אם הייתם אומרים לאוֹפָר קוממי לפני שנה שבעוד 12 חודשים היא תעמוד על בימת אליפות העולם בפיתוח גוף טבעי ותוכתר כאלופת העולם, היא כנראה הייתה צוחקת. הצעירה בת ה־28 מפתח תקווה הייתה אז עוד רחוקה מהבמה, מהשיזוף ומהפוזות הזוהרות. השתתפות בתחרות הייתה אז רק התלבטות. לנצח? זה אפילו לא עבר בראש.
עד אותה נקודה פיתוח גוף היה בשבילה בעיקר תחביב, לא חלום בשום קנה מידה כלשהו. ההשתתפות בתחרות הייתה אמורה להיות טבילת אש, ניסוי כלים ראשון, סיכום מאוחר למסע אישי ומנטלי שהתחיל בכלל ממאבק עם הפרעות אכילה. אבל לפני כשבועיים בלוס אנג'לס, בתוך אולם ענק עמוס לעייפה במפתחי גוף, המציאות עלתה על כל דמיון. קוממי הוכתרה כאלופת העולם של איגוד WNBF בקטגוריית Fit Body.
"התחלתי להתאמן בערך בגיל 20, אחרי השירות הלאומי", מספרת קוממי בשיחה מארה"ב, שם היא עדיין נמצאת לאחר הזכייה בתחרות. "סבלתי מאנורקסיה ודימוי גוף עצמי מאוד נמוך ופשוט לא אהבתי את איך שאני נראית. רוב הבנות בעולם רוצות להיות רזות יותר, להיראות כמו דוגמניות. הייתי מסתכלת במראה ולא חשוב כמה רזה הייתי, ראיתי מישהי שמנה. לא חשוב כמה את יורדת, את עדיין לא אוהבת את הגוף שלך".
בעידן של אינסטגרם, פילטרים וציפיות לא ריאליות, כל זה היה יכול להוביל למדרון חלקלק, אלא שהתוודעות לעולם פיתוח הגוף שינתה את התמונה. "הצלחתי בסוף לצאת מזה בעצמי", היא מספרת. "ראיתי באינטרנט כתבה באתר על מפתחת גוף. היא הראתה תמונה לפני ואחרי ובאותו משקל, אבל בתמונת האחרי הציגה גוף יותר שרירי, ואהבתי את זה. החלטתי להירשם לחדר כושר. כשהגעתי להתאמן וראיתי איך בנות נראות עם גוף שרירי יותר, רציתי דווקא לעלות במשקל ולהתחזק. חיפשתי לאכול יותר ולגדול יותר".
9 צפייה בגלריה
''הייתי מסתכלת במראה ולא חשוב כמה רזה הייתי, ראיתי מישהי שמנה''. אופר קוממי
(צילום: אלבום פרטי)
לאט-לאט התחביב החדש תפס יותר ויותר נפח בחייה, תרתי משמע. "התחלתי לאהוב את התחום", היא מודה. "התאמנתי לבד אבל לא התחריתי. אלו היה יותר אימונים בשבילי, בשביל להתחזק ולבנות מסת שריר. לא התכוננתי למשהו מסוים. למדתי מניסיון וטעייה בעצמי ולא עבדתי לפי תוכנית או משהו מסודר. פשוט ניסיתי כל מיני דברים".
אך עם ההצלחה בא גם התיאבון. גם הפידבקים מהסביבה לא איחרו לבוא. "תמיד שאלו אותי 'את מתחרה?. הבנתי שחושבים שאני מתאימה אבל לקח לי זמן להחליט. גם את בן הזוג שלי מזה ארבע שנים הכרתי בחדר הכושר. הוא זה שהכיר לי את התחום של הפיתוח גוף התחרותי, את מר אולימפיה, והוא ממש דחף אותי להיכנס לזה. בסופו של דבר פגשתי את המאמן שלי, אור דן. הוא גם זיהה את הפוטנציאל ונתן לי את הביטחון לנסות ולהתחרות. הוא הציע ללוות אותי, שינה לי את האימונים והתזונה. בסוף החלטתי ללכת על זה. אני זוכרת שאמרתי לבן הזוג שלי שאני רוצה להודיע לו משהו והוא כבר ניחש לבד שאני באה להגיד לו שהחלטתי להשתתף בתחרות".
''לא מתעסקת במה שאומרים אחרים"
קוממי נדרשה לראשונה להתאים את עצמה לאורח חיים של מפתחת גוף. עד אז היא פעלה לפי אינטואיציה, לפי מה שהרגיש לה נכון. כל זאת מבלי להבין עד כמה לתזונה יש השפעה על הגוף שהיא מנסה לבנות.
"לפני הליווי אכלתי מה שאני רוצה. דברים בריאים כמו גבינות, ביצים, חלב, בשר, עוף, אבל גם לא מעט ג'אנק בחוץ: פיצות, המבורגר וכאלה", היא מגלה. "כשהתחלתי את הליווי, אור התאים לי תפריט ספציפי של קלוריות וחלבונים. התזונה כולה הותאמה לתגובות של הגוף שלי".
גם האימונים השתדרגו. "לפני התאמנתי כל השבוע חוץ מיום אחד. הוא פשוט שינה לי אותם. עדיין התאמנתי 6 ימים בשבוע, אבל היו כל מיני שינויים באימונים עצמם כמו למשל הסדר של התרגילים. היה לי קשה עם השינויים אבל לא יכולתי שלא לשים לב שגם אחרי שמונה שנים של אימונים, זה ממש שינה לי את הגוף וגם את ההרגשה באימונים. אהבתי את איך שנראיתי".
