הסופה חלפה, השיטפונות נרגעו – ועכשיו מתחיל המרוץ. יש מקומות שבהם המים עדיין זורמים בעוצמה ומפלים שמזכירים חורף אירופי, ויש נחלים שמתייבשים ממש ברגעים אלה. מי שיגיע עכשיו לצפות – יזכה; מי שיחכה עוד קצת, יגלה שהוא פספס. לכבוד סוף השבוע הבא עלינו לטובה עשינו סדר: איפה עדיין שווה לצאת לראות זרימה, איפה צריך למהר – ואיפה זה כבר נגמר.
שרית פלצ'י מיארה, אחראית תחום המבקרים וחוויית הביקור במחוז צפון ברשות הטבע והגנים, אומרת בשיחה עם ynet כי “אנחנו בזרימת שיא באמת בכל הנחלים מאז תחילת העונה”. לדבריה, התמונה בשטח ברורה: יש לא מעט מקומות שבהם החורף עדיין חי, גועש ורטוב – ומי שיגיע עכשיו יפגוש זרימה מרשימה במיוחד.
הבניאס – לא להסתפק במפל
שמורת הבניאס נמצאת עכשיו במופע זרימה מלא. "הבניאס זורם מדהים", אומרת שרית, "והשלכת מאוד מאוד יפה". אבל ההמלצה שלה למי שמגיע מרחוק ברורה: לא למהר ישר למפל. "מי שמגיע מהמרכז – שלא יסתפק רק בלשים בווייז 'מפל בניאס'. כי עם אותה כניסה ואותו תשלום, אבל בצד השני, יש גם את מעיינות הבניאס המדהימים. אני ממליצה להגיע קודם למעיינות, לצעוד אפילו עד טחנת הקמח הלוך וחזור – גם רואים את הזרימה בצורה מאוד יפה וגם נהנים מהשלכת. רק אחרי סיבוב ההליכה הזה נכנסים לרכב ונוסעים כחמש דקות למפל – או יוצאים להליכה של שלושה קילומטרים בין הנקודות. זה מומלץ כמובן למי שמגיע עם שני רכבים".
שמורת הטבע נחל חרמון (הבניאס)
(מחמד מוחי עיד, רשות הטבע והגנים)
איפה: צפון ברמת הגולן
איך מגיעים: אל שמורת טבע בניאס מגיעים דרך כביש 99 (קריית שמונה–מסעדה), ופונים לפי השילוט לשמורה.
כמה עולה: כניסה בתשלום – 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד.
נחל עיון – ארבעה מפלים ופתרון מושלם לשבת
באופן משמח, גם נחל עיון נמצא בימים אלה במצב מרשים במיוחד. "יש כאן ארבעה מפלים", מסבירה שרית, "אבל הכי מרשים והכי יפה הוא מפל התנור. גם מפל הטחנה זורם בצורה מאוד מאוד יפה".
למי שמחפש הליכה קצרה – קיים שביל מונגש של כ-800 מטרים אל המפל. למי שרוצה את כל החוויה, יש מסלול מלא של שניים וחצי קילומטרים, שעובר בין ארבעת המפלים. ובשבת הקרובה, מדגישה שרית, יש כאן יתרון משמעותי: "אפשר לחנות בחורשת וייס, בכניסה העליונה של מטולה, לצעוד את כל המסלול ולסיים במפל התנור – ומשם יש שאטל שמחזיר לרכב תמורת בערך עשרה שקלים. ככה לא צריך לסדר שני רכבים".
איפה: אזור מטולה, אצבע הגליל.
איך מגיעים: דרך כביש 90 צפונה לקריית שמונה, ממשיכים למטולה ופונים לפי השילוט לשמורת טבע נחל עיון.
כמה עולה: כניסה בתשלום – 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד (נכון להיום).
