אתם נופלים מצוק. עוד ועוד למטה, בלי יכולת לעצור. אתם כבר בטוחים שעוד רגע תפגעו בקרקע, ואז אתם מתעוררים בבהלה, הלב דופק, ולוקח לכם עוד כמה שניות להבין שאתם בכלל במיטה. כעבור מספר לילות, אחרי שאתם כבר שוכחים מהאירוע, זה שוב חוזר על עצמו, ואתם נופלים וקמים מזיעים מאותו סיוט בדיוק.
"נפילה ממקום גבוה, טביעה במים, צונאמי וגלים גדולים הם מהסיוטים הכי נפוצים", אומרת רונית ג'ני נשר, מומחית בחלומות, פסיכולוגית של וולנס ובעלת דוקטורט בפסיכולוגיה. "אצל ישראלים חוזרים הרבה גם חלומות על מלחמות, מקלטים, פצצות ומטוסים. מאז 7 באוקטובר מספר הסיוטים עלה, וגם התכנים שלהם השתנו וכיום הם כוללים יותר מנהרות ומחבלים".
החלום מדבר אלינו בקודים
(תמונה: Shutterstock/FOTOKITA)
אבל למה המוח שלנו מייצר עבורנו את הסרטים המפחידים האלה? ומה זה אומר כשהסיוט לא מסתפק בביקור חד-פעמי אלא חוזר שוב ושוב? "סיוט זה מה שאנחנו קוראים לו בפסיכולוגיה חומרים לא מעובדים", אומרת נשר. "כל מיני פחדים, תסכולים, זעם, רגשות מודחקים שביום-יום לא נתנו להם מספיק מקום או לא עיבדנו אותם עד הסוף. הם נשארו עניין לא גמור ובלילה הם באים ומתקיפים אותנו".
לדבריה, לא תמיד צריך לקחת את מה שקורה בחלום כפשוטו. "החלום מדבר אלינו בקודים. אני יכולה לחלום על מישהו אחר, אבל בעצם אני חולמת עליי. הדגש הוא שזה משהו שיושב עלינו ולא עיבדנו אותו".
מבחינתה, אפילו הסיוט המבהיל ביותר אינו בהכרח חלום רע. "אין דבר כזה חלום רע. כל חלום הוא כמו מישהו שבא ומושך לך בשרוול ואומר, 'היי, יש פה משהו שלא שמת לב אליו'. אם אני ממשיכה להדחיק, הפחדים האלה לא נעלמים. אבל אם החלום מציג לי איזשהו סיוט שחוזר על עצמו, יש לי אפשרות לעשות עם זה עבודה".
אל תלכו לישון עם החדשות
אז מה גורם לסיוטים לצוץ דווקא בלילה מסוים? נשר מציעה קודם כל להסתכל על מה שאנחנו לוקחים איתנו למיטה. "אם אני הולכת לישון עם חדשות והחדשות מפחידות, הן ייכנסו לי לחלומות", היא אומרת. "אני אומרת למטופלים שלי, קצת בצחוק וקצת ברצינות, שאם הם הולכים לישון עם החדשות, שלא יתפלאו אם הן ייכנסו להם גם לחלומות. בנוסף, נכון שאומרים לא ללכת לישון כועסים? אז ריבים מגבירים סיוטים".
רונית ג'ני נשר: "כדאי לתחקר את החלום. להיכנס רגע לעצמי שבחלום ולהגיד, אוקיי, איך הייתי יכולה לפעול אחרת? ממה אני מפחדת במציאות? מה אני יכולה לעשות כדי לקבל יותר אונים? כי סיוט זה חוסר אונים"
לדבריה, כדאי לשים לב גם לסביבת השינה עצמה. "אם חם מדי בחדר, זה יכול לייצר סיוטים. גם מצעים סינתטיים, ובעיקר שמיכות פליז, יכולים להשפיע. המוח שלנו הוא חשמלי, וברגע שיש חשמל סטטי זה משפיע על השדה האנרגטי שלנו. אנחנו גם ישנים פחות טוב ויש יותר סיוטים. לכן אני ממליצה על היגיינת שינה נכונה, פחות מסכים לפני השינה ומצעים מכותנה".
