בתוך תשעה חודשים בלבד הפכה חברת הסייבר Bay לאחת החברות הישראליות המבטיחות בתחום אבטחת סוכני בינה מלאכותית, עם לקוחות כמו Wix וגיוס של 50 מיליון דולר. מאחורי ההצלחה המהירה עומדת המייסדת והמנכ"לית יובל זכריה, בת 31, יוצאת 8200. נדיר למצוא בישראל נשים יזמיות שעומדות בראש סטארטאפ בתחום הסייבר, אבל מאחורי הגיוס המרשים שהתפרסם השבוע בכלי התקשורת הכלכליים עומד סיפור אישי ומשפחתי כואב וגם מעורר השראה.
הדרך של יובל אל עולם הסייבר התחילה בטרגדיה משפחתית. תאונת אופניים קשה הותירה את אביה, האדם הקרוב אליה ביותר, בתרדמת ועם פגיעת ראש קשה. בגיל 21, כשעוד הייתה קצינה בצבא, היא נאלצה לשאת על כתפיה לא רק את הטיפול בו, אלא גם את האחריות הכלכלית למשפחה. ההחלטה שקיבלה בעקבות התאונה שינתה את מסלול חייה והובילה אותה, שנים אחר כך, אל החברה שגייסה כעת 50 מיליון דולר.
יובל זכריה
(צילום: ליאת לנג)
"החיים הם דלת מסתובבת של מה היה קורה אילו", היא אומרת בריאיון מיוחד ל"ממון" ול-ynet. "והתאונה של אבא שלי היא ללא ספק נקודת מפנה כזו".
הטלטלה שחוותה המשפחה טרפה לכולם את הקלפים. זכריה, שהייתה אז בת 21, שנה בלבד לפני השחרור מקבע, נאלצה להתגייס מיד לטיפול באביה וגם לשאת על כתפיה הצעירות אתגרים כלכליים מורכבים שהמשפחה התמודדה איתם. הוריה היו פרודים, ועל כן חלק ניכר מהעול נפל עליה. בעקבות התאונה נכנס אביה לתרדמת ממושכת, וגם כיום, לאחר שהשתקם, השיקום אינו מלא.
"לא גדלתי בבית שהוא מחשבים-אוריינטד או בבית הייטקי", היא מספרת. "גדלתי לאבא עורך דין, אמא מורה, ילדת צופים מראש העין, עשיתי שנת שירות וכשהתגייסתי לצבא והגעתי ל-8200 זה לא היה לתפקיד טכנולוגי. מילאתי תפקיד מודיעיני שהצריך הרבה קבלת החלטות תחת לחץ, עבודה עם בכירים, שיתוף של גורמים מודיעיניים וטכנולוגיים כדי להביא מודיעין לשטח, אבל לא ידעתי לכתוב מילת קוד. במהלך השירות, שהיה רחוק מהבית, התקדמתי ופיקדתי על מחלקה גדולה של 50 אנשים, אבל התאונה ופגיעת הראש החריפה של אבא שינו הכל. בתקופה הראשונה שאחרי הפציעה הוא היה בקומה, מונשם ומורדם, ללא יכולת תפקוד בכלל. כל זה כמובן השפיע מיידית על המשך החיים שלי. זו הייתה נקודת מפנה שבה היה לי ברור שאני צריכה לחזור להיות קרובה יותר למשפחה, והתחלתי לחפש דרכים להעביר את השנה האחרונה בצבא קרוב לבית".
אלא שמהר מאוד הבינה זכריה שלמרות שהיא עומדת להשתחרר מהשירות הצבאי, היא לא באמת רוצה לעזוב את הצבא, שנשאר עבורה נקודת העוגן היציבה היחידה בחייה. היא ביקשה ממפקדיה לאפשר לה למצוא להמשך השירות תפקיד משמעותי שבמסגרתו תוכל גם להיות בבית ולתמוך במשפחה.
