תיעוד מרהיב של הטבע באזור אילת
(צילום ועריכה: הצלם והאמן איתן אסרף)

ההרים האדומים והשחורים שמתנשאים מעל אילת הם הרבה יותר מ"סתם תפאורה" לעיר הנופש הדרומית. שמורת הטבע העצומה "מסיב הרי אילת", ששטחה כ-415 אלף דונם, משתרעת משולי בקעת עובדה בצפון ועד מעבר הגבול טאבה בדרום, ובין כביש הערבה במזרח לגבול מצרים במערב – ומציעה נופים עוצרי נשימה, בעלי חיים מיוחדים ואפילו בריכות מים שמזמינות טבילה מרעננת בלב המדבר.
אז אתם מעוניינים לצעוד בתוך קניונים אדומים ועמוקים, לגלות כדורי סלע גדולים, לתצפת בו-זמנית על ארבע מדינות, לפגוש פלמינגואים, ציפורי שיר נודדות וחרדונים ענקיים, או אולי דווקא לצלול בין שוניות האלמוגים? לרגל פתיחת אילת כ"אי תיירותי" - קבלו את המדריך המלא לטיולים בהרי אילת ובטבע שסובב את העיר.
הרי אילתהרי אילת
הרי אילת
(צילום: צור מוסרי)
הרי אילתהרי אילת
ברוכים הבאים למדבר
(צילום: צור מוסרי)
אזור הרי אילת הוא השני בגובהו בכל הנגב, והפסגות התלולות שבו מתנשאות לרום של 900-800 מטרים מעל פני הים. באזור זה גם נחשפים סלעי היסוד העתיקים ביותר המוכרים בארץ – הקדומים הם מתקופת הפרה-קמבריום וגילם נאמד בכמיליארד שנה.
לצד סלעי היסוד השחורים בולטת בהרי אילת גם אבן החול הנובית האדומה – המפורסמת בזכות "הסלע האדום" בפטרה. אבני החול נוצרו מגרגירים שהתפוררו מסלעי יסוד והוסעו לכאן לפני מיליוני שנים באמצעות נהרות ענקיים ועוצמתיים שזרמו מאפריקה. בהמשך התחתרו באבני החול נקיקים וקניונים – והטיול בהם חושף נופים ייחודיים ותופעות גיאולוגיות מרתקות שלא קיימות בשום אזור אחר בישראל.
הקניון האדום שבערוץ נחל שני הוא אחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בהרי אילת, והטיול בו כולל הליכה בנחל שהתחתר לעומק של כ-30 מטרים באבן החול האדומה ויוצר פיתולים מרהיבים. הקניון צר בחלקו ורוחבו מטרים בודדים. בימי קדם צדו בתוך הקניון נמרים שאותם פיתו להיכנס למבנה אבנים סגור באמצעות גדי או טלה, ולאחר מכן חסמו את היציאה עם אבן כבדה.
הקניון האדוםהקניון האדום
הקניון האדום
(צילום: יעקב שקולניק)
הקניון האדום במבט מלמעלההקניון האדום במבט מלמעלה
הקניון האדום במבט מלמעלה
(צילום: צור מוסרי)
אחד הסולמות בקניון האדוםאחד הסולמות בקניון האדום
אחד הסולמות בקניון האדום
(צילום: צור מוסרי)
יעל באזור הקניון האדוםיעל באזור הקניון האדום
יעל באזור הקניון האדום
(צילום: נועם וייס)
הטיול בקניון מעט אתגרי וכולל ירידה בעזרת סולם יתדות ואחיזה במעקה צינור, ולכן לא מומלץ למי שסובל מפחד גבהים. כדי להגיע נוסעים על כביש 12 לכיוון צפון, ולאחר כ-20 ק"מ מהיציאה מהעיר אילת שלט יפנה ימינה לקניון האדום ולדרך הפטרולים הישנה. פונים ימינה על שביל העפר המתאים לכל רכב ונוסעים עד לפיצול השבילים – שם ממשיכים ישר בעקבות השביל המסומן ירוק ולאחר כ-400 מטרים מגיעים לרחבת חניה מסודרת.
מחניון הרכבים הולכים בשביל ירוק המוביל ישירות לתוך הקניון האדום. בתוך הקניון יורדים שלושה מפלים יבשים בעזרת מעקה ויתדות. הנחל נהיה צר יותר, אך לאחר כ-200 מטרים מגיעים לאפיק רחב ופתוח. מכאן ניתן לפנות ימינה בעקבות הסימון השחור (המסלול הקצר) אשר מוביל אל שביל שמטפס מעלה וצופה אל הקניון הצר. המשך השביל השחור מתחבר אל השביל הירוק מתחילת הטיול – ומשם שבים אל הרכב באותה הדרך.
לחילופין, ניתן להמשיך עם הסימון הירוק עוד כקילומטר באפיק בנחל הרחב (המסלול הארוך), עד למפגש שבילים עם שביל שחור אחר אשר פונה בחדות ימינה. פונים אל השביל השחור ועולים במתינות באפיק נחל צר למרגלות צוקים מרשימים. לאחר כ-800 מטרים מגיעים למפל גבוה, והשביל השחור מטפס בתלילות מצד שמאל שלו. יש להיזהר בעלייה זו משום שלמרות שהיא קצרה, היא תלולה ומדורדרת, ובסופה כמה מדרגות סלע גבוהות המחייבות טיפוס בעזרת הידיים והרגליים.
