לראשונה מאז פרוץ המלחמה, צה"ל איפשר לאזרחים להגיע לתצפית "רצועת הביטחון" ממרומי הר דב שהייתה אסורה לכניסה בשל איום הנ"ט מלבנון. עם השמדת מערכי הטרור התת קרקעיים ברכס עלי טאהר המשקיף ומאיים על המרחב, הוסר בשבועות האחרונים מוקד הסכנה מבסיס הפיקוד והשליטה של חיזבאללה, ובצבא מאפשרים סוף סוף לאזרחים להגיע לנקודת התצפית המרהיבה והייחודית שהוקמה בשנת 2017 לציון מורשת הקרב באזור הביטחון בדרום לבנון החל מ-1985 ועד לנסיגת צה"ל בשנת 2000.
במקום זה ניתן ללמוד כעת שיעור מכובד על הקרבות ההירואיים לאורך המלחמה האחרונה, שבה הלוחמים החזירו את הביטחון לחיי תושבי הצפון, לראשונה מאז ימי ההלם של אוקטובר 2023. הטיולים שהחלו השבוע בצפון, מתאפשרים גם בזכות הקמתה של רצועת ביטחון חדשה בסוריה, שבזכותה ניתן מעתה לטייל שוב גם במסלול מנהרת הרכבת החיג’אזית וגשר אל חמה שמעבר לגדר גבול סוריה, בדרום רמת הגולן.
את הסיור לתצפית ולאתר ההיסטורי של "ברית בין הבתרים" במרומי הר דב שברכס החרמון, אליו הצטרפנו, מובילים אנשי בית הספר שדה קשת יהונתן בשיתוף קק"ל ומדרשת הגולן. את ההדרכות שיתקיימו השבוע מדריכים בין היתר גם מי שלחמו בעצמם בתוך כפרי חיזבאללה החרבים ומשתפים מחוויותיהם מכלי ראשון. אהרון לוי, איש חינוך ומדריך בבית ספר שדה קשת יהונתן, משמש במילואים כסגן מפקד גדוד. אתמול הוא סיפר, ללא מדים, כמדריך טיולים, על ההיתקלויות שחוו הוא ופקודיו מול מחבלי חיזבאללה, ותקיפות רחפני הנפץ ששוגרו לעברם.
המטיילים חוזרים להר דב
"ברוכים הבאים למצפה אזור הביטחון"
כוח צבאי שמלווה את המטיילים
"מרחב מאויים נ"ט" - אחד משלטי האזהרה שנותרו באזור
תצפית אל תוך לבנון: המטיילים חוזרים להר דב
"כל החלק המזרחי של דרום לבנון רואה אותנו כאן"
תוך הצבעה על הריסות הכפר השיעי אל-חיאם, שגם בו הוא וחבריו לחמו, הוא אומר: "כשרואים מכאן את הדברים, אז בעצם מבינים למה עכשיו אפשר להסתובב כאן בביטחון ואיך המציאות כאן היא השקטה והבטוחה ביותר מזה 30 שנה ברכס הר דב.
"קח למשל את אל-חיאם. כפר שיעי של חיזבאללה ששלט באופן מוחלט על כל יישובי העמק. שניר, דן, דפנה, שאר יישוב, כפר יובל ועוד חטפו ממנו פגיעות ישירות יום-יום כי הם בקו הראשון. פתאום הכפר המאיים הזה שבמלחמת לבנון השנייה צה"ל לא ראה כל סיכוי שנכנס אליו ונפעל בו - היום הוא מושמד. כשאתה מסתכל מכאן, מלמעלה, אתה אומר לעצמך 'שמע, עשינו משהו. שינינו את תפיסת הביטחון בישראל'".
"לנקודה הזאת במצפה רצועת הביטחון עד היום לא אושר להגיע כי כל החלק המזרחי של דרום לבנון רואה אותנו כאן", מסביר ל-ynet, אלעזר פלאי, מנהל בית ספר שדה קשת יהונתן. "מרכס עלי טאהר והמנהרות, ברגע אחד יכלו להוציא משם נ"ט על אוטובוס או קבוצת תושבים שלנו. זה אזור שהיה מאוד מאוים ולא אפשרו לכאן להגיע עם אזרחים ובטח שלא קבוצות גדולות וזו פעם ראשונה מתחילת המלחמה שאזרחים מגיעים לכאן. אירוע תקדימי".
השמדת התשתיות התת-קרקעיות ברכס עלי טאהר
(צילום: דובר צה"ל )
הרכס שינה את צבעו
"מכאן ניתן לראות את כל מרחב רצועת הביטחון שבה לחמנו בעבר, עם כל סיפורי המוצבים כמו הבופור, ריחן ועוד, ואת כל הלחימה שהייתה כאן עכשיו"
עבור פלאי, החזרה היא סגירת מעגל אישית במדים ובאזרחות. "מכאן ניתן לראות את כל מרחב רצועת הביטחון שבה לחמנו בעבר, עם כל סיפורי המוצבים כמו הבופור, ריחן ועוד, ואת כל הלחימה שהייתה כאן עכשיו. אותם כפרים שאבא שלי נלחם בהם לפני 40 שנה, גם אני נלחמתי בהם", הוא מתאר. "מהמקום הזה אפשר לראות בעין את סיפורי הקרבות ולראות איפה התרחשו הקרבות ואיפה היו הלוחמים ואת מעשי הגבורה שלהם בשביל שנהיה כאן היום. כשאנחנו נמצאים כאן בנקודה הזאת ומעלינו אפשר לראות את המוצב הצבאי שנמצא כאן ושולט - ולא אוהל של חיזבאללה שאנחנו רועדים ממנו".
