בשבת בבוקר, 28 בפברואר, יצא לדרך מבצע "שאגת הארי" – ויחד עמו נסגרו שוב השמיים, כפי שקרה קודם לכן במבצע "עם כלביא". עם פתיחת המלחמה נדרש פינוי מיידי של כ-80 מטוסים שחנו בנתב"ג. אלא שהפעם, לאחר הניסיון מהמערכה הקודמת, תוכניות ההיערכות כבר היו מוכנות מראש: מתווה מסודר להפעלת השדה גם תחת מתקפה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף, רשות התעופה האזרחית וגורמי הביטחון.
אזעקה בנתב"ג - שרת התחבורה מפקחת על פינוי הנוסעים
כדי לראות כיצד נראה המתווה הזה בפועל בשטח, הצטרפנו אתמול (יום א') לסיור מיוחד בנתב"ג – בזמן שהשדה ממשיך לפעול תחת ירי טילים והתרעות. את הסיור פתחנו בירידה למרחב מוגן. לא, זה לא היה תרגול – אלא אזעקת אמת. כל הטלפונים הניידים סביבנו פצחו בצליל הצורם של ההתרעה, והאזעקה נשמעה. הצצה מהירה באפליקציית Flightradar העלתה כי שוב מטוס של אייר חיפה מלרנקה, שהיה בדרכו לנחיתה, מעוכב באוויר – נוהל שהפך לשגרה בתקופת המלחמה מאז פתיחת מבצע החילוץ.
בחדר השליטה של ניהול מבצע "שמיים פתוחים", למרות שיגורי הטילים שאינם פוסקים, התקיימה בדיוק באותו זמן הערכת מצב נוספת, בנוכחות מלאה של כל הגורמים הרלוונטיים. קשובים לכל התדרוכים וההנחיות שהועברו בחדר המצב, שמחנו לשמוע כי הטיל ששוגר מאיראן לעבר מרכז הארץ יורט בהצלחה.
במקביל הופעל נוהל קבוע: טרקטורוני ה"שטיחים" פעלו על פי שגרת העבודה וסרקו את מסלולי הנחיתה וההמראה כדי לוודא שאין שברים או רסיסי מתכת מהיירוט. ה"שטיחים" אוספים את הרסיסים ומנקים את המסלולים בצורה יסודית.
ברקע התבשרנו שטיל נוסף מאיראן לעבר אילת. אין ספק שהאויב אתגר את כל מי שהיו דרוכים כאן 24/7, במבצע שהוא אולי אחד הגדולים שנוהלו בענף התעופה. רק לאחר שכל המסלולים נסרקו היטב חזרו לשגרה המבצעית וחידשו את הנחיתות וההמראות, תחת מגבלות המתווה שעליהן עוד נפרט בהמשך.
המסלול שעובר הנוסע: מאולם G ועד לשרוול C
אז איך נראה בפועל תהליך הטיסה בנתב"ג – מהרגע שהנוסע מגיע לשדה ועד ההמראה? הנוסעים היוצאים מהארץ מתייצבים לצ'ק אין ולבידוק באולם G – ולא באולם טיסות יוצאות כפי שקרה בימי שגרה. הסיבה לכך היא שאולם G הוא הקרוב ביותר לירידה למרחבים המוגנים, ונלקחה בחשבון האפשרות לפנות עד 1,500 איש בזמן אמת במהירות המרבית למרחב מוגן.
מנכ"ל רש"ת מסביר מדוע יש מגבלת נוסעים
לאחר מסירת המזוודות בצ'ק אין והשלמת הליך הבידוק, הנוסע ממשיך לביקורת גבולות ומשם עושה את דרכו לשרוול C, שם הוא ממתין בגייט לטיסה שלו. במקום פועל בית קפה אחד – טאטי – וממולו חנות דיוטי פרי קטנה שגם היא פתוחה. על המסלול בזרוע C – היחיד שפועל כרגע לטיסות מסחריות – עמדו שני מטוסים לקראת המראה: האחד של ישראייר, שכבר נדחף מהשרוול לעבר מסלול ההמראה, והשני של ארקיע, שעדיין היה מחובר לשרוול בתהליך העלאת הנוסעים האחרונים לטיסה.
