מסלול הליכה חדש באורך כמעט 3,500 קילומטרים מבקש להפוך לאחד מנתיבי ההליכה הארוכים והבולטים באירופה. הוא מתחיל על חוף הים הבלטי בצפון פולין ומסתיים אלפי קילומטרים דרומה, במוג'ה שבאיטליה, סמוך לטריאסטה ולחופי הים האדריאטי. בדרך הוא חוצה שש מדינות ועובר בין חופים, יערות, אגמים, רכסי הרים, מעברים אלפיניים ועיירות ציוריות.
נקודת ההתחלה נמצאת בקצהו של חצי האי הל, רצועת יבשה צרה החודרת אל הים הבלטי, ונקודת הסיום נמצאת במוג'ה, עיירת נמל איטלקית מדרום לטריאסטה. מי שיבחר לצעוד את המסלול כולו יידרש להשלים כ-3,500 קילומטרים ולצבור כ-78 אלף מטרים של עליות – כמעט פי תשעה מגובהו של האוורסט, בחישוב מצטבר. על פי מומחים שבחנו את המסלול, המסע המלא צפוי להימשך בין ארבעה לשישה חודשים.
ה-Wolf Trail הוא מסלול חדש, אך לא שביל שנפרץ וסומן מחדש לכל אורכו. חברת ציוד הטיולים הגרמנית Jack Wolfskin חיברה תחת שם אחד אלפי קילומטרים של שבילי הליכה קיימים, דרכי יער ונתיבים אירופיים ותיקים, ויצרה עבורם תוואי אחד, רציף וממופה שמחבר את צפון אירופה עם הים האדריאטי.
המסלול והנופים: איפה עובר השביל?
המסלול נבנה כך שבאופן כללי רמת הקושי והגובה עולים ככל שמתקדמים לחלקו הדרומי. השבועות הראשונים עוברים לאורך חופים שטוחים, ערי נמל ומישורים בצפון פולין וגרמניה. בהמשך מופיעים הרכסים הנמוכים של מרכז גרמניה, אזורי הכרמים והיער השחור, ולבסוף מגיע השינוי החד: חציית האלפים, הדולומיטים והאלפים היוליאניים. שבעת המקטעים אינם רק חלוקה טכנית של המרחק – לכל אחד מהם תוואי, קצב ואופי שונים.
על פי הערכות, השלמת מקטע בודד אמורה להימשך בדרך כלל בין שבועיים לארבעה שבועות, ובנקודות רבות ניתן להיכנס אל התוואי ולצאת ממנו גם לטיולים קצרים יותר. החברה מפרסמת מפה דיגיטלית וקובצי GPX, אך מכיוון שה-Wolf Trail מחבר שבילים קיימים, אין להניח שלאורך כל 3,500 הקילומטרים קיים סימון שטח חדש ואחיד הנושא את שמו. המטיילים נדרשים לבדוק את הסימונים המקומיים ואת מצבו העדכני של התוואי בכל אזור בנפרד.
מסלול ה - Wolf Trail
(צילום מסך: jack-wolfskin.com)
נכון ל-יולי 2026, המקטע השישי – ולכן גם התוואי הכולל – מסומנים ב-Outdooractive כסגורים. הפלטפורמה מחילה סטטוס כזה באופן אוטומטי כאשר חלק מהדרך מושפע מסגירה מקומית. מאחר שהמצב עשוי להשתנות, מומלץ לבדוק את הסטטוס העדכני של המסלול לפני היציאה.
מקטע 1: בין הדיונות הנודדות לחופי הים הבלטי, פולין
המקטע הראשון מתחיל בעיירה הל שבקצה חצי האי הנושא את אותו השם, ונמשך מערבה עד שווינואוישצ'ה, סמוך לגבול גרמניה. זהו החלק השטוח ביותר במסלול, והעליות בו מתונות יחסית.
כאן מתחילים. Hel Peninsula, פולין
(צילום: Shaiith / shutterstock)
הדרך מתקדמת בין חופים חוליים, יערות אורנים ועיירות נופש הפזורות לאורך הים הבלטי. אחד האזורים הבולטים בדרך הוא הפארק הלאומי סלובינסקי, המוכר בזכות הדיונות הנודדות שלו – גבעות חול שמשנות בהדרגה את מיקומן בהשפעת הרוח.זהו אמנם מקטע נוח מבחינה טכנית, אך הליכה ממושכת על חול חשוף, לעיתים מול רוח הים, מייצרת אתגר מסוג אחר: פחות טיפוס, יותר מרחק והתמדה.