בין מיטבי הלכת והקשב מקרב מאות משתתפי הסיור, נמצאת גם דורית פרידמן מחיפה. "מכאן אני מבינה עכשיו את העוצמות של מה שהיה פה" היא אומרת בתדהמה ולא מסירה מבטה מהריסות הכפרים הלבנוניים שמעבר לגבול. "פתאום יורד האסימון כשאני רואה עד כמה היינו מאוימים. אני מקווה שהיישובים שלנו יישארו מוגנים לעוד הרבה הרבה שנים".
הצירים להר דב עדיין אינם מוסדרים לתנועה אזרחית שוטפת, אבל הביקוש לסדרת הסיורים שיוצאת לכאן בכל יום מימי חול המועד סוכות ומוגבלת לארבעה אוטובוסים בלבד - היה גבוה ובתוך שעות התמלאו השורות. בין המטיילים גם כאלו שהגיעו מהדרום ויצאו בארבע וחצי לפנות בוקר כדי להגיע בזמן. בין השאר הם עולים לביקור באחד האתרים העתיקים והבלתי נגישים ברחבי המדינה - אתר "ברית בין הבתרים" שמסורת העלייה אליו הולכת מאות שנים לאחור.
המטיילים באתר "ברית הבתרים"
לאחר עלייה מאומצת אך קצרה, שבה משתתפים בני חמש לצד בני 70, אחיה פישר, מדריך נוסף בצוות, סוקר בפני המטיילים את המבנה מהתקופה הממלוכית שבראש אתר הבתרים ולא רחוק ממנו עץ אלון מצוי שלפי ההערכות גילו כמעט אלף שנים. "הנוף מכאן משגע וצופה לכל עמק החולה", אומר פישר. "המבנה הזה הוא המקום שעל פי המסורת של זקני צפת התרחשה ברית בין הבתרים שבה הובטחה ארץ ישראל לאברהם אבינו. אחרי תקופות לא פשוטות שאי אפשר היה להגיע לכאן והנה אנחנו יכולים לטייל פה עם חטיבת כרמלי ששומרת עלינו קרוב קרוב".
עבור מדריכי בית ספר שדה קשת יהונתן, הטיולים הללו הם קיום בפועל של צוואת הנופלים. פלאי מזכיר את קצין השריון סרן איתן למברג ז"ל, שאמר בריאיון לפני שנפל בלבנון: "אנחנו נלחמים כדי שאנשים יוכלו לטייל". אהרון לוי מרגיש זאת היטב: "עבורי להדריך כאן אזרחים ולעלות לכאן בלי מדים זה משהו מיוחד מאוד. כמו שאני לוקח קבוצות לירושלים ומסיירים באתרי הקרבות מקום המדינה, כאן אני עומד ומספר לאזרחים על המקומות שבהם התחוללו קרבות הירואיים. פגשתי לא מזמן כמה רבש"צים מהיישובים כאן בגבול לבנון ואמרתי להם "חבר'ה העולם שלכם בטוח יותר, בזכות זה".
אלעזר פלאי מוסיף: "כשחציתי את קריית שמונה בימי המלחמה לא ראיתי בעיר נפש חיה, שלא נדבר על מטולה עם הבתים ההרוסים - וברגע שעוברים את הגבול מתחילים לחימה. כל השטחים שנכנסנו אליהם - אל-חיאם ובופור ועלי טאהר ועוד - איימו על כל היישובים שכאן מתחתינו. היו שם עמדות עם כרטיס טווחים של כל הקיבוצים. המטרה שלהם הייתה כיבוש הגליל והם אמרו זאת והתכוננו לזה ברצינות ואנחנו מנענו את זה במחירים כבדים מאוד של יישובים שעדיין מלקקים את הפצעים במהלך החזרה שלהם, ובוודאי קריית-שמונה ואנשי מילואים ולוחמים שנתנו את היקר להם מכל".
היום, מעל הריסות כפרי הטרור של חיזבאללה, אפשר לנוע במרחב שהיה מחוץ לתחום אבל נדרשת כנראה עוד כברת דרך ארוכה עד שהניצחון יושלם ובצבא יאפשרו לאזרחים להגיע לכאן לטייל וללמוד על מורשת הקרב במרחב שהכניסה אליו מותרת לעת עתה רק בחגים ובימים מיוחדים. קציני צבא במילואים ששוחחו איתנו סיפרו כי הם דוחקים בבכירי צה"ל להסדיר את הגישה לכאן בזמינות גבוהה יותר ולהבטיח כי יראה ויובטח גם מכאן. על צירי ההגעה בעליות למרומי הר דב עוד נותרו השלטים הצבאיים עם התרעות על "הינך נכנס למרחב מאוים נ"ט". עם זאת, לכולם ברור כי האיום הזה כבר לא רלוונטי כעת.