הרבה פעמים שואלים אותי 'אם היה לך כזה עול כלכלי למה לא השתחררת ויצאת להרוויח כסף באזרחות? למה לחתום קבע?'. אבל הייתי בנקודה שבה כל החיים שלי היו מעורערים וחיפשתי משהו יציב, והצבא היה עבורי אי של יציבות ושקט
"לא רציתי לסיים את השירות בתפקיד שרירותי במפקדה בתור קצינת מודיעין. ניסיתי להבין איך אני עושה שיפט שיאפשר לי גם לצמוח ולגדול למקומות אחרים, וככה נחשפתי למרכזים הטכנולוגיים של היחידה, והגעתי לאחת מיחידות הסייבר המובילות שלה. ההיכרות עם מה שעושים שם גרמה לי להבין שאם אני רוצה לשרת קרוב לבית ולתמוך במשפחה, אני צריכה לעבור לתפקיד טכנולוגי".
אז אפשר בעצם להגיד, בכאב גדול, שהטרגדיה הנוראה שעברתם הייתה הצעד הראשון בדרך להקמת חברת הסייבר שלך, כשבכלל עוד לא ידעת את זה.
לזכריה לא נוח להודות בכך, אבל בסוף היא אומרת שאכן, זה מה שקרה. "בדיעבד, בגלל שאבא היה בקומה הייתי צריכה לעבור לשרת קרוב לבית, והתפקיד הטכנולוגי שהציעו לי בסייבר אילץ אותי לצאת לקורס של שישה חודשים ביחד עם כל החבר'ה בני ה-18 שהתחילו את הדרך".
בזמן שאת כבר סרן.
"כן. ממש יצאתי לקורס יסוד עם כל מי שהתגייסו, כשהמשמעות היא לעשות עוד פעם צבא אחרי שכבר סיימתי את הצבא הראשון". עכשיו יש בדל חיוך בקצה המשפט הכואב שלה.
"לא גדלתי בבית שהוא מחשבים אוריינטד"
(צילום: ליאת לנג)
בשלב הזה היא גילתה בעצמה את המוטיבציה לעשות דברים חדשים, ללמוד מאפס את תחום הסייבר ולצקת לתוך התפקיד החדש שבנתה לעצמה את ההשפעה והיכולות מהעולם המבצעי ומהשטח. כשהכלים הטכנולוגיים החזקים הגיעו לשולחן יחד עם הרקע המודיעיני, הדבר העניק לה יתרון משמעותי – כזה שהיא יודעת שמשרת אותה גם היום באזרחות.
לאחר שסיימה את הקורס ואת שנת השירות שנותרה לה, זכריה חתמה קבע לארבע שנים, עד סוף 2021, אז מלאו לה 26.
"הרבה פעמים שואלים אותי 'אם היה לך כזה עול כלכלי למה לא השתחררת ויצאת להרוויח כסף באזרחות? למה לחתום קבע?'. אבל הייתי בנקודה שבה כל החיים שלי היו מעורערים וחיפשתי משהו יציב, והצבא היה עבורי אי של יציבות ושקט. של משהו שתמיד יהיה שם. הנה, גם ברשימת המשקיעים של Bay תמצאי את המלאכים של 8200, זרוע ההשקעות של ארגון הבוגרים של היחידה", היא אומרת ומסכימה שהמעטפת שמעניקה יחידה 8200 לבוגריה היא מרכיב משמעותי בפריצה של הרבה סטארטאפים וטאלנטים בתעשייה.
ממשכורת של קבע שהייתה אז 5,800 שקל בחודש, לא היה לי סיכוי גם להתקיים וגם להחזיר את החובות המשפחתיים שהלכו ותפחו כתוצאה מהמצב של אבא
"זה חד-משמעית נכון. יש משהו במה שאנחנו לומדים בצבא, ודרך אגב בשני העולמות שמהם הגעתי – גם המודיעיני וגם הטכנולוגי – שהופך אותנו לבאמת טובים. זה ניסיון שאנחנו רוכשים שמאפשר לנו להתמודד עם כל אתגר ולעמוד בלחצים מאוד גדולים, בטח כאשר מגיעים לדרגות פיקוד, כמו שאני הגעתי כמפקדת קב"ריה (קצין בינה רשתית)".
