שמורת הר מירון היא הגדולה ביותר בצפון הארץ, ובשטחה הרים נישאים, חורש סבוך, פרחים ובעלי חיים ייחודיים, מעיינות ונחלים, מערות ותצפיות נוף מרהיבות. אז אתם מעוניינים להעפיל אל פסגת ההר הגבוה ביותר בישראל שממערב לירדן, להשתכשך במי נביעות צוננים, לפגוש חלמוניות בסתיו ואת "פרח לב הזהב" האמיתי באביב, אולי דווקא לראות את "הכיסא של אליהו", או סתם לעשות קמפינג? קבלו את המדריך המלא לטיולים בפסגות הגבוהות של הגליל.
פסגת המירון מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים, והרכס הוא גם אחד האזורים הגשומים ביותר בישראל – עם ממוצע של כ-900 מילימטר גשם בשנה. במרבית החורפים אף יורד בהר מירון שלג שנערם למשך מספר ימים.
יותר מ-90 אלף דונם משטח הרכס הוכרזו כשמורת טבע, שמוקדיה העיקריים הם הר מירון עצמו, הר אדיר, הר הלל, הר כפיר, הר זבול, הר פקיעין, וכן המקטעים העליונים של שניים מהנחלים הגדולים של הגליל, אשר מתחילים את זרימתם בפסגות הרכס: נחל עמוד לכיוון מזרח עד הכינרת, ונחל כזיב לכיוון מערב עד הים התיכון. בשמורה עוברים גם שביל ישראל ושביל ים אל ים.
במירון גם שורת אתרים הקדושים ליהודים ולדרוזים – ובראשם קברו של רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י), שבו נערכת ההילולה השנתית הגדולה בל"ג בעומר, וקבר נבי סבלאן בפסגת הר זבול, שנחשב למקום השני בקדושתו לדת הדרוזית אחרי קבר נבי שועייב בקרני חיטין.
נוף פנורמי וחלמוניות ב"שביל הפסגה"
המסלול המעגלי של "שביל הפסגה" מקיף את פסגת הר מירון הגבוהה. לאורך השביל הסדירה רשות הטבע והגנים נקודות תצפית מרהיבות שמהן ניתן להשקיף אל הרי הגליל העליון והלבנון, רמת הגולן והחרמון, מישור החוף וחלקים מהגליל התחתון.
הטיול בפסגה נעים בכל עונות השנה: מהסתיו ועד האביב פורחים בה בזה אחר זה פרחים יפים ונדירים, בחורף היא לעתים מתכסה בשלג, ובקיץ רוב השביל מוצל בזכות החורש הצפוף והירוק.
בסתיו ניתן לראות לאורך השביל את החלמונית הגדולה שפורחת בצהוב, ואת הסתוונית הבכירה עם פרחיה הלבנים – שנקראת כך משום שהיא מהראשונות לפרוח מבין מיני הסתווניות.
לקראת החורף מחליפים אותם פרחי הכרכום הנאה שצבעם סגול, ובעיצומו של החורף פורחים בשביל אירוס הלבנון והיקינטון המזרחי שצבעם כחול, והרקפת היוונית שצבעה ורוד וצורתה ייחודית ושונה מזו של הרקפת המצויה המוכרת משאר אזורי הארץ.
לקראת האביב מתכסים צדי השביל בפריחת כלניות, ובהמשך מצטרפים גם צבעונים, סחלבים ממינים שונים, שום הגליל הנדיר – ואפילו אדמונית החורש (אך המקום המועדף לראותה הוא בהר הלל, כפי שיפורט בהמשך הכתבה).
אורכו של השביל המעגלי כ-2.5 ק"מ והטיול הוא בדרגת קושי קלה. ההליכה היא לאורך סימון שבילים אדום.
