בימים שבהם גוון עור שזוף הוא אקססורי מבוקש, לא מפתיע שרבים יעשו לא מעט כדי להשיג אותו ולהתפאר בעור זהוב וסקסי על הפיד הקרוב לביתכם. במשך שנים החיפוש הזה עבר דרך חוף הים, מיטות שיזוף או לאלה מבינינו עם מעט מודעות בריאותית, תכשירים למריחה. אלא שכעת מציעה הרשת קיצור דרך חדש ומפוקפק: זריקות ותרסיסי אף שמבטיחים לעודד את הגוף להשתזף מבפנים, לעיתים גם ללא בילוי ממושך בשמש. מאחורי ההבטחה למראה קיצי מסתתר חומר ניסיוני שאינו מאושר לשימוש קוסמטי, נמכר ללא פיקוח ונקשר לשורה של תופעות לוואי.
החומר, מלנוטן 2 שמו, הוא פפטיד סינתטי שזכה ברשת גם לכינוי "סם הברבי". בשנים האחרונות קשה שלא להבחין בשיח ההולך וגובר סביבו ברשתות חברתיות כמו טיקטוק ורדיט. לא צריך להתאמץ במיוחד: גלילה סתמית תעלה סרטונים של משתמשים המזריקים את החומר לבטן או מתיזים אותו לאף באמצעות תרסיס, ומתעדים את השינוי בגוון העור. אחרים משתפים פרוטוקולים ומינונים.
בפועל, מלנוטן 2 אינו מאושר לשימוש בבני אדם על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) ואינו תרופת שיזוף מוכרת. אלא שכדרכם של מוצרים לא מפוקחים מסוגו, אפשר לרכוש אותו באינטרנט באתרים המציגים אותו לעיתים כחומר "למטרות מחקר בלבד". כך מגיע לידי המשתמשים חומר שלא עבר את מסלול הבדיקות הנדרש מתרופה, ללא ודאות בנוגע לתכולת המוצר, לריכוזו, לטוהרו או לתנאי הייצור שלו.
"מלנוטן 2 הוא גרסה סינתטית של ההורמון אלפא MSH המשתתף בין היתר בוויסות ייצור המלנין, הפיגמנט שמעניק לעור את צבעו", מסביר ד"ר עופר מור, מומחה לרפואת עור במכבי שירותי בריאות מחוז השרון. "הפפטיד נקשר לקולטנים בגוף ומפעיל בתאי הפיגמנט תהליך של ייצור מוגבר של מלנין. כתוצאה מכך העור עשוי להתכהות".
מילת הקסם: פפטידים
מלנוטן 2 אינו פועל בחלל ריק. בשנים האחרונות הפכו הפפטידים לאחת ממילות הקסם של עולמות הוולנס והביו האקינג. ברשת מייחסים להם כמעט כל הבטחה אפשרית, מבניית שרירים ושריפת שומן ועד שיפור ההתאוששות, הצמחת שיער, הצערת העור והגברת החשק המיני. אלא שהמונח המדעי אינו מעיד בהכרח על יעילות או בטיחות: לצד תרופות מבוססות פפטידים שנבדקו ואושרו, משווקים כיום חומרים ניסיוניים ללא פיקוח וביסוס מחקרי מספק.
"פפטיד הוא מולקולה המורכבת מחומצות אמינו, שמעבירה מסר לתאים ומעוררת בהם פעולה מסוימת", מסביר ד"ר מור. "גם אני, בתור רופא, שומע בחצי השנה האחרונה הרבה דיבור לא רק על הפפטיד הזה, אלא על פפטידים בכלל. אנשים נעזרים בהם כדי להצמיח שיער ולנפח שרירים. כל הטרנד הזה הפך להיות מסוכן מאוד. על החומרים האלה אין כמעט שום מידע, אין מחקרים ואף אחד לא יודע מה יהיו התוצאות".