מפל גמלא – סוף-סוף בשיא
ברמת הגולן, מפל גמלא מציג בימים אלה תמונה מרהיבה שלא נראתה מתחילת החורף. "מפל גמלא הוא המפל הגבוה ביותר שזורם – חמישים ואחד מטרים", מזכירה שרית. "עד המערכת הזאת הוא לא זרם בצורה חזקה, ועכשיו הוא זורם בצורה מדהימה". התצפית כוללת מסלול של שני קילומטרים בתוך השמורה.
מפל גמלא
(צילום: אילנית פרנקו)
"כרגע השביל מלא בוץ", היא מזהירה. "יומיים בלי גשם ויהיה פחות בוץ, אבל כל מי שמתכנן לבקר במפל גמלא צריך לקחת בחשבון בוץ”. למרות הקושי והנעליים המלוכלכות, המאמץ, לדבריה, משתלם.
איך מגיעים: מהחוף המזרחי של הכנרת נוסעים צפונה בכביש 92, פונים מזרחה בצומת מעלה גמלא לכביש 808, וממשיכים לפי השילוט לשמורת טבע גמלא. מחנים בחניון השמורה ויוצאים ברגל במסלול מסומן אל נקודת התצפית על המפל.
כמה עולה: כניסה בתשלום – 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד.
נחל שניר – מים ושלכת
נחל שניר מצטרף לרשימת הלהיטים של סוף השבוע. "נחל שניר זורם בצורה מדהימה", אומרת שרית, "וגם יש שם שלכת מאוד יפה". ולמי שמעדיף טיול בקבוצה – בשבת מתקיימים במקום גם סיורים מודרכים.
איפה: אצבע הגליל.
איך מגיעים: דרך כביש 99 (קריית שמונה–מסעדה), פונים לפי השילוט לשמורת טבע נחל שניר (החצבאני). מחנים בחניון המסודר של השמורה וממשיכים ברגל במסלולים המסומנים לאורך הנחל.
כמה עולה: כניסה בתשלום – 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד.
מפל סער – כאן ועכשיו
עוד נקודה חמה היא מפל סער. "כרגע הוא עדיין זורם", אומרת שרית בזהירות. "היום הוא זורם. להגיד לך מה יהיה בשבת – אני לא יודעת". המסקנה ברורה: מי שרוצה לראות את סער בפעולה – עדיף לא לדחות.
איפה: צפון רמת הגולן, סמוך לאל-רום.
איך מגיעים: דרך כביש 99 (קריית שמונה–מסעדה), פונים לפי השילוט למפל סער ומחנים בחניון מסודר סמוך לכביש. מהחניה יש הליכה קצרה לנקודת תצפית על המפל. מומלץ להישאר בשבילי ההליכה ולא לרדת לערוץ.
כמה עולה: ללא תשלום.
נחל עמוד – זרימה ומסלול קלאסי
בשורה משמחת לכל המשפחות והילדים הקטנים – גם נחל עמוד נהנה בימים אלה מזרימה יפה. "זה בכלל מסלול מדהים", אומרת שרית, "וגם עם שלכת מאוד יפה". ההמלצה שלה היא להיכנס למסלול המסודר של רשות הטבע והגנים, דרך החניון של נחל עמוד עליון, באזור הר מירון. "יורדים לבריכות שכווי וחוזרים חזרה. יש מסלול מעגלי – לא נכנסים למים, אבל נהנים מהזרימה היפה ומהנוף".
נחל עמוד
(מוחי נאסר, רשות הטבע והגנים)
איפה: הגליל העליון.
איך מגיעים: דרך כביש 85 (עכו–צפת), פונים לכיוון מירון לפי השילוט לשמורת טבע נחל עמוד. ממשיכים עד חניון נחל עמוד עליון (חניון לילה). מהחניון יוצאים ברגל למסלול המסודר היורד לכיוון בריכות שכווי וחוזר במסלול מעגלי.
כמה עולה: כניסה בתשלום – 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד.
