יתר לחץ דם פוגע בשני שלישים מבני ה־60 ומעלה ונחשב לאחד מגורמי המוות המובילים בעולם עם כ־10 מיליון מקרי תמותה מדי שנה. למרות שלרוב הוא מתפתח ללא תסמינים, הוא מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב, שבץ וסיבוכים בריאותיים נוספים. כשליש מהחולים אינם מגיבים לטיפולים המקובלים, שמכוונים לכליות ולמערכת כלי הדם, בהתאם להשקפה הרווחת כי שם מתחילה הבעיה.
תוצאות מחקר חדש מצביעות על כך שמלח הוא המרכיב הסמוי שגורם למקרים עמידים של יתר לחץ-דם. המחקר פורסם בכתב העת Neuron ונערך בהובלת ד"ר מאשה פרגר-חותורסקי מאוניברסיטת מקגיל בקנדה ובשיתוף צוות רב-תחומי ממכון המחקר של המרכז הרפואי האוניברסיטאי. כדי לדמות את דפוסי התזונה האנושיים, נתנו החוקרים לחולדות - מודל מחקר נפוץ משום שהן מווסתות מלח ונוזלים באופן דומה לבני אדם - לשתות מים שהכילו שני אחוזי מלח - מקבילה יומיומית לתפריט עשיר במזון מהיר עתיר נתרן דוגמת בייקון, אטריות אינסטנט וגבינות מעובדות.
החוקרים מצאו כי התזונה עתירת המלח הפעילה תאי חיסון באזור ייחודי במוח, עוררה דלקת וגרמה לעלייה בהפרשת ההורמון ואזופרסין, המוכר כמעלה לחץ דם. לאחר מכן, עקבו החוקרים אחר השינויים הללו בזמן אמת באמצעות טכנולוגיות הדמיה מתקדמות ושיטות מעבדה חדשות.
"התפקיד של המוח ביתר לחץ דם כמעט ולא נבדק עד כה, בין היתר מפני שקשה לחקור אותו", הסבירה פרגר-חותורסקי. "כעת, בעזרת הטכניקות החדשות, אנחנו מסוגלים לראות את התהליכים הללו מתרחשים בפועל. המשמעות: הממצאים עשויים להיות רלוונטיים יותר גם עבורנו", הסבירה פרגר־חותורסקי. בשלב הבא מתכננים המדענים לבחון האם מנגנון דומה מתקיים גם בצורות אחרות של יתר לחץ דם.
הרוצח השקט
צריכת מלח עודפת היא בעיה בריאותית עולמית, וגם ישראל אינה נשארת מאחור. המלח שאנו מוסיפים לאוכל מורכב מנתרן - מינרל חיוני לתפקוד התקין של הגוף - אך כשצורכים אותו בכמויות גדולות מדי, הוא עלול לגרום לנזקים חמורים. הסכנה כפולה: ברוב המקרים אין סימנים מקדימים, ולכן הוא זכה לכינוי המאיים "הרוצח השקט".
"נתרן הוא מינרל שמצוי באופן טבעי במזון. לפי המלצות ארגוני הבריאות העולמיים, הצריכה היומית לאדם בוגר לא אמורה לעבור חמישה גרם מלח – שהם כ־2.3 מ"ג נתרן. בפועל, מרבית האנשים צורכים הרבה יותר מכך", אומרת לודה נבו, תזונאית קלינית במכבי שירותי בריאות.
הבעיה היא שהמלח בתזונה שלנו לא מגיע רק מהמלחייה. "עיקר הנתרן שאנחנו מכניסים לגוף מגיע ממזון תעשייתי ומעובד - נקניקים ונקניקיות, מרקים מוכנים, אבקות מרק, סלטים תעשייתיים, חטיפים, קרקרים מלוחים וכל מה שנכנס תחת ההגדרה 'ג'אנק פוד'", מסבירה נבו. "כולנו אוהבים מלח - ולכן כמעט בלתי אפשרי להימנע ממנו אם לא שמים לב".
ההשפעות של צריכת מלח עודפת אינן מסתכמות רק בלחץ דם גבוה, אלא עלולות לערער את תפקוד מערכות הגוף החיוניות. "צריכה מוגברת של מלח מעלה את הלחץ הבין־תאי וגורמת להתכווצות כלי הדם, מה שמוביל לעלייה בלחץ הדם", מסבירה נבו. "בנוסף, עודף מלח עלול לפגוע בתפקוד הכליות, לגרום לאי־ספיקת כליות או להחמיר מצב קיים. השילוב הזה מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם – כולל אי־ספיקת לב והתקפי לב."
בהמשך לכך, עולה השאלה – כיצד נוכל להפחית את כמות הנתרן הנצרכת ביום?. "הדרך הפשוטה ביותר היא לשים לב לסימון התזונתי על האריזות ולהמעיט במוצרים שמסומנים במדבקה אדומה של נתרן בכמות גבוהה", ממליצה נבו. "במקום להעמיס מלח מהמלחייה, אפשר להשתמש בעשבי תיבול ותבלינים שיתנו לאוכל טעם עשיר ובריא יותר."
לטענתה, כדאי גם להשוות בין מוצרים דומים - גבינות, קרקרים או רטבים - שכן לפעמים ההבדלים בכמות הנתרן בין חברה לחברה גדולים מאוד. "עדיף להכין סלטים ורטבים בבית, להימנע ככל האפשר מאבקות מרק, חטיפים , רטבים מוכנים ואוכל מתועש ולהעדיף מזון טרי על פני המעובד", היא מוסיפה.
בסופו של דבר, אף אחד לא מבקש שנחיה בעולם בלי מלח. אבל אם נלמד להחזיר את השליטה לכמויות שנכנסות לגוף שלנו, נוכל להרוויח לא רק טעמים חדשים מהצלחת, אלא גם לב חזק, כליות בריאות וכעת, כך מתברר, גם מוח בריא יותר.
