עם 40 קילוגרמים של משקולות, מסכה מיוחדת שמכסה את כל הפנים והרבה מאוד ניסיון בצלילה, אוהד הנווד ירד אל מתחת לפני המים של ים המלח. בזמן שרוב המבקרים במקום מתאמצים להישאר על פני המים וליהנות מהציפה המפורסמת, יוצר התוכן הישראלי החליט לעשות בדיוק את ההפך. יחד עם שותפו לצלילה, אורי, הוא ירד לעומק של 10 עד 15 מטרים וגילה עולם תת-ימי יוצא דופן: יער של גבישי מלח, עמודים לבנים שמזכירים אלמוגים ותצורות טבע שנראות כאילו נלקחו מכוכב אחר. דגים אין שם, וגם לא אלמוגים או צמחייה. רק מלח, מים ודממה.
צלילה למעמקי ים המלח
(צילום: באדיבות אוהד הנווד)
אבל הצלילה הזאת רחוקה מלהיות הרפתקה שגרתית. המליחות החריגה של ים המלח, שעומדת על כ-34% – כמעט פי עשרה מזו של מי האוקיינוסים – יוצרת כוח ציפה עצום, שהופך את עצם הניסיון לשקוע לאתגר של ממש. כדי להתגבר עליו נדרשים ציוד מיוחד ומשקולות רבות, אך הסכנה הגדולה יותר טמונה במים עצמם: חדירת מי ים המלח לדרכי הנשימה עלולה לגרום לפגיעה ריאתית קשה ולהפרעות מסוכנות במאזן המלחים והמינרלים בגוף. זו צלילה שמחייבת ניסיון רב, מיומנות גבוהה והיערכות קפדנית.
מי שמצליח להגיע אל מתחת לפני המים מגלה את אחד ממראות הטבע המפתיעים בישראל. מקרקעית ים המלח מתנשאים מבנים המכונים "ארובות מלח", שנוצרים סביב נביעות של מי תהום. המפגש בין המים הנובעים למימיו המלוחים של האגם גורם להתגבשות מלחים וליצירת עמודים מרהיבים, שחלקם מגיעים לגובה של כמה מטרים. במקומות מסוימים הארובות ניצבות זו לצד זו ויוצרות מעין יער תת-ימי לבן.
אוהד הנווד הוא יוצר תוכן ובלוגר טיולים ישראלי, שמטייל ברחבי העולם ומתעד הרפתקאות יוצאות דופן. הוא שירת חמש שנים בחיל הים ולדבריו צבר יותר מאלף צלילות ברחבי העולם, אבל גם עבורו הצלילה בים המלח הייתה אתגר חריג. התיעוד שפרסם ברשתות החברתיות הפך ללהיט: באינסטגרם הוא צבר כ-740 אלף צפיות, ובטיקטוק עוד כ-416 אלף – יותר מ-1.15 מיליון צפיות במצטבר. בשיחה עם ynet הוא מספר על ההכנות המיוחדות ועל הרגע שבו שאל את עצמו אם הוא באמת מוכן לסכן את חייו בשביל החוויה הזאת.
ארובות ים המלח
(צילום: Wirestock Creators / shutterstock)
בלי דגים, בלי כלום. אתה היצור החי היחיד באזור
(צילום: אורי מיכאלי)
איך בכלל עלה לך הרעיון לצלול בים המלח?
"עולם הצלילה מוכר לי היטב מהשירות בחיל הים. יחידת הצלילה של החיל נוהגת לבצע אימונים בים המלח, דווקא בגלל התנאים המאתגרים והקושי הרב הכרוך בצלילה שם. כששמעתי על האימונים האלה, תמיד חלמתי להתנסות בחוויה בעצמי וקינאתי באלה שזכו לעשות זאת. גם אני הייתי צולל בחיל הים, אבל שירתתי ביחידה אחרת ולכן לא יצא לי לחוות את זה. כשגיליתי שאפשר לצלול שם גם מחוץ למסגרת הצבאית, החלטתי להגשים את החלום. הצטרף אליי אורי, צולל שמתגורר באנגליה וכבר צלל בים המלח לפני כ-20 שנה, והחליט להגיע במיוחד כדי לחזור על החוויה".