מנכ"לית בגיל 30
במהלך השירות בתחום הסייבר כבר החלה לחלום על סטארטאפ משלה, אבל ההקמה שלו התעכבה בגלל החובות המשפחתיים שתפחו בעקבות התאונה והאחריות שלה כלפי אביה והמשפחה. זכריה, שהייתה בת 26, הלכה כלשונה "לעבוד בסטארטאפ של מישהו אחר, ולמרות התוכנית להישאר שם זמן קצר רק עד החזרת החובות, נשארתי ב-Hunters ארבע שנים".
והתחלת להחזיר חובות ולתמוך בקיום של המשפחה?
"כן. ממשכורת של קבע שהייתה אז 5,800 שקל בחודש, לא היה לי סיכוי גם להתקיים וגם להחזיר את החובות המשפחתיים שהלכו ותפחו כתוצאה מהמצב של אבא. כשנכנסתי ל-Hunters התחלתי כמנהלת מחקר ו-AI, ובהמשך התקדמתי לראש צוות ולראש קבוצה וניהלתי צוותי מחקר ופיתוח וצוותי AI ולמדתי המון".
ואז מגיע הרגע הגדול: זכריה יוצאת בגיל 30 מ-Hunters והופכת למנכ"לית ומייסדת שותפה של Bay, שבה מועסקים 35 עובדים, רובם בישראל. אלא שהיום, בגיל 31, היא מעידה שאת רוב זמנה היא מבלה במטוסים, בדרך לשכנע לקוחות לאמץ את המערכת שפיתחו אנשיה.
כדי להבין מה בעצם עושה חברת הסייבר Bay, נתאר זאת באמצעות אירועים מחיי היומיום שלנו. נניח שהענקתם לסוכן ה-AI שלכם גישה לחשבונות הבנק והמייל, הרשאה לשלוח בשמכם הודעות וחשבוניות, לסנכרן, לחשב, לתעל ולתכלל את כל הפעולות הרפטטיביות שהמוח שלכם כבר הבין שהוא לא חייב לעשות. עכשיו הסוכן הזה, שכל החיים שלכם בכף ידו הווירטואלית, מבצע פעולה מסוכנת – בטעות, בגלל הוראה שגויה או משום שמישהו ניצל חולשה במערכת.
עכשיו תכפילו ותגדילו את כל זה בסדרה הנדסית ותבינו מה עשוי לקרות, או כבר קורה בפועל, כאשר סוכני AI פועלים באופן עצמאי ומחוללים נזקים בתוך תאגידי ענק שבהם נמצאים החסכונות והפנסיות שלנו, הנתונים הרפואיים שלנו, מערכות של מפעלי תעשייה ותרופות, מנגנוני מכוניות אוטונומיות וגם סתם פס הייצור שקובע כמה מלח יוסיפו לנו לקוטג' שאין להשיג.
אחרי שהעברנו כל כך הרבה מפתחות קיומיים לאחריותה ולתפעולה של המכונה נטולת הזיק האנושי, מישהו צריך לא רק לנהל את כל הכאוס הפסאודו-מאורגן הזה, אלא גם לעמוד בשער ולמנוע מראש את התקלות, הטעויות והשטויות שעלולות לקרות.
עם אמה מיכל. "לימדה אותי לחלום בגדול"
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
זה בדיוק מה שמבצעת Bay, שפיתחה פלטפורמה שמצליחה למנוע ולעצור פעולות מסוכנות של סוכני AI בתוך נכסים של ארגונים גדולים. "זו הצלחה פנומנלית, ואנחנו רואים אותה גם מבחינת התגובות של השוק וגם דרך אימוץ המוצר בחברות הגלובליות, ברמה שאנחנו אחת החברות היחידות בעולם הסייבר סקיוריטי שפחות מחצי שנה מיום ההקמה שלה מוכרת בהיקף שנתי של 3 מיליון דולר", אומרת זכריה.