מבחינתה, יש גם רובד נוסף, אנרגטי, שיכול להופיע דווקא במקום שבו לכאורה הכול בסדר. "נניח נכנסנו לישון בחדר במלון ואנחנו מרגישים שמשהו בחדר לא בא לנו טוב. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שיכולים להגיד, וואלה, במלון הזה פשוט ישנתי רע. לא היה רעש, החדר היה נקי, הכול היה בסדר. פשוט התהפכתי כל הזמן".
"סיוטים הם חומרים לא מעובדים". רונית ג'ני נשר
(תמונה: אור קפלן)
אז למה זה קורה?
"לפעמים אנשים רגישים קולטים את האנרגיה של מי שהיה בחדר לפניהם. אני נוסעת הרבה בעולם, ואם אני מגיעה לחדר במלון ומרגישה שהאנרגיה לא נעימה, אני פשוט מבקשת לעבור חדר. אפשר גם להקיף את החדר בדמיון במין בועה או בנצנצים של מה שאני קוראת לו 'תדר הזהב'. אפשרות אחרת היא לדמיין שאנחנו מקיפים את עצמנו במיטה בבועה בצבעים של אדום, כתמתם, סגול וכחלחל. אני משתמשת בזה לפעמים במקומות שבהם אני מרגישה שהאנרגיה לא נעימה".
"סיוט שחוזר הוא חבר"
דווקא כשהסיוט חוזר שוב ושוב, נשר מציעה לא למהר לגרש אותו. "סיוט שחוזר הוא חבר. זה הסלוגן שלי לילדים", היא אומרת. "החלום בעצם אומר לנו שיש כאן איזו מתנה בשבילנו שאנחנו צריכים לעבוד עליה".
אחת הדוגמאות שהיא נותנת היא התקופה שלפני חתונה. "הרבה כלות חולמות שהחתן בורח להן, שהן מגיעות לחתונה ערומות, שהן נוסעות ולא מוצאות את האולם, שמישהי הביאה להן שמלה שלא עולה עליהן. אלה פחדים של לפני החתונה".
חלק מפעילות נפשית טבעית
(תמונה: Shutterstock/Kasefoto)
לדבריה, לא כדאי לעצור ב"היה לי סיוט", אלא לנסות להבין מה התרחש בו. "לתחקר את החלום. להיכנס רגע לעצמי שבחלום ולהגיד, אוקיי, איך הייתי יכולה לפעול אחרת? מה האנרגיה בחלום מזכירה לי במציאות? ממה אני מפחדת במציאות? מה אני יכולה לעשות כדי לקבל יותר אונים? כי סיוט זה חוסר אונים. היה לי פעם תלמיד שחלם שהוא נופל ונופל, אבל למטה חיכתה לו טרמפולינה, והוא פשוט קפץ עליה בחזרה למעלה. בעיניי זה אומר שיש לו כוחות פנימיים, שהוא מאמין שגם אם הוא נופל לבור, יהיו לו המשאבים לצאת ממנו".
ומה עושים ברגע שבו מתעוררים מסיוט והפחד עדיין שם?
"כשמתעוררים מסיוט, קודם כל כדאי להגיד לעצמנו שזה היה חלום. אחר כך לקום מהמיטה, לשטוף ידיים ופנים, לשתות משהו, לספר למישהו את החלום או לכתוב אותו. להוציא אותו מהסיסטם ולעשות משהו אחר".
לא כל סיוט מעיד על בעיה
יקיר סלם, פסיכולוג בהתמחות שיקומית בקופת חולים כללית ומטפל זוגי ומרצה, מציע להסתכל גם על השאלה עד כמה הסיוטים משפיעים על החיים שלנו.