למרות הסערה העזה והשיטפונות המתוקשרים, בסוף השבוע הזה דרום ישראל אינה מומלצת לטיולי זרימה חורפיים. השיטפונות והזרימות היו אירוע נדיר בזמן אמת – דקות ושעות שבהן הנחלים התעוררו בעוצמה, ואז חזרו במהירות ליובש המדברי המוכר. מי שהיה שם בזמן זכה לראות מראות חריגים; מי שלא – פספס. הדרום נשאר עם התיעוד האותנטי והמרגש של ציידי השיטפונות.
מפל קומראן, ביום שלישי
(צילום: חיים חבשוש)
במרכז הארץ הסיפור אחר. כאן כמעט ואין זרימה מתמשכת, והנחלים יורדים מהר בדיוק כפי שהם עולים. אבל זה לא אומר שאין מה לראות. אחרי הסופה נשארו בריכות חורף מלאות, אגנים שהתמלאו עד הקצה ואזורים ביצתיים עם שלוליות ענק שקטות, שמספרים את סיפור הגשם שכבר חלף. זה פחות רועש ופחות דרמטי – אבל למי שמחפש יציאה רגועה אל הטבע המרפא, קרוב לבית, עם מים ונוף חורפי אמיתי – אלה המקומות במרכז ששווה להגיע אליהם עכשיו.
בריכת יער ליד חדרה – כל הנחלים מתכנסים
אדר סטולרו מליחי, מנהלת תוכן מרכז ברשות הטבע והגנים, מספרת כי אחת מנקודות השיא של סוף השבוע הקרוב היא בריכת היער האהובה של חדרה בפארק השרון. "זו בריכת חורף גדולה שניזונה מכל הנחלים באזור", אומרת אדר. "והיא מלאה והיא מהממת". המקום מתאים גם למי שמחפש טיול קצר, שטוח ונגיש – בלי להיכנס לשטחי בוץ עמוקים ובלי סיכון.
איך מגיעים: בכביש 4 פונים מזרחה באזור חדרה לפי השילוט ליער חדרה / בריכת יער, וממשיכים עד אזור החניה הסמוך ליער. משם הליכה קצרה אל הבריכה.
כמה עולה: ללא תשלום.
ביצת פולג – טיול רטוב בלי דרמה
ביצת פולג, מדרום לנתניה, קיבלה חיזוק משמעותי מהסערה האחרונה, אחרי שנחל פולג זרם בעוצמה. "אפשר לעשות שם טיול בביצה", מציינת אדר. זה לא מסלול אתגרי ולא חציית נהרות, אלא הליכה רגועה בשטח פתוח, עם מים עומדים, צמחייה חורפית ותחושת טבע עירוני מפתיעה.
איך מגיעים: בכביש החוף יורדים במחלף פולג, ונוסעים מזרחה לפי השילוט לשמורת הטבע נחל פולג. מחנים באזור החניונים הסמוכים לשמורה וממשיכים ברגל בשבילי ההליכה המסומנים אל אזור הביצה.
כמה עולה: כניסה בתשלום – 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד.
מגדל צדק – בריכות חורף בתוך מחצבות משוקמות
בגן הלאומי מגדל צדק נרשמה זרימה יפה בשבועות האחרונים, ובריכות החורף התמלאו. "יש שם בריכות שנוצרו בתוך מחצבות ששוקמו", מסבירה אדר. "הן מתמלאות רק אחרי גשמים. זה נורא יפה – הנוף של המצודה משתקף בהן". האתר מציע גם פתרון למשפחות שפחות בעניין של בוץ: "יש שם חוברת פעילות למשפחות, אפשר לרכוש בחמישה שקלים, וזה הופך את הביקור לנגיש גם למי שפחות הרפתקני".
איך מגיעים: מכביש 6 יורדים במחלף אייל–ראש העין, נוסעים לכיוון אלעד ושוהם לפי השילוט לגן הלאומי מגדל צדק, וממשיכים עד החניון המרכזי. משם הליכה קצרה אל בריכות החורף והשבילים סביב המצודה.