"אישה לא יכולה להיראות ממש כמו גבר מבלי לקחת חומרים. והאיגוד שאני מתחרה בו הוא טבעי, אז אני לא לוקחים חומרים. אני גדלתי, אבל לא בצורה לא בריאה"
זו הייתה רק ההקדמה. חצי שנה לאחר מכן החלה ההכנה האמיתית לתחרות. "בהתחלה זה היה קשוח כי לא הייתי רגילה לחיטוב תחרותי", אומרת קוממי. "זה לא כמו לרדת במשקל לחיטוב רגיל. צריך הרבה משמעת כי זה קשה כשאתה יורד למשקל נמוך ואין לך הרבה אוכל. אתה רעב ועייף כל הזמן. לדעתי, הספורט הזה יותר מנטלי מאשר פיזי".
היו רגעי שבירה?
"כן, יש לך ספקות. את שואלת את עצמך 'למה אני עושה את זה?' או אומרת לעצמך 'אולי עדיף לי לא ללכת על זה'. אבל מתישהו זה הפך לחלום שלי וכמה שהיה קשה לא רציתי לוותר. את פחות בחברה, פחות מדברת עם אנשים. משפחה וחברים מאוד צריכים להבין אותך כי אין לך כוח לאנשים ואת פחות חברותית".
והסביבה? איך הגיבה?
"היו הרבה תגובות, גם חיוביות וגם שליליות. קיבלתי כל מיני תגובות כמו 'אישה לא צריכה להיראות ככה', או 'את גדולה מדי'. אבל אני לא חושבת שצריך להתעסק יותר מדי במה חושבים ומה אומרים. אני אוהבת את זה ואני חושבת שאישה דווקא כן צריכה להיות חזקה ולחזק את עצמה. ככל שאת מתבגרת יש ירידה במסת השריר והעלאה שלו עוזרת בחיי היומיום בכללי.
"אני לא בהכרח אומרת עכשיו לנשים לקחת את זה לכיוון של תחרות, אבל כן להתאמן ולבנות מסת שריר בצורה בריאה, וכמובן – טבעית. בכללי, אישה לא יכולה להיראות ממש כמו גבר מבלי לקחת חומרים. והאיגוד שאני מתחרה בו הוא טבעי, אז אני לא לוקחים חומרים. אני גדלתי, אבל לא בצורה לא בריאה".
"לבן הזוג שלי זה בכלל לא מפריע. הוא יודע שזה לא בקטע פרובוקטיבי, אלא בקטע של גאווה, להראות את מה שבנית. אנשים חושבים לעצמם שפיתוח גוף זה לעמוד על במה ולחשוף את הגוף אבל יש הרבה עבודה קשה מאחורי הקלעים, הרבה אתגרים מנטליים"
אפרופו חומרים, לא מעט נשים בענף משתמשות בסטרואידים.
"אני חושבת שלקחת סטרואידים זה לא הכי בריא, לא רק לנשים אלא לכולם. יש הרבה אנשים שבקושי מתאמנים וישר לוקחים חומרים. לפחות תתאמנו קודם בצורה טבעית, שזה יותר בריא ויותר חשוב.
"אני רואה הרבה ילדים שאין להם את הסבלנות להתאמן ולאכול נכון. הרבה רוצים להיראות כמו אנשים מפורסמים שהם עוקבים אחריהם. הם מדברים על זה הרבה ואני חושבת שהם לא יודעים שגם ללא שימוש בחומרים, עם תזונה ואימונים אפשר להגיע לתוצאות מאוד טובות. לא צריך לקחת חומרים שאתה לא יודע בדיוק מה יש בהם".
ובן הזוג, תומך? זה לא פשוט לראות את חברה שלך עושה פוזינג על במה עם לבוש מינימלי.
"זה בכלל לא מפריע לו. הוא יודע שזה לא בקטע פרובוקטיבי, אלא בקטע של גאווה, להראות את מה שבנית. אנשים חושבים לעצמם שפיתוח גוף זה לעמוד על במה ולחשוף את הגוף אבל יש הרבה עבודה קשה מאחורי הקלעים, הרבה אתגרים מנטליים. הוא מאוד תמך בי וגם אמר לי שהוא יודע שאני אנצח, נתן לי ביטחון".
כל מה שלמדה על הגוף שלה בשנה האחרונה, כאמור התרכז לרגע אחד ויחיד של להיות או לחדול בשבוע שעבר. המאמץ השתלם וקוממי בהחלט יכולה כעת לקצור את הפירות.
"היה מוזר, אבל גם מרגש", היא מספרת על יום התחרות. "אני חושבת שהתרגשתי יותר מהתחרות הראשונה שלי בארץ כי זה היה במקום שונה עם סביבה שונה. קמתי ממש מוקדם. חשבתי שלא אצליח לישון בגלל הלחץ.עליתי לבמה בסביבות הצהריים. לא הייתי בטוחה אם הלך לי טוב מרוב הלחץ. זו במה בחו"ל, זה נראה הרבה יותר גדול והרבה יותר מפחיד. בכלל לא דומה לבמה בארץ. ואז בסוף אמרו לי שניצחתי".
עכשיו כשהתרגשות נרגעה, והמציאות חזרה למסלול, היא כבר ממהרת לסמן לעצמה יעד חדש. כמו כל מפתחת גוף, היא יודעת שמעבר לאופק מחכה האתגר הבא. וקוממי רוצה להיות מוכנה. "כרגע אני עם המאמן שלי. אנחנו רוצים לבנות עוד מסת שריר כי שם העבודה נמצאת, לא בחיטוב או בהכנה לתחרות. עם ליווי מקצועי אני יכולה להגיע אפילו לתוצאות הרבה יותר טובות", היא מסכמת.
