שון פורטל, דיאטן קליני (B.Sc), פיזיולוג של המאמץ (M. Sc) וד"ר למדעי התזונה (Ph.D), כבר טיפל בלא מעט מצבים מאתגרים, אבל לזה הוא בטח שלא ציפה. אחרי תקופה שבה נפגש עם בכיר ממשפחת המלוכה באמירויות, הוא קיבל ממנו בקשה אישית ומיוחדת: להרכיב את התזונה האידיאלית עבור הגמל שלו, במטרה להוביל אותו כל הדרך לניצחון בתחרות גמלים. "הוא כבר הכיר אותי וסמך על המקצועיות שלי אפילו עם הגמלים שלו", הוא צוחק.
איך בכלל התחיל הקשר איתו?
"הוא ניסה לגייס אותי לעבוד אצלו וסירבתי תוך שלוש דקות. הבית שלי והמטופלים שלי פה, אבל הוא התעקש. רצה להעתיק אותי לשם עם כל המרכז שיש לי ושאפתח אצלו מרכז דומה ואתן את השירותים שלי עבורו בארמון. ביקש ממני להיות אחראי על התזונה, הכושר והוול-ביאינג שלו ושל המשפחה שלו. אבל הילדים שלי היו קטנים וזה לא התאים".
בסוף הם הגיעו להסדר והנסיך החל להטיס את פורטל להרצאות קבועות בנושאים שקשורים לבריאות ואריכות ימים. "הייתי מגיע לתת לו הרצאה של שעה אצלו בארמון וההרצאה מתארכת לשבע שעות. ישבנו בחדר ישיבות מטורף אצלו בארמון, ובמהלך ההרצאה הוא היה יוצא שלוש פעמים כדי להתפלל, עד כדי כך היא התארכה. וכל הזמן הזה משרתים יוצאים ונכנסים מהחדר עם מגשים".
מאיפה הוא שמע עליך?
"הוא מעריך את הישראלים, וכשחיפש אנשי מקצוע בתחום התזונה, הוא ראיין הרבה דיאטנים בארץ עד שהוא בחר בי".
והם גם בטח משלמים מצוין.
"הם לא היו קלים בכסף, וזה הפתיע אותי. המנהל של הקליניקה שלי עשה איתם את המשא ומתן על כסף, וזה לא היה פשוט. הם אנשי עסקים רציניים, לא פראיירים".
בעיות בריאותיות כבר מהלידה
עם ניסיון עשיר בטיפול בגמלים, אבל גם בעוד מאות אנשים עם מגוון של בעיות פיזיולוגיות, ד"ר פורטל הגיע לאחרונה למסך, שם הוא מגיש, לצד הפסיכולוגית קרן סלע, את התוכנית "גוף נפש", שמציעה לצופים כלים ותובנות לביצוע שינוי כדי לשפר את איכות חייהם (ימי שלישי בשעה 21:00 ב- HOT MIND וב- HOT VOD).
"אין דבר שאני אוהב יותר מאשר להעביר למטופלים שלי, ועכשיו גם לצופים, ידע וערך בנושאי תזונה, אריכות ימים ומניעת מחלות. היום, אחרי עשרות אלפי מטופלים מהארץ ומהעולם שעברו במרכז שלי, אני מבין כמה כוח אני מקבל מכך שמטופלים מספרים לי שהם איזנו את הסוכרת, או שהם התחילו לרוץ אחרי שנים של מוגבלות תנועה. אני רואה מטופלים שעזרתי להם להתמודד עם בעיות פריון או דכדוך, ומאות מטופלים שהשילו עשרות קילוגרמים בליווי שלי ושומרים על התוצאות לאורך זמן בזכות שינוי באורחות החיים. זה מרגש אותי כי זה בדיוק מה שאני הייתי צריך כילד ולא קיבלתי: אורח חיים מניעתי שמשפר את איכות החיים ומסייע לאריכות ימים".