בסוף העלייה השביל נע בצמוד למצוק למשך כ-150 מטרים ואז נכנס לאפיק נחל רחב ונוח ונע בו בעלייה מתונה כחצי קילומטר, עד לצומת שבילים. פונים אל השביל הימני המסומן באדום, אשר יוביל לאחר כקילומטר של הליכה קלה בחזרה לחניה.
אינפו הקניון האדום
לא רחוק מהקניון האדום, בנחל עתק שבאזור הצפוני של הרי אילת, ממלאים השיטפונות את גבי המים ויוצרים בתוואי הנחל שורה של בריכות רדודות שניתן ללכת בתוכן בימי החורף השמשיים של האזור. חלקן אף עמוקות מספיק בשביל לשחות.
המסלול אל הגֶבִים יחסית מאתגר, אך בסתיו ובחורף, כשהלחות נמוכה והטמפרטורות נוחות, נעים במיוחד לטייל בו. מטיילים פחות הרפתקנים יוכלו לעשות את מסלול נחל עתק עליון – שסומן רק בשנת 2019 ומציע תצפיות נוף מרהיבות וטיול מעל סדקים עמוקים שחורצים את המצוקים, וגם כאן יש סיכוי לפגוש גבים עם מים לאחר גשמים.
מטיילים בנחל עתק עליוןמטיילים בנחל עתק עליון
מטיילים בנחל עתק עליון
(צילום: יואב לינדמן)
הגבים בקרקעית הקניון של נחל עתקהגבים בקרקעית הקניון של נחל עתק
הגבים בקרקעית הקניון של נחל עתק
(צילום: עודד סער, רשות הטבע והגנים)
המסלול בקניון נחל עתקהמסלול בקניון נחל עתק
המסלול בקניון נחל עתק
(צילום: רעות שגיא, רשות הטבע והגנים)
גב מלא במים בנחל עתקגב מלא במים בנחל עתק
גב מלא במים בנחל עתק
(צילום: עודד סער, רשות הטבע והגנים)
אינפו נחל עתק

להסבר המלא על הטיול במסלולי נחל עתק – הקליקו.
באזור הצפוני של הרי אילת נמצא גם שדה הבולבוסים של נחל קידר. השדה אמנם קטן בהרבה משדה הבולבוסים המפורסם של הר צין שבמרכז הנגב – אך הבולבוסים של נחל קידר הם כנראה הגדולים בישראל, והבולבוסים של הר צין הם גולות לידם.
גושי הסלע העגולים שזכו לשם "בולבוסים" (גם שמם הספרותי של תפוחי האדמה), הם בין הדוממים הבודדים שהוגדרו כערכי טבע מוגנים בישראל. מדובר בסלעים שנוצרו לפני מיליוני שנים בקרקעית ים טתיס, שכיסה אז את ארץ ישראל, ובמרכזם שריד אורגני (כמו שלד של דג) שסביבו התרכז מינרל קלציט בצורה מעגלית, והתקשה. בנחל קידר, המינרלים כנראה התגבשו סביב שלדים של בעלי חיים ימיים גדולים, ועשרות מהבולבוסים במקום בקוטר של יותר ממטר.
שדה הבולבוסים בנחל קידרשדה הבולבוסים בנחל קידר
שדה הבולבוסים בנחל קידר
(צילום: חן קופיקיאן, רשות הטבע והגנים)
מטיילים בשדה הבולבוסים בנחל קידרמטיילים בשדה הבולבוסים בנחל קידר
מטיילים בשדה הבולבוסים בנחל קידר
(צילום: יורם חמו)
כדי להגיע אל שדה הבולבוסים יש לנסוע מאילת בכביש 12 צפונה לכיוון בקעת עובדה. כ-4 ק"מ מצפון לצומת סיירים פונים שמאלה אל דרך עפר המסומנת באדום ומתאימה לכל רכב. לאחר כ-1.8 ק"מ מגיעים לצומת שבילים ופונים שמאלה בעקבות הסימון השחור. אחרי עוד 1.1 ק"מ מגיעים לרחבת חניה קטנה – וכבר לידה תבחינו בבולבוסים הענקיים.
בניגוד לרוב מסלולי הטיול בהרי אילת, נחל קידר נמצא בשטח אש ופתוח לטיולים רק בסופי שבוע ובחגים. יש לתאם את הכניסה למסלול עם מתא"ם דרום של צה"ל בטלפון: 08-9902926.
מסלול יפהפה נוסף הוא קניון שחורת הנמצא במרחק 10 ק"מ מאילת, הממוקם בין סלעים שנוצרו לפני מאות מיליוני שנים בעקבות התפרצות לבה געשית. את הקניון עצמו יצרה זרימת השיטפונות, ובניגוד לקניון האדום שכולו כמובן אדום – כאן הצבעים הבולטים לצד האדום הם שחור וורוד.
