חברת התעופה אייר קנדה מתמודדת עם ביקורת חריפה בעקבות תלונה רשמית שהוגשה נגד דיילת, אשר ענדה סיכה פוליטית מעוררת מחלוקת במהלך טיסה. הסיכה, שעוצבה בצורת מפת ישראל, שילבה באופן בולט את צבעי דגל פלסטין ותמונה של מסגד אל-אקצא.
התקרית אירעה בטיסה מטורונטו לאטלנטה, כאשר נוסע יהודי שהזדעזע מהמסר הפוליטי בחר להגיש תלונה רשמית נגד הדיילת. התזמון של האירוע רגיש במיוחד עבור החברה, שכן הוא התרחש בסמוך להשקת ברית גלובלית חדשה ויוקרתית עם חברת אמירייטס מדובאי.
על פי דיווח באתר התעופה הבינלאומי Travel and Tour World, הסיפור תפס תאוצה במהירות ברשתות החברתיות. הוא הצית דיון רחב סביב גבולות הביטוי האישי של עובדי חברות תעופה והצורך בשמירה על ניטרליות ומקצועיות מוחלטת מול קהל נוסעים מגוון ורגיש.
פוסט באינסטגרם שפרסם הנוסע שהתלונן:
בתגובה לתלונה, אייר קנדה פרסמה הצהרה רשמית שבה אישרה כי היא בודקת את הנושא לעומק. החברה הדגישה כי קוד ההתנהגות שלה מחייב את כל העובדים לדבוק בו, במיוחד בכל הנוגע לשמירה על מקצועיות וניטרליות מוחלטת באינטראקציות עם הנוסעים.
"אנחנו בוחנים את הנושא ונטפל בו ישירות מול העובד המעורב, בהתאם לצורך", כתב דובר החברה במייל לעיתון הקנדי "נשיונל פוסט" שדיווח גם הוא על התקרית. "יש לנו מדיניות לגבי מדי הצוות, שמגדירה אילו סיכות וסמלים מותרים. יש רשימה מצומצמת של סיכות מאושרות, אף אחת מהן אינה פוליטית".
הנוסע שהגיש את התלונה, הסופר ואיש העסקים ישראל אליס, מסר לעיתון הקנדי כי "אין מקום לאמירות פוליטיות מכל סוג שהוא בחברת תעופה ציבורית, במיוחד כאלה שמזוהות באופן ברור עם סוגיות מקוטבות המשמשות מסווה לאנטישמיות". מקרים כאלה, לדבריו, "מנרמלים קריאות למחיקת העם היהודי". הוא הוסיף: "סיכה המתארת את פלסטין במקום ישראל היא קריאה ברורה לרצח עם".
התקרית באייר קנדה מצטרפת לשורה של אירועים דומים שהפכו לתופעה ויראלית ומעיקה על חברות תעופה גלובליות בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז אירועי אוקטובר. הנושא המרכזי העומד על הפרק הוא האיזון העדין בין זכות העובד לביטוי אישי לבין דרישת החברה לשמור על ניטרליות מוחלטת בסביבת עבודה המשרתת קהל בינלאומי ומגוון.
חברות תעופה אמריקניות גדולות, כגון דלתא איירליינס, יונייטד איירליינס ואמריקן איירליינס, נאלצו להתמודד עם תלונות דומות על דיילים שענדו סמלים פלסטיניים – כולל סיכות דגל ואף סיכות אבטיח (סמל המזוהה עם תמיכה בפלסטינים). במרבית המקרים, הסערות הציבוריות והאקלים הפוליטי הובילו את החברות להחמיר את מדיניות המדים: רבות מהן אסרו לחלוטין על ענידת סיכות של דגלים זרים או סמלים פוליטיים, והתירו לענוד רק את דגל המדינה (ארה"ב, במקרה שלהן), סיכות המייצגות כישורי שפה או סמלים רשמיים של החברה ואיגודי העובדים. מדיניות זו נועדה למנוע חיכוכים בין נוסעים לצוות ולצמצם נזק תדמיתי כתוצאה מהצגת עמדות פוליטיות מפלגות.
