איזה כיף! סוף השבוע כאן ואפשר לנסוע לטייל. טבע, נוף ואוויר פתוח עושים טוב לקורונה, לעור הפנים וכמובן גם לנשמה. בחרנו מסלול או אתר, קבענו עם חברים (עד 20 איש כמובן) והנענו את הרכב – רק כדי להיתקע בפקק תנועה זמן קצר לאחר מכן.
בשבועות האחרונים, לאחר שיצאנו מהסגר השני וטרם פתיחת הקניונים, בתי הקולנוע והמסעדות, ולאור מזג האוויר הנעים, אתרי הטבע והשטחים הפתוחים בישראל חווים לחץ מטיילים עצום ששובר שיאים, אפילו יחסית לעומסים בחול המועד. שמורות הטבע והגנים הלאומיים שומרים כראוי על כללי התו הסגול ומעטים זוכים להיכנס אליהם ובאתרי הטבע הפתוחים ללא הרשמה ניכרים עומסים משמעותיים.
בשבת שעברה, לדוגמה, עת נסעתי עם משפחתי מתל אביב למסלול ברמת הנדיב, זמן הנסיעה הוכפל והפקק החל עוד מהעלייה לאתר - מעל חצי שעה כדי להגיע רק לחניה, ולגלות שגם שם אין מקום פנוי. כשכבר הגענו למעיין, הוא היה עמוס במטיילים, בלי מקום להכניס סיכה. כך גם קרה שבוע לפני זה בגן לאומי חוף השרון בתל גזר ובשאר שטחים פתוחים שאינם דורשים תשלום ותיאום מראש.
איך זה יכול להיות אחרת? דמיינו שבכל עיר בישראל יהיו אתרי טבע עירוניים-קהילתיים, שמטופחים ומנוהלים על ידי הרשות המקומית, שהכניסה אליהם היא בחינם ולתושבים רבים בעיר הם מייתרים את הצורך בהנעת הרכב. זוכרים את העובדה שלחלקים מהאוכלוסייה אין כלל רכב, או יש, אבל לא מניעים אותו בשבת? הרווח רק מתעצם. המצב הזה הוא אינו חלום - יש ישראלים שזוכים לפלא הזה, למשל בירושלים: פארק עמק הצבאים והתחנה לחקר ציפורי ירושלים על שם נילי ודוד הן דוגמאות מצוינות לכך.
בקרוב יפותח בירושלים גם אתר טבע נחל זמרי ובעיר ניתן למצוא גם אתרים אחרים (שמנוהלים באופן פחות מובהק) כמו גבעת התנ"ך ואחרים. תושבי נתניה יכולים ליהנות משמורת האירוסים, אתר טבע עירוני שאינו שמורת טבע, בריכת החורף דורה או חורשת הסרג'נטים, המנוהלים על ידי האקולוגית העירונית של נתניה ללא תשלום בכניסה וללא תיאום מראש. כך גם תושבי נס ציונה שפוקדים את גבעות הכורכר שלצד העיר הכוללות מרבדי פריחה נהדרים, תושבי אשדוד שמבקרים בדיונה הגדולה, בנחל לכיש ובפארק מצודת החוף ותושבי חיפה, שהוואדיות היורדות אל הים הם לעיתים בית שני.
ככל שהרשויות המקומיות יתכננו וינהלו את השטחים הטבעיים בשטחם באופן מזמין יותר, עם הדרכות טבע ופעילויות מחקר, לימוד והסברה - כך יותר ויותר מטיילים יבחרו לטייל וליהנות בהם, במקום להידרש לצאת מהעיר וליצור לחץ מסיבי על שטחים פתוחים אחרים. יש דרישה אדירה לבילוי בחיק הטבע מהציבור הישראלי וראוי וצריך לתכנן את הטבע בעיר באופן שמשמר את הערכים הטבעיים שבו ומעצים אותם באופן שמאפשר לציבור ליהנות מהם.
הבעיה, כמו תמיד, היא ששטחים רבים בתחומי העיר דורשים שיקום משמעותי, בהם, בין היתר, נחלים רבים שזוהמו ושוקמו רק באופן חלקי לאורך השנים, אך הפוטנציאל בהם הוא בגדר פנינת טבע אמיתית. זו לא הבעיה היחידה. מקבלי ההחלטות צריכים "לשנות דיסקט" ולשמור על פנינות הטבע הייחודיות של כל עיר ועיר שממצבות את דמות העיר וגם גורמות לגאווה לתושבים. תכנון רשת של אתרי טבע עירוניים בכל עיר יסייע בצמצום הלחץ על השמורות והגנים ועל כבישי ישראל בשבתות ומועדים.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה בישראל צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובסוף תקופת התחזית, בשנת 2065, היא צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים. אפילו ללא קשר לקורונה, הצורך בניהול, פיתוח ושיקום של שטחי טבע בעיר גדל ועולה עם הזמן ולנו התושבים נותר לדרוש זאת ממקבלי ההחלטות בעיר שלנו.
הכותבת היא מנהלת יחידת סקרי הטבע העירוניים בחברה להגנת הטבע, גרה בתל אביב ומטיילת עם המשפחה בכל שבת