כדי להגיע, מכביש הערבה פונים מערבה (ימינה בנסיעה לכיוון אילת, המגיעים מאילת צריכים לעשות פרסה בצומת באר אורה) לעבר דרך עפר עבירה לכל רכב המסומנת בכחול ומובילה אל "עמודי עמרם". לאחר כ-2.5 ק"מ פונים שמאלה אל הדרך המסומנת בירוק, ולפי השלט המכוון לקניון שחורת. נוסעים עוד כ-3 ק"מ ומחנים בפתחו של הקניון.
קניון שחורתקניון שחורת
קניון שחורת
(צילום: יעקב שקולניק)
מטיילים בקניון שחורתמטיילים בקניון שחורת
מטיילים בקניון שחורת
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
מטיילים בקניון שחורתמטיילים בקניון שחורת
קניון שחורת
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
מהחניה צועדים בעקבות הסימון הירוק (במסלול שבו עובר גם "שביל ישראל") וכעבור כמה דקות תמצאו את עצמכם הולכים בין קירות אבן גבוהים וצבעוניים. גם בקניון שחורת ניתן להבחין במלכודות נמרים שנבנו מגלי אבנים, ואף במאובנים ובקונכיות – זכר לים טתיס הקדום שהציף לפני מאות מיליוני שנים את האזור.
לאחר כמה דקות נוספות מגיעים אל מדרגת סלע בגובה כ-2 מטרים שעליה ניתן לטפס בקלות בעזרת יתדות. בהמשך מגיעים למדרגת סלע נוספת וגבוהה יותר, אך היא אינה קשה לטיפוס.
לאחר כקילומטר וחצי מגיעים לצומת שבילים. "שביל ישראל" פונה שמאלה, אך אנחנו נפנה ימינה בעקבות הסימון האדום. במהלך העלייה יתגלה נוף עוצר נשימה של הרי אדום ומפרץ אילת, ולאחר מכן השביל יוביל בירידה אל צומת שבילים נוסף. פונים ימינה בעקבות הסימון השחור (וסימון "שביל ישראל"), ולאחר כ-600 מטרים של הליכה במרחב פתוח ואדמדם מגיעים בחזרה לרחבת החניה.
עמודי עמרםעמודי עמרם
עמודי עמרם
(צילום: צור מוסרי)
עמודי עמרםעמודי עמרם
עמודי עמרם
(צילום: אקו טיולי מדבר)
לפני החזרה לאילת, מומלץ מאוד להאריך מעט את הטיול כדי לבקר בעוד מקום קסום – עמודי עמרם. חוזרים עם הרכב בדרך שבה הגעתם עד לפיצול עם השביל הכחול, ופונים שמאלה בעקבות השלט המצביע לכיוון עמודי עמרם. לאחר נסיעה של 7 דקות מגיעים לרחבת החניה.
הליכה קצרה של כ-600 מטרים בעקבות הסימון השחור תוביל אתכם מהחניה אל עמודים מרשימים ויפים המתנשאים לגובה של 15 מטר, ובנויים מאבן חול אדומה שחלחול המים יצר בה ציורים מרהיבים – בדומה לעמודי שלמה בתמנע. באזור התגלו שרידי מבנים עתיקים הקשורים למחצבת נחושת שהתקיימה שן בתקופות קדומות, וכן כוכים ומערות שנוצרו כתוצאה מכריית הנחושת.
מקור שמם של העמודים הוא בשמו הערבי של הנחל העובר בסמוך להם – "ואדי עמראני", שפירושו הנחל עם המבנים, ושהפך בעברית ל"נחל עמרם". הגבעה הסמוכה לעמודים נקראת "גבעת יוכבד", על שם יוכבד אמו של משה ואשתו של עמרם.
מחצבת נחל שחורת המשוקמת אחרי השיטפון בנובמבר 2012מחצבת נחל שחורת המשוקמת אחרי השיטפון בנובמבר 2012
מחצבת נחל שחורת המשוקמת אחרי השיטפון בנובמבר 2012
(צילום: הקרן לשיקום מחצבות)
מחצבת נחל שחורת המשוקמת אחרי השיטפון בנובמבר 2012מחצבת נחל שחורת המשוקמת אחרי השיטפון בנובמבר 2012
לכמה רגעים זה הפך למוקד ספורט ימי. מחצבת נחל שחורת בנובמבר 2012
(צילום: הקרן לשיקום מחצבות)
אתר מעניין נוסף שכדאי לעבור בו בדרך חזרה לאילת מקניון שחורת הוא המחצבה המשוקמת בנחל שחורת, צמוד למחסום המכס בכניסה לאילת. כבר מכביש הערבה תבחינו בצד ימין במראה מוזר – עצי שיטה יפהפיים שתלויים על עמודים.
לכמה רגעים בנובמבר 2012 היה נדמה שהמחצבה הנטושה תהפוך לאטרקציה התיירותית הבאה של ישראל. לאחר השלמת השלב הראשון בעבודות השיקום של הקרן לשיקום מחצבות, שיטפון יצר בבור הכרייה של המחצבה הנטושה אגם בעומק 3 מטרים שהפך למקום עלייה לרגל עבור אלפי מטיילים שהפכו אותו למוקד ספורט ימי.
