מוואלדז המשכנו בדרך נפלאה לכיוון גלנאלן, ומשם, דרך קרחון יבשתי אדיר בשם מטוסקה הסמוך לכביש, לעיר הגדולה באלסקה, אנקורג', שבה חיים כמחצית מכלל תושבי אלסקה. זו עיר גדולה לכל דבר ועניין, והיא מקום מצוין להצטיידות ולארגון לפני היציאה לטיול במרחבים. המקומיים נוהגים לומר: "אנקורג' היא עיר נחמדה מאוד, ונמצאת רק 30 דקות מאלסקה".
בפרקים הקודמים:
חשיפה לצפון: המסע באלסקה עורר בי געגוע נוסטלגי
חיפשנו זהב, מצאנו דובים: המסע המשפחתי נמשך
"ללא קליטה סלולרית": הטיול המופלא בהרי הרוקי
כמה עולה לטייל בקרוואן עם 3 ילדים?
לכל הכתבות מהמסע של משפחת ברזני - הקליקו
חצי האי קינאי
את אלסקה שחיפשנו מצאנו כבר ביציאה מפרברי אנקורג' לכיוון דרום. עיזי הרים טיפסו על המצוקים הרמים וסביבנו הרים מושלגים, מכיוון שאנקורג' נמצאת בעמק מוקף הרים. קיבלנו המלצה לנסוע לשדה התעופה כדי לצפות במטוסים הממריאים ונוחתים ממש מעלינו. זו הייתה המלצה מעולה - זהו מחזה אדיר, ממלא באדרנלין ומחריש אוזניים. ביקרנו גם במוזיאון תעופה מרשים שבו מגדל פיקוח נמוך, שממנו צפינו במטוסים אמפיביים נוחתים וממריאים על מים, וגם במוזיאון אנקורג' שבו אגף מדעים נפלא לילדים (על אורורה בוריאליס, צמיגות נוזלים, מתקף ותנע, רעידות אדמה, הרי געש, דיונות חול ועוד ועוד).
התחזית הראתה שיש כמה ימים יפים בחצי האי קינאי, לכן ירדנו דרומה לבקר בעיירות סווארד והומר, לצפות בהפרשים בין גאות לשפל, לטפס לצד הקרחון אקזיט ולצפות בגל גאות הממלא את לשון הים טורנאגיין אשר באנקורג'.
מאנקורג' נסענו דרומה לחצי האי קינאי, לעיירה סווארד, וסמוך לה טיפסנו על הקרחון אקזיט אשר נסוג רבות בשנים האחרונות. השילוט מציין היכן היה הקרחון בשנים האחרונות. הדרך מסווארד לצידו השני של חצי האי, לכיוון העיירה הומר, נפלאה, וממנה השקפנו לעבר שני הרי געש מושלגים. בהומר ניתן לצפות בתופעת הגאות והשפל המתרחשת ביתר שאת באזור לשון היבשה (הספיט של הומר). גאות ושפל היא תופעת טבע מחזורית, והזמן בין גאות אחת לשנייה הוא כ-12 שעות ו-24 דקות - שילוב של סיבוב כדור הארץ סביב עצמו ומסלולו של הירח סביב כדור הארץ.
כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים על אותו ציר דמיוני, כוחות הכבידה של הירח ושל השמש פועלים יחד, דבר היוצר גאות גבוהה במיוחד. בהומר המתנו כשש שעות וצפינו עם הילדים בשינויים הרבים בין גאות לשפל. בספיט אפשר לצפות בהפרש של עד עשרה מטרים בגובה בין שיא הגאות לשיא השפל.
גל גאות
מחצי האי קינאי חזרנו לאנקורג', והפעם הביקור היה מתוזמן לצפות בתופעת טבע ייחודית שנקראת גל גאות. בלשון הים TurnAgain, שאורכה 10 ק"מ, צפינו בגל גאות. לשון הים קיבלה את שמה ממגלה הארצות ג'יימס קוק, במהלך מסעו בשנת 1778. קוק נאלץ "להסתובב שוב" כאשר הבין שנתיב המים הזה, העובר בעמק תלול וצר, לא מקשר את המעבר הצפון-מערבי אל הים.
אז מהו גל גאות? זהו גל שנוצר כאשר ההפרשים בין השפל לגאות הם הגדולים ביותר. הגל שנראה כמו צונאמי קטן מגיע בדרך כלל ללשון הים הצרה כשעתיים לאחר זמן השפל בחופי אנקורג'. המים בשיא הגאות פוגעים בקרקע הרדודה והצרה ששיפועה מתון, ומי הגאות עולים במהירות מעלה ויוצרים מעין חזית מוגבהת. בהתאם לתנאים במהלך החודש, הגל עשוי להגיע לגובה של שני מטרים. גל הגאות פורץ פנימה פעמיים ביום במהירות של 10 קמ"ש. דמיינו לעצמכם גל אחד הנמתח כמו שטיח רחב, מתגלגל בקצף וסחף לתוך אגן מים.
בחופי אלסקה אין גולשים רבים, אך יש קבוצת גולשים מיומנים המגיעים כשיש תחזית לגל גאות גבוה. הם ממהרים ללבוש חליפת גלישה ורצים עם הגלשנים אל המים הקרים, חותרים בזריזות כדי להגיע למרכז וממתינים לעלות על הגל. מי שמצליח להגיע בזמן עשוי לזכות בגלישת גל גאות ארוך הנמשך לאורך קילומטרים. מכיוון שמהירות הגל נמוכה מזו של מכונית, נסענו עם הקרוואן לשתי נקודות תצפית שונות כדי לצפות בגל ובגולשים שעליו בזמן שהגל כבר מתקדם.