"כשאין תחליפים, קשה לעמוד בפיתויים. נגיד שאכלתי קוסקוס, או גנבתי וופלים, התוצאה הייתה שלשולים וכאבי בטן קשים, והיו לי הרבה מקרים כאלה. הפכתי להיות חלשלוש, גמור אחרי השלשולים וכאבי הבטן, וזה גרם לי לברוח גם מפעילות גופנית, כי הכול היה לי קשה"
לא סתם פורטל מזכיר את הילדות שלו. כבר בחודשים הראשונים לחייו הוא סבל מבעיות בריאותיות. "כמה חודשים לאחר שנולדתי והתחלתי לאכול מזונות חדשים, הופיעו אצלי תסמינים שאף אחד לא הצליח לפענח. עד גיל שנה הייתי מאושפז בבית חולים, ממש תקוע שם כי לא ידעו מה יש לי, וההורים שלי היו מגיעים לבקר אותי במחלקה. רק בגיל שנה אובחנתי עם צליאק, וזה אחרי שכל הזמן שלשלתי, לא עליתי במשקל ולא התפתחתי היטב. זה היה לפני 50 שנה ולא כל כך ידעו עד הסוף מה זה צליאק. גם כשגדלתי, לא היו שפע של מוצרים ללא גלוטן, ואכלתי מה שיש. בנוסף, כילד, אתה גם גונב פה ושם דברים שאסור לך, אז כל הזמן היו לי ירידות חדות במשקל ולאחריהן עודף משקל", הוא משחזר.
ואכן, הטיפול במצבו לא היה עקבי, לא היה מי שליווה את התזונה שלו מקרוב, ולמרות שאמרו לו "אל תאכל גלוטן", הוא לא קיבל את הכלים להתמודד עם הגזירה. "כשאוכלים בחוץ או אצל חברים בימי הולדת ואירועים, במיוחד כשאין תחליפים, קשה לעמוד בפיתויים. נגיד שאכלתי קוסקוס, או גנבתי וופלים, התוצאה הייתה שלשולים וכאבי בטן קשים, והיו לי הרבה מקרים כאלה. את הלחם ללא גלוטן לא יכולתי לקחת בכריך לכיתה, כי כשהייתי ילד הוא היה קשה כמו קרש והיה לוקח לי שעה לאכול את הכריך היבש הזה. בגלל זה גנבתי ביסים מחברים ועד שתיים בצהריים הייתי רעב. בצהריים הייתי מגיע הביתה, הרבה פעמים לבית ריק, ולא תמיד היה משהו שהתאים לי, אז הייתי מחמם מה שיש ומסתדר. התוצאה הייתה שהפכתי להיות חלשלוש, גמור אחרי השלשולים וכאבי הבטן, וזה גרם לי לברוח גם מפעילות גופנית, כי הכול היה לי קשה".
אם זה לא מספיק, כנער הוא התחיל לעבוד בפיצרייה. "זה היה מחרפן אותי. הייתי גונב כמה ביסים בסוף המשמרת וקבוע למחרת הייתי גמור בבית ספר. הייתי ילד עם קלקול קיבה תמידי, אבל מזה למדתי שאני צריך להגביר שליטה, לחפש פתרונות ולשמור על הגוף שלי".
לצד זאת, כילד וכנער, ראה כיצד סבא שלו, שסבל ממחלת מעי שלא אובחנה, עבר כריתה ושילם בסבל רב ולבסוף גם בחייו. "עמדתי מול שני סיפורים של אותו גוף: הגוף שלי שעוד היה אפשר לתקן, והגוף של סבא שלי, שקרס. היום אני עוסק בתזונה מונעת לא כטרנד, אלא כחוב אישי".
המפנה של פורטל הנער הגיע בגיל 15, כשגילה את חדר הכושר במתנ"ס השכונתי באשדוד והתחיל להתאמן. לדבריו, האימונים העניקו לגוף שלו תחושת עמידות וסייעו גם למנוע טלטלות בעיכול. "לימים הבנתי שכאשר מתאמנים, מעוררים את מערכת החיסון להגיב טוב יותר. הרי בצליאק הגוף תוקף את עצמו, וכאשר מערכת החיסון יעילה יותר, התסמינים מופחתים ומתונים יותר, ככה לפחות זה היה אצלי. הפעילות הגופנית הפכה להיות הזום שלי בחיים, הדבר שנתן לי פידבק, בעיקר לקראת הצו הראשון. התחלתי לחשוב פתאום על יחידה מובחרת או קורס טיס, וכאשר הרופא הצבאי אמר לי שאני לא יכול להתגייס אלא רק להתנדב, זה שבר וריסק אותי", אומר פורטל.
