רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תקצה השנה כ-101 מיליון שקלים עבור פיתוח 78 מיזמים סביבתיים ואקולוגיים והנגשתם לציבור. כך אושר בשבוע שעבר בישיבת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים. בין הפרויקטים שימומנו: שיקום נחל חרוד באמצעות הזרמת מים נקיים מהמעיין שמזין את הסחנה ונחל האסי – והקמת בריכות שכשוך בתחומי בית שאן, שיקום נחל שומר – יובל של נחל תבור שדרכו זורם כיום אל השמורה הפופולרית זיהום כתוצאה מרעיית בקר, הקמת טיילת בשפך נחל נעמן, שיקום נחל צלמון ב"עמק הזיתים" היפהפה, פיתוח והנגשת גבעת הברפיליה במודיעין, הקמת מרכז צפרות בפארק נחל באר שבע ופיתוח מיזם תיירותי-חקלאי לאורך נחל צין בנגב. אלו כמה מהמיזמים שיזכו השנה למימון:

שיקום נחל חרוד וחיבורו אל בית שאן

8 צפייה בגלריה
הדמיית בריכות השכשוך בנחל חרוד בתחומי בית שאן
הדמיית בריכות השכשוך בנחל חרוד בתחומי בית שאן
הדמיית בריכות השכשוך בנחל חרוד בתחומי בית שאן
(ערן געש אדריכלות ונוף)
רמ"י תקצה 3.11 מיליון שקלים לטובת קידום הזרמת מים מעין עמל – המעיין שמזין את גן השלושה (הסחנה) ואת נחל האסי – אל נחל חרוד. זאת לצורך החייאת הנחל, אשר מימיו מזוהמים כיום בעקבות הזרמת שפכים תעשייתיים והזרמת מים מבריכות הדגים של הקיבוצים סביבו.
סוגיית הזיהום בנחל חרוד עלתה רבות במסגרת הקרב על נחל האסי – ומובילי המאבק הפנו אצבע מאשימה אל עבר תושבי קיבוץ ניר דוד בטענה שהם מונעים מהציבור גישה אל הנחל הצלול שחוצה את הקיבוץ, ובמקביל מזרימים מים מזוהמים מבריכות הדגים שבבעלותם אל נחל חרוד – אשר זורם לעבר בית שאן הסמוכה. מנגד, בניר דוד הבהירו כי הזרמת המים מבריכות הדגים של הקיבוצים סביב הנחל נעשית כחוק וכי המים עומדים בתקנים של המשרד להגנת הסביבה.
נחל חרוד הוא אחד הנחלים המרכזיים המקשרים בין אזור הים התיכון לנהר הירדן ומהווה מסדרון אקולוגי חשוב ביותר המקשר את אזור החוף עם בקע ים המלח. תוואי הנחל מתפתל לאורך כ-32 ק"מ מעפולה במערב ועד השפכו לירדן במזרח.
המיזם, שנעשה בשיתוף עם עיריית בית שאן, יכלול הקמת מוקד מים תיירותי לצד שחרור מים אקולוגי ישירות לבריכות שכשוך שיוקמו, שיקום נופי בגדת הנחל תוך יצירת מפלים ובריכות בנחל, לצד גיוון בתי גידול הצומח, יצירת חתך נחל מדורג ופשטי הצפה במקומות שניתן, תגבור צמחיית נחלים מקומית במקומות מופרים ונטיעות עצי צל מקומיים.
במרכז התוכנית שיקום אקולוגי הנסמך על תוכנית מים שאושרה לנחל חרוד, אשר במסגרתה מוזרמים לנחל מים שפירים כל השנה, לצד סילוק מזהמים וממשק ריקון מי בריכות דגים בחורף. במסגרת המיזם יופרדו המים המשוחררים לצרכי תיירות ונופש ממי ריקון המדגים. השיקום האקולוגי כולל טיפול בדפנות נחל חרוד והפיכתם ממופע תעלה מדופנת לערוץ מורכב ומגוון.

