אחד הסיוטים הגדולים ביותר בעולם התעופה הוא לאו דווקא מחבל שמנסה לפרוץ אל תא הטייס מבחוץ, אלא איום שמתעורר בתוך החדר הסגור עצמו. הדרמה שהתחוללה אתמול בטיסת פליי דובאי לתל אביב המחישה בדיוק את זה: מערכות האבטחה והדלתות המשוריינות הופכות לחסרות אונים כשהסכנה יושבת ממש על ההגאים.
גיבור הטיסה משחזר את ההשתלטות
(צילום: דוברות ראש הממשלה, צילום: לפי סעיף 27א' מחוק זכויות יוצרים)
לפי החשד, טייס המשנה תקף את הקברניט, ולפי גורמים ישראליים אף ניסה להשתלט על המטוס ולרסק אותו. בתוך פחות מחצי דקה צלל המטוס כ-14 אלף רגל, ורק תושייתו של הקברניט הפצוע – שהצליח לפתוח את הדלת המבוצרת מבפנים – אפשרה לאנשי צוות ונוסעים לפרוץ פנימה. הם השתלטו על טייס המשנה, והמטוס נחת לבסוף בטבוק שבסעודיה.
גלריה
Crash Axe בתוך מטוס: גרזן החירום נועד לחילוץ ולהתמודדות עם שריפות
(צילום: shutterstock / irfansatria28)
חקירת רשות התעופה האזרחית של האמירויות עדיין נמשכת, ופרט מרכזי אחד נותר לוט בערפל: במה בדיוק הותקף הקברניט? בעוד שחלק מהנוסעים דיווחו על סכין, בישראל עלתה אפשרות של פגיעה באמצעות גרזן. אם אכן מדובר בגרזן, ייתכן שכלי התקיפה כלל לא היה צריך להיות מוברח למטוס מתחת לרדאר האבטחה, אלא פשוט המתין שם מראש. התרחיש הזה מעלה שאלה שרובנו מעולם לא עצרנו לחשוב עליה: למה בכלל יש גרזן בתוך תא הטייס של מטוס נוסעים?
הקוקפיט הוא אזור מוגן שאליו הגישה במהלך הטיסה מוגבלת ומבוקרת
(shutterstock / Emilian)
לפרוץ את הדרך אל האש
השם המקצועי הוא Crash Axe - גרזן חירום תעופתי. הוא לא נמצא בקוקפיט כדי לשמש כנשק להגנת הטייסים, אלא ככלי עבודה לשעת חירום.
במקרה של שריפה נסתרת, למשל, עשן עלול לצאת מאחורי חיפוי, לוח או חלק ממבנה המטוס מבלי שהצוות יוכל להגיע ישירות למקור האש. במצב כזה גרזן החירום יכול לשמש לפתיחה או לפריצה של פאנלים וחיפויים, כדי לאפשר לצוות להגיע למוקד השריפה ולהשתמש במטף. הוא יכול לשמש גם לחיתוך, עיקום או שבירה של חלקים שנתקעו, לפינוי מעבר חסום או לחילוץ במקרה שבו יציאה רגילה אינה אפשרית. גרזני חירום תעופתיים מצוידים בדרך כלל גם בידית מבודדת, משום שאנשי הצוות עלולים להידרש להשתמש בהם בקרבת חיווט ומערכות חשמליות.
מטוס פליי דובאי מדגם Boeing 737 MAX
(צילום: shutterstock / Cristi Mitu)
ולא מדובר בפריט חריג. תקנות התעופה הבינלאומיות מחייבות נשיאת גרזן חירום או לום בתא הטייס במטוסי נוסעים מסחריים כחלק מציוד הבטיחות התקני, תוך דרישה שהכלי יהיה נגיש לצוות אך מוסתר ובלתי נגיש לנוסעים.
כלי עבודה או נשק קטלני?
כאן נמצא הפרדוקס. מצד אחד, כלי כזה חייב להיות זמין מיד לאנשי הצוות. בזמן שריפה או חילוץ אין זמן לחפש מפתח, לפתוח תא מאובטח או להזעיק אדם אחר. מצד שני, מדובר בכלי כבד וחד שבידיים הלא נכונות עלול להפוך לנשק.