הוא התעקש והתנדב לשירות, עבר קורס אימון בווינגייט ושירת כמדריך קרב מגע, טרור וכושר ביחידות מיוחדות. לאורך כל השירות הוא היה צריך להביא לעצמו אוכל נטול גלוטן, שלעתים העלה עובש בתרמיל במהלך השהות הארוכה בשטח בהיעדר גישה למקרר, אבל הוא לא ויתר.
"מה שהשתנה זו לא הגנטיקה שלי, אלא ההבנה שאני חייב לחיות את מה שאני מלמד. כשטיפלתי ברצי מרתון ואנשי ברזל, החלטתי שאני לא יכול להסתפק בתיאוריה, התחלתי להתאמן בעצמי, וככה האיש שנחנק אחרי שני קילומטר, סיים כמה מרתונים"
במהלך אימון ג'ודו, פורטל עבר פריצת דיסק שהובילה אותו לשיקום ארוך וגם להבנה שהתנועה והספורט משקמים את הגוף. השלב הבא היה להשלים פסיכומטרי ולהתחיל לימודי תואר בחינוך גופני בווינגייט, שאותו סיים בהצטיינות. "בשנה השלישית בתואר לומדים פיזיולוגיה ונושאים נוספים שאני ממש אוהב, ואז איתרו אותי להיות מרצה בבית הספר למאמנים שקיים בווינגייט, וזה מה שהתווה לי את הדרך גם לתואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ", הוא מספר.
"מה שהשתנה זו לא הגנטיקה שלי", הוא מדגיש, "אלא ההבנה שאני חייב לחיות את מה שאני מלמד. כשטיפלתי ברצי מרתון ואנשי ברזל, החלטתי שאני לא יכול להסתפק בתיאוריה, התחלתי להתאמן בעצמי, וככה האיש שנחנק אחרי שני קילומטר סיים כמה מרתונים", הוא מעיד על עצמו.
גם בפן האישי הוא לא שקט על השמרים, והיום הוא בפרק ב' שנמשך כבר 13 שנים, עם שני ילדים שלו ושניים שלה. וכמי שהקצב שלו אינטנסיבי לא רק באורח החיים אלא גם בחיתוך הדיבור, הוא מספר שבדייט הראשון עם בת זוגו הביט במנות שהזמינה מהתפריט "ונהיה לי חושך. שניצל, צ'יפסים וסנדיי לקינוח. אמרתי לעצמי 'מה עשיתי?', אבל החלטנו על הסכם: אני לא מתקן אותה ולא הדיאטן שלה. היא אוכלת מה שבא לה, ולא אומרת לי מה לאכול. כי זו הטעות שעושים אנשי מקצוע רבים - הם אומרים לבני הזוג או לקרובים אחרים שלהם מה ואיך לאכול, עד כדי תחושת בעלות על הצלחת שלהם", הוא אומר ומגלה שהסוד של הזוגיות שלהם הוא גם שמירה על בתים נפרדים. "זה גם מקל על עניין המזווה ועל מה שיש לכל אחד במקרר", הוא מחייך ושולף עוד טוויסט ממגירת הממתקים: מסתבר שהבן שלו הוא קונדיטור. "כן, הבן של הדיאטן אופה עוגות. זה הסימן הכי טוב שלא חינכתי לפחד מאוכל".
המחיר של גיל המעבר
בשנת 2016, כאשר הדיבור על גיל המעבר עדיין לא היה פופולרי אלא נעשה כמעט במחשכים, פורטל כבר ערך כנסים והפך לחלוץ בנושא. "המחקרים הראשונים בתחום הראו שמה שנשים חוות בגיל המעבר נובע משילוב של שלוש סיבות - העיקרית היא התנהגותית, אחרי זה הורמונלית, ויש גם את ההשפעה של ההתבגרות הטבעית והעלייה בגיל בכלל".
מה הכוונה בסיבה התנהגותית?