אולם, כדי להגן על הכניסה הצפונית לעיר אילת מפני שיטפונות, נאלצה הקרן בשיתוף רשות ניקוז ונחלים ערבה להסדיר את זרימת מי הנגר העילי באופן שימנע את הצטברותם ולא יאפשר לאגם להיווצר שוב. האטרקציה שעדיין נותרה בשטח היא עצי השיטה על העמודים – מפעילי המחצבה חויבו לשמור על העצים, אך עם השנים הדחפורים כרסמו את הקרקע סביבם – וכך הם נותרו כפסל סביבתי מרשים ומיוחד.
אינפו קניון שחורת
תצפית הנוף המפורסמת ביותר בהרי אילת היא "תצפית ארבע הארצות", שממנה ניתן להשקיף על ארבע המדינות שסובבות את מפרץ אילת – ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. אולם למעשה יש כמה נקודות תצפית שמוכרות כ"תצפית ארבע הארצות", וההגעה אל רובן אפילו אפשרית באמצעות רכב פרטי. מומלץ מאוד להגיע לנקודות התצפית הללו גם בשעות הזריחה או השקיעה.
אחת מנקודות התצפית המומלצות היא פסגת הר יואש, שגובהה 701 מטרים. מהתצפית ניתן להשקיף אל תוך חצי האי סיני, על עקבה והרי אדום, וכן על גבולה הצפוני של סעודיה – ולזהות בקלות הרים רבים סביב כמו הר יהושפט, הר צפחות, הר שלמה והר אסא. על נקודה אסטרטגית זו ניצב עד 1949 משלט ירדני שצפה על כל האזור והיווה מכשול בדרך לכיבוש אילת, עד שנתפס במהלך מבצע "עובדה".
שקיעה בהר צפחותשקיעה בהר צפחות
שקיעה בהר צפחות
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
זריחה בהר צפחותזריחה בהר צפחות
זריחה בהר צפחות
(צילום: זיו נדר, רשות הטבע והגנים)
הר צפחותהר צפחות
הר צפחות
(צילום: נעמה בן עמי פישר, בית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע)
כדי להגיע נוסעים על כביש מספר 12, וכ-7.5 ק"מ צפונה מאילת מבחינים בשלט שמאלה לנחל גשרון (מסלול מסומן כחול). אחרי שפונים שמאלה עולים על דרך עפר וממשיכים בעלייה תלולה. גם רכב פרטי יכול בקלות ובזהירות לעבור בדרך. מטפסים עם השביל עד שמגיעים לשלושה מפלסים מסודרים שבהם ניתן לחנות. מהחניה עד נקודת התצפית יש ללכת על כביש תלול מאוד עד לאנטנה הנמצאת בקצה.
הר יואשהר יואש
הר יואש
(צילום: יעל לרנר)
יעל בהר יואשיעל בהר יואש
יעל בהר יואש
(צילום: יעל לרנר)
תצפית הר יואשתצפית הר יואש
תצפית הר יואש
(צילום: יעל לרנר)
400 מטרים דרומה מהפנייה לנחל גשרון, יוצאת מכביש 12 פנייה מזרחה (ימינה לבאים מאילת) לעבר חניון הלילה הר יהורם – תחנת הלינה האחרונה של מטיילי "שביל ישראל", לפני שהם מגיעים לנקודת סיום המסלול בשמורת חוף האלמוגים. חניון הלילה מומלץ ביותר למי שמעוניין בלינת שטח (ללא תשלום), ורשות הטבע והגנים אבזרה אותו בשירותים אקולוגיים ובעוקב מים המספק מי שתייה. גם מכאן נשקפת תצפית מרהיבה של מפרץ אילת והמדינות שסביבו.
חניון לילה הר יהורם בהרי אילתחניון לילה הר יהורם בהרי אילת
גם תצפית וגם קמפינג. חניון לילה הר יהורם
(צילום: דורון ניסים)
מי שמעוניין גם במסלול הליכה לפני החזרה לעיר אילת, יכול להשאיר את הרכב בשולי תחילתה של דרך העפר שמובילה אל הר יואש, סמוך לכביש 12, ולצאת משם לטיול רגלי אל המעיין היחיד בהרי אילת – עין נטפים.
עין נטפים נקרא כך משום שהוא נובע בטיפות, אך מימיו נובעים במשך כל ימות השנה והוא משמש מקור מי שתייה חיוני לבעלי החיים בסביבה – שמתקבצים סביב בריכת האבן הקטנה בשעות בין הערביים ובשעות החשכה. מסיבה זו, השהייה במקום בשעות החשכה אסורה, שכן בעלי החיים לא יתקרבו לאזור אם ירגישו בנוכחות של בני אדם.
עין נטפיםעין נטפים
עין נטפים
(צילום: נעמה בן פישר, בית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע)
מדרך העפר שבה נשאר הרכב צועדים בזהירות כ-200 מטרים צפונה לאורך כביש 12, ופונים ימינה אל דרך העפר המסומנת בשחור ויורדת בתלילות אל נחל נטפים. לאחר קצת יותר מקילומטר מגיעים אל ערוץ הנחל ואל צומת שבילים שחור-ירוק. פונים שמאלה אל השביל הירוק, וכאן ניצבת נקודה מעט אתגרית למעבר – סדק צר שכדי להקל על המעבר בו הותקנו בסלע דרגיות.