איך מתכוננים לצלילה כזאת?
"מבחינת ציוד, אין צורך בחליפת צלילה, שנועדה לשמור על חום הגוף, משום שהמים בים המלח חמימים. מעבר לכך, החליפה עצמה מגבירה את הציפה, שגם כך חזקה במיוחד בים המלח. לכן צללתי עם חולצת לייקרה ובגד ים רגיל, אבל נאלצתי להצטייד בלא פחות מ-40 קילוגרמים של משקולות. לשם השוואה, בצלילה רגילה משתמשים בכשישה קילוגרמים של משקולות, ואילו בים המלח נדרשת כמות גדולה בהרבה רק כדי להצליח לשקוע מתחת לפני המים".
ויש גם הכנה מנטלית מיוחדת? בכל זאת, מדובר בצלילה מסוכנת.
"אני לא יודע אם נדרשת הכנה מנטלית מיוחדת, אבל בהחלט חייבים להיות צוללים מנוסים ומיומנים מאוד. זו לא צלילה שמתאימה לכל מי שסיים קורס שני כוכבים. מאז שפרסמתי את הסרטון אני מקבל המון הודעות באינסטגרם מאנשים שרוצים להתנסות בחוויה בעצמם, וחשוב לי להדגיש שמדובר בצלילה מסוכנת, שלא מתאימה למי שאין לו לפחות מאות צלילות מאחוריו".
עולם נסתר מתחת לפני המים
(צילום: אורי מיכאלי)
ומה לגבי המסכה המיוחדת שרואים בסרטונים?
"השתמשנו במסכת פנים מלאה (Full Face), שמזכירה במראה שלה מסכת אב"כ ומכסה את כל הפנים. למסכה הזאת יש יתרון משמעותי: היא מאפשרת לצוללים לדבר זה עם זה גם מתחת למים. מסכות כאלה משמשות בין היתר אנשי מקצוע שעובדים מתחת למים ומדענים. גם אנחנו יכולנו לתקשר ולדבר במהלך הצלילה, וזו הייתה חוויה מיוחדת בפני עצמה".
במה הצלילה הזאת שונה מצלילה רגילה?
אין דגים. זה ים המוות. אין דגים, בקושי יש בקטריות. המראות מתחת למים שונים לחלוטין. במקום עולם תת-ימי שוקק חיים, אתה פוגש תצורות מרהיבות של גבישי מלח. מקרקעית ים המלח נובעים מי תהום מתוקים, והמלח מתגבש סביבם ויוצר עמודים המכונים 'ארובות מלח'. במקומות שבהם יש ריכוז גדול של ארובות, הן יוצרות מעין יער תת-ימי של גבישי מלח. במבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר בסלעים ענקיים, אבל למעשה אלו גושי מלח שנוצרו בתהליך טבעי. היופי בצלילה הזאת הוא לא בצבעוניות או בבעלי החיים, אלא בתופעת הטבע הייחודית שנגלית לעיניך. המלח יוצר תצורות שמזכירות גלים, סלעים ואפילו אלמוגים, אבל הכול עשוי ממלח, ללא שום דבר חי".
"פתאום מצאתי את עצמי שואל: 'רגע, אני באמת מוכן לסכן את החיים שלי בשביל צלילה כזאת?'. בסופו של דבר החלטתי שכן. אני אדם שמחפש הרפתקאות ואתגרים כל הזמן"
אז לאיזה עומק צוללים?
"החלק העליון של הארובות בולט מעל פני המים, כך שאפשר להבחין בהן עוד לפני הצלילה. משם יורדים לאורך הארובות לכיוון הקרקעית. חלקן נמצאות בעומקים של עשרות מטרים, ואנחנו צללנו לעומק של בין 10 ל-15 מטרים".