באותם רגעים נתב"ג היה כמעט נטוש ממטוסים מסחריים. מטוסים אינם חונים כאן כמובן – רק מטוסים שממריאים או נוחתים שוהים זמן קצר על הקרקע ומפנים את המסלול. השטח האווירי של שדה התעופה מוקדש בעיקר לתפעול צי מטוסי התדלוק האמריקניים, שפועלים כאן יום ולילה סביב השעון. כך שבאותם רגעים נתב"ג נראה יותר כמו בסיס צבאי אמריקני.
הנהלים שמצילים חיים: "להשתטח על המסלול"
שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה, מסביר: "אלו למעשה רגעים קריטיים מאוד. בכל טיסה שבה הנוסעים כבר יושבים במטוס, אנחנו עדיין שומרים על איוש השרוול. אם חלילה תישמע התרעה, ניתן יהיה לחבר מיד מחדש את השרוול לפתח המטוס ולפנות במהירות את כל הנוסעים למרחב מוגן בתוך נתב"ג. גם אם המטוס כבר החל בפוש-בק ומתחיל להתגלגל לכיוון מסלול ההמראה – אם תתקבל התרעה בשלב הזה, אנחנו מחזירים את המטוס לשרוול ומפנים את הנוסעים למרחב מוגן. אלו כמה דקות קריטיות שבהן המטוס, שמאויש בנוסעים, עדיין על הקרקע ולא באוויר".
אודי בר-עוז, מנהל נתב"ג, מוסיף: "היו בהחלט מקרים שבהם נאלצנו בזמן התרעה לפתוח את דלתות המטוס שהיה על הקרקע ולהורות לנוסעים לרדת ממנו, להשתטח על המסלול ולהגן על הראש עם הידיים. בניהול סיכונים של מבצע מורכב ורגיש כזה, גם תרחיש כזה נלקח מראש בחשבון".
התחנה הבאה בסיור הייתה השטח הסטרילי שבדיוטי פרי. "אז נכון, זה לא נעים לראות הכול סגור", אמר קדמי. "אבל צריך להבין שנתב"ג, כפי שהוא מתופעל כרגע במציאות של מלחמה וירי טילים מאיראן ומחיזבאללה, פועל במצב שאין לו תקדים. אין שדה תעופה בעולם שהראה יכולת להפעיל טיסות יוצאות ונכנסות תחת לחימה עצימה. ראינו למשל באוקראינה שכל מה שטס שם אלה כטב"מים – וכל הטיסות האזרחיות נעצרו מיד. למבצע שאנחנו מנהלים כאן בנתב"ג אין תקדים, והוא עוד יילמד בעתיד.
"בסופו של דבר אנחנו חייבים לעמוד במסגרת קיבולת תקנית של מקסימום 2,300 נוסעים שאותם אנחנו יכולים להכיל. לא נחרוג מזה, כדי שלא תהיה לנו בעיה לפנות נוסעים למרחבים מוגנים בזמן שיש לנו מרגע ההתראה. חלילה אם יהיו כאן נפילות, נוסעים עלולים להיפגע – וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים. לא שווה חייו של נוסע אחד בשביל טיסה".
זה הרגע שבו תפסה אותנו התרעה נוספת על שיגור טילים לאזור המרכז. סדרנים החלו מיד בעבודתם, בסדר מופתי וללא פאניקה, והכוונו את כל הנוכחים באולם לעבר הירידה למרחבים המוגנים.
"זו הסיבה העיקרית לכך שהמתווה מאפשר מקסימום 100 נוסעים במטוסי צרי גוף, ושתי טיסות לכל היותר בשעה – הן בהמראות והן בנחיתות", הסביר מנהל נתב"ג.
"כל מה שמאפשר את פתיחת השמיים לביצוע מבצע מורכב כזה הוא קודם כול שמירה על חיי אדם, בלי לקחת סיכונים מיותרים. הכול מתוזמן בקפדנות: 20 דקות לעלייה למטוס, ובחישוב הכולל לקחו בחשבון כחצי שעה לכל הוצאת טיסה. הגענו כבר למצב שבו יש לנו כ-1,000 נוסעים בשעה".