לאחר המעבר בסדק מגיעים אל המפל הגבוה שממנו צונח נחל נטפים, ולמרגלותיו נמצאת בריכת האבן הקטנה שלתוכה נובע במעיין. מכאן ממשיכים עם השביל הירוק עד לצומת השבילים שבה פוגש השביל הירוק את "שביל ישראל" (שמקביל לשביל מסומן באדום). פונים ימינה אל "שביל ישראל", וממשיכים איתו דרומה עד החזרה לכביש 12, ליד הנקודה שבה ממתין הרכב.
מי שמעוניין להרוויח גם את הנוף באמצעות מסלול הליכה, מוזמן להגיע אל תצפית הר צפחות. פסגת ההר אמנם נמוכה מההרים האחרים שהוזכרו (278 מטרים), אך זו הפסגה הדרומית ביותר ברכס הרי אילת – ולכן הנוף שנשקף מכאן לא פחות שווה, וגם תצפית זו, כמובן, מכונה "תצפית ארבע הארצות".
יעלים שותים בעין נטפיםיעלים שותים בעין נטפים
יעלים שותים בעין נטפים
(צילום: אבי גדליה, רשות הטבע והגנים)
יש כמה אפשרויות הגעה להר צפחות. האפשרות המומלצת והקלה ביותר דורשת שימוש בשני כלי רכב: את רכב האיסוף יש להשאיר ליד שמורת חוף האלמוגים או בית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע, ולהגיע בעזרת רכב נוסף (או מונית) אל חניון לילה נחל שלמה הסמוך לחוות הגמלים.
מחניון הלילה צועדים בעקבות השביל המסומן בירוק בתוך ערוץ נחל צפחות. לאחר כ-1.3 ק"מ השביל הירוק מתמזג עם "שביל ישראל". ממשיכים דרומה (שמאלה) בעקבות השביל עוד כ-800 מטרים עד למפגש עם השביל הכחול – ופונים בעקבותיו שמאלה אל פסגת הר צפחות. לאחר מכן ממשיכים דרומה בעקבות "שביל ישראל" עד חוף האלמוגים.
אפשרות נוספת היא להגיע להר דרך "שביל ישראל" – בהליכה צפונה מנקודת הסיום של השביל ליד חוף האלמוגים ובית ספר שדה אילת. לאחר כ-1.5 ק"מ מגיעים לפיצול שבילים ממש ליד פסגת ההר, ושם עוזבים את "שביל ישראל" ופונים ימינה בעקבות השביל הכחול שמוביל לאחר כ-100 מטרים אל התצפית. לאחר מכן ניתן לשוב באותה הדרך. למרות שזו דרך קצרה, היא קשה וכרוכה בעלייה תלולה, ולכן מיועדת למטיבי לכת בלבד.
אפשרות אחרת וגם קשה היא לצאת למסלול של 3 ק"מ מקצה רחוב האיזמרגד באזור המלונות הדרומי של אילת בעקבות השביל המסומן בכחול ומוביל היישר אל פסגת הר צפחות – ולהמשיך לאחר מכן דרומה בעקבות "שביל ישראל" עד לחוף האלמוגים. גם אפשרות זו כרוכה בעלייה תלולה ולכן מיועדת למטיבי לכת בלבד.
אינפו טיולי תצפית
לפני קום המדינה, שכן במקום שבו נמצאת כיום העיר אילת יישוב בדואי קטנטן בשם אום א-רשראש, ובהמשך הוקמה בו נקודת משטרה בריטית. שאר השטח היה "יער קסום" – בִּיצת מלחה שהשתרעה על פני 12 קמ"ר עם סבך של עצי אשל, קנים וצמחיה עבותה שהעניקו מסתור ושפע מזון לעופות נודדים. בסתיו, שימשה המלחה "תחנת תדלוק" אחרונה לציפורים נודדות רגע לפני מסע של 3,000 ק"מ במדבר סהרה, בדרכן מהקור של אירופה אל האגמים החמימים ושופעי המזון באתיופיה.
דוד בן גוריון ביקר במקום ב-1934 וחלם להפוך את "הבִּיצה השוממת", בראייתו, לעיר נמל בינלאומית. לצד הפיתוח המואץ של אילת עם השנים, המלחה נפגעה באופן אנוש, והאובדן היה אסון לעשרות מינים של ציפורים נודדות. בשנות ה-90, כאשר חקלאי קיבוץ אילות דיווחו על כמויות אדירות של ציפורים שמתרכזות בשדות האספסת שלהם, הובן גודל האסון שנגרם למערכת האקולוגית – והוחלט לשקם חלק מהמלחה ולהקים במקום פארק צפרות.
פארק הצפרותפארק הצפרות
פארק הצפרות
(צילום: עדי גור אריה)
שרקרק גמדי בפארק הצפרות אילתשרקרק גמדי בפארק הצפרות אילת
שרקרק גמדי בפארק הצפרות אילת
(צילום: ירון צ'רקה)
שחפית כספית בפארק הצפרות אילתשחפית כספית בפארק הצפרות אילת
שחפית כספית בפארק הצפרות אילת
(צילום: ירון צ'רקה)
כחול חזה בפארק הצפרותכחול חזה בפארק הצפרות
כחול חזה בפארק הצפרות
(צילום: נועם וייס)
בפארק פועלת תחנת טיבוע לציפורי שיר, כמו כחול החזה שמגיע לארץ מצפון אירופה וצפון אסיה, ונשאר כאן כל החורף. בפארק ניתן לראות גם קנית קטנה, שחפית כספית, איה מזרחית, טבלנים, אנפיות, תמירונים, חופיות וכן שרקרקים גמדיים שאופייניים לאזור המדברי הזה – ומדגימים מדוע השמירה על נתיב הנדידה של אילת הוא הכרח גלובאלי.