"בשפה הפשוטה סיוט הוא חלום מפחיד שעשוי לעורר גם אשמה, גועל או בושה", הוא אומר. "סיוטים הם לא פתולוגיה בפני עצמה. זה לא מעיד עליי שאני חולה או מקולקל או שמשהו רע קרה, או שעברתי איזו טראומה. זה חלק מהפעילות הנפשית הטבעית שלנו".
לבדוק האם סיוטים פוגעים בתפקוד
(תמונה: Shutterstock/Marcos Mesa Sam Wordley)
לדבריו, מגוון הגורמים לסיוטים רחב. "זה יכול להיות קשור גם להפרעות כמו חרדה ודיכאון, גם פוסט-טראומה, אבל גם סטרס. לפעמים שינויים שאנחנו חושבים עליהם כחיוביים, כמו חתונה, לידת ילד או מעבר דירה, יכולים להיות מאוד מלחיצים ולעודד חלימה וסיוטים באופן כללי".
לדבריו, גם תרופות מסוימות, שימוש בסמים וגמילה מתרופות הרגעה מסוימות עשויים להיות קשורים לסיוטים. "ראיתי אפילו מחקר שמקשר בין אכילה של ארוחה מאוד גדולה ממש לפני השינה, ובמיוחד אם היא חריפה, לבין סיוטים".
יקיר סלאם: "ככל שהחלום נראה יותר כמו שחזור ממש של אירוע שהיה, והוא חוזר שוב ושוב בלי להשתנות, אנחנו כבר מסתכלים יותר לכיוון של תסמין פוסט-טראומטי, ובמצב כזה כדאי לפנות לעזרה"
ועדיין, גם הוא נותן מקום למה שמתרחש מתחת לפני השטח: "האמירה הישנה של פרויד בעיניי עדיין תקפה, שהפירוש של החלום הוא דרך המלך ללא-מודע שלנו. אבל אני יותר בגישה שרואה את הדברים האלה כמאוד אינדיבידואליים. אם שני אנשים חולמים שהם מאבדים את טבעת הנישואים שלהם, אצל אחד זה יכול להיות פחד שזה יקרה, אצל השני זו יכולה להיות איזושהי משאלה מודחקת שהאובדן הזה יקרה ומעוררת חרדה, ואצל שלישי זה יכול להיות ביטוי של אירוע אחר לגמרי שהתלבש בצורה של נישואים או זוגיות. אני יותר עובד עם פרשנות אינדיבידואלית ואישית".
מתי בכל זאת צריך לדאוג?
"מה שיותר מעניין אותנו מאיך החלום מרגיש זה אם הסיוטים האלה פוגעים בתפקוד שלי. האם אני ישן פחות טוב כי אני מתעורר בלילה וקשה לי להירדם, האם קשה לי להירדם מלכתחילה כי אני מתחיל לפחד בכלל להירדם, והאם אחר כך אני עייף או עצבני במהלך היום או נזכר בחלום בצורה שמפריעה לי להתרכז. אם השינה שלי עדיין תקינה ואיכותית ואני מתפקד בצורה טובה, גם אם הסיוטים נראים לי חריגים או מוזרים, זה פחות מדאיג. אני גם מסתכל על עד כמה החלום משתנה. אם יש סיוטים שחוזרים אבל נראים קצת אחרת בכל פעם, זה פחות מדאיג אותי. ככל שהחלום נראה יותר כמו שחזור ממש של אירוע שהיה, והוא חוזר שוב ושוב בלי להשתנות, אנחנו כבר מסתכלים יותר לכיוון של תסמין פוסט-טראומטי, ובמצב כזה כדאי לפנות לעזרה".
כך תשנו את הסיוטים שלכם
אחת הדרכים להתמודד עם סיוט שחוזר שוב ושוב היא לנסות לשנות אותו באופן יזום. סאלם מציין בהקשר הזה טיפול שנקרא IRT, ראשי תיבות של Imagery Rehearsal Therapy , שמבוסס על כתיבה מחדש של הסיוט ותרגול בדמיון של הגרסה החדשה.