ווייז: שביל הפסגה – הר מירון. כדי להגיע פונים מכביש 89 בין חורפיש לסאסא בעקבות השילוט לבית ספר שדה הר מירון, נוסעים עד לחניון הפסגה, ומשם יוצאים ברגל למסלול המעגלי. הכניסה ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
העפלה לפסגה דרך "שביל ההר"
מטיבי לכת המעוניינים להעפיל אל פסגת המירון ברגל, יוכלו לעשות זאת דרך "שביל ההר" היוצא מחניון חורבת חממה הממוקם כ-300 מטרים מתחת לפסגה. בתחילת השביל נמצא מעיין עין חממה, הנובע רק לאחר ימים גשומים – אז גם ניתן לראות במקום סלמנדרות. לאחר כ-2 ק"מ של טיפוס יחסית תלול מוביל השביל אל פסגת הר נריה, ולאחר כ-800 מטרים נוספים מתחבר אל "שביל הפסגה" של הר מירון.
ניתן להקיף חצי מהפסגה ולסיים את הטיול בחניון הפסגה, אם תדאגו מראש לרכב איסוף משם (טיול של כ-4.5 ק"מ) – או להשלים את הקפת הפסגה ולרדת בחזרה אל חניון חורבת חממה באותה הדרך שבה עליתם (טיול של כ-8 ק"מ במצטבר).
אפשרות נוספת היא להשלים מקטע שלם של שביל ישראל (כ-11 ק"מ), ולהמשיך מהפסגה בירידה אל חניון הפיתול הסמוך למושב מירון – אך יש לדאוג מראש לרכב איסוף.
המשך השביל אחרי הפסגה לבוחרים להמשיך עד חניון הפיתול מוביל אל חורבת ב"ק– שרידי חווה חקלאית שהוקמה על ידי ישראל ב"ק שעלה לארץ מרוסיה בשנת 1831 והתיישב בתחילה בצפת. החווה שהקים במירון פעלה בשנים 1840-1834, עד שהעות'מאנים השיבו לעצמם את השליטה על ארץ ישראל מידי הצבא המצרי של איבראהים פאשא, ואילצו את ב"ק ומשפחתו לעבור לירושלים. התיישבות זו נתפסת לעתים באופן חלוצי כראשית ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל בעת החדשה. למטיילים בסתיו כדאי לשים לב לפרחי סתוונית ירושלים הוורודים הגדלים במדרון שמצפון לחורבת ב"ק - ובסוף החורף לגביעונית הלבנון שגבעולי פרחיה מתנשאים כמגדלי פעמונים.
לאחר מכן עובר השביל בסמוך למערת הוטה ג'רמק – מערה אנכית בעומק של 157 מטרים, שנחשבת למערה השנייה בעומקה בישראל. בהמשך מגיעים אל מעיין עין זבד שמתוכו צומח עץ אלון ענק, ומהמקום נשקף נוף מרהיב של החרמון.
מכאן, השביל מוביל בירידה מעט תלולה, דרך עמוד אבן גבוה ומרשים המכונה "כיסא אליהו", אל חורבת שמע – שרידי עיר תלמודית עתיקה שבהם מוזוליאום ובית כנסת, ומקובל לזהות כתקוע הגלילית.
ווייז: לתחילת המסלול – חניון לילה חורבת חממה. ההליכה היא בעקבות סימון שביל ישראל (לבן-כחול-כתום), גם לבוחרים להמשיך עד חניון הפיתול. הכניסה ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
אל תקוע הגלילית ו"כיסא אליהו"
ליד נחל מירון נמצאים שרידיה של עיירה יהודית עתיקה מתקופת התלמוד, שהתקיימה בין המאה ה-4 למאה ה-7, ומקובל לזהותה כתקוע הגלילית. במקום, שנקרא כיום חורבת שמע, ניצב מוזוליאום אבן מרשים לצד שרידי בית כנסת מפואר ומתקנים חקלאיים עתיקים. יש הטוענים כי המוזוליאום הוא קברו של שמאי הזקן ואשתו – ואף דאגו לרסס עליו כתובת גרפיטי שמכריזה על כך, אולם אין לזיהוי זה שום סימוכין היסטורי.
מטיילים המעוניינים בטיול קליל יוכלו לצאת מחניון הפיתול בעקבות שביל העפר הרחב המסומן בצבעי שביל ישראל ומוביל אל חורבת שמע לאחר כקילומטר הליכה – ולשוב באותה הדרך.