דנאלי או מקינלי?
בתחילת אוקטובר הגענו למרחבים האינסופיים של הפארק הלאומי דנאלי, שגודלו כגודל מדינת ישראל. הפארק נמצא רק 380 ק"מ מהעיר הגדולה אנקורג' - במונחי אלסקה זה די קרוב. בקיץ מתלבטים רבים אם להגיע לכאן כי הפארק מתויר מאוד, הנסיעה בו היא באמצעות אוטובוסים בלבד וכדאי לשהות בו בין שלושה לחמישה ימים, בשל מזג אוויר ההפכפך. בקיץ הוא מלא ביתושים צמאי דם. עבורנו זו לא הייתה התלבטות - בסתיו הפארק הלאומי אומנם פתוח, אך שונה מאוד מהקיץ. רק אתר קמפינג אחד שנקרא ריילי קריק פתוח והוא בחינם, הכביש פתוח רק עד למייל ה-30, וניתן להיכנס ולנסוע עליו ברכב (או בקרוואן) ללא מגבלות, מכיוון שהאוטובוסים כבר לא פעילים.
בשנים רגילות, אורך הכביש הנכנס לתוך הפארק הוא 90 מייל. לשמחתנו זכינו בדרך צפונה לפארק הלאומי בשמיים כחולים, כשפסגתו הפוטוגנית של ההר הגבוה בצפון אמריקה (הר מקינלי) נחשפה במלוא הדרה. הדרך אל הפארק נפלאה ומלאה בהרים נישאים ולבנים משלג ומקרח. זוהי עונת החיזור של האייל הקורא, ובעונה זו הקרניים של הזכרים הן המרשימות ביותר. קרן של אייל קורא עשויה להגיע למשקל של כ-35 ק"ג, והוא מחליף את הקרניים בכל שנה. לשמחתנו ראינו זכר מרשים מחזר אחר נקבה, והזוג אף חצה את הכביש בין המכוניות הספורות שהגיעו לפארק.
במרכז השמורה מתנשא ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית לגובה של 6,194 מטר. שמו המקורי של ההר הוא דנאלי, שפירושו "הגדול" בשפה הילידית הדינאינא, וב-1897 ניתן להר השם הרשמי "מקינלי" על שם וויליאם מקינלי, נשיא ארה"ב לשעבר. הצצה ראשונה לכיוון פסגת ההר נגלית בין המייל ה-14 ל-18. אומנם זה אינו האוורסט, אך התרוממותו של ההר דרמטית שכן הוא מתרומם 5,500 מטר מבסיסו שנמצא בגובה של 600 מטר מעל פני הים.
מהפארק הלאומי דנאלי המשכנו לעיר השנייה בגודלה באלסקה, פיירבנקס, וצפונה משם אף צפינו בזוהר הקוטב במקומות שונים: חיפשנו אגמים ומקומות שבהם השמיים פחות מעוננים, והצלחנו כמעט בכל לילה לצפות באורורה בוריאליס.
מפיירבנקס נסענו ליישוב נורת' פול (פירוש שמו הקוטב הצפוני), שבו נמצא ככל הנראה בית הדואר העסוק בעולם. אל בית הדואר הזה מגיעים מכתבים מילדים מכל קצות תבל הממוענים לסנטה קלאוס, שהרי הכתובת למשלוח המכתבים היא: "סנטה קלאוס, הקוטב הצפוני".
איילים ומעיינות חמים
לאחר חודש שלם באלסקה יצאנו חזרה דרומה דרך קנדה, לכיוון מעיינות חמים בטבע. המעיינות החמים נמצאים בנהר שנקרא ליארד (Liard River). זוהי שמורת טבע המושכת אליה בעלי חיים רבים. בדרך ראינו דובים שחורים (בצבע חום), איילים קוראים ואפילו עדר ביזונים. כשהגענו חנינו במגרש עפר גדול, המוקף בגדר חשמלית על מנת שבעלי החיים המגיעים לשמורה לא יידרסו או יסכנו בני אדם. כשצעדנו לכיוון המעיין ראינו אייל קורא (מוס) ענק עם קרניים גדולות מגיח מתוך הסבך. הוא חצה את שביל העץ ואף הישיר אלינו מבט. הוא היה קרוב מאוד, להערכתי במרחק של 15 מטר מאיתנו - די מלחיץ, ואנחנו נצמדנו וצעדנו באיטיות לאחור.
האייל הקורא המשיך בדרכו, ואנחנו החלטנו להמשיך לצעוד באומץ לעבר המעיין: מים המתחממים בבטן כדור הארץ ועולים מתוך הקרקע כמעט רותחים, אך מתקררים במעיין באמצעות מים המגיעים משלג שנמס בפסגות ההרים. כך קיבלנו מים צלולים בטמפרטורה גבוהה. זו הייתה חוויה מדהימה - המקום נשמר בצורה די טבעית וקר מאוד בחוץ, כך שקשה היה לעזוב את המים, כמו גם את אלסקה.
עינב ברזני הוא צלם, טייל, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, מרצה ומנחה חוגי ילדים בנושא קיימות וטבע. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלו, ולעקוב אחרי בלוג המסע ודף הפייסבוק "לקצה העולם עם עינב ברזני".