"אני לוקח את הסיוט וכותב אותו מחדש בגוף ראשון ובזמן הווה, עם איזשהו שינוי. למשל, אם חלמתי שאני הולך לאורך צוק ובסוף מחכה לי רוצח, וברגע שאני מגיע אליו אני מתעורר, אני כותב מחדש את החלום ומכניס בו שינוי. זה לא חייב להיות שאני הורג את הרוצח או מצליח לברוח. יכול להיות אפילו שאני קופץ מהצוק ומת. העיקר שאני משנה משהו בחלום. אחר כך אני מנסה לדמיין את הגרסה החדשה הזאת בזמנים קבועים במהלך היום. זה תרגול של היכולת שלי לערוך, לעשות שינוי בחלום ולחוות שליטה על הפעילות המנטלית שלי, על הזיכרונות שלי ועל החלומות שלי".
וזה באמת עובד?
"מהמחקרים שנעשו אנחנו רואים שבממוצע כבר אחרי שבועיים יש שיפור, אם זה בתדירות של הסיוטים, אם זה בשינויים שמתחילים להיכנס לחלומות ואם זה בתסמינים בזמן הערות. אחרי חודשיים כבר רואים שיפורים מאוד משמעותיים. אבל אם אדם אומר לי, אני לא מצליח לדמיין חלום חדש, אני לא יכול לערוך את הזיכרון הזה גם כשאני ער, מבחינתי זה כבר דגל אדום. במצב כזה אני ממליץ לפנות לעזרה ולא לנסות לפתור את זה רק דרך התרגול בבית".
יש דרך להבטיח רק חלומות נעימים?
"דברים שיכולים לתמוך בשינה, כמו נשימות לפני השינה, דמיון מודרך, מדיטציה או תרגול של אמירת תודה, יכולים בעיניי גם לעודד חלומות טובים יותר. אבל אני בעד לגלות סקרנות לגבי מה שקורה לנו יותר מאשר לנסות לחלום חלומות טובים. גם חלומות רעים ומפחידים הם משהו שכדאי לגלות סקרנות כלפיו, כי הם אומרים לנו הרבה על מה שקורה לנו בפנים".
לנסות לחזק את תחושת הביטחון
(תמונה: Shutterstock/Ilona Kozhevnikova)
ומה עושים כשבן הזוג או הילד מתעוררים מסיוט? איך אפשר לעזור להם?
נשר: "כשילד מפחד, אני לא אומרת לו, אין לך מה לפחד, אני פה, כי הוא הרי כן מפחד. אני מנסה לחבר אותו לכוחות שלו. אם הוא מפחד שמישהו ייכנס הביתה, למשל, אני אשאל אותו, הדלת נעולה? אמא ואבא סוגרים את הדלת בלילה? ואם מישהו ייכנס, הם יתעוררו? ככה אני עוזרת לו לראות מה במציאות יכול לתת לו תחושת ביטחון ואונים".
סאלם: "אם מדובר בביעותי לילה, כלומר מצב שבו אדם צועק, מתיישב או זז מתוך שינה בלי להיות ער לגמרי ולעיתים גם בלי לזכור את האירוע בבוקר, אפשר לנסות לחבק ולתמוך, ולא לנסות להעיר בכוח. כשמדובר בסיוט, הדבר החשוב בעיניי הוא פשוט להיות שם. בגישת EFT טיפול ממוקד רגש, אנחנו שואלים – האם אתה שם בשבילי, כלומר האם אתה נגיש, מגיב ומעורב רגשית. במילים פשוטות, להיות שם בשביל בן או בת הזוג. סקרנות בזוגיות היא כוח על. לנסות קודם להבין מה האדם שמולי חווה ומה הוא צריך ממני, לפני שמנסים לשכנע, לעזור או לעודד, ולא לבטל או להקטין את הרגש שלו".
אז בפעם הבאה שאתם חולמים על נפילה, טביעה או שמישהו פורץ לכם הביתה, אפשר לנסות לא רק להיפטר מהחלום, אלא גם לבדוק מה בדיוק חוזר שם, מה מעורר את תחושת הפחד או חוסר האונים, והאם אפשר לתת לחלום סוף אחר.
