הבלוגר הישראלי הכי מפורסם בעולם, נאס דיילי, הגיע השבוע לישראל להשתתף בכנס התיירות "מפה חדשה". עם כ-70 מיליון עוקבים ברשתות השונות, שהפכו אותו לתופעה גלובלית, נאס דיילי נחת בגן העיר בתל אביב כדי לדבר על תיירות, תדמית, שנאה ברשת ובעיקר על מה שמצפה לנו עכשיו בניסיון המורכב להתרומם מהשבר בענף התיירות.
שיחה אישית עם נאס דיילי
(צילום: אסף קמר)
האם תיירים יחזרו לכאן, או שישראל איבדה את מקומה על המפה העולמית?
"אין דבר כזה מדינה 'מבודדת' כשיש לך את ירושלים ונצרת", השיב דיילי שהביע אמון בתיירות הדתית בישראל. "אני חושב שזה כנראה הזמן הכי טוב להיות בעל מלון בישראל או להיות נהג מונית. אם אתה מוסלמי, נוצרי או יהודי – אתה רוצה לבקר בישראל, ואם אין מלחמה אתה תבוא אני חושב שהם יגיעו בקרוב במאות אלפים או במיליונים".
האם עכשיו, כשהמלחמה נגמרה, ישראל יכולה לשפר את התדמית שלה בעולם?
"אני חושב שכן. אני לא בטוח, אבל אני אופטימי".
נאס דיילי, ששמו המקורי הוא נוסייר יאסין, נולד וגדל בעיירה עראבה שבגליל התחתון. ב-2016 הוא החל לפרסם יומן וידאו שבו תיעד את הרפתקאותיו, ומאז הפך למשפיען הרשת המשמעותי ביותר שיצא מישראל.
לאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר הוא סיפר לעוקביו כי עד אז היה בקונפליקט בנוגע לזהותו, כשלפני האירועים ראה את עצמו כפלסטיני-ישראלי, אך כעת הוא קודם כל ישראלי. "יש לי רק בית אחד - ישראל. לפעמים צריך טלטלה כזאת כדי לראות את הדברים בבהירות", אמר אז.
3 צפייה בגלריה
נאס דיילי באחד מסרטוניו. אחרי 7 באוקטובר הצהיר כי הוא קודם כל ישראלי
(Nas Daily / youtube)
כעת, יותר משנתיים אחרי, ביקשנו ממנו לתאר את המחיר האישי ששילם ברשתות, ובכלל, אחרי שעמד פומבית לצד ישראל. "זה לא משנה מה איבדתי", השיב, "הרווחתי בדרכים אחרות ואני מרגיש שכולם הפסידו. הרבה ישראלים הפסידו והרבה פלסטינים הפסידו, הרבה אנשים שאין להם שום קשר לסכסוך הפסידו. כולנו הפסדנו. אף אחד לא באמת ניצח".
לשאלה האופנתית, אם הוא מציג עצמו כישראלי במהלך מסעותיו, השיב: "אני אף פעם לא אומר שאני מיוון או מלטה, אני תמיד אומר שאני מישראל - ואני אוהב את זה שלא תמיד הם אוהבים לשמוע. אני חושב שהתדמית השלילית של ישראל היא במצב הכי נורא שהיה ברשתות החברתיות מאז שהן התחילו. אז ההמלצה שלי: פשוט תיסע למדינות ידידותיות ולא צריך לנסוע לאירופה בכל מקרה. עם מלחמה או בלי מלחמה, אירופה לא מעניינת. אירופה משעממת".
פוסט התמיכה בישראל שנאס פרסם בתחילת המלחמה
אז לאן לנסוע?
"יבשת אסיה - אני אוהב את אסיה, היא נהדרת: תאילנד, וייטנאם, הודו, סרי לנקה, בהוטן, דובאי. תטיילו יותר באסיה - שם אוהבים אתכם ומקבלים אתכם".
הוא התייחס גם לקושי לטייל בארצות שונות בעולם כישראלי. "הדרכון הישראלי מדהים, אבל אסור לקחת אותו כמובן מאליו, הוא נוראי למדינות מוסלמיות ורציתי לנסוע לשם. אז קניתי דרכון קריבי ב-150 אלף דולר".
האולם בתל אביב היה מלא באנשי תיירות ויוצרי תוכן, וכולם התרגשו לראות את האגדה שהפכה לתופעה עולמית. נאס דיילי עלה לבמה במחיאות כפיים סוערות, והיה ברור מהרגע הראשון שלא משנה על מה הוא ידבר זה הולך להיות כיף ומעניין.
"גדלתי בישראל 18 שנה. ורציתי לברוח. זו האמת. היה קשה מאוד לחיות בכפר. קשה. הרגשתי שאני חייב לצאת, חייב אוויר", סיפר. "התקבלתי להרווארד במקרה, בהפתעה. קיבלתי מלגה בבוסטון ושם הכרתי את החברים הישראלים הראשונים שלי. סיימתי ללמוד, עברתי לניו יורק ואז התחיל המסע האמיתי – הסרטונים".
הוא נאנח והעלה זיכרונות מפרויקט של אלף סרטונים יומיים שהפכו אותו למפורסם. "כל סרטון לקח 15 שעות עבודה. אלה סרטוני תיירות – אתה טס ליפן ועושה סרטון על הניקיון, טס למדגסקר ומצלם את עץ הבאובב. 1,000 סרטונים. כל אחד 15 שעות עבודה. לקחתי את זה מאוד ברצינות. אם אתם רוצים לעשות תוכן תיירות – תשקיעו 15 שעות בכל פיסת תוכן".
מאות אלפי עוקבים רגילים לשמוע את נאס מתלהב ממקומות אקזוטיים, אבל כשהוא נשאל מה למד לאחר אלף סרטונים – התשובה הייתה הפוכה. "העולם משעמם", אמר. "אני מתכוון לזה. אנחנו הרבה יותר דומים ממה שאנחנו חושבים. כולנו אוהבים את הילדים שלנו. כולנו רוצים להיות מאושרים. כולנו רוצים כסף. ההבדל בינינו הוא אולי אחוז אחד".
הפרובוקציה הזו הפכה פתאום למסמך פילוסופי על אנושות, על חיבור ועל נקודת מבט אוניברסלית. "המטרה שלי היא לקרב בין אנשים. שלוש מילים: bring people together. כל הילדות שלי ראיתי אנשים נקרעים אחד מהשני. רציתי שהחיים שלי – והפרויקט שלי – יעשו את ההפך. יהודים ומוסלמים, הינדים ומוסלמים – פשוט להיות ביחד". הוא לא מדבר על סיסמאות, זו התכנית האמיתית שמניעה אותו כבר עשור.
אחד הרגעים המצחיקים והמרגשים בשיחה היה כשנאס סיפר על בת הזוג שלו - יהודייה מישראל. "ידעתי שיהיה קשה להתחתן עם אישה הודית, יפנית או אירופית", אמר. "הייתי צריך מישהי שאכפת לה מאוד מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. זה חלק גדול מהחיים שלי. אז היו רק שתי אפשרויות: פלסטינית או יהודייה. ובניו יורק יש יותר יהודיות. מצאתי אהבה. היא מדהימה. כולם צריכים לעקוב אחריה".