מטיבי לכת יוכלו לצאת לטיול מעגלי: הולכים על דרך העפר עד עין מירון, ממשיכים בדרך המסומנת כחול, ולאחר כ-800 מטר מההתחלה פונים שמאלה ועולים בעלייה תלולה המסומנת בכחול אל מעיין עין זבד – שאליו מגיעים לאחר כקילומטר נוסף של הליכה. עין זבד הוא מקום מושלם להפסקת מנוחה או פיקניק בצל עץ האלון הענק שצומח מתוך המעיין. מהמקום גם נשקף נוף מרהיב של החרמון, ומומלץ במיוחד להגיע לכאן כשהוא מושלג.
לאחר ההפסקה, ממשיכים מעין זבד מזרחה על שביל ישראל (שמאלה לעומת השביל שדרכו עליתם). מכאן, השביל מוביל בירידה מעט תלולה, דרך עמוד אבן גבוה ומרשים המכונה "כיסא אליהו", אל חורבת שמע – וממנה חזרה אל חניון הפיתול.
ווייז: חניון הפיתול. אורכו של הטיול המעגלי כ-4 ק"מ, אך בשל העליות והירידות התלולות הוא מתאים רק למטיבי לכת. הכניסה ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
זרימה כל השנה בנחל מירון ונחל עמוד
נחל עמוד הוא הנחל האיתן הגבוה ביותר בארץ. יובליו העליונים, שנחל מירון הוא אחד מהם, מנקזים את פסגת המירון ברום של כ-1,200 מטר, ובסיומו בבקעת גינוסר הוא נשפך לכינרת בגובה של כ-200 מטרים מתחת לפני הים – כלומר הנחל משלים ירידה של כ-1,400 מטר.
מחניון הפיתול ניתן להמשיך בעקבות סימון שביל ישראל מזרחה, לעבור במעבר שמתחת לכביש 866, ולהגיע לאחר כמה מאות מטרים אל הבריכות היפות והמזמינות של נחל מירון.
למעוניינים בטיול רציני יותר מומלץ להגיע אל שמורת נחל עמוד שאמנם נמצאת בשטחה של שמורת הר מירון – אך מנוהלת בנפרד כשמורה קולטת קהל על ידי רשות הטבע והגנים.
הכניסה לבריכות נחל מירון שליד חניון הפיתול אינה בתשלום וללא צורך בתיאום מראש. הכניסה לשמורת נחל עמוד בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד – ויש לתאם מראש את הביקור מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
אדמונית החורש שפורחת רק בהר הלל
בכל אחת מעונות השנה יש את הפרחים המיוחדים שמוציאים את המטיילים המשוגעים מבתיהם אל הטבע, אבל רק פרח אחד מושך אותם במשך כמה ימים ספורים למקום אחד בלבד. אדמונית החורש – אחד הפרחים היפים ביותר והנדירים ביותר בישראל – פורחת לקראת סוף האביב למשך שבועיים בלבד, וניתן למצוא אותה אך ורק בשמורת הר מירון: באגן הניקוז העילי של נחל כזיב ובעיקר במדרון הצפוני של הר הלל, וגם שם הפריחה דלילה ורק חלק קטן מהצמחים באוכלוסייה פורחים כל שנה.
פרחיה של האדמונית ענקיים ומגיעים לקוטר של עד עשרה סנטימטרים וצבעם אדום כיין, במרכז הפרחים גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים. בשל יופייה ונדירותה, נקשרו באדמונית החורש אגדות רבות. אגדה עתיקה שמקורה ביישוב הדרוזי בית ג'ן, הסמוך לאזור פריחתה, מספרת על זוג נאהבים מהכפר שביקשו להינשא למרות התנגדות הוריהם. הם ברחו להר אך נקלעו לסופת שלגים, ובכפר חששו לחייהם. בני הכפר יצאו לחפש אחריהם אך החשש לגורלם גבר כשהם גילו עקבות של דוב בשלג. העקבות למערה, ושם - למרבה השמחה - נמצאו בני הזוג בריאים ושלמים. התברר שהדוב דאג להביא למערה מזון עבור הנאהבים הצעירים, ולימים, בכל מקום שבו דרך, פרחה אדמונית – ואכן, פירוש שמו בערבית של הפרח הוא "כף רגלו של הדוב".