הפארק הוא שותפות של כמה גופים, בהם תאגיד התיירות העירוני של אילת, הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים - והכניסה אליו אינה כרוכה בתשלום. בכל בוקר ניתן לצפות בפארק בטיבוע שנעשה לעשרות ציפורים לצורך בדיקה אם המזון מספיק להן להמשך הנדידה.
ניתן לסייר במקום בחינם באופן עצמאי, להשכיר משקפת, או להצטרף לסיור מודרך של שעה וחצי - הכולל צפייה בציפורים באמצעות טלסקופים - בעלות 35 שקלים לאדם או 100 שקלים למשפחה. לפרטים נוספים - הקליקו.
מעט צפונה משם, בבריכות המלח שליד שמורת ערבת עברונה, להקה של כ-500 פלמינגו קבעה את ביתה. זאת למרות שהפלמינגו הוא עוף נודד שחולף מעל ישראל בחורף ולא תמיד נוהג לעצור בה. הפלמינגו ניזונים בעיקר מסרטני מים מלוחים – והם אלו שמעניקים לציפורים את צבען הוורוד. הביקור במקום אינו כרוך בתשלום, אך יש להישמע להוראות הביקור בשילוט ולהימנע מהטרדת העופות.
פלמינגו בבריכות המלח בעברונהפלמינגו בבריכות המלח בעברונה
פלמינגו בבריכות המלח בעברונה
(צילום: איילה מוסרי)
פלמינגו בבריכות המלח בעברונהפלמינגו בבריכות המלח בעברונה
פלמינגו בבריכות המלח בעברונה
(צילום: איילה מוסרי)
פלמינגו על רקע הרי אילתפלמינגו על רקע הרי אילת
פלמינגו על רקע הרי אילת
(צילום: איילה מוסרי)
לצד המפגש עם הפלמינגו, מומלץ מאוד גם לסייר בשמורת ערבת עברונה עצמה – המשתרעת על כ-40 קמ"ר בשטח התחום בין בריכות המלח בדרום לנמל התעופה רמון בצפון, ובין כביש הערבה לגבול ירדן. הנוף השולט בשמורה הן הסוואנות של עצי השיטה ועדרי צבי הנגב שמסתובבים ביניהם, לצד צמחייה מיוחדת עם מנגנונים לעמידות למליחות הקרקע ואתרי עתיקות. בעברונה התקיימה בימי קדם חווה חקלאית גדולה, ושרידי המבנים העתיקים עדיין פזורים בשטח.
דום מצרי בעברונהדום מצרי בעברונה
דום מצרי בעברונה
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
צבי הנגב בשמורת ערבות עברונהצבי הנגב בשמורת ערבות עברונה
צבי הנגב בשמורת ערבות עברונה
(צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
בשמורה נמצאת גם קבוצת דקלי הדום המצרי הצפוניים ביותר בעולם, והם כנראה שריד לאוכלוסייה גדולה שצמחה כאן בעבר. קבוצת עצים נוספת נמצאת ליד פארק הצפרות, ועוד שלוש קבוצות צומחות בחופי סיני – ביר סוויר, טאבה ונואיבה. ככל הידוע, האוכלוסייה הבאה הקרובה ביותר לקבוצות האלה צומחת רק במרחק מאות קילומטרים מכאן בחופי מצרים. דקלי הדום נמצאים ממזרח לכביש הערבה, והגישה אליהם היא בדרך עפר מסומנת בשחור, כ-2.5 ק"מ צפונית לדרך העפר שמובילה מהכביש אל בריכות המלח.
סמוך לפארק הצפרות נמצא אתר טבע מעניין נוסף – "ארץ החרדונים" – שמורת טבע קטנה בגודל של כ-140 דונם שבה מתקיימת מושבה צפופה במיוחד של חרדון צב מצוי – זוחל ענק ומרשים שאורכו עשוי להגיע עד ל-80 ס"מ. הגרסה הישראלית של דרקון קומודו, אם תרצו. בעונת החורף, עם זאת, החרדונים שוהים במחילות מתחת לאדמה ושבים לפעילות בחוץ רק בקיץ.
חרדוני מצב מצויים בארץ החרדוניםחרדוני מצב מצויים בארץ החרדונים
חרדוני צב מצויים בארץ החרדונים
(צילום: דני מולכו, רשות הטבע והגנים)
חרדון צב מצוי בארץ החרדוניםחרדון צב מצוי בארץ החרדונים
חרדון צב מצוי בארץ החרדונים
(צילום: זהר צפון, ארכיון הצילומים של קק"ל)
השטח היה בעבר אתר בלתי-חוקי להשלכת פסולת, אך בעת ההכנות להרחבת כביש הערבה גילה במקום זה פקח רשות הטבע והגנים דני מולכו את ריכוז המחילות הבלתי-רגיל. קק"ל נרתמה לפיתוח השמורה במטרה להגן על הזוחל הנדיר, בסיוע החברה הלאומית לדרכים ועיריית אילת.
