מרחוק – נשקף נוף מרהיב. מקרוב, פקק ענק של מכוניות בכניסה לחניון ממילא. מסביב: צעקות וצפירות. והאוויר מתחיל להתקרר ליום חורף ראשון ואמיתי. אוויר הרים צלול כיין וצפצופים באוזניים. וולקאם טו ג'רוז.
המטרה הייתה ברורה. חופשה קצרצרה של 24 שעות, שלא תצריך נסיעה ארוכה מדי, אבל תרגיש כמו חופש. ומי אם לא עיר הבירה שלנו תתאים.
האמנם? גילוי נאות: כותבת שורות אלה מעולם לא חיבבה את ירושלים יותר מדי. בקרב בינה לבין תל אביב, תמיד נבחר בזו ששוכנת על הים, אין הרים סביב לה, והאור תמיד דולק בה. ובכל זאת, לירושלים קסם משלה. כזה שלכל עיר אחרת בעולם קשה להתחרות בו.
כדי לחוות אותו כמו שצריך, רצוי להתמקם היטב ולהשאיר את האוטו בחניון. גם ככה יש שם תור ביציאה. נוצ'ה, מלון הבוטיק החדש שפתחה פתאל בלב הבירה, מציע פריים לוקיישן עם נוף מהגג. עוד נגיע לגג הזה, אבל בינתיים נדבר על המיקום.
נוצ'ה שוכן ברחוב בן סירא, סמוך לגן העצמאות, בקרבת מדרחוב בן יהודה, כיכר ציון, ממילא, העיר העתיקה ושוק מחנה יהודה. וזה יתרון ענק. הרחובות היפים של נחלת השבעה, השוק היפהפה עם כל הצבעים והטעמים שלו, הסמטאות של העיר העתיקה. הכול במרחק הליכה. ואם רציתם בר תוסס, מסעדה רומנטית או סתם קערת מרק מהבילה במדרחוב – הם פה קרוב.
המלון מיועד למבוגרים בלבד, ואולי זו הסיבה לכך שגם ביום חמישי, כשהוא מלא באורחים, הוא לא מרגיש רועש בכלל. בקומה למטה לובי עם עמדת קפה מצוחצחת (כן, יש גם עוגיות), שתי קומות מתחת מסתתר חדר כושר קטן, ויש גם ספא שבו ניתן להזמין טיפולים. החדרים לא גדולים אבל נעימים (המחירים בחודש נובמבר נעים בין כ-1,000 שקל ללילה ועד כ-1,400 שקל ללילה). הכול נקי ומסודר והצוות מסביר פנים. בכלל, אנשים נחמדים פה בירושלים.
גולת הכותרת של נוצ'ה היא הרופטופ, שעליו גאוות המקום. בקיץ פועלת בו בריכה, אבל בימים אלה היא עומדת ריקה. את החסך משלימים הנוף של גגות ירושלים ובר הקוקטיילים שנפתח כאן. מדובר בבר כשר ובאמת מרשים, שמצליח מצד אחד לארח קהל לא צעיר, דתי ושומר מסורת, ומצד שני לשמור על וייב שבואו נקרא לו תל אביבי – יש די ג'יי, יש משקאות מתוחכמים ויש את הדבר החמקמק הזה שכל בר מוצלח חייב: אווירה. בעצם זה לא ווייב תל אביבי אלא ירושלמי להפליא: מצד אחד ברמן חרדי מכין לך מנה קטנה ופשוט מעולה, בזמן שמצד שני ברמן נוסף מסיים שיחה באנגלית קולחת עם לקוחות ומתפנה לבדוק אם תרצו קוקטייל קצת מעושן.
בערבים לא גשומים אפשר לשבת בחוץ עם דרינק, נשנוש ונוף, ולשאוף אוויר (צלול כיין, כבר אמרנו). מנהל המשמרת המקסים מסביר שהם ביקשו לייצר מקום שהוא גם כשר - אבל גם תוסס. "עם אווירה שיש בדרך כלל בירושלים רק במקומות החילוניים", הוא אומר. וואלה, הצליח לכם.