ההמלצה המקצועית הגורפת היא לשמור את גרזן החירום במקום דיסקרטי שאינו ידוע או נגיש לתוקף פוטנציאלי, אך באותה נשימה מצוין כי תא הטייס נחשב זה שנים למקום מועדף לאחסונו. ההיגיון ברור: הקוקפיט הוא אזור מוגן, שאליו לנוסעים אין גישה חופשית במהלך הטיסה. נוסף לכך, אם מתרחש מצב חירום בתוך תא הטייס עצמו, אנשי הצוות צריכים להיות מסוגלים להגיע לכלי במהירות.אלא שההיגיון הזה נשען על הנחת יסוד אחת: שהאנשים שכבר נמצאים בתוך תא הטייס הם אלה שמגינים על המטוס - ולא אלה שמפניהם צריך להגן עליו.
זה כבר קרה: החוטפים שהשתמשו בגרזן
הסיכון אינו תיאורטי בלבד. בנובמבר 1996 המריאה טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס מאדיס אבבה. כ-20 דקות לאחר ההמראה השתלטו שלושה חוטפים על מטוס הבואינג 767. לפי דוח החקירה הרשמי, הם היכו את טייס המשנה ואילצו אותו לעזוב את תא הטייס.
דלת הקוקפיט הפכה מאז 11 בספטמבר לאחת משכבות ההגנה המרכזיות במטוס
(צילום: shutterstock / eric1207cvb)
החוטפים לא הצליחו להבריח עמם נשק דרך מערך האבטחה. במקום זאת הם לקחו מתוך המטוס את גרזן החירום ואת מטף הכיבוי. אחד החוטפים החזיק את הגרזן והורה לקברניט לטוס לאוסטרליה, אף שלא היה במטוס מספיק דלק להגיע לשם. בסופו של דבר הדלק אזל והמטוס נאלץ לבצע נחיתת אונס באוקיינוס סמוך לאיי קומורו. מתוך 175 האנשים שהיו על המטוס, נהרגו 125.
בעקבות האירוע נכללה בדוח החקירה גם המלצה לאחסן את גרזן החירום כך שלא יהיה נגיש למי שאינו חלק מצוות הטיסה. מאז השתנתה אבטחת התעופה באופן דרמטי: דלתות תא הטייס חוזקו, הנהלים הוחמרו וההפרדה בין הנוסעים לבין הקוקפיט נעשתה קשוחה הרבה יותר. אבל הבעיה הבסיסית לא נעלמה.
המלכודת שמעבר לדלת המבוצרת
אותו עיקרון בדיוק עומד גם מאחורי שכבת ההגנה המפורסמת ביותר בקוקפיט - הדלת. אחד השינויים המרכזיים שנעשו באבטחת התעופה אחרי פיגועי 11 בספטמבר היה חיזוק דלתות תא הטייס והקשחת הדרישות שנועדו למנוע פריצה לקוקפיט.
הגישה לקוקפיט נשלטת בידי הצוות שבתוכו, והדלתות נבנו לעמוד בניסיונות חדירה, ואף לספק הגנה מפני ירי ורסיסים. הרעיון פשוט: גם אם אדם עוין מצליח להגיע עד לפתח תא הטייס, הוא לא אמור להיות מסוגל להיכנס אליו בקלות.
אמצעים מחמירים יותר שהוכנסו בשנים האחרונות מחייבים גם מחסום פיזי משני, אך גם הם נועדו למנוע חדירה מבחוץ תוך השארת השליטה בידי הצוות שבפנים.
בתא הטייס מרוכזים אמצעי חירום שנועדו להיות זמינים לצוות בתוך שניות
(צילום: shutterstock / PhaiApirom)
בטיסת פליי דובאי הסיפור, לפי הדיווחים, התהפך. הקברניט הפצוע היה כבר בתוך תא הטייס עם האדם החשוד בתקיפתו. בשלב מסוים הוא הצליח לפתוח את הדלת מבפנים - פעולה שאפשרה לאנשי צוות ולנוסעים נוספים להגיע לקוקפיט ולהתערב.
גם אם יתברר בסופו של דבר שהקברניט הותקף באמצעות סכין ולא באמצעות גרזן, האירוע כבר הציף מחדש את החשש - מה עושים כשהסכנה מגיעה דווקא מבפנים, מאחורי הדלת המבוצרת?