"במחקרים התברר שמלנוטן 2 עלול לגרום למגוון תופעות לוואי, בהן הסמקה, בחילות, הקאות, פיהוקים, ירידה בתיאבון ואפילו זקפות ספונטניות. אחד המקרים החריגים תיאר גבר בן 55 שסבל מזקפה שנמשכה כ-30 שעות"
אלא שהחשש אינו נוגע רק להשפעת הפפטיד עצמו, אלא גם למקור שממנו הוא מגיע. "זה ממש שוק שחור. מוכרים את זה, מבריחים את זה, ויש כל מיני מקומות שמייצרים את זה, בין אם בארצות הברית או בסין", אומר ד"ר מור. "זה נהיה כמו סרט אימה. אתה לא באמת יודע מה אתה מזריק או מאיפה זה בא. אנשים רוצים להשיג את זה בזול. ילדים רואים את זה בטיקטוק ואין להם מושג אם זה מסוכן או לא. הם אפילו לא יודעים מה זה FDA".
באשר למלנוטן 2, החומר פותח לפני עשרות שנים באוניברסיטת אריזונה בניסיון ליצור שיזוף ללא נזקי הקרינה האולטרה סגולה. בעוד גרסה דומה שלו (מלנוטן 1) הפכה בהמשך לתרופה למחלה נדירה הגורמת לרגישות קשה לאור, מלנוטן 2 מעולם לא אושר לשימוש. כבר במחקרים המוקדמים התברר כי לצד התכהות העור הוא עלול לגרום למגוון תופעות לוואי לא סימפטיות בעליל. ביניהן הסמקה, בחילות, הקאות, פיהוקים, ירידה בתיאבון ואפילו זקפות ספונטניות.
אותה השפעה על התפקוד המיני אינה תופעת לוואי מקרית - הפעלת קולטנים מסוימים במוח עשויה להשפיע גם על עוררות מינית ועל מנגנון הזקפה. על בסיס המסלול הזה פותחה בהמשך תרופה אחרת לטיפול בירידה בחשק המיני אצל נשים. אלא שהעובדה שנגזרת רפואית ומפוקחת של המנגנון אושרה לשימוש אינה הופכת את המלנוטן 2 הנמכר ברשת לבטוח. אחד המקרים החריגים שפורסמו בספרות הרפואית תיאר גבר בן 55 שהגיע לחדר המיון לאחר שסבל מזקפה שנמשכה כ-30 שעות בעקבות הזרקת שני מיליגרם של מלנוטן 2 לבטנו. זקפה ממושכת וכואבת, המכונה פריאפיזם, היא מצב חירום רפואי. ללא טיפול מהיר היא עלולה לפגוע באספקת הדם לרקמות ולגרום לנזק קבוע לתפקוד המיני.
דיווחים אחרים קשרו את השימוש בחומר לפירוק מהיר של רקמת שריר שעלול להעמיס על הכליות ולסכן את חיי המטופל, וכן לפגיעה בזרימת הדם לכליות. בספרות תוארו גם תסמונת המתבטאת בהפעלת יתר של מערכת העצבים הסימפתטית ותסמונת נוספת - אנצפלופתיה אחורית הפיכה, מצב נוירולוגי שעלול לגרום לנפיחות באזורים מסוימים במוח, לכאבי ראש, בלבול, פרכוסים והפרעות בראייה.
ה-FDA מציין כי מוצרים המכילים מלנוטן 2 עלולים גם לעורר תגובה חיסונית, בין היתר בגלל הצטברות של מולקולות הפפטיד או נוכחות זיהומים הקשורים לתהליך הייצור. כאשר המוצר מגיע מהשוק האפור, נוסף לכך סיכון שקשה לכמת: המשתמש אינו יכול לדעת בוודאות מה הוכנס לבקבוקון, באיזה ריכוז ואם החומר סטרילי. שימוש במחטים או הכנה לא נכונה של התמיסה עלולים להוסיף גם סכנת זיהום.
