כבר בגיל 7, כשמרבית הילדים אוספים קלפי פוקימון ומבקשים נעליים של מסי ליום ההולדת, יותם רז ממושב בית יצחק רצה ללמוד איך להרוויח כסף. זה קרה עוד בימי הקורונה - ואת הסגרים הוא ניצל כדי לייצר סבונים טבעיים ובהמשך גם מכר אותם. בעזרת דוד שלו, שעובד באחת מחברות ההשקעות הגדולות בישראל, הוא למד איפה ואיך להשקיע את הכסף שהרוויח, ומשם זה התגלגל. היום, ארבע וחצי שנים אחר כך, הוא כבר משקיע במניות עם פז"ם לא מבוטל, אבל בכל זאת מעיד שיש לו עוד הרבה מה ללמוד ושאיפות להמשיך ולהתקדם.
"אני מאוד אוהב את העולם הזה, זה מסקרן אותי", הוא אומר. "אני רוצה ללמוד עוד ולהבין. ילדים שרוצים להיכנס למסחר במניות צריכים לדעתי ללמוד איך להשקיע, לקרוא ספרים בנושא, לראות סרטונים, ולהתחיל בהשקעה קטנה במניה בטוחה, ולהבין שהבורסה משתנה כל הזמן, אז לא להילחץ אם יש ירידה".
אמא שלו, טל איזיקוביץ רז, מספרת שהיום יותם מחליט איפה להשקיע את הכסף ובאילו מניות. "הוא קורא 'כלכליסט', בודק מה מצב הבורסה כל יום ומתעדכן. כשהוא היה בן שמונה החלטנו שנפתח יחד תיק השקעות בתנאי אחד: הוא משקיע רק בסיכון נמוך ולא יהיה מסחר יומי".
למה, בעצם, לא להשקיע במסחר יומי?
"כשילד כל כך צעיר משקיע במניות יש המון אתגרים, ובכל פעם שיש ירידה בבורסה הוא לוקח את זה מאוד קשה. כשהוא היה קטן יותר הוא ממש בכה בכל פעם שהפסיד כסף, וצריך המון אורך רוח וסבלנות ללמוד שהכול מתאזן בסוף".
אז למה לא להחליט על תוכנית סולידית וזהו?
"כי יש גם הרבה יתרונות: הוא לומד תחומי עניין חדשים לגמרי לבד, לומד דברים שבאמת מרגשים ומעניינים אותו. הוא חושב קדימה, מתכנן כמה יוכל להרוויח עד גיל 20, משקיע בכל מיני מניות מעניינות ומלמד אותנו המון. למשל, הייתה מניה אחת שבה השקיע אחרי מחשבה והתייעצות, והיא עלתה ב-136%".
עד כמה זה שונה לגדל ילד שמתעניין בכלכלה ובכסף יותר מרובלוקס או פיפא?
"האמת שזה די מורכב. מצד אחד זה מאוד מרגש ומרתק. הוא לומד המון באופן אוטודידקטי, התחום סופר מעניין אותו והוא התחיל לפתח אפליקציות שונות סביב הנגשת הבורסה לילדים. מצד שני, הייתי רוצה שיותם יהיה פחות מעורב. יש לו המון שאלות: כמה עלה הבית, כמה אנחנו משלמים על המשכנתה והארנונה. הוא עושה המון חישובים על כלכלת המשפחה, מה כדאי ומה לא. למשל הוא עשה לנו חישוב כמה יעלה לנו לעבור לארה"ב. לפעמים הייתי שמחה שיהיה יותר ילד. בלי לחשוב על מניות, כסף ומה יהיה איתו כשיגדל. הייתי שמחה אילו היה צובר יותר חוויות ופחות מחשבה על כמה עולה טיול לחו"ל, למשל, ומה אפשר לעשות עם הכסף. אגב, מבחינתנו זה גם שם מעין מראה - בזכותו התחלנו גם להשקיע במניות".
