לפני 27 שנים התמזל מזלי להיות מוזמן למסיבה רצינית על ספינת תענוגות בים המלח. רגע לפני המילניום, מדינת ישראל הייתה מעצמת מסיבות עולמית, וכל גימיק או חידוש מרענן ברחבת הריקודים התקבלו בברכה. באופן טבעי, בשל אופייה הקרחניסטי של המסיבה, נותרו לי רק רסיסי זיכרונות מטושטשים – סיפון עץ שרועד מעוצמת הקפיצות של הרוקדים, ונוף מהפנט של גושי מלח לבנים הזוהרים בזריחה מתוך המים.
אסף קמר בספינה הטרופה בים המלח
(צילום:אסף קמר, צילום רחפן: איתי פולק)
שמה של הספינה המיתולוגית היה "אשת לוט", ונקודת היציאה המלחיצה הייתה מזח מתכוונן שנבנה במיוחד בחוף עין גדי. בשנת 2000 היא טבעה בעקבות סערה. בניסיון לאתר את שרידי ספינת המסיבות, פניתי לאוריה לויים (49), מדריך טיולים וחבר קיבוץ עין גדי, שעבד בזמנו על ספינת הריקודים. "הגעתי לספינה בתחילת שנות העשרים שלי", הוא מספר. "התקבלתי לעבודה כנער סיפון – מקבל את האנשים כשהם עולים ויורדים, עוזר לסקיפר במה שצריך, מוכר בקיוסק ועושה תחזוקה".
כשנער הסיפון במיל' מדבר על הבוס המיתולוגי, מוותיקי הקומנדו הימי, הוא מתחיל להתרגש: "מוטי גונן ז"ל היה גבר שבגברים. קשוח, חסון, יזם, איש טוב וישר. היה נעים מאוד להיות לידו. אני זוכר לילה אחד שבו הייתה סערה, ומוטי קרא לכולנו לישון על הסיפון כדי לשמור על הסירה. הייתה לו אז רגל שבורה, אבל באמצע הלילה הוא דידה על המזח ועל הסיפון כדי לזרוק פנדרים (כריות הגנה - א"ק) ולהגן על הספינה. הוא היה נראה כמו קפטן אחאב. אני לא אשכח את זה".
השקת "אשת לוט" בשנת ה-90 של המאה הקודמת
(ארכיון קיבוץ עין גדי)
14 צפייה בגלריה
משה קצב, שהיה אז שר התיירות, נשא דברים בטקס ההשקה
(צילום: צ'ארלי, ארכיון קיבוץ עין גדי)
ואיך אטרקציה תיירותית לצליינים סולידיים הפכה לבמת ריקודים אייקונית של סצנת מסיבות הדוניסטית במיוחד? "במקור זו הייתה ספינת תיירות להפלגות בים המלח", אוריה צוחק, "אבל בשלב מסוים פנה אל מוטי מפיק מסיבות, וככה זה התחיל. פעם בשבוע היינו עושים הפלגת מסיבה, והן היו מגניבות ביותר. זה היה צבעוני, שמח, מלא מוזיקה וריקודים. היינו מקבלים את האנשים בלילה ומחזירים אותם אחרי הזריחה. לפעמים זה אפילו נגרר לתוך הבוקר. היו שם בנים, בנות, שתייה, מוזיקה – בני ישראל במיטבם. אני זוכר שכל הסיפון היה זז לפי הביט של המוזיקה. אנשים היו רוקעים ברגליים והכול ממש רעד. זה היה מגניב בצורה בלתי רגילה".
בשנת 2000 המסיבה הסתיימה. "באחד הימים הייתה סערה חזקה", מספר אוריה. "הספינה פשוט התנתקה מהמצוף ונסחפה דרומה לכיוון קיבוץ עין גדי, ועלתה על החוף של אותם ימים – מה שהיה אז קו המים. עם השנים הים נסוג עוד ועוד, ולכן אני מעריך שהיא נמצאת עמוק בתוך היבשה".
אין שביל מסומן, והשטח מלא אדמה לא יציבה, בורות ובוץ טובעני. לאחר 40 דקות של צעידה בנוף ירחי ושומם של קריסטלים עדינים בצבע לבן בוהק, פטריות מלח וים כחול עמוק, אוריה מצביע בהתרגשות על כתם כהה ומאורך בקצה גבעת מלח
בחזרה לשנת 2026: משלחת ynet לאיתור שרידי ספינת המסיבות הטרופה "אשת לוט" מתעוררת לזריחה מרגשת בחאן עין גדי המפנק. קפה הפוך כמו בתל אביב – ואנחנו יוצאים באור ראשון לכיוון המבנה האייקוני של חמי עין גדי, שננטש בעקבות פעילות הבולענים. וזה הזמן להזהיר את הקוראים הנאמנים של סדרת הכתבות על "המקומות המוזרים": ההליכה בארץ הבולענים של ים המלח, ללא מדריך מוסמך וביטוח בתוקף, מסוכנת מאוד ועלולה להסתיים באסון. אין שביל מסומן, והשטח מלא אדמה לא יציבה, בורות ובוץ טובעני. אז אל תנסו את זה לבד.