שיקום ופיתוח נופי בשפך נחל נעמן בעכו

8 צפייה בגלריה
הדמיית הפרויקט בנחל נעמן
הדמיית הפרויקט בנחל נעמן
הדמיית הפרויקט בנחל נעמן
(עיריית עכו)
הקרן הקציבה כ-3.57 מיליון שקלים להמשך השלמת שביל נחל נעמן במקטע הסמוך לשפך הנחל לים – פרויקט דגל של עיריית עכו. בשביל העובר לאורך נחל נעמן ומתאים לתיירות ופנאי, מבקשת העירייה לבצע שיקום נופי ואקולוגי, ולהנגיש את הנחל לציבור באמצעות מיזמי תיירות ונופש.
פעילות השיקום כללה עד כה העשרה של המגוון הביולוגי בסביבת הנחל וטיפול בזרימתו הטבעית, ובמסגרת הפרויקט שתוקצב כעת ייסללו שבילים, גשר וטיילת לטובת הציבור הרחב – אשר יביאו להגברת ההנאה מהנחל והמודעות הסביבתית לנוף ולסביבה. בין היתר יוקמו מערך שבילי טיילות ומצפורי צפרות לאורך הנחל, אשר יקשרו את מעלה נחל נעמן עם השפך לים. כמו כן תשוקם מסילת הברזל שננטשה והיא תהפוך לשביל טיול ומרפסת תצפית לנחל, ויימשך השיקום האקולוגי לשטחים שהופרו בעקבות עבודות תשתית של הרכבת ודרך דוד רמז.

שיקום נחלים ורצף שטחים פתוחים סובב מגדל העמק

מגדל העמק שוכנת על השלוחה המערבית של הרי נצרת ומתנשאת מעל עמק יזרעאל המתפרס במורד, ומהמורדות הדרום-מערביים של העיר משתפך מטה נחל יפעת אשר מנקז את אזור ההר וזורם דרומה במרחבי העמק עד למפגשו עם נחל מזרע. הנחל משמש כמסדרון המחבר בין נופי ההר המיוערים לבין הקרקעות הפוריות של העמק המעובדות בצפיפות.
רמ"י תקציב כ 2.36 מיליון שקלים לטובת שיקום המקטע העליון של נחל יפעת וחיבורו לחלק המקטע התחתון של הנחל ששוקם בעבר. התוכנית מציעה לשקם את המקטע העליון של הנחל ולהתחבר לפיתוח שכבר בוצע במקטעו התחתון, כן להקים אזורים לשימוש הציבור – ספסלים ופינות ישיבה לאורכו. במסגרת המיזם גם יוגדל ויגוון חתך הנחל, תוך ייצוב גדותיו באמצעות סלעי בולדר וצמחייה, ייסללו שביל טיילות מבטון וצמחייה תינטע לאורך הנחל. כמו כן פני השטח יונמכו והפסולת הרבה באזור תפונה.
8 צפייה בגלריה
הדמיית הפרויקט בנחל יפעת במגדל העמק
הדמיית הפרויקט בנחל יפעת במגדל העמק
הדמיית הפרויקט בנחל יפעת במגדל העמק
(ליגמ פרויקטים סביבתיים)
המקטע התחתון של נחל יפעת זכה במהלך השנה האחרונה לשיקום ופיתוח בעזרת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, ובעקבותיו נוצר במרחב מופע ייחודי של חיבור הנחל עם השכונה החדשה שהוקמה בדרום העיר, ומשם דרומה ללב העמק. המיזם שאושר בשנה זו עוסק במקטע העליון ההררי של הנחל – שבו שיפוע תלול יותר מהמקטע התחתון, תוואי מורכב יחסית ובעל מופע טבעי. המקטע צמוד לאזורים בנויים ובקרבתו שלוחות מיוערות.

שיקום נחל צלמון במקטע "עמק הזיתים"

רמ"י תקצה 1.77 מיליון שקלים להסדרת נחל צלמון ושיקומו במקטע "עמק הזיתים" בגליל התחתון – אזור חקלאי נדיר ביופיו בין היישובים מרר, סלאמה ודיר חנא. במקטע זה, שאורכו כ-5 קילומטרים, הנחל הוא אכזב ותחום מצדדיו בצפיפות במטעי זיתים עתיקים של תושבי הסביבה. מטרת הפרויקט היא להסדיר הנגשה מסודרת לציבור, בתוך המרחב החקלאי של המטעים.
8 צפייה בגלריה
הדמיית פרויקט נחל צלמון ב"עמק הזיתים"
הדמיית פרויקט נחל צלמון ב"עמק הזיתים"
הדמיית פרויקט נחל צלמון ב"עמק הזיתים"
(צילום: ליגמ פרויקטים סביבתיים)
במסגרת הפרויקט, שנעשה בשיתוף עם המועצה המקומית מרר, ישוקם הנחל על ידי פינוי פסולת מהמרחב, הסדרת דרכים ושבילים, שיקום רצועת הנחל ושיקום צמחי. פרויקט זה יגדיל את נגישות האזור למטיילים וכן יאפשר את החיבוריות הנדרשת בין היישובים בסביבה והגן הלאומי נחל צלמון. בנוסף, יפותחו גם מוקדי שהייה בנקודות מפתח לאורך המסלול. הפרויקט יתרום רבות לשיקום ושימור מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי וכן לשיקומם של שטחים פתוחים ונופי מורשת ותרבות.