"לכך שאישה מגיעה לשלב בחייה שבו הילדים גדלו, יש לה יותר זמן לעצמה, היא מחפשת מה מתאים לה ומה היא עוד רוצה לעשות ומה היא רוצה לשנות בעצמה, מה שמוביל גם לבחירות חדשות. כמו למשל, שינוי הרגלי האכילה. כאשר את לא צריכה לבשל או לדאוג בכל יום לאוכל חם עבור הילדים, את גם מבשלת פחות לעצמך, וזו תופעה ידועה אצל נשים באמצע החיים, שמשפיעה גם על האכילה ומצטברת לכדי עלייה במשקל ללא קשר לשינויים ההורמונליים. בנוסף, אני בודק התנהגויות נוספות שיכולות להשפיע על הגוף בגיל המעבר – אולי המטופלת ישנה פחות טוב ולכן צוברת עייפות שגם משפיעה על חילוף החומרים? או שהיא יצאה לדרינק עם חברות ובגלל האלכוהול הלכה לה השינה? יש מחיר שנשים משלמות בגיל הזה והן צריכות לדעת אותו".
ואז מה עושים?
"אני מדייק ומלווה את התזונה ואז אני מצליח ממש להחזיר לאחור. למשל, יש לי מטופלת בת 90, שהיא המטופלת הכי מבוגרת שלי, מתלבשת פגז. בכל כמה שנים המשקל שלה עולה ואז אנחנו נפגשים ואני מדייק לה את התזונה, למרות הפינוקים של הפיליפינית, והופ, הקילוגרמים יורדים והיא כולה אור. בגיל 90 היא פותרת תשבצים ועפה על החיים", הוא מתגאה במהלך.
"תזונה מונעת זה לקחת את כל מה שקורה לנו ויכול להתפתח לכדי מוטיבים מזיקים ומחלות, ולנסות לטפל מבעוד מועד. למשל ההשמנה הבטנית - אם בגיל 50 היא מתחילה כעניין אסתטי, בגיל 60 היא כבר מתורגמת בגוף למחלות. לכן צריך לטפל מראש כדי לא להגיע לשם"
שנתיים לאחר שחפר בעומק הגילויים על המנופאוזה וגיל המעבר, פורטל נסע לכנס בווגאס, ושם פגש את הבאז וורד העדכנית ביותר: הלונג'ביטי. אחרי שהכיר שם את כל הגורואים של התחום, הוא הבין שהתחום שמרגש אותו הוא תזונה מונעת, כחלק מאריכות ימים באיכות חיים.
"תזונה מונעת זה לקחת את כל מה שקורה לנו ויכול להתפתח לכדי מוטיבים מזיקים ומחלות, ולנסות לטפל מבעוד מועד. למשל ההשמנה הבטנית - אם בגיל 50 היא מתחילה כעניין אסתטי, הרי שבגיל 60 היא כבר מתורגמת בגוף למחלות. לכן צריך לטפל מראש כדי לא להגיע לשם".
אז מה אתה אומר לנשים על ההשמנה הבטנית, שמציקה לכולנו בגיל המעבר בעיקר.
"ברגע שאני מלמד אותן למה זה קשור, ואנחנו עובדים על הרגלים והתנהגויות, הן מצליחות לעשות שינוי משמעותי. למשל, כל נושא הארוחות הלא מסודרות. כשאת לא מכינה לעצמך אוכל כמו שצריך ואוכלת על הדרך, גם אם תאכלי קצת, את תעלי במשקל והביטוי בגיל הזה יהיה השמנה בטנית, מהסיבה שהמוח לא רושם ברדאר את הקצת שאת אוכלת. לעומת זאת, כשאת אוכלת ארוחות מסודרות, המוח מבין שהוא אוכל. ולכן אני מלמד נשים לאכול בצורה מסודרת, לשים לב אם הן צורכות מספיק חלבון, לעזוב את המסכים בזמן הארוחה, ללכת לישון בזמן, כי אם את לא ישנה מספיק, יש לך פחות אנרגיה, ואת גם לא יכולה להתמיד בתנועה, שהיא מאוד חשובה".
אתה מדגיש את נושא שיפור רמת האנרגיה והעייפות.
"נכון, זה נושא מרכזי בגיל המעבר, גם אצל נשים וגם אצל גברים. אם את לא מתדלקת את הגוף במזון הנכון, בסדר האכילה הנכון, בשעות שינה מספיקות, ולא נותנת לו להתאושש מהסטרס ומתלאות היומיום, עושה הפוגה מהטלפון כי זה גומר לך את הדופמין – את נשחקת. הבטרייה שלך לא מתמלאת. כלומר, מה ששוחק אותנו הן ההתנהגויות שלנו, ובהן אנחנו צריכים לשלוט".
