משרד הבריאות מפרסם היום (חמישי) המלצות להורים, שמטרתן להוביל שינוי ארוך טווח בהרגלי השימוש של ילדים ובני נוער במסכים וברשתות החברתיות. בין ההמלצות: הימנעות מוחלטת ממסכים עד גיל שנתיים, המתנה עד גיל 13 לרכישת סמארטפון וחיבור לרשתות חברתיות לא לפני גיל 15.
ההמלצות מתפרסמות על רקע נתונים שלפיהם ישראל היא אחת המדינות שבהן שיעור השימוש הבעייתי במדיה החברתית גבוה, מבין 60 המדינות המשתתפות במחקר HBSC על בריאותם ורווחתם של בני נוער. במקביל משיק משרד הבריאות קמפיין דיגיטלי להנגשת ההמלצות ולעידוד אימוצן.
"מצד אחד רוצים לתת לציבור המלצות פשוטות וישימות, ומצד שני אין פה אמירה של 'אל תעשו אותו בכלל', כמו שאנחנו מתייחסים לעישון", אמר מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בתדרוך כתבים. "לא חושבים שזה נכון, וגם מודעים לכך שזה לא אפשרי. המסכים והרשתות החברתיות הם חלק מהחיים, וצריך לראות איך מייצרים את האיזון הנכון".
שש שעות ביום מחוץ ללימודים
מחקר HBSC, שנערך בשנת 2025 בידי משרדי הבריאות והחינוך בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, מצא כי 28.7% מתלמידי כיתות ז׳–י״ב בילו שש שעות ומעלה מול מסכים מחוץ לשעות הלימודים. השיעור היה גבוה יותר בקרב בנות, 32.7%, לעומת 24.6% בקרב בנים. השיעורים הגבוהים ביותר נמצאו בקרב בנות בכיתות ז׳–ט׳, ונעו בין 35.5% ל-42%.
עוד נמצא כי 16.3% מהתלמידים בישראל מוגדרים במחקר כבעלי שימוש במדיה חברתית המלווה בתסמינים דמויי התמכרות - עלייה חדה מאז מגפת הקורונה. שימוש מסוג זה מתבטא, בין השאר, בקושי לשלוט במשך השימוש, בעיסוק מתמשך בפעילות המקוונת ובהמשך השימוש למרות השלכות שליליות.
המסכים והרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום־יום ומאפשרים גישה מיידית לידע, לתקשורת ולבידור. עם זאת, במשרד הבריאות מזהירים כי שימוש מוגבר עלול לפגוע בהתפתחות השפה, בקשב ובאינטראקציה עם הסביבה בגיל הרך, וכן באיכות השינה, בלמידה, בהישגים, בבריאות הנפשית ובתפקוד החברתי.
לפי מחקרים שנערכו בעשור האחרון, ובמיוחד לאחר מגפת הקורונה, שימוש מוגבר במסכים בקרב ילדים ובני נוער נקשר לשיעורים גבוהים יותר של חרדה, דיכאון ובדידות.
בתהליך שיתוף ציבור שערך משרד הבריאות בשנת 2025 בהשתתפות כ-750 הורים לילדים מגיל לידה עד 18, נמצא כי מסכים ורשתות חברתיות הם מהנושאים המרכזיים המעסיקים הורים בכל הנוגע לבריאות ילדיהם. הנושא בלט במיוחד בקרב הורים לילדים בגילי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים.
מחקרים איכותניים שנערכו בעולם מצאו כי הורים רבים מתקשים להציב גבולות לזמן המסך ולשימוש במדיה. הקושי נובע ממחסור בידע, מלחצי היום־יום, מצרכים משפחתיים, מהתנגדות הילדים, ממסרים ציבוריים סותרים ומחוסר ביטחון בנוגע לדרך הנכונה לנהל את השימוש במסכים.