שיקום נחל יפתחאל – ואדי ג'רבאן

רמ"י תממן את שיקום ואדי ג'רבאן בסכום של 1.09 מיליון שקלים. המיזם שנעשה בשיתוף עם המועצה המקומית כפר כנא עוסק בשיקום ערוץ נחל יפתחאל באורך 3 קילומטרים צפונית לכפר כנא. האזור המהווה פסיפס חקלאי מרשים בעל ייחודיות נופית הוא בעל פוטנציאל להפוך לאתר ביקור פופולרי ונגיש, אולם כיום קיימת במקום פסולת בניין ופסולת ביתית המרחיקה ממנו מבקרים ומטיילים.
8 צפייה בגלריה
הדמיית פרויקט ואדי ג'רבאן
הדמיית פרויקט ואדי ג'רבאן
הדמיית פרויקט ואדי ג'רבאן
(צילום: ליגמ פרויקטים סביבתיים)
במסגרת המיזם יוסדר מסלול טיילות מעגלי לאורך הנחל. שביל הטיילות המוצע יתחיל בחורשה שבה יוקם חניון עם פינות ישיבה מוצלות, וימשיך לאורך הנחל לצדי כביש בית רימון. לאורך השביל ישולבו פינות ישיבה ושילוט הסברה על נושאי היסטוריה, מורשת וטבע.
מרכיב מרכזי במיזם הוא השיקום האקולוגי והנופי של המרחב, הסדרה מבנית של הנחל והעלאת ערכו הנופי והסביבתי. אלו יתרמו ליצירת בתי גידול לחים להעשרת המערכת האקולוגית המקומית ולהגדלת מגוון המינים. שיקום חורשת האורנים המוזנחת יכלול טיפול במפגעי פסולת, במינים פולשים ובסלעים אשר חוסמים כעת את הגישה הרגלית אליה.

פיתוח שביל טיול וצמצום הזיהום בנחל שומר

רמ"י תקציב כ-1.19 מיליון שקלים לטובת הקמת שביל נופי להליכה רגלית ורכיבה על אופניים, שיחבר בין כפר מיצר לכפר קיש, תוך חציית תוואי נחל תבור. חלקו הדרומי של השביל יעבור על תוואי של דרך עפר קיימת לאורך נחל שומר (יובל של נחל תבור).
האזור נמצא בערכיות נופית ואקולוגית גבוהה מאוד, ולכן פיתוח השביל המוצע ייעשה על תוואי קיים וברוחב המינימלי הנדרש, על מנת למנוע פגיעה בערכי הטבע הקיימים. במקום יבוצעו נטיעות ויוקמו פינות ישיבה ומצפור כולל הצללה במפגש נחלים לטובת הציבור הרחב.
8 צפייה בגלריה
נחל שומר
נחל שומר
נחל שומר
(צילום: ערן געש אדריכלות נוף)
מטרות העל של הפרויקט, שנעשה בשיתוף עם המועצה המקומית בוסתאן אל-מרג', הינן שימור השטחים הפתוחים, שתילות נופיות של צמחים ממינים מקומיים במרחב הנחל, קידום מניעת סחף קרקע באמצעות בניית סכרונים בראשי הערוצים במקומות שבהם קיימת התחתרות קרקע, פיתוח שביל טיול, וצמצום הזיהום בנחלים על ידי הרחקת רעיית הבקר מהמים. יש לציין כי עדרי הבקר הרועים בסמוך לנחל שומר גורמים לזיהום אשר זורם אל הבריכות הפופולריות בקניון הבזלת של נחל תבור – אחת השמורות המטויילות ביותר בארץ. המיזם יאפשר גם קישור בין קהילות בתחומי המועצה האזורית, בדגש על קישור של כפר מצר לנחל שומר ונחל תבור.

