חולמים על חיים חדשים מעבר לים? דירוג עולמי חדש, שבחן 192 מדינות וטריטוריות לפי 24 מדדים – מיוקר המחיה והמיסוי ועד לבריאות, ביטחון ואפשרויות להשתקע – הכתיר יעד אירופי קטן ומפתיע כמדינה הטובה בעולם לרילוקיישן ב-2026. אסטוניה כבשה את הפסגה בהפרש זעום מסינגפור, ואחריה דורגו מלזיה ופורטוגל. אז מה הפך דווקא את המדינה הבלטית לבחירה המובילה – ואיפה נמצאת ישראל?
את מדד הרילוקיישן העולמי לשנת 2026 פרסמה חברת הייעוץ Rumavi. המדד משווה בין המדינות באמצעות 24 מדדים, המחולקים לארבעה תחומים מרכזיים: כלכלה ומיסוי, איכות חיים ובריאות, ביטחון ויציבות, וכן אפשרויות השתקעות ותעסוקה.
בין היתר נבדקו יוקר המחיה, מחירי הדיור, איכות מערכת הבריאות והנגישות אליה, איכות האוויר, האקלים, התשתיות הדיגיטליות, רמת הביטחון, היציבות הפוליטית, אפשרויות קבלת אשרה, אפשרויות לקבלת מעמד קבע, מערכת החינוך והסביבה העסקית.
עם זאת, חשוב להדגיש כי לא מדובר בדירוג כללי של איכות החיים, אלא במדד שמנסה לבחון עד כמה כל מדינה מתאימה לאנשים ששוקלים לעבור אליה. לצד הדירוג הכללי פורסמו חמישה דירוגים ייעודיים, שבהם אותם נתונים שוקללו בהתאם לצורכיהם של גמלאים, נוודים דיגיטליים, משפחות ויזמים, וכן לפי מידת הידידותיות של מערכת המס.
למה דווקא אסטוניה?
אסטוניה זכתה לציון של 72.8 נקודות והקדימה בפער של שתי עשיריות הנקודה בלבד את סינגפור, שקיבלה 72.6. המדינה הבלטית דורגה גם במקום הראשון בעולם למשפחות, במקום השני ליזמים, במקום החמישי מבחינת ידידותיות המס ובמקום השישי לנוודים דיגיטליים.
בין החוזקות הבולטות של אסטוניה נמצאות תשתיות הבנקאות והמטבע, שקיבלו ציון של 98.9, וההזדמנויות העסקיות, עם ציון של 96. גם ההגנה על זכויותיהם של רוכשי נכסים שאינם אזרחים קיבלה ציון גבוה במיוחד – 90.
קו הרקיע של טאלין, בירת אסטוניה
(צילום: Xseon / shutterstock)
האי סארמאה, אסטוניה
(צילום: Tomasz Wozniak / shutterstock)
אחד הגורמים שתרמו למעמדה של אסטוניה הוא ההשקעה ארוכת השנים שלה בשירותים דיגיטליים. המדינה הייתה מהראשונות באירופה שהשיקו אשרת נווד דיגיטלי, והיא מפעילה את תוכנית ה-e-Residency, המאפשרת ליזמים מכל העולם להקים ולנהל חברה באיחוד האירופי באופן מקוון. עם זאת, התוכנית אינה מקנה זכות מגורים או אזרחות.
עם זאת, גם למדינה המובילה יש חסרונות. אסטוניה קיבלה ציון נמוך במיוחד של 20.1 בסעיף נוחות האקלים, בשל החורפים הקרים והחשוכים, וציון של 62 בלבד ביוקר המחיה. הפסגה, אם כך, לא הושגה בזכות מזג אוויר נעים או מחירים נמוכים, אלא בזכות השילוב בין יציבות, ביטחון, סביבה עסקית מפותחת ומערכות ציבוריות ודיגיטליות נגישות.
עבור ישראלים, דירוג גבוה אינו מבטיח שתהליך המעבר יהיה פשוט. לכל אחת מהמדינות יש מדיניות הגירה ותנאי קבלה משלה, ולעיתים האפשרות לבצע רילוקיישן תלויה במציאת מעסיק מקומי, בהקמת עסק או בקבלת אשרת שהייה מתאימה. לכן, גם אם מדינה מדורגת גבוה במדד, המעבר אליה בפועל תלוי בנסיבות האישיות ובכללי ההגירה שלה.
במקום השני - סינגפור
(צילום: Richard Whitcombe / shutterstock)
ואיפה ישראל?
ישראל דורגה במקום ה-65 מתוך 192 מדינות וטריטוריות, עם ציון כולל של 63.9 נקודות. לפי המדד, החוזקות המרכזיות שלה היו סביבת הסטארט-אפים, שקיבלה ציון של 94.3, התשתיות הדיגיטליות עם 89.5 נקודות ומערכות הבנקאות והמטבע עם 89.3 נקודות.
מנגד, ישראל קיבלה ציון של 11 בלבד בסעיף הסיכון מעימותים, 33.9 ביוקר המחיה ו-37.9 בזמינותם של שטחים ירוקים.
מיקומה הטוב ביותר של ישראל היה בדירוג המיועד ליזמים, שבו הגיעה למקום ה-39. בדירוג הידידותיות מבחינת מס היא דורגה במקום ה-74, למשפחות במקום ה-86, לנוודים דיגיטליים במקום ה-94 ולגמלאים במקום ה-116.
נקודת פתיחה, לא המלצה לארוז
עורכי המדד מציינים כי הוא משלב נתונים ממאגרים בינלאומיים עם הערכות מומחים של Rumavi בתחומים שבהם לא קיים מאגר עולמי מלא או שהנתונים הקיימים אינם משקפים, לטענתם, את המציאות עבור מי ששוקל רילוקיישן.
גם איכות המידע אינה אחידה: לכ-127 מהמדינות יש כיסוי נתונים שהוגדר חזק או מלא, ואילו לגבי 65 מדינות רמת הוודאות נמוכה יותר. לכן, גם עורכי המדד מדגישים שיש לראות בו כלי להשוואה בין מדינות – ולא תחליף לבדיקה מעמיקה לפני קבלת החלטה על רילוקיישן.
