לכבוד חגיגת יום הולדת רצינו השנה לטוס לחופשה קצרה, קרובה וזולה. חודש נובמבר הגיע לסופו, מזג האוויר התקרר והיינו עמוק בתוך האוף-סיזן. החלטנו לנסות את פאפוס שבקפריסין. בדרך כלל זה לא יעד מהסוג שאנחנו מחפשים, אבל היה שם משהו שהחל לקסום לנו. ראינו שאם נרצה יהיו מספיק דברים לראות, והמחירים הנמוכים של הטיסות ובתי המלון גרמו לנו להבין שאפשר גם להתפנק שם, ועדיין לשמור על מסגרת תקציב אטרקטיבית.
ה"אלפידה" מוטבעת בלרנקה
(צילום: CYPRUS Vip Service)
סגרנו טיסה עם חברת ריינאייר (126 אירו לזוג, כולל טרולי במשקל של עד 10 ק"ג), הזמנו חדר ב-Amavi, מלון חדש ברמה של חמישה כוכבים (465 אירו כולל ארוחות בוקר), ושכרנו רכב מהארץ דרך חברת הרץ (80 אירו, אפשר גם בפחות). בקיצור, סביב 2,500 שקל לארבעה ימים.
כ-40 דקות טיסה והגענו לאי. הכול היה ריק והלך מהר. היינו לבד בדלפק של חברת ההשכרה, וקיבלנו תחושה שמחכים רק לנו. בקפריסין נוסעים בצד שמאל, ולכן חשוב, לפחות בנסיעת הראשונות, להיות ערניים מאוד. זה די מוזר אבל התרגלנו מהר.
את הערב הראשון בילינו במלון. שילמנו 66 אירו ואכלנו ארוחות ערב בחדר האוכל. היה טעים ושווה, ונהנינו מכל רגע. התעוררנו בבוקר, ארוחה קצרה ויצאנו לראות את הספינה הטרופה The Edro III Shipwreck, ספינת מסע שעלתה על שרטון בדרך לרודוס.
לסלעים שנמצאים במים באזור שבו נמצאת הספינה יש צורה מיוחדת, ויחד עם העננים והגשם נוצר מראה ממש מרהיב. היו מעט תיירים וירד גשם לפרקים, אז חיכינו ברכב וכשהגשם הפסיק יצאנו להסתובב בשטח ולצלם.
התחלנו לחזור לכיוון המלון, ובדרך תכננו להיכנס לקברי המלכים שעל חוף הים. מדובר באוסף של קברים חצובים בסלע שמתוארכים עד למאה הרביעית לפני הספירה. במקום קבורים לאו דווקא מלכים, אלא בעיקר נכבדי העיר ועשיריה. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. זה מקום שאני לא ממליץ לבקר בו בשיא העונה, כי הוא לא מוצל ויכול להיות חם ולא נעים. במקרה שלנו היו עננים, ואפילו קצת טפטף.
מהקברים חזרנו לטיילת, צפינו בשקיעה יפהפייה וכמובן המשכנו לצלם.
למחרת קמנו, אכלנו ארוחת בוקר מפנקת ונסענו לכפר היפהפה אומודוס.
משם העמקנו עוד טיפה אל פנים האי, למפלי מילומריס. בגלל שקיעת השמש שהלכה והתקרבה החלטנו לא לסיים את המסלול שמוביל אל המפלים, אבל בהחלט הספקנו לצלם כמה תמונות.
מכיוון שטיילנו בתקופה של אוף-סיזן, במעבר ההרים בדרך חזרה היינו לבד על הכביש והנוף היה נקי וקסום.
בערב כרגיל צעדנו בטיילת ואכלנו במסעדה טובה על הים. השקיעה בנאלית, אבל מקסימה כתמיד.
את היום האחרון התחלנו בארוחת בוקר שכללה סבבים רבים בבופה. זה השלב שבו אתה מרגיש מה זה חופשה ללא ילדים, וגם זה רצוי לפעמים. הזדכינו על החדר ונפרדנו מהמלון הכיפי שהיה לנו. עד הטיסה היו לנו כמה יעדים צמודי חוף שרצינו לבקר בהם. התחלנו בסלע אפרודיטה, ה למקום הולדתה של האלה. מדובר בקבוצת סלעים בים שיש להם נגישות מהחוף, אליו מגיעים דרך מעבר תת-קרקעי.
משם המשכנו לעוד חוף פרטי ולאחר מכן אל שדה התעופה והביתה. החופשה עלתה על הציפיות שלנו וכנראה עוד נשוב אל פאפוס בעתיד.