האיכות לא פחות חשובה מהזמן
במשרד ממליצים לבחון בכל גיל את מוכנות הילד, לרבות הבגרות הרגשית שלו, יכולתו לעמוד בכללים, מידת האחריות שהוא מפגין, התקשורת עם ההורים והסיבה שבגינה הוא מבקש טלפון או חיבור לרשתות חברתיות. לצד זה, כדאי להתמקד באיכות התוכן ולוודא שזמן המסך אינו בא על חשבון פעילות גופנית, שינה מספקת וקשרים חברתיים משמעותיים. כמו כן, מומלץ לקבוע מראש זמנים ללא מסכים, בין השאר בארוחות, במפגשים עם חברים, בבילוי משפחתי ולקראת השינה. בנוסף, רצוי להימנע ככל האפשר ממסכים בחדר השינה, לרבות סמארטפונים ומחשבים ניידים.
להרחיק, ומהר
(צילום: Artlist)
המשרד מדגיש כי מטרת ההמלצות אינה להימנע לחלוטין מטכנולוגיה, אלא לקדם שימוש מושכל, מאוזן ומותאם לגיל. ההמלצות מבוססות על סקירת ספרות מדעית, על המלצות של ארגוני בריאות ברחבי העולם ועל המלצות איגוד רופאי הילדים בישראל.
בלי מסכים עד גיל שנתיים, גם לא ברקע
לפי משרד הבריאות, מגיל לידה ועד שנתיים יש להימנע לחלוטין מחשיפת ילדים למסכים, לרבות מסכים הפועלים ברקע. בגילים שנתיים עד חמש מומלץ להגביל את זמן המסך לשעה אחת ביום, לבחור תוכן איכותי וללוות את הצפייה בשיחה, בהסברים ובשאלות. בגילים שש עד תשע ממליץ המשרד להגביל את צריכת המסכים לפחות משעתיים ביום בשעות הפנאי, ולעודד קשרים חברתיים, פעילות גופנית ותחביבים שאינם כוללים מסכים.
טלפון נייד ראשון צריך להיות מכשיר שאינו חכם, ולהינתן בגילים 11-9, בהתאם לצורך, לתקשורת עם ההורים ולמוכנות הילד. כמו כן, מומלץ להמתין עד גיל 13 לרכישת סמארטפון, וגם אז להימנע מגישה לרשתות חברתיות. חיבור לרשתות חברתיות מומלץ לא לפני גיל 15, בהתאם למוכנות הילד ובשילוב ליווי הורי, קביעת כללים ובקרות דיגיטליות.
מסמך ההמלצות כולל גם כלים מעשיים להורים, ובהם קביעת זמנים ללא מסכים וללא רשתות חברתיות, עידוד פעילויות חלופיות ושימוש מאוזן במסכים גם מצד ההורים, המשמשים מודל לחיקוי. "למסכים ולרשתות יש לפעמים תפקיד חיובי בהתפתחות, אבל הם יכולים גם לעכב הבנייה של אבני דרך", הסביר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, בתדרוך כתבים. "הנקודה החשובה היא אחריות וסמכות הורית. התפקיד שלנו כהורים הוא להיות נוכחים. אנחנו צריכים להבין שיש לנו מסוגלות לקחת אחריות על זמן המסך של הילדים ועל המקומות שבהם הם גולשים, ולנהל את האירוע הזה ביחד ועבור הילדים שלנו".
השלב הבא: רגולציה
במשרד הבריאות מציינים כי עתידה לקום ועדה לקידום שימוש מושכל במסכים וברשתות חברתיות בקרב ילדים ובני נוער. הוועדה תגבש מתווה למדיניות ולתוכניות הנדרשות בישראל, ותעסוק בין השאר ברגולציה להגנה על ילדים ובני נוער, במדיניות לשימוש מושכל במסכים במסגרות ובהבניית ידע, מודעות והתנהגויות בריאות בקרב הורים וילדים.
"כדי לתת את המענה השלם, צריך לתת כלים והמלצות, אבל בהמשך זה יצטרך להיות מלווה ברגולציה", הסביר בר סימן טוב. ״יש המון כלים בעולם בתחום הרגולציה שמתפתחים, ונצטרך לייצר את הגרסה הישראלית. זה לא משהו שמשרד הבריאות יכול לעשות לבדו, אבל חלק מהאחריות שלנו הוא לדחוף לעשייה בנושא הזה".