מדמי כיס לתיק השקעות
בשנים האחרונות נושא ההשקעות הולך ותופס תאוצה בקרב צעירים. אבל אם עד עכשיו זה קרה בעיקר בגילי תיכון, היום אפשר לראות את זה כבר בכיתות הנמוכות. עמית לואיס, למשל, ממזכרת בתיה, התחיל להשקיע בגיל 12. "אמא שלי ואני ראינו בטלוויזיה סדרה על כסף, ושם דיברו על בורסה ושוק ההון וראיינו ילדים שהתחילו עסקים משלהם והם גם משקיעים בבורסה", הוא משחזר. "אמרתי לאמא שלי שאני גם רוצה להשקיע והיא פתחה חשבון באפליקציה למסחר במניות, כי מותר לעשות את זה רק מגיל 18. העברתי לה 600 שקל שקיבלתי בימי הולדת ובחגים והיא העבירה אותם לאפליקציה".
איך זה עובד עכשיו?
"אני מחליט לבד במה להשקיע. בדקתי כל מיני מדדים בגוגל והסתכלתי כמה אחוזים הם הרוויחו בשנה האחרונה ובטווח הארוך. אני אוהד כדורגל של ברצלונה אז חיפשתי מדדים של ספרד ובחרתי להשקיע ב-IBEX בגלל שהם עשו 33% בשנה האחרונה וגם עלו מאוד בטווח הארוך. השקעתי גם במדד של תל אביב, כי הוא עלה מאוד".
איך אנשים מגיבים לעובדה שאתה משקיע במניות?
"כשסיפרתי לסבתא שלי על ההשקעות, היא אמרה שהיא אף פעם בחיים לא השקיעה אז היא הציעה שאני אהיה הברוקר שלה. היא העבירה לאפליקציה 200 דולר וקניתי מדד של S&P. היא אמרה שנחתום על חוזה שאני אשתדל כמיטב יכולתי להצליח להרוויח לה כמה שיותר והיא לא תתלונן אם בטעות נפסיד קצת או הרבה".
אתה חושב שיש גם חסרונות בהשקעה במניות?
"אין חסרונות, אבל היתרון הוא שאני צעיר אז אני משקיע להרבה שנים וככה אוכל להרוויח מלא כסף לעומת מבוגרים שמתחילים מאוחר. חשוב שילדים שמשקיעים במניות ידעו שאפשר להפסיד הכול, וגם מיליארדרים יכולים להפסיד בבורסה מאות מיליוני דולרים".
טל לואיס, אמו של עמית, רוקחת בתעשיית הפארמה ואם לחמישה, מספרת שהנושא של כסף וכלכלה תמיד עניין את עמית. "יש לו רשימה ארוכה של דברים שהוא רוצה להשיג, למשל להיות במשחק של אינטר מיאמי, משחק של בארסה ולקנות פרארי אדומה. דיברנו שכדי להשיג את הדברים האלו צריך כסף, וכדי לקבל כסף צריך לעבוד. הוא חשב להכין לחוח ולמכור בימי שישי, אבל אז הוא גילה שהוא בכלל לא אוהב לחוח. דיברנו על זה שיש לו כסף ושהכסף הזה יכול להניב עוד כסף".
היו גם אכזבות בדרך?
"בהתחלה הוא בדק כל דקה והתבאס והתאכזב עד דמעות על כל ירידה במספרים. אבא שלו הסביר לו שזה לא משנה מה קורה כל דקה ואפילו לא כל יום או כל חודש. מאז הוא פשוט נרגע - הוא בודק פעמיים בשבוע בערך".
לא משחק ילדים?
אסנת גרתי, פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער, מנהלת מרכז גרתי, מדגישה שבמקרה שמחליטים לאפשר לילדים להשקיע, כדאי לעשות את זה בליווי צמוד ובתיווך של הורה. "זו לא אחריות שילד צריך לשאת לבדו. חשוב לתת לו תחושה שעושים את הדברים יחד, שההורה שותף לאחריות ונותן לו גב. התחושה שהוא מחזיק הכול לבד עלולה להיות מלחיצה מאוד. לעומת זאת, כשהוא מרגיש שההורה נמצא איתו, החוויה אחרת.