כמה עולה: 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד.
גן לאומי מגדל צדק
(צילום: דניאל די צזרה, רשות הטבע והגנים)
7 צפייה בגלריה
תצפית מונגשת מלמעלה אל אזור בריכות החורף בגן הלאומי מגדל צדק
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
הירקון ונחל עינת – כשהמים יוצאים מהערוץ
גם נחל הירקון חווה הצפות משמעותיות. "הירקון ממש הציף", אומרת אדר. "אם הולכים בין תל אפק למקורות הירקון, באזור נחל עינת ובריכת הנופרים – הבריכות והביצות שם התמלאו". הכניסה אפשרית גם מתל אפק וגם ממקורות הירקון, והאזור מתאים במיוחד למי שרוצה לראות מים קרובים למרכז – בלי להיכנס לשטח פראי.
איך מגיעים: אפשר להיכנס מכיוון גן לאומי תל אפק (אנטיפטריס) או מכיוון מקורות הירקון ליד קיבוץ עינת. מחנים בחניונים המסודרים וממשיכים ברגל בשבילי ההליכה לאורך הנחל אל אזור בריכת הנופרים והביצות שהתמלאו אחרי הסופה.
כמה עולה: כניסה לגן לאומי תל אפק - 31 שקל למבוגר, 16 שקל לילד.
בריכת חורף רוברטס – לראות מרחוק
פחות מוכרת לציבור הרחב היא בריכת רוברטס, באזור אשדוד. "זו בריכת חורף גדולה", אומרת אדר, "וההגעה אליה קצת מורכבת". ההמלצה במקרה הזה פשוטה: "אפשר להגיע לתל אשדוד, לעמוד שם ולהסתכל לכיוון – ורואים אותה מלאה במים".
איך מגיעים: מגיעים לאזור תל אשדוד, מחנים ליד התל ועולים לנקודת התצפית. מהתל ניתן לראות את הבריכה המלאה במים מרחוק – ההגעה לבריכה עצמה אינה מוסדרת, וההמלצה היא להסתפק בתצפית בלבד.
סכר בית זית – לראות, אבל בזהירות
סכר בית זית רשם במהלך הסופה גלישת מים – תופעה שמתרחשת כאשר המאגר מתמלא עד קצה קיבולתו והמים משתחררים בצורה מבוקרת. מאגר המים האייקוני בהרי ירושלים הגיע למפלס גבוה במיוחד, והגלישה שלו הפכה לאחד הסמלים הבולטים לעוצמת מערכת הגשמים האחרונה.
את המראה ניתן לראות מנקודות תצפית גבוהות באזור מבשרת ציון והיישוב בית זית, בצפייה מרחוק בלבד, ללא ירידה לערוצים או ניסיון להתקרב לזרימה. לא מדובר במסלול טיול, אלא במראה קצר-מועד, שממחיש היטב את כמות המים שזרמו כאן.
איך מגיעים: דרך כביש 1 (תל אביב–ירושלים) יורדים במחלף הראל ונוסעים לכיוון מבשרת ציון או היישוב בית זית. מהיישובים עצמם יש נקודות תצפית גבוהות לכיוון המאגר. הצפייה היא מרחוק בלבד – אין ירידה לשטח הסכר ואין גישה לערוצי הזרימה. כדי להימנע מסכנות מיותרות, לא כדאי להיכנס לשטח לא ברור ולא להסתמך על שמועות או מידע לא עדכני.
השורה התחתונה: מי שמחפש "זרימה שוצפת" בנחלי המרכז – כנראה שאיחר את הרכבת. אבל מי שמוכן לזרום עם בריכות חורף מלאות בציפורי בר, אגנים מבהיקים שנשארו מלאים במים אחרי הסערה ונופים ירוקים מרהיבים של חורף, סוף-סוף – ימצא לא מעט סיבות לצאת מהבית.