יש המזהים את אדמונית החורש גם כפרח ששימש השראה ל"פרח לב הזהב", מסיפור הילדים מאת שלמה זלמן אריאל. במרכז הסיפור פרח אדום מסתורי ולו לב זהב – פרח אשר נמצא רק "בהרים הרחוקים" והוא בעל סגולות מרפא.
מלבד האדמונית, במסלול בהר הלל ניתן למצוא בסוף האביב לפחות שמונה מינים של סחלבי בר, בהם: סחלב איטלקי, סחלב הגליל, סחלבן החורש, בן-חורש רחב עלים, שנק החורש, סחלב אנטולי וסחלב שלוש-השיניים. בנוסף, פורחים במסלול גם בן חצב יקינטוני, רקפות, נוריות ועוד שפע של פריחה עונתית.
נקודת היציאה למסלול (המעגלי) נמצאת סמוך לכפר בית ג'ן. מהחניה צועדים מזרחה עם הסימון הירוק בדרך עפר העוברת בין אזורי חורש וחלקות פרטיות תושבי בית ג'ן. בהמשך מגיעים לצומת שבילים ירוק-שחור, נסתר מעט בצד שמאל של הדרך. פונים שמאלה עם הסימון השחור ומתחילים בעלייה מתונה בצלע הר הלל. בקו הרכס פונים שמאלה לדרך עפר, ואחרי הליכה קצרה פונים ימינה אל המדרון הצפוני (יש שלט "אדמונית החורש"). לאחר כרבע שעה הליכה תתחילו לפגוש את פרחי אדמונית החורש בצדי השביל.
"שביל האדמוניות" נמשך לאורך 300 מטרים בלבד, אך יופיו של הפרח שווה את המסע שאורכו הכולל קצת יותר מ-4 ק"מ. בסופה של הירידה מגיעים לדרך עפר ולצומת שבילים שחור-כחול. פונים שמאלה עם הסימון הכחול, ולאחר הליכה נוחה של כשני קילומטרים מגיעים חזרה אל נקודת ההתחלה.
ווייז לתחילת המסלול: "הר הילל" או "אדמוניות, הר הילל". הכניסה ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
מטיבי לכת יכולים להמשיך מסוף "שביל האדמוניות" אל מעיין עין הזקן שמהווה את ראשיתו של נחל כזיב – ולהמשיך משם אל מסלול מאתגר יחסית בנחל כזיב עליון (כ-10 ק"מ במצטבר): במקום שמאלה, פונים עם הסימון הכחול ימינה, ועם ההגעה למעיין פונים שמאלה אל השביל הירוק שיורד מההר דרך הנחל – שבחלק זה זורם רק בימים גשומים.
לאחר כ-4 ק"מ בנחל פונים שמאלה אל שביל רחב המסומן באדום, שעובר בסמוך למאגר שפנים וליד האנדרטה לזכר חלל צה"ל אימן קיס ז"ל – שסביבה שתולות אדמוניות רבות. אחרי כ-2 ק"מ פוגשים את השביל הכחול, פונים ימינה, ומגיעים בחזרה אל רחבת החניה.
ניתן לתכנן גם מסלול קווי של כ-11 ק"מ הכולל תחילה טיול בהר כפיר אשר מציע תצפיות מהפנטות לעבר הגליל והכינרת, לאחר מכן מעבר אל "שביל האדמוניות" בהר הלל והמשך בנחל כזיב עליון – וסיום במעיין עין גרנה שלמרגלות בית ג'ן (למפת ניווט - הקליקו). יש צורך לדאוג מראש לרכב איסוף בנקודת הסיום.
המעיינות היפים של "ואדי חאביס"
גבולה המערבי של שמורת הר מירון הוא בנקודה שבה גשר אלקוש נמתח מעל נחל כזיב, ומעליו עובר כביש 89. מסלול הטיול שמתחיל כאן עובר לאורך הנחל במעלה הרכס, בתוך ואדי יפהפה וירוק שאת מורדותיו מכסים עצי אלון וקטלב, ובין כמה מהמעיינות הנעימים שמזינים אותו. מומלץ מאוד לטייל במסלול זה באביב, אז יש לאורכו גם פריחה רבה וצבעונית.