"בליווי מתאים, זו יכולה להיות הזדמנות לתרגל דחיית סיפוקים, חשיבה לטווח ארוך, תכנון והבנה של ערך הכסף. יש דרכים רבות לפתח את המיומנויות האלה, והתנסות בכסף יכולה להיות אחת מהן, אבל הסכומים צריכים להיות מותאמים, והמסר צריך להיות שזו התנסות לצורך למידה והנאה. אם ההורה עצמו לחוץ או חרד, או משקיע סכומים שאינם מותאמים להתנסות עם הילד, גם הילד עלול לחוות לחץ".
ילדים בני 12 בכלל מסוגלים להתמודד עם כאלו אכזבות, למשל כשהמניה בה השקיעו מפסידה כסף?
"ילדים מסוגלים להתמודד עם אכזבות, אבל בגיל הזה החשיבה שלהם ממוקדת יותר בכאן ועכשיו. כשהם חווים אכזבה, קשה להם יותר להסתכל קדימה ולהבין שמדובר במצב שעשוי להשתנות. עדיין אין להם ניסיון החיים והפרספקטיבה שיש למבוגרים, ולכן האכזבה באותו רגע עלולה להיות גדולה מאוד. הם זקוקים לתיווך של ההורים, שיעזור להם להבין שיש תנודות, לראות את הדברים בפרופורציה ולהתמודד עם התחושות שעולות".
מה כדאי לומר לילד כשהמניה מפסידה?
"חשוב לעזור לו להפריד בין ההפסד לבין הערך העצמי שלו. ילדים עלולים לחשוב שההפסד קרה בגללם, ולכן צריך להסביר שירידות הן חלק מההתנסות בהשקעה, ושהפסד אינו מעיד על האינטליגנציה שלהם, על הכישרון שלהם או על היכולת שלהם להבין בכסף. לצד ההסבר הזה, חשוב לתת מקום לאכזבה ולעזור לילד לראות את האירוע בפרופורציה: זה לא סוף העולם, אלא חלק מהתנסות שיש בה תקופות שונות ותנודות".
לומדים להשקיע ביחד
אצל משפחת בראל ההחלטה להתחיל להשקיע הגיעה דווקא מהאבא, עומר, מתכנת בחברת הייטק ואב לשלושה מחיפה. "כאיש טכנולוגיה שמסתכל תמיד קדימה, הבנתי שהחינוך הפיננסי המסורתי של 'קופה קטנה בבנק' כבר לא מספיק לעולם המודרני. רציתי לתת לליאו בן ה-11 כלים אמיתיים להבנת העולם, ואיזו דרך טובה יותר מאשר ללמוד תוך כדי תנועה על איך הכסף עובד, צומח ונבנה לאורך זמן? התחלנו משיחות קטנות על חברות שהוא מכיר ואוהב, משם זה התגלגל לפתיחת חשבון חיסכון והשקעה ייעודי, ומאז זה הפך להרפתקה משפחתית משותפת שבה אנחנו לומדים יחד".
מי מחליט באילו מניות משקיעים, ולמה דווקא בהן?
"ההחלטות מתקבלות ביחד, בגובה העיניים. אנחנו לא מחפשים להמר על מניות בודדות או להיות 'וול סטריט'. במקום זה, אנחנו מתמקדים בקרנות סל רחבות (כמו S&P 500) שמאפשרות להיות בעלים של מאות חברות ענק במקביל - מאפל ועד דיסני. ההיגיון מאחורי זה פשוט: במקום לשים את כל הביצים בסל אחד או לנסות לנחש מי תנצח מחר, אנחנו בוחרים לצמוח יחד עם הכלכלה העולמית כולה. זה בטוח יותר, מלמד על פיזור סיכונים, ובעיקר מוריד את מפלס הלחץ".
היו החלטות שליאו עצמו קיבל?
"כן, למשל הסברתי לו מי זה וורן באפט ומה הפילוסופיה שלו: 'להשקיע במה שהוא מבין בו', והוא בחר להשקיע בגיימינג. הוא מכיר חברות גיימינג של המשחקים שהוא משחק בהם, כמו מיקרוסופט, מיינקראפט, פורטנייט ורובלוקס, ולפי זה הוא בחר. הוא עוקב באופן חודשי אחרי התזוזות במניות ואנחנו מדברים קצת על השוק ואם כדאי למכור, להשקיע עוד וכו'".