פיתוח והנגשת גבעת הברפיליה במודיעין

רמ"י תקצה 2 מיליון שקלים למיזם בבגבעת הברפיליה הסמוכה למודיעין. הגבעה המתנשאת לגובה של כ-230 מטר נמצאת ממערב לשכונת אבני חן וממזרח לשכונת מורשת הנבנית בימים אלו. האתר הינו תל עתיק הממוקם על כיפה טופוגרפית שעליה מתקיים מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים. גבעת ברפיליה היוותה מקום יישוב לאורך דורות רבים, עד למלחמת העצמאות. בהתחשב בצמידות הגבעה אל העיר, היא מהווה אתר טבע עירוני וריאה ירוקה של שטח פתוח לרווחת המטיילים באזור.
המיזם שנעשה בשיתוף עם עיריית מודיעין-מכבים-רעות כולל פיתוח של פארק אקסטנסיבי ומינימלי שמטרתו שימור והעצמת הטבע הקיים, תוך הקפדה על אי-כניסת רכבים ממנועים לשטח, טיפול נופי בשולי הגבעה ובאזורים המופרים באמצעות בניית טרסות ונטיעת עצי בוסתן, והקמת שביל טיילת ראשי ונגיש שילווה בתאורה נמוכה וספסלי ישיבה לנוף.
השביל יקיף את הגבעה וייצור מסלול נוח להליכה וספורט, ויחשוף את המטיילים בו לטבע וההיסטוריה של המקום. מסלול זה יוביל לשלולית חורף באזור שבו קיימים כבר היום בורות מים. בראש הגבעה התוכנית מציעה להקים דק מרחף על גבי הטופוגרפיה הקיימת, אשר יעבור גם הוא דרך נקודות עניין ותצפית בגבעה מבלי לפגוע במרקם הטבעי של השטח. כמו כן יוסדרו שבילי הליכה מקשרים ושבילי שוטטות (שבילי עיזים) בגבעה.
8 צפייה בגלריה
הדמיית פרויקט גבעת הברפיליה
הדמיית פרויקט גבעת הברפיליה
הדמיית פרויקט גבעת הברפיליה
(עיריית מודיעין-מכבים-רעות)

שיקום נחל גמליאל

רמ"י תתרום 1.5 מיליון שקלים לפיתוח נחל גמליאל – פנינת טבע שאינה מוכרת לציבור הממוקמת בפארק נחל עקרון ואשר תונגש בקרוב לציבור. הנחל משתרע מאזור עינות גבתון, דרך מועצה מקומית מזכרת בתיה, מועצה מקומית קריית עקרון, מועצה אזורית ברנר והעיר יבנה.
המיזם, שנעשה בשיתוף רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש, כולל את טיפוח המסדרון האקולוגי שישתרע לאורך כ-16 ק"מ של נחלים ופארקים אקולוגיים הסובבים אותם. האתר מייצר מסדרון שיאפשר תנועה למטיילים, הולכי רגל ורוכבי אופניים לצידי הנחלים, וכן מסלול טיול רציף שיחבר בין שמורות הטבע של עינות גיבתון במעלה ועד פארק נחל השורק במורד, בלב אזור המרכז העמוס.
במסגרת המיזם ישוקם הנחל, ואחת הגדות תוסדר לטובת נופש ופנאי: יוכשרו מסלולי הליכה ומסלולי אופניים ויוקמו פינות ישיבה לטובת הציבור הרחב. גדת הנחל השנייה תשמר כגדה אקולוגית ותישמר הצמחייה הטבעית הגדלה בה כיום.

הקמת מרכז הצפרות בפארק נחל באר שבע

רמ"י תקצה כ-1.44 מיליון שקלים לטובת הקמת והנגשת מרכז צפרות בפארק נחל באר שבע. האזור נמצא על ציר נדידה של עופות, המנצלים את השינוי הנופי שבוצע במקום בשנים האחרונות לעצירה, כולל מינים נדירים וגם מינים שאינם אמורים להיות באזור – מעין "גן חיות" פתוח.
פארק נחל באר שבע הוא מיזם לפיתוח של פארק מטרופוליטני המשתרע על שטח של כ-5,300 דונם לאורך 8 ק"מ של ערוץ נחל באר שבע בתחום השיפוט של העיר. הקמת הפארק החלה מהצורך לשיקום נחל באר שבע והפיכתו לאתר טבע עירוני, ושיקום הנחל ופיתוח המיזמים כחלק מהפארק מקודמים לאורך שנים.
המיזם המוצע כעת הוא הקמת מרכז צפרות שינוהל לטובת הגנה ועידוד נחיתה של סוגי ציפורים במתחם הצפרות תוך העלאת המודעות בקרב התושבים, האקדמיה וצפרים שונים – הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית והבינלאומית – לחשיבות שמירה על הציפורים ומגוון המינים הקיים בבאר שבע. הקרן תהיה שותפה במימון פעולות הסדרת האזור והנגשת המיזם לציבור, ללא תקצוב הבינוי הכרוך בו שנעשה על ידי עיריית באר שבע.