את הסיור קינחנו במגדל הפיקוח, בחדר המכ"ם שמתחת ל"סוכה" שממוקמת מעליו. כאן קיבלנו הסבר מקיף מסמנכ"ל המבצעים, אסי בן מיכאל, שפירט על יחידות המכ"ם, יחידת הגישה ויחידת המרחב. "בניהול התעבורה האווירית יש כמה חלקים בפאזל, וזה אחד מהם", הסביר מבלי להיכנס לפרטים. "למעשה, השליטה במטוסים מתבצעת מכאן. אנחנו מתואמים באופן מלא עם חיל האוויר, תחת נהלים מאוד מסודרים ובצורה הדוקה מאוד. יש כאן מורכבות גדולה, משום שלצד נחיתות והמראות של מטוסים עם נוסעים וטיסות קרגו, פועל גם צי מטוסי התדלוק האמריקאיים – והמטרה היא שהמטוסים יישארו כמה שפחות זמן על הקרקע".
כך פועל מגדל הפיקוח במלחמה
לדבריו, יש שלושה רבדים של פיקוח טיסה: "יש את המגדל, יש את ה'סוכה', יש את יחידת הגישה שמסדרת את המטוסים במרחב הקרוב לנתב"ג, ויש גם את יחידת ה-ACC שמנהלת את המטוסים כבר כ-200 קילומטר לפני שהם מגיעים לישראל, על כל המשתמע מכך".
בן מיכאל הוסיף כי ניהול התעבורה האווירית בתקופה זו שונה לחלוטין מימי שגרה: "בסטנדרט הרגיל, אחרי הבטיחות מגיעה היעילות. עכשיו, אחרי הבטיחות מגיעה המבצעיות – בעיקר של חיל האוויר ושל כל הגורמים השותפים, כדי שנוכל לפעול מבלי להפריע להם. זה אתגר גדול מאוד, במיוחד כשבמקביל אנחנו נאלצים לעיתים לרדת למרחבים מוגנים. גם שם אנחנו ממשיכים לתפעל את הפיקוח, לשמור על רציפות השליטה ולדבר עם המטוסים.
אסי בן מיכאל, סמנכ"ל מבצעים ברש"ת
"הרגעים המאתגרים ביותר הם כשיש הרבה מטוסים באוויר ובקרקע בו-זמנית. הטיסות האזרחיות אומנם דלילות יחסית, אבל באותו זמן יכולה להיות תנועה עמוסה מאוד של מטוסי התדלוק באוויר. בזמן אזעקה צריך להמשיך לתפעל את המרחב האווירי, וזה מגיע לעיתים לפיקים מאוד אינטנסיביים. אנחנו ממשיכים ברצף דיבור עם המטוסים, תוך התחשבות בכמות הדלק שיש לכל מטוס באוויר ושמירה על הבטיחות מעל הכול. היו גם מקרים שבהם נאלצנו להחזיר מטוס על עקבותיו, אם לא יכולנו להנחית אותו בשל הערכת מצב שנלקחה באותו רגע. בכל רגע נתון אנחנו מבצעים את ההתאמות הנדרשות ומסנכרנים את כל האופרציה הזו".
לשאלה אם נוכל לטוס בפסח לחו"ל השיבה שרת התחבורה מירי רגב: "סגרתי את השמיים ואני גם אפתח אותם בבטחה ברגע שרק ניתן יהיה. אז כן, כולי תקווה שיהיו ביניכם מי שיוכלו לטוס בפסח, בהתחשב בעובדה שכבר קיבלנו אישור להוציא מטוסים רחבי גוף בתפוסה מלאה – בתחילה עבור האזרחים האמריקנים. לאחר שמבצע זה יסתיים כמובן שישולבו גם ישראלים בטיסות אלה לצפון אמריקה ולתאילנד, בכפוף להערכות מצב שנעשות סביב השעון בכל יום. אם נראה שנוכל להרחיב את היריעה ולהגדיל את מספר היוצאים גם במטוסים צרי גוף כבר בימים הקרובים – נעשה זאת בהחלט, תוך שמירה על חיי אדם".
ומתי נראה את החברות הזרות חוזרות לנתב"ג?
רגב: "יש כבר חברות כאלה שרוצות לחזור, אבל עדיין אין לכך אישור כרגע. אני מאמינה שזה גם יקרה בהמשך. נכון לעכשיו החברות הישראליות הן היחידות המורשות לטוס על פי המתווה".