מקטע 2: ערי הנמל והאגמים של הצפון, גרמניה
לאחר חציית הגבול נכנס המסלול לאי אוזדום ומתחיל את המקטע השני. גם כאן השטח נותר ברובו מתון, אך קו החוף הפולני מתחלף בהדרגה בנוף של צפון גרמניה: לגונות, אגמים, שטחים חקלאיים וערי נמל היסטוריות.
העיירה Lübeck, גרמניה
(צילום: Snapshot freddy / shutterstock)
התוואי עובר באזור מקלנבורג ובין ערי הנזה, ובהן רוסטוק וויסמר, שהיו חלק מרשת המסחר הימית של צפון אירופה בימי הביניים. בניגוד לדימוי של טרק המנותק מהעולם המיושב, המקטע משלב שבילי טבע עם טיילות, רחובות עירוניים ודרכים בין כפרים. לקראת סופו הוא נפרד מהים, פונה אל פנים הארץ וממשיך לעבר עמק האלבה והעיירה גייסטהאכט, מדרום-מזרח להמבורג.
מקטע 3: המקום שבו המישורים מתחילים להתרומם, גרמניה
המקטע השלישי, מגייסטהאכט למרסברג, מסמן את תחילתו של השינוי הטופוגרפי. הדרך עדיין אינה אלפינית, אך העליות נעשות משמעותיות יותר ככל שהמסלול מתרחק מהמישורים הצפוניים.
המישור שלפני העליה. Lüneburg Heath, גרמניה
(צילום: Sina Ettmer Photography / shutterstock)
המסלול חוצה את ערבות לינבורג, מרחב של שיחי אברש, חורשות ושטחים פתוחים שמקבלים גוון סגול בתקופת הפריחה, וממשיך דרומה בין יערות, אגמים וגבעות. ככל שמתרחקים מהמישורים הצפוניים, השבילים נעשים גליים יותר והרכסים הראשונים מתחילים להופיע. אין כאן עדיין מעברי הרים גבוהים או קטעי טיפוס טכניים, אבל זו הנקודה שבה הטרק מפסיק להרגיש כמו הליכה ארוכה לאורך החוף ומתחיל לקבל אופי של מסע הררי.
מקטע 4: יערות, רכסים והדרך אל הכרמים, גרמניה
במקטע הרביעי המסלול כבר נכנס אל רכסי ההרים הנמוכים של גרמניה, בדרך שבין מרסברג לבאד דירקהיים. זהו מקטע ארוך ותובעני יותר מקודמיו, בעיקר בשל רצף מתמשך של עליות וירידות.
ועכשיו מגיעים להרים. Rothaar Mountains, גרמניה
(צילום: guentermanaus / shutterstock)
הדרך עוברת באזור הרי רוטהאר ובסביבת וינטרברג, בין יערות, עמקים וכפרים קטנים, ומתחברת לשבילי גובה קיימים החוצים כמה פארקי טבע. הקושי אינו נובע מפסגה אחת חריגה, אלא מהעליות והירידות המצטברות לאורך הדרך. בחלקו הדרומי הנוף משתנה שוב: היערות נפתחים, מדרונות הכרמים של חבל פפאלץ מופיעים לאורך הדרך, והמסלול מגיע אל באד דירקהיים – עיירת מרחצאות המוכרת גם בזכות מסורת היין שלה.
מקטע 5: מהכרמים אל מעמקי היער השחור, גרמניה
המקטע החמישי יוצא מבאד דירקהיים ועובר תחילה ביער פפאלץ, בין תצורות אבן חול אדמדמות, טירות וכפרי יין. הוא ממשיך דרך נוישטאדט שעל דרך היין, אנוויילר ובאד ברגצאברן, מתקרב לגבול צרפת ואז פונה מזרחה לעבר קרלסרוהה.
היער השחור, גרמניה
(צילום: Simon Dannhauer / shutterstock)
לאחר המעבר העירוני הקצר נכנס התוואי דרך פפורצהיים אל היער השחור, שאותו הוא חוצה מצפון לדרום. כאן מצטופפים עמקים, יערות אשוח, אגמים ורכסים ארוכים. הדרך עולה גם אל פלדברג, הנקודה הגבוהה ביותר ביער השחור, וממשיכה דרך אזור אגם שלוכזה. המקטע מסתיים בעיר קונסטנץ, על שפת אגם קונסטנץ ולמרגלות האלפים.