אנחנו מתקדמים רגלית דרומה לאורך קו המים. מדובר במסלול מאולתר שלא מתאים לכל אחד. אוריה, נער הסיפון לשעבר, מוביל אותנו בזהירות בין מרבצי בוץ טובעני ומתעתע לבין נטיפי מלח זוהרים. הוא לא ראה את ספינת החלומות של עין גדי כבר 26 שנה, ונרגש מאוד מהאפשרות לאתר אותה ולסגור מעגל.
לאחר 40 דקות של צעידה מהנה בנוף ירחי ושומם של קריסטלים עדינים בצבע לבן בוהק, פטריות מלח וים כחול עמוק, אוריה מצביע בהתרגשות על כתם כהה ומאורך בקצה גבעת מלח. "ללא ספק מדובר בשרידים של משהו – מעשה ידי אדם". ההתרגשות אוחזת בכולנו: סוף סוף, אחרי 26 שנה, נזכה להתאחד עם "אשת לוט".
לאחר כמה דקות של הליכה ממש לא זהירה בתוך בוץ מחליק ודביק ובין סלעים, אנחנו מתקרבים בהתלהבות לספינה הטרופה. המראה אפוקליפטי, מעורר ענווה מול כוחות הטבע, ואולי אפילו מזכיר מעט את תיבת נוח התנ"כית – שדרית עץ כבדה השקועה בתוך גוש מלח ועפר. למרות שעברו עשרות שנים מאז אותו ליל סערה גורלי, קל לזהות שמדובר בספינת גולט טורקית מסורתית מעץ מלא, עם מנוע דיזל מודרני שהפך לגוש מלח.
יפתח ארגמן (70), שהצטרף למסע בלי להאמין שנמצא את השרידים של "אשת לוט", ואף טרח להזכיר לנו את דעתו לאורך כל ההליכה, מצא בתוך הספינה גלגל הצלה מקורי וחליפת הצלה כתומה שהפכה לגוש מלח.
"מרחוק זה נראה כמו ערימת עץ שבורה", הוא מספר על הגילוי המרגש. "ואז פתאום התחילו להופיע קורות עץ ענקיות, ברזלים חלודים וצורה ארוכה ומוזרה שנראתה כמו שלד של לווייתן שנתקע במדבר. זה היה רגע מושלם". משלחת ynet אל הספינה הטרופה של עין גדי מאבדת שליטה: מצלמות נשלפות, וכולם מתעדים לדורות הבאים את המראה הסוריאליסטי והמחשמל - ספינה טרופה באמצע המדבר.
"30 שנה אני שומעת על המסיבות האלה, ואני לא מבינה איך לא הייתי פה. אבל אף פעם לא מאוחר, ועכשיו באתי לסגור מעגל"
חלי שליו (50), בליינית ידועה שפספסה בשנות התשעים הסוערות את הגימיק של ספינת המסיבות בים המלח, מטפסת בזהירות אל הסיפון העליון והרָעוּע של הספינה הטרופה. "אסף, שים מוזיקה!" היא צועקת מלמעלה. "30 שנה אני שומעת על המסיבות האלה", היא צוחקת, "ואני לא מבינה איך לא הייתי פה. אבל אף פעם לא מאוחר, ועכשיו באתי לסגור מעגל". ואז, באופן הכי הזוי שיש, מתחילה מסיבה קטנה ואיכותית על שרידי הספינה הטבועה. מישהו שם מוזיקה בטלפון, וכולם רוקדים בהתלהבות מול השמש העולה, ממש כמו בטיטאניק.
לסיכום: המסע אל "אשת לוט", הספינה הטרופה בים המלח, היה חוויה מסקרנת ומעוררת מחשבה – אבל הוא לא מתאים לכל אחד. הצעידה מורכבת וכוללת נופים אפוקליפטיים יוצאי דופן. אומנם לא היינו בטוחים שנמצא את הספינה, אבל בשלב מסוים זה כבר לא ממש הפריע לנו, משום שהנוף וגבישי המלח היו מרשימים מספיק גם בלי קשר למה שאולי נגלה בדרך. זיהוי הספינה מרחוק היה רגע קסום ומרגש במיוחד, והריקוד הספונטני על הסיפון האיקוני הוביל אותנו לאושר נוסטלגי מתוק.
אזהרה: הדרך אל הספינה הטרופה לא מתאימה לכל אחד. היא כוללת הליכה קשה בשטח לא מסומן, בוץ טובעני, בולענים, קרקע לא יציבה וברזלים חלודים באזור הספינה. כדי לא להסתכן שלא לצורך, מומלץ להגיע עם מדריך מוסמך וביטוח בתוקף.
