הורדת כמות המלח במאכלים הכי יומיומיים שלנו עשויה להציל חיים. כך עולה משני מחקרים חדשים שפורסמו ב-Hypertension, כתב העת של איגוד הלב האמריקאי. לפי החוקרים, קיצוץ רמות הנתרן במזון מעובד ובארוחות שאנחנו קונים, יוביל לשיפור משמעותי בבריאות הלב וימנע מספר רב של מקרי מוות בטרם עת.
בפועל, המהלך הזה עשוי למנוע עשרות אלפי מקרי תחלואה. מדובר בשינויים כל כך עדינים בטעם, שרוב האנשים פשוט לא ירגישו בהם. החוקרים גילו כי הפחתה מתונה של הנתרן בלחם, במזון ארוז ובארוחות מוכנות יכולה לצמצם משמעותית את שיעורי התקפי הלב והשבץ, כפי שניתן לראות מהנתונים בצרפת ובבריטניה. היתרון הגדול בשיטה הזו הוא שהיא לא דורשת מהציבור לשנות את הרגלי האכילה שלו. מדובר בשינויים קטנים בהרכב המזון עצמו, שיכולים להוביל לרווח בריאותי אדיר בטווח הארוך.
בצרפת, למשל, מצאו החוקרים כי הפחתת המלח בבגטים ובלחמים נפוצים אחרים עשויה להוריד את צריכת הנתרן היומית בכ-0.35 גרם לאדם. עם השנים, השינוי הקטן הזה לבדו יכול למנוע יותר מ-1,000 מקרי מוות במדינה – הוכחה לכך שגם לשינוי מינורי במזון בסיסי יש השפעה עוצמתית. בממלכה המאוחדת הנתונים מרשימים עוד יותר: ניתוח נפרד העריך כי עמידה ביעדי הפחתת הנתרן לשנת 2024 עשויה להוריד את צריכת המלח הממוצעת ב-17.5%. ירידה כזו יכולה למנוע כ-100,000 מקרים של מחלת לב איסכמית וכ-25,000 מקרי שבץ לאורך 20 שנה, פשוט בזכות הורדת לחץ הדם הממוצע של כלל האוכלוסייה.
המחקרים הללו מדגישים כמה חשוב שיתוף הפעולה בין הממשלות, יצרני המזון ומובילי בריאות הציבור. אכיפה רצינית של יעדי הפחתת הנתרן בעולם יכולה להוביל לירידה קבועה בתחלואת לב, כך לפי החוקרים.
שינויים קטנים, השפעה גדולה
צריכה מופרזת של נתרן היא אחד הגורמים העיקריים ליתר לחץ דם. לפי איגוד הלב האמריקאי, לחץ דם גבוה מגדיל את הסיכון למצבים קריטיים כמו התקפי לב, שבץ מוחי, מחלות כליות, דמנציה ועוד. מכיוון שמדובר בבעיה רחבה שמשפיעה על הציבור כולו, מדינות רבות כבר אימצו מדיניות לצמצום המלח. הנתרן, שנמצא במלח השולחן, מגיע אלינו בעיקר דרך האוכל הרגיל שאנו אוכלים ביום-יום. לכן, הפחתת הצריכה ברמה הלאומית נחשבת לדרך יעילה לשפר את בריאות הציבור לטווח הארוך וגם לחסוך בהוצאות העתק של מערכת הבריאות.
המחקר החדש מבוסס על שני מודלים: הראשון נערך בצרפת והתמקד בקיצוץ הנתרן בלחמים ובבגטים המתוכנן עד 2025. השני בדק את יעדי הפחתת הנתרן בבריטניה לשנת 2024, המתמקדים במזון ארוז ובארוחות "טייק-אווי". שני המחקרי העריכו מה יקרה אם היעדים הללו ייושמו במלואם, והתחזיות מראות שגם הפחתות קטנות במוצרים הכי פופולריים יניבו רווח בריאותי עצום, בלי שהצרכן יצטרך להתאמץ או לשנות משהו בהרגליו.
"הגישה הזו חזקה במיוחד כי היא לא מסתמכת על שינוי התנהגות של כל אדם בנפרד – דבר שכידוע קשה מאוד להשיג ולשמר", מסבירה ד"ר קלמנס גרייב, הכותבת הראשית של המחקר הצרפתי ואפידמיולוגית בסוכנות הלאומית לבריאות הציבור בצרפת. "במקום זה, אנחנו יוצרים סביבה שבה המזון פשוט בריא יותר כברירת מחדל". כיום, ארגון הבריאות העולמי ממליץ למבוגרים לצרוך פחות מ-2,000 מ"ג נתרן ביום, אבל ברוב העולם הצריכה הממוצעת גבוהה בהרבה. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על תקרה של 2,300 מ"ג ליום (בערך כפית מלח אחת), ומדגיש כי הצריכה האידיאלית לרוב המבוגרים היא אפילו נמוכה יותר – עד 1,500 מ"ג ליום.
מקרה הבוחן הצרפתי: הלחם שמציל חיים
בשנת 2019 קבעה צרפת יעד לאומי להפחתת צריכת המלח ב-30%. המהלך הוביל להסכם וולונטרי שנחתם ב-2022 בין הממשלה ליצרני הלחם, במטרה להוריד את רמות המלח בלחם עד שנת 2025. הלחם, ובמיוחד הבגט המפורסם, הוא עמוד השדרה של התפריט הצרפתי, אך הוא גם מקור עיקרי לנתרן (כ-25% מהצריכה היומית המומלצת). נכון לשנת 2023, רוב הלחם בצרפת כבר עומד בתקנים החדשים. כדי לבחון את ההשפעה, החוקרים השתמשו במודל מתמטי ובדקו כמה מקרי תחלואת לב, שבץ, מחלות כליות ודמנציה ניתן למנוע בזכות המהלך.
התוצאות הראו שאם הרגלי צריכת הלחם יישארו דומים והיעדים יושגו, צריכת המלח היומית תרד ב-0.35 גרם לאדם, מה שיוביל לירידה משמעותית בלחץ הדם של כלל האוכלוסייה. לפי המודל, בתרחיש של יישום מלא, מספר מקרי המוות השנתיים ירד ב-0.18% (כ-1,186 איש), והאשפוזים בגלל מחלות לב ושבץ יפחתו בכאחוז אחד. מעניין לראות שגברים ירוויחו מהשינוי הזה יותר מנשים (0.87% מהמקרים יימנעו אצל גברים לעומת 0.63% אצל נשים), ואצל נשים, ההשפעה הגדולה ביותר תהיה בגילאי 55 עד 64.
"הצעד הזה של הפחתת המלח עבר מתחת לרדאר של הציבור הצרפתי - אף אחד לא הרגיש שהלחם פחות מלוח", סיכמה ד"ר גרייב. "הממצאים מראים ששינוי קטן ובלתי נראה בהרכב המזון יכול לשנות את בריאות הציבור באופן דרמטי. זה רק מוכיח כמה חשוב שיתוף הפעולה בין הממשלה, התעשייה ואנשי המקצוע".
בבריטניה המצב דומה: החוקרים ניתחו נתוני סקרים כדי להבין כמה מלח הציבור צורך ממזון ארוז ומארוחות קנויות. החישובים שלהם הראו שאם יצרני המזון יעמדו ביעדים שהוצבו ל-2024, התוצאה תהיה שיפור אדיר בבריאות הציבור - שוב, מבלי שהצרכן יצטרך להזיז אצבע.