את Bay הקימה כמייסדת שותפה בינואר האחרון יחד עם ענר מורג, סמנכ"ל המוצר, ובוריס דנילוביץ', סמנכ"ל המו"פ, שאת שניהם הכירה במהלך שירותה הצבאי ביחידה.
מורג עבר מתפקידי מודיעין ב-8200 לעיסוק בסייבר התקפי. בהמשך היה מהעובדים הראשונים בחברת Noname Security והוביל בה את מחלקות המחקר והפיתוח והמוצר. דנילוביץ' היה מהעובדים הראשונים בחברת Preempt Security, ולאחר שזו נרכשה על ידי CrowdStrike הוא הוביל כ-90 מהנדסים בישראל ובארה"ב ונמנה עם בכירי מרכז המחקר והפיתוח של CrowdStrike בישראל.
הפלטפורמה של Bay מאתרת את סוכני ה-AI בארגון ובוחנת בזמן אמת כל פעולה שהם עומדים לבצע, לפי המשימה שקיבלו וההקשר של הפעולות שכבר ביצעו. כך היא מבחינה בין פעולות שיכולות להיראות דומות, אך רמת הסיכון שלהן שונה בהתאם למשימה ולפעולות שקדמו להן.
עם אחיה אלון וטל. "הרבה יותר מקשר דם"
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
המערכת מחליטה בתוך אלפיות שנייה אם לאפשר את הפעולה של הסוכן, לחסום אותה או להעביר אותה לאישור אנושי, בהתאם למדיניות האבטחה שהגדיר הארגון. כשהפעולה מותרת, הסוכן ממשיך לעבוד ללא הפרעה.
"תרבות של דוגרי"
Bay כבר משרתת עשרות ארגונים ברחבי העולם בתחומי הפיננסים, הביטוח, הטכנולוגיה, התעשייה ואפילו המדיה, ובהם Wix, ClickUp, Micron ו-Peloton. בין לקוחותיה חברות מרשימת Fortune 100, שהשתמשו בפלטפורמה כדי לשלש את היקף השימוש שלהן בסוכני AI אוטונומיים תוך שמירה על כללי האבטחה.
היכולת הזו לא נעלמה מעיני המשקיעים. ההשקעה בחברה כוללת סבב A בהיקף 37 מיליון דולר, בהובלת קרן Battery Ventures ובהשתתפות Micron Ventures, זרוע ההשקעות של יצרנית השבבים Micron, שהיא גם לקוחה של החברה. הסבב מצטרף לגיוס סיד בהיקף 13 מיליון דולר בהובלת YL Ventures ו-Striker.
עם המשקיעים הפרטיים בחברה נמנים מנכ"ל Wiz אסף רפפורט, מנהל המוצר הראשי (CPO) של Cisco ג'יטו פאטל ומנוג' אפטה, לשעבר מנהל האבטחה הראשי (CSO) של Zscaler.
"AI משנה באופן מהותי את האופן שבו ארגונים פועלים. היכולת להטמיע סוכנים אוטונומיים בצורה בטוחה תהפוך ליתרון תחרותי משמעותי", אומר אנדרו בירנס, דירקטור ב-Micron Ventures, אחת המשקיעות בחברה. "ראינו כיצד הטכנולוגיה של Bay יכולה להאיץ את אימוץ ה-AI, תוך שמירה על רמת הבקרה והאחריות הנדרשת. אנו מאמינים ששכבת האמון הזו תהפוך לתשתית חיונית בעידן הסוכנים האוטונומיים".
מה בעצם המערכת שלכם מבטיחה ללקוח ומדוע היא כה מבוקשת?