"שפת מדבר" – מיזם הבוסתנים לאורך נחל צין

רמ"י תקצה 2.5 מיליון שקלים למועצה המקומית מצפה רמון לטובת מיזם "שפת מדבר" – מיזם תיירותי חקלאי ונופי בלב השטח המדברי המשתרע לאורכו של נחל צין.
במערב היישוב מצפה רמון, בתא שטח של כ-19 אלף דונם, קיים מרחב מדברי פתוח ובו נמצאים כיום חמישה מתחמים חקלאיים ותיירותיים – ואליהם מתוכננות להתווסף עוד שבע חוות תיירותיות המבודדות זו מזו, ואשר מייצרות חוויית תיירות מדברית אשר תכלול פיתוח של שבילי אופניים, מבואות, הסדרת כניסות, פינות תצפית ומשיכה תיירותית ועוד.
8 צפייה בגלריה
מיזם הבוסתנים בנחל צין בתוכנית "שפת מדבר"
מיזם הבוסתנים בנחל צין בתוכנית "שפת מדבר"
מיזם הבוסתנים בנחל צין בתוכנית "שפת מדבר"
(עיריית מצפה רמון)
מטרת הפיתוח במרחב הציבורי בתוכנית "שפת מדבר" היא הנגשת העוצמה והיופי במרחבי המדבר והחקלאות שבו למבקרים – כך שיחושו בטוח לטייל בו, ללמוד אותו וליהנות ממנו. התכנון נעשה תוך חשיבה על המאזן העדין בין הנגשת המדבר לשמירה על איכויותיו, ותוך מזעור הפגיעה בנוף ובערכי הטבע.
מיזם הבוסתנים, המהווה חלק משמעותי בתוכנית "שפת מדבר", מתוכנן כמרחב שוטטות שבו מוקדי פיתוח במרחבי הוואדיות, אתרי עתיקות ומסלולי הליכה וטיול. על פי התכנון יוקמו מוקד ואדי ראשי ומרחבי שהייה בוואדיות נוספים, אשר יאפשרו אתנחתא קלה מהחום במתחם מוצל ונעים באמצעות גידול עצים בשיטת הטראסות הקדומות, תוך התאמה לטופוגרפיה הקיימת באזור. אזורי המנוחה והתצפיות יוטמעו בקווי הרכס ובנוף. מוקדי עתיקות, בהם חוות חקלאיות מהתקופה הביזנטית, יטופחו וישומרו כך שיציגו את המורשת והתרבות העתיקה של האזור.

"איזון בין צורכי שימור לפיתוח"

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל, בראשות מנהל רמ"י ינקי קוינט, פועלת קצת פחות מעשור. הקרן מקצה מידי שנה, עשרות מיליוני שקלים לסיוע במימון מיזמים העוסקים בשמירה, פיתוח סביבתי וטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים. הקרן פועלת אל מול משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, גופים מוניציפליים, חברות ממשלתיות וגופים נוספים לתמיכה במיזמים בשטחים הפתוחים ולשימורם.
לדברי קוינט, "הקרן לשמירה על שטחים פתוחים היא אחד הגופים המרכזיים כיום במימון מיזמים סביבתיים בישראל. אנו רואים חשיבות באיזון בין צורכי שימור לפיתוח ובהנגשת השטחים הפתוחים לציבור הרחב למטרות נופש ופנאי. לכן הקמנו את הקרן שתקציבה נגזר מדי שנה מהכנסות הרשות".
מאז הקמתה הקצתה הקרן כמיליארד שקלים ליותר מ-700 מיזמים סביבתיים. כ-30 אחוזים מתקציב הקרן מיועד לטובת שיקום, שימור ופיתוח של פרויקטים לתועלת הציבור, וכן לקידום השימוש בשטחים פתוחים ובכללם בשטחי פארקים גדולים ואזורי נופש מטרופולינים. במסגרת קול קורא מגיעות להנהלת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים כ-200 פניות ובקשות לקבלת תקצוב מדי שנה, ומתוכן מתוקצבות 40 אחוז מהפניות.