ואיך זה קשור לאכילה על הדרך?
"כי כשאת נצמדת להתנהגויות שמפרקות לך אנרגיה ולא כוללות טעינת אנרגיה, את תשלימי את האנרגיה שנשחקה באוכל. את לוקחת פה כמה אגוזים, ושם ביס ממשהו וכוס קפה, ובעצם את לא טוענת את הגוף במה שהוא באמת צריך בגיל הזה".
מה הוא צריך?
"לסגל הרגלי תזונה שיספקו לו את הסיבים שכל כך קריטיים לתפקוד המעי והורדת הנפיחות בגיל המעבר, הוא זקוק למינרלים וויטמינים שייצרו רוגע ולחלבונים שיסייעו לחידוש רקמות ושרירים. אבל כאשר כל זה לא קורה, או לא קורה בצורה עקבית, התוצאה היא הזדקנות מואצת. אם נשווה את זה לרכב, אז פעם חסר לך דלק ופעם חסר לך מים ופעם חסר לך שמן, איזה רכב יצליח לנסוע ככה?".
ומה קורה לגברים באמצע החיים? גיל המעבר של גברים, מסביר פורטל, נקרא אנדרופאוזה, ומתחיל כבר בעשור החמישי לחיים, כאשר מופיעה ירידה ברמות הטסטוסטרון, שמשפיעה על מצב הרוח, על יכולת הפוקוס, על הדרייב בעסקים, בזוגיות ובליבידו. לדבריו, למרות כל השינויים שגברים עוברים, הנושא כמעט ולא מדובר.
"לא רק שאין מספיק מחקר על גיל המעבר של גברים, אנחנו גם לא מספיק מדברים בינינו לבין עצמנו, לא קוראים מספיק על הנושא, ועסוקים בעיקר בלרדוף אחרי קריירה", אומר פורטל ומציין שלעומת הגברים, נשים סקרניות יותר כלפי הבריאות שלהן באופן כללי, ובנוסף הן גם משתפות יותר במה שהן עוברות.
"אצל רוב הגברים מדובר בתחום שלא נבדק, הם גם מתעכבים פחות על תזונה מונעת ועושים פחות בדיקות סקר. גבר גם עשוי לעלות במשקל באופן הדרגתי ולא להתייחס לזה כמו שאישה מתייחסת, עד שיגיע התקף הלב והוא ייבהל". לכן, הוא ממליץ לגברים להיות ערניים לשינויים בגוף ובתפקוד, ולשים לב לבעיות במערכת העיכול, או אם יש כאבים שלא היו קודם.
יש לך איזה טיפ שחשוב לך להעביר לסיום?
"אנשים מסתכלים עליי אוכל המבורגר במסעדה ואני מסביר שבתזונה הרוב קובע. גם אם עשרה או עשרים אחוז מהמזון שאתה אוכל בשבוע הוא פאסט פוד, מה שקובע זה 80 האחוזים של מזון בריא שאתה כן מקפיד עליהם. זו אפילו חובה לצאת פעמיים בשבוע למסעדה או לאירוע ולאכול את הדברים שבאמת אוהבים, בתנאי שיודעים שאם בערב אוכלים יותר, לאורך היום מקפידים להיות בתנועה מוגברת, כי כשאנחנו זזים יותר מהרגיל, אנחנו לא עולים במשקל. גם אם תאכלי פסטה או קינוח אבל אחרי זה תזוזי, זה בסדר. לא צריך להתאמן, אלא לזוז, לפרוק אנרגיה כמו בטבע. תזוזו כשאתם מדברים בטלפון. אנחנו עושים אימון ארבע פעמים בשבוע ויושבים מאה שעות, אז מה זה ארבע שעות? צריך לזוז כל הזמן. כולנו יודעים שכאשר מטיילים בחו"ל, גם אם אנחנו אוכלים יותר אנחנו משמינים פחות, כיוון שאנחנו כל הזמן בתזוזה. והכי חשוב – אל תחכו למחלות. תעשו שינוי כבר עכשיו ותיפטרו מהמפגשים עם הרופא בשנים הבאות".