"מנהלי אבטחה מתמודדים עם סוכני AI ועם ציפיות מההנהלה לשלב סוכנים במהירות כדי להאיץ את צמיחת החברה. האתגר הוא להרחיב את השימוש בהם בלי לאבד שליטה. בנינו את Bay כדי לאבטח בפלטפורמה אחת את כלל השימושים של הארגון ב-AI, כך שהם יוכלו להטמיע כלים חדשים מהר יותר ובבטחה.
"המערכת שלנו נפרשת בארגון בתוך פחות מחמש דקות. היא תומכת בעוזרי AI, בסוכני תכנות ובסוכנים שהארגון מפתח בעצמו, ואוכפת מדיניות אבטחה אחידה בתשתיות הענן, ביישומי SaaS ובמכשירי הקצה של העובדים באמצעות טכנולוגיה ייחודית שנמצאת בהליכי רישום כפטנט. לצד הבדיקה של פעולות הסוכנים, המערכת חושפת סיכוני אבטחה בשימוש בכלי AI ומשתלבת בתהליכי האבטחה הקיימים בארגון כדי לאפשר את תיקונם באופן אוטומטי.
"מיד עם ההתקנה שלה, היא גם מנתחת את הפעילות הקודמת של הסוכנים וממליצה על כללי אבטחה שמתאימים לשיטת העבודה של העובדים והצוותים. היא גם מראה אילו פעולות שנעשו בעבר היו נחסמות לפי הכללים המוצעים, כדי שצוותי האבטחה יוכלו לבחון את השפעתם לפני הפעלתם. בהמשך, הפלטפורמה לומדת מפעילות הסוכנים ומתאימה את המדיניות ככל שנוספים סוכנים ותהליכי עבודה. כך צוותי האבטחה אינם צריכים לכתוב ולתחזק כללים לכל כלי חדש, והסוכנים יכולים לבצע יותר משימות באופן עצמאי ובטוח".
מייסדי Bay בוריס דנילוביץ' (מימין), יובל זכריה וענר מורג
(צילום: Dada Studio NY)
איך התגובות בעולם לכך שמדובר בחברה ישראלית?
"בסדר גמור. לא נתקלנו בסוג של 'לא נעבוד איתכם כי אתם ישראלים', או בתגובות אנטישמיות כאלה ואחרות".
אחרי כל כך הרבה שנות הייטק ישראלי, האמריקנים כבר מבינים את הווייב שלנו? או שממשיכים לדבר באמריקנית?
זכריה צוחקת. "יש ויש. יש לקוחות שהם הרבה יותר סטארטאפ אוריינטד, שפתוחים לקבל אותנו ורגילים לעבוד עם ישראלים, אבל עדיין רוב הלקוחות הם מאוד אמריקנים. זה אופי אחר, זו תרבות שונה וזה לא משתנה. אחד הדברים שהכי מפריעים לי בתרבות האמריקנית זה שהם לא אומרים את מה שהם מתכוונים, או שמנסים לייפות את מה שהם חושבים. אנחנו לעומת זאת באים מתרבות של דוגרי, של 'תגיד מה אתה חושב וזה ייפתר, כי אם לא תגיד שום דבר לא ייפתר'. אז אם יש משהו שהייתי יכולה לשנות אצל האמריקנים – זה הדבר".
ומה היית מאמצת מהם?
"את זה שהם יודעים לשתף בתהליך אנשים ולוודא שכולם מרגישים בנוח בתוך הסיטואציה. לא תפגשי שם מצב שבו עובד לא מדבר עם המנהל שלו לפני שהוא מקבל החלטה. הכל ברור מבחינת איך צריך לפעול ומה צריך לעשות. יש שם יציבות תאגידית כזו שלפעמים זה גם יכול להיות מרסן, אבל יש בזה משהו נוח להתמצאות".
גם בן הזוג שלך יזם הייטק. זוגיות בלונג דיסטנס.
