התוכנית הגרנדיוזית של משרד התיירות לשיקום העוטף שפורסמה כאן שלשום באופן בלעדי עוררה תגובות נדהמות בקרב אנשי תיירות ותיקים, ביניהם למשל פורום מקדמי תיירות נגב (כ־30 גורמים הפועלים במסגרת אשכול נגב מערבי) שאומרים ל-ynet: "עצוב עד כמה התוכנית מנותקת מהשטח. מזל שבמקביל יש מספר תהליכי תכנון מסודרים שנעשים עם הרשויות והגורמים המקומיים. נקווה שבתהליכים אלה תמצא הדרך להתאים את התיעוד לאופי המקומי ולשאיפות התושבים".
גם אלעד בצלאלי סמנכ"ל מנהל מטה ומורשת במועצה לשימור אתרים, לא מבין את ההיגיון בתוכנית. "הרי טבח 7 באוקטובר הוא אירוע שמבחינה היסטורית עדיין מתקיים, הוא לגמרי הווה, ולדבר כבר על הנצחה שלו זה מאוד מורכב. בשביל הנצחה צריך פרספקטיבה וצריך פריזמה היסטורית, כי לכל אחד יש את הנרטיב שלו".
בצלאלי מסביר מה נכון לעשות. "להתבסס על כמה שיותר אתרי מורשת גדולים וקיימים בעוטף, שכבר מספרים את סיפור הגבורה של הנגב, ולחזק אותם במקום להקים משהו שייקח לו חמש שנים להיות מוכן. תחשבי שעוד לא קם מוזיאון שמספר את הסיפור של מלחמת יום כיפורים" הוא אומר, ואי-אפשר להחמיץ את האירוניה.
ואכן, בעוטף יש לא מעט אתרי מורשת קיימים שאפשר לבנות עליהם את הגשר לתיעוד של 7 באוקטובר. בשדרות יש את מוזיאון בית המייסדים שנחנך רק לפני שנתיים, בניר עם יש את מוזיאון המים והביטחון שמשווע לתקציבים, בנתיבות בית המייסדים שמוקם עכשיו, ויש גם את בית שביתת הנשק שנמצא שני מטר מהגבול, ושהוקם בעידודו של אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב, שנרצח.
בצלאלי: "הקושי הוא לא להקים את האתרים, אלא לתחזק אותם. בכל האתרים האלה ועוד – כל מה שצריך זה לחדש, להוסיף נדבך של מה שקרה, לשפר, לתרגם לאנגלית, להוסיף תצוגות עדכניות, ובשום אופן לא להקים מאפס".
"בתיירות חשוב מאוד לחבר את התכנון ל-DNA של המקום, לבחון את שילוב הנרטיבים. צריך תיירות שתציע חוויה מרגשת שבמסגרתה מקומיים יוכשרו לספר את הסיפור של המקום על גווניו, להציג את המורכבות וגם פנים אל העתיד, ממקום אופטימי"
גם ד"ר שחר שילה, היסטוריון של תיירות, ראש החוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון, ומרצה בבן גוריון לא מתלהב מהתוכנית: "מה פתאום פארק שעשועים? אלה היתרונות היחסיים של הנגב המערבי? שאת זה יעשו בסופרלנד. בתיירות חשוב מאוד לחבר את התכנון ל-DNA של המקום, לבחון את שילוב הנרטיבים. צריך תיירות שתציע חוויה מרגשת שבמסגרתה מקומיים יוכשרו לספר את הסיפור של המקום על גווניו, להציג את המורכבות וגם פנים אל העתיד, ממקום אופטימי. בנוסף, יש את התאמת התשתיות. עד היום לא הגיעו לנגב המערבי תיירים, אלא רק מקומיים שבאו לראות כלניות והלכו הביתה. עכשיו מצפים למיליון וחצי עד שני מיליון מבקרים בשנה. הפתרון הוא להשקיע בתשתיות, בתחבורה מותאמת, ובזה החמ"ת – החברה הממשלתית לתיירות – מאוד טובה".
מהחברה הממשלתית לתיירות נמסר: "התוכנית גובשה לאחר עבודת מטה עמוקה ומשמעותית בשטח במטרה להביא את התוצרים הטובים ביותר לציבור ולתושבי העוטף בפרט, כאשר דבר אחד עומד אל מול עיננו - שיקום מחדש, תקומה וטובת התושבים, כל זה תוך הדברות עם הציבור. מדובר בתכנית ראשונית שמימושה יעשה בשיתוף ראשי המועצות והתושבים".