בערבית נקרא חלק זה של נחל כזיב "ואדי חאביס" – מהמילה "חבס" שמשמעותה מחסום. במסורת הדרוזית מסופר על הנביא סבלאן, שהגיע לאזור זה בעת שאנשי חברון המוסלמים רדפו אחריו, לאחר שבא ממצרים וניסה להפיץ בקרבם את הדת הדרוזית. במנוסתו הוא חצה את נחל כזיב, ובשעה שגם רודפיו ניסו לחצות את הנחל החל גשם חזק והנחל עלה על גדותיו וחסם את דרכם.
המעיין הראשון במסלול המסומן בירוק ומתחיל בחניון גשר אלקוש (ליד תחנת הדלק מנטה חורפיש) הוא עין רטט שנובע מראש מפל בגובה מטר. אחריו מגיעים אל עין טבעת שיוצר בריכה גדולה, אל עין זבול שנובע בנקודה נסתרת בין סלעי ענק, ולבסוף לאחר כ-4 קילומטרים של הליכה אל עין חותם שנובע אל תוך מבנה אבן עתיק המקודש לתושבי הכפר חורפיש הסמוך – ובשל כך אסור לטבול בו.
המסלול אינו מעגלי אלא קווי, אך ניתן לבחור כמה נקודות לסיום: ההמלצה שלנו היא להמשיך מעין חותם בשביל המסומן בירוק ולבסוף לסיים את הטיול בחניון חורבת חממה. אולם, המעוניינים בטיול קצר יותר יוכלו לעלות מעין חותם צפונה (שמאלה) בשביל המסומן בכחול אל חורפיש, ושם לתפוס אוטובוס בחזרה אל גשר אלקוש. עם זאת, מי שבוחר להמשיך אל חורבת חממה יצטרך לדאוג לרכב איסוף בסיום.
המעוניינים להמשיך עד חורבת חממה ימשיכו עוד כ-2 ק"מ בשביל הירוק, ולאחר חציית הכביש המחבר בין חורפיש לבית ג'ן יגיעו לפיצול שבילים ירוק ואדום. מכאן ניתן לבחור אם להמשיך בשביל הירוק דרך נחל מורן, או בשביל האדום דרך נחל נריה – ושניהם יובילו בסופו של דבר לאחר מרחק דומה בעלייה של כ-3.5 ק"מ אל חניון חורבת חממה.
וייז לתחילת המסלול: דלק חורפיש. אורכו של הטיול הקווי כ-10 ק"מ והוא מתאים למטיבי לכת. הכניסה ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
המלצות נוספות לטיול באזור מירון
אפשר גם להישאר לקמפינג
בשטחה של שמורת הר מירון מספר חניוני לילה מתוחזקים:
חניון חורבת חממה – חניון לילה ענק במרומי הר מירון, כ-300 מטרים מתחת לפסגה, ובו מקום לעשרות ואף מאות אוהלים. בצל עצי האלון והאלה פזורים עשרות שולחנות פיקניק, ובסמוך נמצאים שרידיהם של מבנים עתיקים מהתקופה העות'מאנית. בחניון יש גם ברזייה ומקומות מוסדרים להדלקת מדורות.
- איך מגיעים? בווייז: חורבת חממה. הפנייה מכביש 89 לכיוון הכביש המוביל אל שביל הפסגה בהר מירון ובית הספר שדה.
- הלינה ללא תשלום, אין צורך לתאם הגעה.
חניון נחל עמוד עליון – חניון לילה מסודר ונעים שמפעילה רשות הטבע והגנים. ניתן ללון באוהל פרטי או לשכור אוהל משפחתי שימתין כבר מוכן עם מזרנים. בחניון תאורת שטח, שירותים אקולוגיים (אין מקלחות), מטבח שדה עם כיורים ומקררים, ספסלים ושולחנות פיקניק, ברזיות מים, חצאי חביות להדלקת מדורות, עמדות להדלקת מנגלים ואפילו נקודות להטענת טלפונים ניידים. אין כניסה לכלבים לחניון, וחל איסור להפעיל אמצעי הגברה.