"כן, אנחנו גרים בתל אביב, אבל אני הרבה מאוד בחו"ל, בעיקר בארה"ב, ואנחנו גם מתכננים לעבור לניו יורק בתחילת השנה הבאה. מאתגר לנהל זוגיות על הקו, אבל הפונקציה המשמעותית שלי בחברה היא להיות מול לקוחות. האינטגרציה הבינאישית היא שעושה את ההבדל, ויש משמעות גדולה מאוד לזה שאני שם. הצוות שלי נמצא ברובו בארץ. זו קריעה בין העולמות".
דלת מסתובבת
בתעשיית ההייטק הישראלית היא מעריכה מאוד את עוז גולן, המנכ"ל לשעבר של Noname Security, ואת אורי מאי, המנכ"ל לשעבר של Hunters, שאותו היא מגדירה כמי שקרוב אליה מאוד.
על כך שבחברה שהקימה יש יחס של 60/40 בין גברים לנשים היא אומרת בסיפוק שהדבר נובע מכך של-Bay יש מנכ"לית. "אנחנו לא עושים מאמץ מיוחד לגייס בעיקר נשים, פשוט כשנשים רואות שיש אישה בראש שמובילה זה מאוד עוזר והן מרגישות הרבה יותר בנוח", היא אומרת, ומיד מדברת על הדוגמה להעצמה שקיבלה בבית.
"אמא שלי, מיכל, בעלת דוקטורט בחינוך ומומחית בתחום הבריונות בבתי הספר, היא ההוכחה שאין תקרת זכוכית שאי אפשר לנפץ. ממורה לאנגלית ועד למפקחת במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (105), היא לימדה אותי שאפשר לחלום בגדול, להגיע רחוק ולשמור על הערכים שלך לאורך כל הדרך".
מה שלום אבא היום?
"אבא שלי למעשה מעולם לא חזר לעצמו. הפגיעה שלו מאוד קשה. לא פשוט להתאושש מפגיעת ראש. הוא כן מדבר והולך וההתאוששות שלו הוגדרה כדרמטית, אפילו כנס רפואי, אבל הוא לא חזר לעבודה כעורך דין. אני מאוד נשאתי עיניים לאבא שלי כל החיים, והיום זה לא אותו אבא שגידל אותי".
אבא מעורב במהלך? יודע מה עשית למענו, למען הבית?
"הוא יודע", קולה נסדק. "ביני לבין אבא שלי יש קשר מאוד מיוחד. קשר של באש ובמים. זה תמיד היה ככה, עוד לפני התאונה".
עם אביה. "לא חזר לעצמו"
(צילום: אלבום משפחתי)
הוא אי פעם אמר לך שאולי היית צריכה לנהוג אחרת ולא לקחת על עצמך את האחריות?
"המילים האלה לא נאמרו בקול רם. אבא שלי מאוד מעריך את מה שעשיתי וכל המשפחה מעריכים ומוקירים את מה שעשיתי".
זכריה מדברת גם על הקשר החזק עם אחיה אלון, בן 24, וטל, בת 33. "זה הרבה מעבר לקשר דם", היא אומרת. "הם האנשים הכי קרובים אליי בעולם, העוגן שלי, ותמיד יהיו שם בשבילי. מאז התאונה של אבא שלי, הקשר בינינו רק הלך והתחזק. אחותי ואני קרובות מאוד בגיל וגדלנו ממש יחד, ואחי, שקטן ממני בשבע שנים, משרת היום בקבע ב-8200. מרגש אותי לראות איך במובנים רבים הוא הולך בעקבותיי, ובמקביל סולל לעצמו דרך משלו.