מקטע 6: שער הכניסה אל האלפים, שווייץ, אוסטריה ואיטליה
אגם קונסטנץ הוא קו הגבול בין שני חלקיו של המסלול. מצפון לו עוברים רוב הימים בשטח שטוח או ברכסים נמוכים; מדרום לו מתחילה חציית האלפים.המקטע השישי עובר לאורך חלק מחופי האגם, נכנס לשווייץ ולאוסטריה וממשיך דרך הרי אלגוי וחבל טירול אל דרום טירול שבצפון איטליה. העליות בו כבר תלולות וממושכות בהרבה מאלה שבצפון המסלול.
כאן כבר עוברים לעולם אחר. האלפים האוסטרים
(צילום: Andrew Mayovskyy / shutterstock)
התוואי מתקדם בין עמקים מיושבים, כרי מרעה, יערות ומעברים הרריים, לפני שהוא ממשיך לעבר בולצאנו שבדרום טירול. זהו גם השלב שבו תנאי מזג האוויר והשלג מתחילים לקבוע אם מעבר מסוים פתוח, ולא רק כמה קילומטרים מסוגל המטייל להשלים ביום.
מקטע 7: דרך הדולומיטים אל הים האדריאטי, איטליה וסלובניה
המקטע השביעי הוא הארוך, התלול והמורכב ביותר במסלול, והוא מרכז חלק ניכר מכלל העליות לאורך ה-Wolf Trail. הדרך יוצאת מאזור בולצאנו, חוצה את הדולומיטים ועוברת בין רכסי אבן גיר, עמקים ומעברים שגובהם עשוי להגיע ל-2,500 עד 3,000 מטרים. משם היא ממשיכה מזרחה אל האלפים היוליאניים ואל סלובניה.
אגם בדולימיטים, איטליה
(צילום: fokke baarssen / shutterstock)
בהמשך מתחילה הירידה הארוכה מהאזור האלפיני אל הרמה הקארסטית ואל האקלים המתון יותר של חוף הים האדריאטי. נקודת הסיום נמצאת במוג'ה, עיירת נמל קטנה מדרום לטריאסטה, שבה מסתיימת הדרך שהחלה חודשים קודם לכן בחוף אחר, בצפון פולין.
יוצאים לדרך: איך זה עובד?
למרות שבאתר המסלול נכתב כי חלקיו מתאימים גם למטיילים מתחילים, השלמת ה-Wolf Trail כולו דורשת ניסיון, תכנון וכושר גופני גבוה. הקושי אינו אחיד: המקטעים הראשונים שטוחים יחסית, אך אורכם מחייב הליכה יומיומית במשך שבועות.
בחלקים הדרומיים מצטרפים עליות חדות, שבילים צרים, קטעים אלפיניים ומעברים בגובה של עד כ-3,000 מטרים. לכך יש להוסיף נשיאת ציוד, שינויי מזג אוויר, עייפות מצטברת והצורך למצוא מדי יום מזון ומקום לינה. לכן, גם מי שמסוגל להשלים טרקים קצרים בהרים אינו בהכרח מוכן למסע רצוף של כמה חודשים.
מטייל באלפים הגרמנים
(צילום: r.classen / shutterstock)
מן הסתם, לא חייבים לצאת למסע של חצי שנה. אמנם המסלול מחבר את צפון אירופה עם חופי הים האדריאטי, אבל כל מטייל יכול לבחור את נקודת ההתחלה, את אורך המסע ואת המקום שבו יסיים אותו.
היער השחור גרמניה
(צילום: shutterstock)
כדי להפוך את התוואי לנגיש למטיילים, העלתה Jack Wolfskin את המסלול לפלטפורמת Outdooractive – אתר ואפליקציה לתכנון ולניווט בטיולי שטח. לכל אחד משבעת המקטעים מופיעים מפות מפורטות, נתוני מרחק וגובה וקובצי GPX שאפשר להוריד לטלפון או לשעון החכם.
מכיוון שה-Wolf Trail מחבר בין שבילים קיימים, אין להניח שלאורך כל המסלול קיים סימון שטח חדש ואחיד הנושא את שמו. המטיילים נדרשים להסתמך גם על הסימונים המקומיים ולבדוק את מצבו העדכני של התוואי לפני היציאה. נכון ל-26 ביולי 2026, המקטע השישי – ולכן גם המסלול הכולל – מסומנים ב-Outdooractive כסגורים, בעקבות סגירה המשפיעה על חלק מהדרך.