בשמורה הקטנה יש כמאה מחילות, ואוכלוסיית החרדונים צפופה כל כך עד שהמרחק בין מחילה למחילה הוא מטרים ספורים במקום 30 עד 40 מטרים במקומות אחרים בערבה. ייתכן שהחרדונים נאלצו להידחק לכאן בגלל הרס בתי הגידול האחרים שלהם בסביבה.
כדי להגיע פונים מכביש הערבה לכיוון מעבר הגבול ערבה, ולאחר כ-150 מטר פונים ימינה בדרך סלולה. לאחר עוד כ-100 מטר פונים שמאלה אל דרך עפר מסומנת אדום על פי שלט ההכוונה (הדרך מתאימה לרכב פרטי). ממשיכים דרומה וחוצים מובל ניקוז של נחל רודד, ואחריו נמצא שלט מבואת הכניסה לאתר. מבואה נוספת נמצאת בכניסה הדרומית לאתר, ואפשר להגיע אליה ממעגל תנועה חדש יחסית בכביש הערבה.
החלקה עצמה מגודרת בבולי עץ נמוכים כדי למנוע מכלי רכב לנסוע בשטח ולהרוס את מחילות החרדונים. ממפרץ החנייה יוצא שביל מסומן שחור שמוביל גם אל "מצפור חרדון" – גבעה קטנה הצופה על נופי הערבה ועל פארק הצפרות.
אתר טבע מומלץ נוסף צמוד לאילת הוא פארק הולנד – שלמרות שמו, מזכיר דווקא את הסוואנות באפריקה. מדובר ביער הדרומי ביותר בארץ ובו כ-10,000 עצים שניטעו בזכות תרומתם של ידידי קק"ל בהולנד, ומכאן שמו. שפע הצמחייה בשטח המדברי הופך את הפארק למוקד משיכה לציפורים ולבעלי חיים נוספים, בהם ארנבות, שועלים וזוחלים.
בפארק הוכשר מסלול הליכה מעגלי באורך של כ-2.5 ק"מ, וכן שביל אופניים אתגרי שהינו חלק ממסלול רכיבה סובב אילת. כ-400 מטרים אחרי הכניסה לפארק מגיעים לצומת שבילים, ומומלץ מאוד לפנות כאן ימינה לטפס בכתף הערוץ. לאחר הליכה של כ-150 מטרים מגיעים למצפור אליק, שממנו נשקפים היטב נופי הפארק והר שחמון – מגושי הגרניט הגדולים של הרי אילת, שמתנשא לגובה של 325 מטרים.
מצפור אליק בפארק הולנדמצפור אליק בפארק הולנד
מצפור אליק בפארק הולנד
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
עץ באובב בפארק הולנדעץ באובב בפארק הולנד
עץ באובב בפארק הולנד
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
באשן תמים פורח בפארק הולנדבאשן תמים פורח בפארק הולנד
באשן תמים פורח בפארק הולנד
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
פארק הולנדפארק הולנד
פארק הולנד
(צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים של קק"ל)
מטיילים בפארק הולנדמטיילים בפארק הולנד
מטיילים בפארק הולנד
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
בין הצמחים המיוחדים בפארק נמנים דקלי דום מצרי וכן עצי באובב המאפיינים את הסוואנות היבשות של אפריקה וניכרים בגזעים רחבים המשמשים לאגירת מים. באפריקה ניזונים הקופים מפירותיו, ולכן העץ מכונה גם "לחם הקופים". בשטח הפארק גם פרחים נדירים כמו הגרויה השעירה שפורחת לקראת סוף החורף והבאשן התמים שפורח בחורף ובאביב, וכן החומעה הוורודה שצובעת את ערוץ הנחל שעובר בפארק באדום לקראת האביב.
כדי להגיע, ממעגל התנועה בכניסה הצפונית מכביש הערבה לאילת נוסעים מערבה כ-200 מטרים בשדרות ששת הימים, ופונים ימינה לרחבת חניה גדולה. שלט המבואה לפארק נראה כ-100 מטר ממערב לחניה.
שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים הצפונית בעולם, ומיקומה המבודד במפרץ אילת, שבו המליחות גבוהה וזרמי המים איטיים יחסית, אפשרה התפתחות זני אלמוגים ייחודיים רבים. בעבר, השתרעה השונית לאורך כל החוף המערבי של מפרץ אילת וגם על חלקים מהחוף הצפוני ואורכה היה יותר מ-12 קילומטרים, אך עקב פגיעת האדם בה, הצטמצמה השונית לכ-1.2 ק"מ בלבד ושטחה הוכרז כשמורת טבע.