להוסיף חטא על פשע
לצד כל זה, החשש שמעורר את הוויכוח הגדול ביותר נוגע דווקא לעור. מאחר שמלנוטן 2 מגרה את פעילותם של המלנוציטים, התאים המייצרים מלנין, תועדו אצל משתמשים התכהות מהירה של נמשים ושומות קיימות, וכן הופעת נגעים פיגמנטריים חדשים. באחד המקרים שפורסמו תואר נער שפיתח בתוך זמן קצר קרוב ל-40 שומות על גבו לאחר שימוש בחומר. השומות נמצאו שפירות, אך מספר גדול של שומות הוא כשלעצמו גורם הקשור לסיכון מוגבר למלנומה ומחייב מעקב. בדיווחי מקרה אחרים תוארו מלנומות שאובחנו בשומות שהופיעו או השתנו בזמן השימוש במלנוטן 2 או לאחריו. עם זאת, נכון להיום לא הוכח שמלנוטן 2 גורם באופן ישיר למלנומה.
פרסומים ברשת טענו שמלנוטן 2 מספק הגנה מפני סרטן העור. "זה שהם נהיים כהים יותר גורם להם לחשוב שהם מוגנים מהשמש, אבל העובדה שאתה נהיה כהה יותר ושיש לך יותר מלנין אינה מחליפה מסנן קרינה", אומר ד"ר מור
"אנחנו יודעים שיש תופעות לוואי בטווח הקצר, כמו בחילות, אודם בפנים ואפיזודות של כאבים", אומר ד"ר מור. "היה תיעוד של מקרים בודדים של פגיעה בכליות, פירוק שריר והופעת שומות חדשות. אבל לגבי הבטיחות לטווח הארוך אין שום מידע. אנחנו לא יודעים מה יהיו תופעות הלוואי, ואין לך מושג מה יקרה אחרי שימוש ממושך".
אחת הטענות הבעייתיות שמופצות ברשת היא שהעלייה בכמות המלנין מגינה על העור מפני השמש ולכן מאפשרת להיחשף לקרינה בלי להישרף. מחקר שבחן את השיח ברשתות החברתיות מצא כי בערך שליש מהפרסומים שנבדקו טענו שמלנוטן 2 מספק הגנה מפני סרטן העור. משתמשים שרואיינו במסגרת המחקר נטו להביע דאגה מועטה מתופעות הלוואי, וחלקם האמינו שהחומר מונע כוויות שמש. "זה שהם נהיים כהים יותר גורם להם לחשוב שהם מוגנים מפני השמש, ואז הם ממשיכים להשתזף", אומר ד"ר מור. "כך הם מוסיפים חטא על פשע. העובדה שאתה נהיה כהה יותר ושיש לך יותר מלנין אינה מחליפה מסנן קרינה".
הסיכונים אומנם עדיין אינם ידועים במלואם, אך מי שכבר השתמש בחומר אינו צריך להתעלם משינויים חריגים. "אם הוא חווה תופעות לוואי או דברים שלא חווה קודם, כמובן שצריך לפנות לרופא עור ולרופא המשפחה", הוא מדגיש, "עם זאת, קשה באמת לתת הוראות לדבר שאינו מאושר על ידי שום גוף מפקח או על ידי משרד הבריאות".
ומה מכאן? ד"ר מור מעריך כי השלכותיו המלאות של הטרנד יתבררו רק בעתיד. "אנחנו, בתור רופאי עור, כנראה נצטרך להתמודד עם זה, אבל גם לנו אין מידע, כי אפילו מחקרים לטווח הקצר כמעט שאין", הוא אומר. "אני כרופא עור ממש לא ממליץ להשתמש".
מי שמעוניין במראה שזוף יכול להשתמש בתכשירים חיצוניים המיועדים לכך או בשיזוף בהתזה, מבלי להפעיל מנגנונים הורמונליים בגוף ומבלי להזריק חומר ניסיוני שנרכש בשוק האפור. גם פתרונות אלה אינם מספקים הגנה מהשמש, אך הם אינם כרוכים באותה חדירה מערכתית ובאותם סימני שאלה רפואיים. ההבטחה לשיזוף מהיר עשויה להיראות מפתה על המסך, אבל המחיר האפשרי אינו מסתכם בגוון העור.