היה רגע שבו באמת פחדת או הרגשת שאתה מסכן את החיים שלך?
"לפני הצלילה עברנו תדריך, ורק אז הבנתי עד כמה היא מסוכנת. כשנרשמתי לא הייתי מודע לגמרי לסיכונים, ופתאום מצאתי את עצמי שואל: 'רגע, אני באמת מוכן לסכן את החיים שלי בשביל צלילה כזאת?'. בסופו של דבר החלטתי שכן. אני אדם שמחפש הרפתקאות ואתגרים כל הזמן. באתגר הקודם שלי, למשל, טיפסתי על הקרחון הגבוה ביותר באירופה וקפצתי ממנו עם מצנח על הגב, בפעם הראשונה שעשיתי דבר כזה. אני נוטה להגיד 'כן' גם להרפתקאות הכי משוגעות, ובכל מה שקשור לצלילה אני מרגיש מאוד בנוח מתחת למים".
איך הראות מתחת למים? אפשר בכלל לראות מה נמצא מסביב?
"אור היום חודר למים כרגיל, אבל הראות בים המלח מוגבלת למדי. זה אזור שמתאפיין ברוחות רבות, ובשילוב עם המינרלים והחול שמרחפים במים, קשה לראות למרחק. למעשה, במהלך הצלילה יכולנו לראות רק עד כחמישה מטרים קדימה. הראות המוגבלת הוסיפה ממד של דרמה לחוויה, כי אתה מתקדם מתחת למים בלי לדעת בדיוק מה מחכה לך בהמשך. זו הייתה חוויה מסעירה במיוחד".
(צילום: אורי מיכאלי)
(צילום: אורי מיכאלי)
מה היה הרגע שהכי ניהנית ממנו מתחת למים?
"המראות מתחת למים מרתקים, ממש כמו יער של גבישי מלח. אחד הדברים שהכי אהבתי היה לעצור לרגע ולהתבונן בפרטים הקטנים – בחיתוכים ובסדקים שנוצרו בתוך הגבישים. אני אוהב להתמקד לא רק בתצורות הענקיות, אלא גם בפרטים הזעירים שמרכיבים אותן. אפשר ממש לראות את המים המתוקים בוקעים מתוך הארובות, וזו תופעה מדהימה. המים נראים כמו גלים שנעים בתוך המים שסביבם, מעין נוזל בתוך נוזל. לראות את זרמי המים יוצאים מקצות הארובות זו חוויה יוצאת דופן".
איך מגיעים לאזור שבו נמצאות הארובות?
"יצאנו מאזור מצפה שלם ועלינו על סירה של 'נופי ים המלח', בהובלת בחור בשם ג'קי, שלקח אותנו לאזור שבו יש ריכוז גדול של ארובות מלח. עצם העובדה שיש סירה ששטה בים המלח היא כבר דבר מדהים בעיניי. השיט נמשך כעשר דקות, עד שהגענו לאזור הצלילה. אמנם אפשר להיכנס למים ולצלול גם במקומות אחרים, אבל המטרה שלנו הייתה להגיע לארובות המלח ולראות מקרוב את התופעה המיוחדת הזאת. זה באמת מחזה מרהיב".
(צילום: אורי מיכאלי)
ארובות ים המלח
(צילום: jonathandav / shutterstock)
ואחרי כל זה, היית עושה את הצלילה הזאת שוב?
"בהחלט הייתי עושה את זה שוב. זו חוויה שאני חולם לחזור עליה, ואני מאמין שזה עוד יקרה. הופתעתי מאוד מההתעניינות הגדולה שהצלילה עוררה ברשתות החברתיות. העליתי סרטון לאינסטגרם, וכבר למחרת הוא צבר יותר מ-600 אלף צפיות. זו כמות צפיות חריגה מאוד, אפילו בשבילי, ולא ציפיתי לתגובה כזאת".
