תמיד אמרו לנו שגיל 40 הוא המשבר הגדול, או שאולי גיל 50 הוא קו פרשת המים, אבל מחקר שוודי חדש ומקיף במיוחד טורף את הקלפים. החוקרים ממכון קרולינסקה היוקרתי ששוכן ליד שטוקהולם ונחשב לאחד ממוסדות הרפואה החשובים בעולם, מציגים מסקנה שעלולה לבאס לא מעט אנשים: השיא הפיזי שלנו מגיע מוקדם משחשבנו, וכבר באזור גיל 35 הגוף מתחיל, איך לומר בעדינות, להוריד הילוך. הכושר נחלש, הכוח יורד, והתהליך הזה קורה אצל כולם.
מה שהופך את המחקר הזה למיוחד במינו הוא אורך הנשימה שלו. לא מדובר בעוד סקר רגעי, אלא בפרויקט שנמשך 47 שנים. החוקרים לא הסתפקו בהשוואה בין בני 20 לבני 60 כמו שעושים בדרך כלל, אלא ממש ליוו את אותם אנשים - מאות גברים ונשים - לאורך כמעט חמישה עשורים.
"הנתונים מראים שסביב גיל 35 מתחילה ירידה הדרגתית בכוח ובכושר, וזה קורה גם אם הייתם ספורטאים מצטיינים בתיכון. מרגע שנחצה הקו הזה, הירידה ממשיכה ואף תופסת תאוצה ככל שמתבגרים"
הם בדקו אותם שוב ושוב וראו בזמן אמת איך הגוף משתנה לאורך השנים, מה שהופך את הנתונים שלהם לאמינים במיוחד ומספק הצצה נדירה לתהליך ההזדקנות שלנו.
אז מה החדשות הרעות? הנתונים מראים שסביב גיל 35 מתחילה ירידה הדרגתית בכוח ובכושר, וזה קורה גם אם הייתם ספורטאים מצטיינים בתיכון. מרגע שנחצה הקו הזה, הירידה ממשיכה ואף תופסת תאוצה ככל שמתבגרים. אבל רגע לפני שאתם נכנסים לדיכאון וזורקים את נעלי הספורט, לחוקרים יש גם בשורה אופטימית מאוד.
המחקר הוכיח שגם אם פספסתם את הרכבת בצעירותכם, זה ממש לא אבוד. משתתפים שהתחילו להתאמן בשלב מאוחר יותר בחיים הצליחו לשפר את היכולות הגופניות שלהם ב-5 עד 10 אחוזים. זה אולי נשמע מעט, אבל במונחים של בריאות ואיכות חיים בגיל מבוגר, זה המון. הפעילות הגופנית אולי לא יכולה לעצור את השעון הביולוגי לגמרי, אבל היא בהחלט יכולה להאט את הקצב שלו.
המסר הזה מקבל חיזוק משמעותי גם מארגון הבריאות העולמי (WHO), שפרסם הנחיות ברורות בנושא. בארגון מדגישים שפעילות גופנית סדירה היא קריטית למניעת מחלות לב, סוכרת וסרטן, וממליצים לכל מבוגר על לפחות 150 עד 300 דקות של פעילות מתונה בשבוע. המוטו שלהם הוא ש"כל תזוזה נחשבת", ושהחלפת זמן ישיבה בפעילות גופנית - בכל גיל ובכל עצימות - מספקת יתרונות בריאותיים אדירים. אז השוודים גילו את הגיל, וארגון הבריאות מספק את הפתרון.
מריה וסטרסטול, שניהלה את המחקר, מסכמת את זה הכי פשוט שיש: "אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לזוז". לדבריה, המחקר מוכיח שפעילות גופנית בולם את הירידה בביצועים, גם אם אי אפשר למנוע אותה לחלוטין. החוקרים כבר מתכננים את השלב הבא – לבדוק את המשתתפים שוב כשיגיעו לגיל 68, כדי להבין לעומק למה דווקא גיל 35 הוא נקודת המפנה, ואיך בדיוק הגוף שלנו מגיב למאמץ גם בעשורים המאוחרים יותר.