המסעדה של נוצ'ה עדיין לא פועלת (לפי המלון היא צפויה להיפתח בקרוב), אבל בבר הקוקטיילים יש תפריט מפתה. את ארוחת הבוקר הנדיבה אוכלים בקומת המסעדה, וכאמור, שפע של מסעדות מכל הסוגים נמצאות במרחק של צעדים. שמענו שהשיפודייה החדשה של אסף גרניט היא מקום מדהים.
איזו מהממת
חופשה בירושלים אמנם יכולה לפעול רק על טהרת הבטן, אבל זה יהיה בזבוז. כי העיר הזו, על כל המתחים שבה, היא פשוט יפהפייה. המיקום של מלון נוצ'ה מאפשר להחליט על בילוי של כמה שעות בלפחות שני כיוונים שונים במרחק הליכה של 20-10 דקות: הליכה לאורך רחוב יפו עד השוק או לכיוון העיר העתיקה.
בכיוון העיר העתיקה, אפשר להיכנס אל כנסיית נוטרדאם הירושלמית. המבנה הגדול והידוע של נוטרדאם פועל כמלון, אבל בקומה הראשונה נמצאת כנסייה יפה ומהקומה הרביעית ניתן להשקיף 360 מעלות על האזור וכמובן על העיר העתיקה: החומות, המצודה, כיפת הזהב וצריחי הכנסיות. העלייה לשם מצריכה כרטיס במחיר של 15 שקל לאדם, והיא שווה את ההשקעה הפעוטה.
כשיורדים חזרה, אפשר להיכנס ישר אל הרובע הנוצרי של העיר העתיקה. זו כבר באמת כניסה לעולם אחר, חו"ל של ממש. בבוקר גשום של שישי הסמטאות מרגישות שקטות, יש מגוון בתי קפה וחנויות מסחר (לא כולן פתוחות. אולי זה בשל "המצב" הבלתי נגמר?). הכול נקי ממש כמו בעיר ימי ביניימית אירופאית, וזה הזמן להגיד מילה טובה לעיריית ירושלים: העיר פשוט מבריקה. ספרו לכולם איך אתם עושים את זה, כי התוצאה כל כך נעימה.
חזרה לסמטאות העתיקות. יש סיורים רבים באזור, כדאי להצטרף לאחד מהם ולחוות באמת גם את הרחובות המיוחדים וגם את הטעמים שמסתתרים כאן. לחובבי ארכיטקטורה ואמנות, ובעצם לחובבי יופי באשר הם, מומלץ לעבור גם בכנסיית הקבר. המקום שבו, לפי האמונה, ישו נצלב, מת וקם לתחייה. המבנה, שנפרש על פני כמה קומות, מקושט, מפואר ומתאים למילה שקצת איבדה את משמעותה – הוא מהמם. הוא גם מלא במאמינים, אז רק לשמור על כבוד לנמצאים.
כיוון שיטוט אחר כאמור הוא הליכה מהמלון לאורך רחוב יפו, שבמרכזו נוסעת הרכבת הקלה ועל מדרכותיו משוטטים המוני ישראליות וישראלים מכל הסוגים. בכיכר ציון נפרשו משטחים של דשא סינטטי ומקומות ישיבה ובמרכזה פסנתר שעליו עוברי אורח מנגנים. הליכה נעימה של פחות מ-20 דקות לאורך הרחוב תביא אתכם אל שוק מחנה יהודה השמח ולסביבתו, כדי לראות, לחוות, להריח וגם לאכול טוב. השוק מסודר, נקי (כבר אמרנו?), עשיר, אדיב ונותן אווירת בילוי שלמה ועשירה לפני שחוזרים (בהליכה כמובן) לשנ"צ.
יש עוד אלפי אפשרויות לטיול בירושלים. מביקור בכותל, דרך מוזיאון ישראל ועד סיור בספרייה הלאומית החדשה. האתרים שלה, האנשים שלה, הרחובות שלה וגם הרכבת הקלה הופכים אותה לחוויה אורבנית שלמה שמתאימה בול לחופשה.
אז כן, בין הפקקים, לצעקות ולפעמוני הכנסיות נמצאת עיר שאפילו ציניים מושבעים יצטרכו להודות – היא פשוט חוויה. רק אל תתפשרו על הלוקיישן.
הכותבת הייתה אורחת של מלון נוצ'ה
