרים בבטן, אי אפשר להכחיש, אבל ברגע שעולים על זה – זה פשוט מדהים. מרגישים כמו ציפור", סיפרה לסוכנות הידיעות AFP אלכסנדרה אנשוז, בת 37, שהגיעה לנסות את האטרקציה עם בעלה ובתם בת ה-10.
הנדנדה החדשה ניצבת בפסגת גראן שאמוסייר, בגובה 2,110 מטרים, ונתמכת במבנה מתכת גדול בצורת V. היא פתוחה לכל מי שמחזיק בכרטיס לרכבלים ויכולה לשאת שלושה אנשים בכל סיבוב.
החוויה מתחילה כשהנוסעים מתיישבים בפישוק על מושבים המחוברים למבנה מתכת המעוצב בהשראת יעל אלפיני. הם נחגרים היטב ואוחזים בכידון, ואז נכנסת לפעולה מערכת של כבלים וגלגלות שמרימה אותם בהדרגה עד לזווית של 90 מעלות, כשהם תלויים כשפניהם מופנות כלפי מטה.
ואז מגיע הרגע שלשמו עלו להר: כבל הבטיחות משתחרר והנדנדה נופלת קדימה אל התנופה. הצרחות – ולעיתים גם כמה קללות – מלוות את הירידה, ומיד אחריה נפתח מול הנוסעים הנוף: העמק הירוק, רכסי האלפים והפסגות הסלעיות שעליהן עדיין נותר מעט שלג.
מארק טרופר, בן 70, הגיע למתקן כשהוא, לדבריו, מפחד ונלהב כמעט באותה מידה. "זה מפחיד, בדיוק כפי שציפיתי, ואז פשוט נעתקו המילים מפי. אפילו לא צעקתי", סיפר ל-AFP. "הירידה עוצרת נשימה, ואחר כך הנוף פשוט נהדר".
כשהשלג נעלם, מחפשים סיבות אחרות לעלות להר
מאחורי האטרקציה החדשה עומד גם שיקול כלכלי. אתרי הסקי באלפים מחפשים בשנים האחרונות דרכים למשוך מטיילים אל ההרים גם מחוץ לעונת הסקי, ובמקביל לנצל בקיץ את הרכבלים והתשתיות שפועלים בעיקר בחורף. שינויי האקלים והחשש מעונות שבהן כמויות השלג יהיו קטנות או בלתי צפויות רק הופכים את הצורך הזה לדחוף יותר.
"אנחנו באמת מנסים לגוון את ההיצע שלנו", הסביר ל-AFP מרטן דבורו, מנהל אתר הסקי וילאר-גריון-דיאבלרה. לדבריו, הנדנדה, שמתנשאת לגובה 12 מטרים ודומה למתקנים שכבר הוקמו בין היתר במז'ב ובלה קלוזה שבצרפת, "מאפשרת לנו להציע אטרקציה שיכולה לפעול בלי קשר לתנאי השלג".
באופן מעט אירוני, לפחות בטווח הקצר שינויי מזג האוויר דווקא היטיבו עם האתר. בשתי עונות החורף האחרונות הוא רשם מספר שיא של מבקרים, בין היתר משום שגולשים שנהגו להגיע לאתרי סקי נמוכים יותר עברו לאתרים בגובה רב יותר, שבהם תנאי השלג היו טובים יותר.
אבל באתר לא בונים על כך שהמצב יימשך. "ברור לנו שאנחנו מתמודדים עם שינויי האקלים", אמר דבורו. "ערכנו גם מחקר שבחן מה צפוי להיות פוטנציאל השלג שלנו בשנת 2050, ואנחנו פשוט נערכים למצב שבו יהיה פחות שלג, או שכמויות השלג יהיו פחות צפויות".
היעד: פי שלושה תיירים בקיץ
הפער בין עונות השנה עדיין עצום. בחורף מגיעים לאתר יותר מ-700 אלף מבקרים, ואילו בקיץ מספרם עומד על כ-100 אלף בלבד. כעת שואפים שם לשלש את מספר המבקרים בעונת הקיץ בשנים הקרובות – יעד שלדברי דבורו יחייב להוסיף עוד פעילויות ואטרקציות לצד הנדנדה החדשה.
כבר היום מי שעולה לאזור בקיץ לא מגיע רק בשביל הנדנדה. מטיילים צועדים בשבילים הירוקים, בעוד רוכבי אופני הרים, מצוידים בקסדות ובמיגון, דוהרים במורד שבילי עפר תלולים. בסמוך נמצאת גם יצירת "אמנות אדמה" (Land Art) זמנית של האמן הצרפתי גיום לגרוס, המוכר ברחבי העולם בשם הבמה סייפ (Saype), שצייר על צלע ההר דמות ענקית של ילד מצייר.
גם מיקום הנדנדה לא נבחר במקרה. לדברי דבורו, הוחלט להציב אותה באזור שכבר מושך אליו מבקרים רבים, במקום לפזר אטרקציות ותשתיות חדשות ברחבי ההר. המטרה, לדבריו, היא להשאיר את האזורים הפראיים והשקטים יותר של האתר לטובת מי שמגיעים לאלפים דווקא בשביל הטבע.