"ההורים שלנו תמיד חינכו אותנו שלא משנה מה קורה בחיים, אנחנו קודם כל שם אחד בשביל השני. זה משהו שאנחנו באמת חיים לפיו. יש בינינו אמון מוחלט, קרבה עמוקה ותחושה שתמיד יש על מי להישען. אחד הדברים שהכי קשים לי במחשבה על המעבר לארה"ב הוא המרחק מהם ובעיקר מאחי. אבל ברור לי שזה הצעד הנכון עבור Bay ועבור מה שאנחנו בונים. אני חושבת שהקשר בינינו מספיק חזק כדי לגבור גם על המרחק הזה".
את חושבת על זה לפעמים, שאולי אם לא התאונה היית בכלל במקום אחר?
"אנחנו לא יכולים לדעת הכל. החיים זה דלת מסתובבת של מה היה קורה אילו. אני כן מאמינה שבסוף יש הרבה דברים בחיים ששולחים אותנו לאזורים שאולי לא היינו מגיעים אליהם אחרת, והתאונה היא ללא ספק נקודת פיבוט כזו. גם המעבר לסייבר בתוך היחידה הוא נקודה משמעותית כזו. אפילו המפגש עם האנשים במקומות שעבדתי בהם ובתוך הסטארטאפ שעבדתי בו. כל דבר כזה משנה קצת את המשוואה כך שבסוף הגעתי לנקודה שבה אני נמצאת היום".
ואיפה תהיי בעוד שנתיים?
הקול שלה מזנק לגבהים. "בעוד שנתיים Bay מובילה בקטגוריה שכבר עכשיו היא מובילה בה, ואנחנו נמצאים ב-70% מחברות Fortune 500 האמריקניות והגלובליות, במאות מיליונים של הכנסות ומאבטחים את כל התשתיות הקריטיות בכל הארגונים". אני צריכה לקחת בעצמי אוויר כדי לעקוב אחרי הקצב שלה. "ומתרחבים לעוד אזורי מוצרים ובונים את אחת החברות הכי משמעותיות שיצאו מהמדינה ומאפשרים לארגונים לאמץ את אופן העבודה החדש". סוף נאום.
והסוכן שלך והסוכנים של הלקוחות יסגרו ביניהם הכל כשאת ובן הזוג שותים דאקירי בקריביים?
היא צוחקת. "לא נראה לי שזה יהיה המצב. אני מאמינה שתמיד יהיו בתוך האקוסיסטם אנשים שיניעו דברים ויגרמו להם לקרות באזורי החדשנות והיזמות. מה שכן ישתנה הוא האופי של העבודה שלנו, שכבר משתנה בצורה דרמטית. כבר היום הסוכנים האוטונומיים פותרים עבורנו הרבה פעולות רפטטיביות שמצריכות עיסוק בהרבה מידע כדי לזקק מתוכו תובנות. הסוכנים יוצרים לנו קיצורי דרך וזה כל הזמן משפר אותנו. היום עם הרבה פחות אינפוט אני יכולה להוציא הרבה יותר אאוטפוט, והיצרנות הופכת למשהו שהוא GIVEN. זה שאנחנו רואים שיש הרבה מוצרים שמתפתחים נורא מהר משפיע בכל רמה, אבל זה לא רק בעולם ההייטק, זה בכל התעשיות. סוכנים לוקחים יותר ויותר אחריות על משימות ואפילו על תשתיות קריטיות, ומה שבעבר אכל לבני אדם את הזמן נעלם. היום הזמן מוקדש לחדשנות, ליצירתיות, לחשיבה מחוץ לקופסה ולדברים שמכונת מצבים לא יכולה להזיז ולהחליט על דעת עצמה, אלא צריך בהם את המוח האנושי".
וזה לא מפחיד אותך שיום אחד הסוכנים שיצרנו ינשלו אותנו?
"אני לא חושבת שהם ינשלו אותנו. כמו שבעבר במהפכה התעשייתית פתאום מפעלים הפכו להיות ממוכנים ואנשים הלכו לעשות עבודות אחרות, אנחנו חווים חוויה דומה. התפקיד וסוג העבודה משתנים, אבל הצורך במוח האנושי לא ישתנה לעולם".
