רשות הטבע והגנים הודיעה כי תפתח מחר (יום ו') מחדש את מסלולי הטיול בנחל ערוגות, לאחר שעברו שיקום מקיף בשלושת החודשים האחרונים. בתחילת חודש מאי, נזכיר, התרחש שיטפון עוצמתי בשמורת עין גדי שגרם לנזקים כבדים ולסגירת המסלולים.
לפני כחודש פתחה הרשות באופן חלקי את המסלול הקצר בנחל ערוגות, כמו גם את המסלול הקצר והמונגש בנחל דוד - וכעת ייפתחו מחדש כלל מסלולי נחל ערוגות. "המבקרים בשמורה יוכלו ליהנות ממסלול קצר בנחל דוד, המגיע עד הבריכה הראשונה (האולימפית), מסלול מונגש, מבית הכנסת העתיק בעין גדי וכן מכלל מסלולי נחל ערוגות", נמסר בהודעת רשות הטבע והגנים. "המסלולים הנוספים בשמורה יוותרו סגורים להמשך שיקום. ברשות מדגישים כי בשל עומסי החום הכבדים כל שבילי העלייה בשמורה יישארו סגורים".
מנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים, עדן אוליאל, התייחס לשיקום מסלולי נחל ערוגות ואמר כי "כל תשתיות הטיול תוקנו, שוקמו ונבדקו בטיחותית וגאולוגית. זו הייתה עבודת כפיים לא פשוטה, הצוותים עבדו יום-יום שעות רבות בחום הלוהט, סידרו את השבילים, הזיזו אבן-אבן, זה לא מובן מאליו שפתחנו בפרק זמן יחסית קצר.
"אנחנו עובדים במרץ על הפתיחה המלאה של נחל דוד, שהיא יותר מורכבת וקשה. אני מודה לצוות פקחי השמורה, המרחב והמחוז שריכזו מאמץ יחד עם השותפים, בתקופה חמה זו, ובעמל רב מסביב לשעון ופתחו את הנחל האהוב לקהל המבקרים. אנחנו מדגישים כי בשל הימים החמים ועומסי החום, כלל המעלות בשמורה סגורים עד ספטמבר".
הנזק בנחל ערוגות לאחר השיטפון בחודש מאי
(צילום: אריה רוזנברג, רשות הטבע והגנים)
הבריכות שהתרוקנו - ואלו שנהיו עמוקות יותר
ברשות הטבע והגנים הדגישו כי מסלולי נחל ערוגות ייראו שונים במעט משהיו בעבר. הבריכות הראשונות במסלול עמוקות יותר והמסלול אליהן מתאים לכולם. השביל היוצא מן הבריכות הראשונות להמשך המסלול מוגדר למיטיבי לכת. הבריכות העליונות התרוקנו וכרגע אין בהן מים בשל שינוי השטח שייצר השיטפון. ברשות מציינים כי אגרת הכניסה לנחל ערוגות תחזור לתעריף הקבוע בחוק. הכניסה למתחם נחל דוד תישאר ב-25% הנחה.
ד"ר רם בן דוד, גיאולוג המתמחה ביציבות מדרונות ומלווה את פרויקט שיקום נחל ערוגות, אמר כי "מסלול נחל ערוגות הותר לפתיחה לאחר שביצענו סיור ובדיקות במקום וראינו כי לא חל שינוי מהותי ביציבות המצוקים לאורך מסלול נחל ערוגות עד מעלה האיסיים. יחד עם זאת, חשוב שהמטיילים יזכרו כי שמורת הטבע עין גדי ממוקמת באזור שבו קיימת פעילות טקטונית רצופה ופעילה. זה טבע שאינו סטרילי ותמיד קיימת שם סכנה מסוימת של הידרדרות אבנים, אך מבדיקתנו ניכר כי אין שינוי ממה שהיה בעבר לפני השיטפון, וחזרנו לסטטוס הקודם. השיקום שנעשה עד כה מתיר את המסלול לטיול, בכפוף להבנת הסביבה הדינמית".
מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, אמר כי "ב-4 במאי נמדדו באזור עין גדי עוצמות גשם חריגות מאוד. העוצמות באגני הנחלים דוד וערוגות היו חריגות גם ביחס לאירועי עבר: מעל 30 מ"מ בפרק זמן של 10 דקות בלבד. עוצמות הגשם המקסימליות שנמדדו באירוע במכ"ם הגשם של השירות המטאורולוגי נצפו בדיוק מעל מצוק ההעתקים באזור נחל דוד, שזרם עקב כך בעוצמה אדירה ביחס לאגן הניקוז הקטן שלו. הסתברות להתרחשות עוצמות כה גבוהות בנחל ערוגות נעות בין חצי אחוז לאחוז. כלומר, אחת ל-100 עד 200 שנה. כתוצאה מעוצמה זו נחל ערוגות הגיע אף הוא לספיקה לא שכיחה של מעל 200 מ"ק לשנייה, על אף שגשם ירד רק מעל חלקו התחתון ובמעל מ-90% משטח ההיקוות שלו כלל לא ירד גשם".
ברשות הטבע והגנים אמרו כי "אירוע הגשם החריג בעוצמתו גרם לשינויים גיאומורפולוגיים משמעותיים. עוצמות הנגר השפיעו על חברת הצומח בערוצים ובמדרונות, כולל פגיעה בשטחים שבהם נעשה שיקום צומח והשבות של מינים אדומים. השמורה כוסתה בטונות רבות של בוץ, אבנים וצמחייה שנעקרה".
שמורת עין גדי, המשתרעת על כ-14,350 דונם, היא אחת משמורות הטבע המיוחדות בישראל. היא ממוקמת בלב בקע ים המלח ומהווה בית גידול ייחודי. בנווה המדבר שבין הנחלים דוד וערוגות, התקיים בעבר בית גידול נדיר של צומח מעוצה ממוצא סודני בית גידול סוואני יובשני, שבו עצים, שיחים ומטפסים טרופיים היוצרים נוף יוצא דופן במדבר הקיצוני. מרבית הצומח המעוצה שבו הושמד במהלך הכשרת השטח לחקלאות המודרנית ובשל תפיסת מי המעיינות. לצורך הכשרת הקרקע לחקלאות מודרנית, נבנו בשנות ה-50 טרסות מדרום לנחל עין גדי אך בהמשך ננטשו.
במטרה להשיב לנוף את המגוון הביולוגי האבוד ולבסס מחדש את המינים הנדירים שאפיינו את האזור, ניטעו בעשורים האחרונים עשרות מיני צמחים נדירים – חלקם נכחדו מישראל, חלקם בסכנת הכחדה וזאת כחלק מתוכנית שיקום אקולוגי ייחודית, המבוססת על שחזור הצומח הסודני ששלט באזור עד מחצית המאה ה-20.
בהיותו עין גדי נווה מדבר, הוא גם אתר בעל היסטוריה ענפה ובו פעילות אנושית החל מהתקופות הפרהיסטוריות. מיוחד שבהם הוא הכפר היהודי ובית הכנסת החשופים לביקור בגן הלאומי הסמוך לשמורת הטבע. הטרסות המהוות את ליבו של הפרויקט מכילות כיום מינים כמו מלוכיה משולשת, אבוטילון קהה, מורינגה רותמית, סלוודורה פרסית, מרואה עבת-עלים, גופנן המדבר, גרויה שעירה, ומינים נוספים מהפלורה הסודנית. רבים ממינים אלו מצויים בישראל בקצה גבול תפוצתם הצפוני.