שמורת חוף האלמוגיםשמורת חוף האלמוגים
שמורת חוף האלמוגים
(צילום: עדי גור אריה)
צב ים קרני במפרץ אילתצב ים קרני במפרץ אילת
צב ים קרני במפרץ אילת
(צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)
שמורת טבע חוף האלמוגיםשמורת טבע חוף האלמוגים
שונית בחוף האלמוגים
(צילום: אסף זבולוני, רשות הטבע והגנים)
שמורת חוף האלמוגים בצילום מהאווירשמורת חוף האלמוגים בצילום מהאוויר
שמורת חוף האלמוגים בצילום מהאוויר
(צילום: חן טופיקיאן, רשות הטבע והגנים)
שמורת חוף האלמוגיםשמורת חוף האלמוגים
שמורת חוף האלמוגים
(צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים)
שמורת חוף האלמוגים מאפשרת למבקרים את הגישה הנוחה ביותר לשונית היפה, וכן מציעה שירותי חוף כגון מקלחות, שירותים, חנות ומזנון, סככות צל ופינות ישיבה. ניתן לשכור מאנשי רשות הטבע והגנים מסכות צלילה ושנורקל ולצאת לתצפית עצמאית, או להצטרף באותו מחיר לשנירקול מודרך בקבוצה של 15 איש. לפרטים והזמנת מקום – הקליקו.
חוף מומלץ נוסף למפגש עם אלמוגים ודגים מיוחדים הוא חוף קצא"א, אשר נפתח לציבור רק לפני כשלוש שנים, אחרי שחברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) החזיקה בו קרוב ל-50 שנה. בעבר נפוצו שמועות שהמקום שימש מקורבים לשלטון כגן אירועים סגור, תוך ניצול יכולתה של החברה לעבוד "מתחת לרדאר" ולנצל את החסינות שממנה היא נהנתה לאורך השנים.
אולם בהחלטת יו"ר החברה ארז חלפון ובברכת שר האוצר הקודם משה כחלון, הוחזרה לציבור רצועת חוף של כ-500 מטרים. אחד הסודות השמורים ביותר של האילתים הוא שבשעות הבוקר המוקדמות, הדולפינים של הריף נוהגים להגיע לשחייה בחוף קצא"א – אל תפספסו. עם זאת, אין במקום שירותי חוף ואין אפשרות לשכור שנורקל.
חופים מומלצים נוספים לשנירקול הם חוף המגדלור (החוף הדרומי), חוף הנסיכה וחוף אקווה ספורט שנמצא מול מלון "ישרוטל ים סוף". הכניסה לכל החופים הללו ללא תשלום, למעט שמורת חוף האלמוגים שהכניסה אליה עולה 35 שקלים למבוגר ו-21 שקלים לילד.
אינפו שוניות אלמוגים
אתר ימי נוסף שכדאי להכיר באילת הוא אתר הכרית, שנמצא בצמוד לקניון "מול הים" בחוף הצפוני, וכולל חוף ים סלעי ועשיר במיוחד בבעלי חיים ימיים. בעומק הים יש גם שונית אלמוגים קטנה. חלקו הצפוני של האתר מהווה אזור נופש ורחצה, ובו נמצא גם אתר לאומי מוכרז אום רשרש. חלקו הדרומי של האתר כולל שטח ים שאינו נגיש לקהל.
אתר הכרית בחוף אילתאתר הכרית בחוף אילת
אתר הכרית בחוף אילת
(צילום: יחידת סקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע)
בשטח ניתן לצפות בעופות ימיים כגון שחף לבן-עין, שחפית שונית וכן חסרי חוליות ימיים. בית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע מקדם את שימור המקום, תכנונו ופיתוחו כאתר טבע עירוני קהילתי.
חשוב לדעת!
  • הרי אילת מייצגים מדבר קיצוני ששוררות בו טמפרטורות גבוהות במיוחד, ולכן הטיולים במסלולי ההליכה מומלצים רק בין החודשים אוקטובר למאי. חובה לצאת לטיול עם 3 ליטרים של מים לפחות לאדם, גם בחורף.
  • יש לתכנן את הטיולים הרגליים כך שיתחילו בשעות הבוקר המוקדמות ויסתיימו לפני שעות החשכה. השהייה בשטח בשעות החשכה מחוץ לחניוני לילה מוסדרים אסורה ועלולה להיות מסוכנת, וגם מפריעה לבעלי החיים. לתשומת ליבכם: כביש 12 נסגר לתנועה בין צומת סיירים לנטפים מדי יום בין השעות 19:00 עד 7:00 למחרת.
  • מסלולי השמורה מאופיינים במצוקים רבים ומורדות תלולים. מטעמי בטיחות אין להתקרב למצוקים ואין לנסות לרדת בהם. כמו כן, אין לסטות מהשבילים המסומנים.
  • אין להיכנס לאפיקי נחלים ואין לחצותם בימים שבהם מזג האוויר מעונן, ובפרט בימים שבהם קיימת אזהרת שיטפונות. זו סכנת חיים!
  • חשוב להקפיד לשמור על הטבע בשמורה – על החי, על הצומח וגם על הדומם – כדי שנוכל להמשיך ולהנות ממנו. נא לא להאכיל חיות בר משום סוג, לא לקטוף פרחים, לא לחרוט על סלעים, לא לאסוף מאובנים ולא לגעת באלמוגים או לנסות להוציא אותם מהמים.
  • אין במסלולים פחי אשפה. הצטיידו מראש בשקית כדי לזרוק בה את הזבל, וקחו אותה איתכם. לא משאירים אשפה בשטח!