מה האתגרים כשילד בגיל הזה משקיע במניות?
"האתגר הכי גדול הוא הסבלנות וההבנה של מושגים מופשטים. ילדים חיים בקצב של 'כאן ועכשיו'. הם רגילים ללחוץ על כפתור ולקבל תוצאה מיד. להסביר לילד שבורסה היא לא משחק וידאו ושצריך לחכות חודשים ושנים כדי לראות תוצאות משמעותיות, דורש שיחות סבלניות. אתגר נוסף הוא להסביר את הימים האדומים (כשהשוק יורד) ולהפוך את זה משיעור מפחיד לשיעור מרתק על כך שזה טבעי וששוק ההון וההשקעות נע תמיד בגלים".
יש גם יתרונות?
"עצומים. מעבר לאפשרות של רווח הכלכלי העתידי, היתרון הכי גדול הוא שינוי תודעתי. ליאו כבר לא רק צורך מוצרים או משחקים, אלא מתחיל לשאול שאלות כמו איך החברה הזו מרוויחה כסף ומה זה דיבידנד. זה מקנה לו ביטחון עצמי, אוריינות פיננסית שרוב המבוגרים רוכשים רק בגיל מאוחר, ותחושת אחריות ומסוגלות".
ליאו עצמו אומר שכל זה ממש כיף ובעיקר מעניין אותו. "אני אוהב להשקיע, ואני גם אוהב כסף אז זה מלמד אותי שיעור לחיים. זאת הרגשה כיפית. אבל כשלפעמים אני צריך להחליט אם אני משקיע במניה או קונה בכסף הזה משחק - זה יכול להיות די קשה".
אז איך מתחילים נכון?
במקרה שכל זה עשה גם לכם חשק להצטרף, גרתי ממליצה להתחיל עם תיאום ציפיות. "כדאי להסביר שההשקעה אינה מתקדמת בקו ישר, ושיש עליות וירידות. הילד צריך לדעת מראש שגם הפסד הוא אפשרות. כדאי להתחיל בסכומים קטנים, בלי להעמיס לחץ וציפיות, ולהציג את הפעילות כהתנסות לימודית שיש בה גם סקרנות והנאה. המטרה אינה בהכרח להרוויח או להתעשר, אלא לתרגל וללמוד. כמו כן, חשוב להסכים מראש שמדברים בפתיחות על הרגשות שעולים: מותר להתאכזב, להיות מתוסכלים ולהתעצבן.
"הורה צריך גם לשים לב לדוגמה האישית שהוא נותן: האם הוא עצמו בודק ללא הרף, נלחץ מכל ירידה או מגיב בביקורת כלפי הילד. כמו כן, כדאי להימנע מסכומים שאינם מותאמים, מציפיות גבוהות לרווח וממצב שבו הילד מרגיש שהוא לבדו אחראי לתוצאה. אף שמדובר לכאורה בנושא פיננסי, כשמתנסים בו עם ילדים צריך להתייחס גם לצד הרגשי ולהתאים את הפעילות ליכולת שלהם להתמודד. כשההתנסות נעשית כך, היא יכולה להיות מסקרנת, מהנה ומלמדת".
איך אפשר לעודד את הילד ולתת לו תחושת מסוגלות?
"כדאי להתמקד בתהליך ולא רק בתוצאה: בתכנון, בחשיבה לטווח ארוך וביכולת להתמודד עם אכזבה. בדומה לליווי שלנו בתחומים אחרים, כמו לימודים או התמודדויות חברתיות, חשוב שהילד ירגיש שהלמידה וההתנסות שלו מקבלות מקום, גם כשהתוצאה אינה זו שרצה. תחושת המסוגלות נבנית גם מהידיעה שהוא לא לבד - ההורה נמצא איתו, חושב איתו ונושא עימו באחריות".