- איך מגיעים? בווייז: שמורת טבע נחל עמוד. פנייה מכביש 866 בין צומת חנניה לצומת מירון.
- הלינה בתשלום: באוהל פרטי – 40 שקלים למבוגר, 30 שקלים לילד; השכרת אוהל עם מזרנים – 65 שקלים למבוגר, 55 שקלים לילד. יש לתאם הגעה מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
חניון הפיתול – חניון לילה קטן יחסית הנמצא צמוד למושב מירון, ומתחת למתחם הרשב"י. במקום כמה שולחנות פיקניק, ברזייה ומתקנים לאיסוף פחמים. החניון בדרך כלל עמוס בחגים ובמיוחד בימי הילולת בר יוחאי בל"ג בעומר.
- איך מגיעים? בווייז: חניון הפיתול. פנייה מכביש 866 היורד מהמושב מירון.
- הלינה ללא תשלום, אין צורך לתאם הגעה.
חניון בית ספר שדה מירון – מתחם קמפינג מסודר, מרווח ונעים הממוקם בבית ספר שדה הר מירון של החברה להגנת הטבע, בתוך חורש עצי אלון - במרחק הליכה של כ-400 מטרים מחניון חורבת חממה. במקום תאורה, נקודות חשמל, שירותים ומקלחות עם מים חמים, ואזור למדורה מרכזית. בין שני מתחמי הלינה יש אזור הסעדה הכולל שולחנות פיקניק, מטבח חיצוני עם כיריים גז, מקררים, מקפיא, כיורים ומשטחי הכנה למזון. לרשות האורחים גם מועדון מטיילים (HUB) עם WiFi ומחשבים לגלישה אישית, ערכת קפה וספות ואזורי ישיבה. אין כניסה לכלבים למקום, וחל איסור להפעיל אמצעי הגברה.
- איך מגיעים? בווייז: בית ספר שדה הר מירון. הפנייה מכביש 89.
- הלינה בתשלום: 74 שקלים לאדם, 67 שקלים לחברי החברה להגנת הטבע. יש לתאם הגעה מראש בטלפון/וואטסאפ 052-3689672 או במייל achziv@spni.org.il.
חשוב לדעת!
- יש לתכנן את הטיולים הרגליים כך שיתחילו בשעות הבוקר המוקדמות ויסתיימו לפני שעות החשכה. השהייה בשטח בשעות החשכה מחוץ לחניוני לילה מוסדרים אסורה ועלולה להיות מסוכנת, וגם מפריעה לבעלי החיים.
- חלק ממסלולי השמורה מאופיינים במצוקים ומורדות תלולים. מטעמי בטיחות אין להתקרב למצוקים ואין לנסות לרדת בהם. כמו כן, אין לסטות מהשבילים המסומנים.
- בשמורה שבילים "לא רשמיים" רבים שאינם מסומנים, לצד שבילים ותיקים שייתכן שסימונם נפגם עם השנים. מומלץ מאוד להיעזר באפליקציות ניווט בטלפון כמו IsraelHiking או "עמוד ענן", ו/או להצטייד בעותק פיזי של מפת סימון שבילים מעודכנת של הגליל (מפה מס' 2).
- בחודשי הקיץ מומלץ להימנע מטיולים ארוכים ברגל בשעות הצהריים. חובה לצאת לטיול עם 3 ליטרים של מים לפחות לאדם, גם בחורף.
- חשוב להקפיד לשמור על הטבע בשמורה – על החי, על הצומח וגם על הדומם – כדי שנוכל להמשיך ולהנות ממנו: נא לא להאכיל או לצוד חיות בר משום סוג, לא לדוג דגים, לא לקטוף פרחים ולא לפגוע בעתיקות.
- לאורך המסלולים אין פחי אשפה. הצטיידו מראש בשקית כדי לזרוק בה את הזבל, וקחו אותה איתכם. לא משאירים אשפה בשטח!
- אין להדליק אש בכל שטח השמורה, למעט במקומות המוגדרים לכך בחניוני הלילה.