כל ההחלטות נבחנות סביב השעון ובהתאם לשיגורי הטילים ולשיקולים ביטחוניים נוספים. בהתאם להתפתחויות, ייתכן שההקלות יורחבו – אך גם שהמתווה יצומצם מחדש, ואף תישקל סגירה מחודשת של השמיים אם יידרש
מאחורי התמונות מהסיור והפעילות האינטנסיבית בשטח עומד מתווה מורכב שנבנה בהדרגה מאז פרוץ המבצע – מתווה שנועד לאפשר תעופה אזרחית גם תחת אש. בימים שלאחר פתיחת המבצע עמלו הגורמים המעורבים סביב השעון על הערכות מצב מתמשכות, בהתאם להתקדמות הלחימה בשתי הזירות – איראן וחיזבאללה. במקביל נאספו נתונים בזמן אמת על ירי הטילים, כדי לבחון מתי ניתן יהיה להתחיל במבצע חילוץ הישראלים שנתקעו בחו"ל מאז ה-28 בפברואר: יותר מ-100 אלף ישראלים בצפון אמריקה, במזרח הרחוק, באירופה ובאמירויות – שגם הן עצמן היו תחת ירי טילים וללא מיגון לאזרחים.
שבועיים לאחר מכן גובש מתווה החילוץ, שאפשר בתחילה הפעלת מטוסי חילוץ בלבד – מטוסים מלאים בישראלים שנחתו בנתב"ג. במסגרת המתווה הוגבל קצב הפעילות לשתי טיסות בשעה של מטוסים צרי גוף, או טיסה אחת בשעה של מטוס רחב גוף.
בהמשך, ובאישור פיקוד העורף, התווסף למתווה גם רכיב של הוצאת נוסעים מנתב"ג בצורה מוגבלת: עד 100 נוסעים במטוס, כאשר כ-15% מהמושבים הוקצו למקרים הומניטריים. יתר המושבים הוצעו למכירה על ידי חברות התעופה הישראליות, בעיקר על בסיס כל הקודם זוכה, לצד שיבוץ נוסעים לפי קריטריונים שקבעה כל חברה.
אתמול קיבלו חברות התעופה הישראליות אישור נוסף מכל הגורמים הרלוונטיים, ובכפוף להנחיות פיקוד העורף, להפעיל מנתב"ג גם מטוסים רחבי גוף לצפון אמריקה במסגרת מבצע להשבת אזרחי ארה"ב שנתקעו בישראל. על פי המתווה, טיסות אלה יופעלו בתפוסה מלאה – כ-270 עד 310 נוסעים במטוס – כאשר על כל טיסה יהיו לפחות 170 אזרחי ארה"ב.
בחברת אל על מתכננים להפעיל השבוע כ-25 טיסות לצפון אמריקה במסגרת המבצע, כאשר גם חברות ישראליות נוספות יוכלו להשתלב במהלך אם יבקשו להפעיל מטוסים רחבי גוף ליעדים אלה. לצורך הפעלת המבצע אישר אלוף פיקוד העורף החרגה ממדיניות ההתגוננות בטרמינל 3, המאפשרת שהייה של עד 2,300 בני אדם בו־זמנית בטרמינל.
בפועל, הרכבת האווירית הזו החלה כבר הלילה מנתב"ג לצפון אמריקה. אם המבצע יתקדם ללא תקלות ובהתאם להערכות המצב המתעדכנות כל העת, ייתכן שבהמשך נראה גם יותר ישראלים שישתלבו בטיסות אלה ובטיסות נוספות ליעדים אחרים.
במקביל, לגבי מטוסים צרי גוף שעדיין אינם מורשים לטוס בתפוסה מלאה, מסתמן כי בימים הקרובים – ובכפוף כמובן להערכות מצב – יינתן אישור הדרגתי להוסיף עוד כ־80 נוסעים לכל מטוס. המשמעות היא שיותר ישראלים יוכלו להתחיל לטוס מנתב"ג גם ליעדים באירופה.
עם זאת, כל ההחלטות נבחנות סביב השעון ובהתאם לשיגורי הטילים ולשיקולים ביטחוניים נוספים. בהתאם להתפתחויות, ייתכן שההקלות יורחבו – אך גם שהמתווה יצומצם מחדש, ואף תישקל סגירה מחודשת של השמיים אם יידרש.
עד אתמול, על פי הנחיות פיקוד העורף, ניתן היה לאפשר נוכחות מקסימלית של 1,500 בני אדם בנתב"ג – מהם כ־800 עובדי השדה. לאחר האישור למבצע השבת האזרחים האמריקאים והצבת 10 מגוניות באזור הורדת הנוסעים בטרמינל 3, ניתן היה להרחיב את ההיערכות בהתאם.
