עלייה במשקל היא תהליך שרבים חווים לאורך החיים. כעת, מחקר חדש מצביע על כך שלא רק כמות הקילוגרמים משנה, אלא גם התזמון שלהם. המחקר שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine מצא קשר בין הגיל שבו מתחילה העלייה במשקל לבין הסיכון הבריאותי בהמשך החיים. החוקרים הראו כי השמנה בגיל צעיר - בשנות ה-20 לחייםֿ - תקופה שנתפסת כבריאה ונטולת תחלואה, נקשרת לעלייה בסיכון לתמותה מוקדמת. הממצאים מדגישים את החשיבות של בחינת דפוסי העלייה במשקל לאורך החיים ולא רק את המשקל בנקודת זמן אחת, וכן את חשיבות מניעת ההשמנה, במיוחד בשלבים מוקדמים יותר.
השמנה נחשבת זה שנים לגורם סיכון מרכזי למגוון רחב של מחלות, בהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, כבד שומני וסוגים שונים של סרטן. "היום כשאנחנו מדברים על השמנה אנחנו לא מדברים רק על משקל אלא גם על הרכב הגוף - מסת שומן אל מול מסת שריר", מדגישה לודה נבו, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות. "השמנה מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, וגם נמצאה קשורה לסרטני מערכת העיכול כמו סרטן המעי הגס. היא פוגעת בבריאות, מהווה גורם סיכון בגיל מבוגר לירידה תפקודית בין היתר על ידי הסננה של שומן לתוך השריר ולירידה קוגניטיבית, למחלות לב ולתמותה. זו ממש מגפה עולמית שאנחנו צריכים לטפל בה."
עם זאת, רוב המחקרים בתחום התמקדו במשקל הגוף בנקודת זמן מסוימת ולא באופן שבו המשקל משתנה לאורך החיים. המחקר הנוכחי, שנערך באוניברסיטת לונד בשוודיה, מציע זווית שונה: לבחון לא רק את המשקל עצמו, אלא את משך הזמן שבו הגוף חשוף לעודף משקל, ואת המשמעות של חשיפה זו על הבריאות בטווח הארוך.
"מדובר מחקר רחב היקף שעקב אחרי מעל 600,000 משתתפים בגילי 60-17 לאורך מספר רב של שנים", מתארת נבו. "עשו להם מדידות משקל לאורך שלוש נקודות במהלך השנים ובחנו כמה אנשים מתו לאורך כל שנות המחקר".
המדידות נאספו בין היתר במסגרת שירותי בריאות, הריון מוקדם, שירות צבאי או מחקרים רפואיים, ובוצעו בפועל על ידי צוותים רפואיים, ולא התבססו על דיווח עצמי, כאשר השמנה הוגדרה במחקר כמצב שבו מדד מסת הגוף (BMI) הגיעה ל-30 ומעלה. משך המעקב עמד בממוצע על כ-23 שנים לגברים וכ-12 שנים לנשים. במהלך תקופה זו מתו 86,673 גברים ו־29,076 נשים. במהלך הבגרות עלו המשתתפים במשקל בקצב ממוצע של כ־0.4 קילוגרם בשנה.
בסיום המחקר נמצא כי עלייה במשקל בגיל צעיר יותר נקשרת לסיכון גבוה יותר למוות מוקדם. במיוחד בלטה הקבוצה שפיתחה השמנה בין גיל 17 ל-29: בקרבם נמצא סיכון גבוה בכ-70% למוות מוקדם בהשוואה לאנשים שלא פיתחו השמנה עד גיל 60. בנוסף, גם עלייה מתונה יחסית במשקל נמצאה קשורה לסיכון: עלייה של כ-0.4 קילוגרם בשנה בין גיל 17 ל-30, שהם כ-6.5 קילוגרם בסך הכול, נקשרה לעלייה של כ-17% בסיכון למוות מוקדם, בהשוואה למי שמשקלם נותר יציב. עם זאת, נמצא גם ממצא חריג: כאשר נבחנה תמותה מסרטן אצל נשים, לא נמצא הבדל לפי הגיל שבו החלה העלייה במשקל. הסיכון היה דומה ללא קשר לתזמון. הקשרים הללו נמצאו הן בתמותה מכל סיבה והן בתמותה ממחלות הקשורות להשמנה, כולל מחלות לב, סרטן ומחלות נוספות. עוד נמצא כי הסיכון עלה ככל שהעלייה במשקל הייתה מהירה יותר וככל שההשמנה הופיעה בגיל צעיר יותר.
"הייחוד של המחקר לעומת מחקרים קודמים הוא בכך שהתפיסה הרווחת היא שככל שעולים בגיל הסיכון לתמותה עולה, אך המחקר מלמד אותנו שאנחנו צריכים לדאוג לבריאות שלנו כבר מגילים צעירים יותר מכיוון שהנזק המטבולי לרקמות של הגוף מצטבר, ומכאן ככל הנראה גם הסיכון לתמותה עולה", מציינת נבו.
ואכן, החוקרים ציינו כי הממצאים מדגישים את החשיבות של מניעת השמנה כבר בגיל צעיר, בין היתר בשל משך החשיפה הארוך יותר להשפעות הביולוגיות של עודף המשקל. עם זאת, הם מדגישים כי יש לפרש את נתוני הסיכון בזהירות. עלייה של 70% בסיכון משקפת הבדל בין קבוצות - כלומר, קשר סטטיסטי ולא בהכרח סיבה ישירה.
המחקר מצביע גם על הקשר הרחב יותר של סביבת החיים המודרנית, המתוארת לעיתים כ"חברה משמינה", שבה תנאי החיים מקלים על עלייה במשקל ומקשים על שמירה על אורח חיים בריא. לצד זאת, הממצא בנוגע לסרטן אצל נשים מצביע על כך שלא כל ההשפעות של השמנה מוסברות רק על ידי משך החשיפה, וייתכן שמעורבים גם מנגנונים ביולוגיים נוספים, כגון שינויים הורמונליים הקשורים לגיל המעבר.
לצד הנתונים, הממצאים מדגישים מסר ברור: מניעת השמנה אינה עניין לשלב מאוחר בחיים, אלא תהליך שמתחיל כבר בגיל צעיר. עבור רבים, העלייה במשקל נתפסת כתהליך איטי ובלתי נמנע, אך המחקר מצביע על כך שגם עליות קטנות ומתמשכות לאורך השנים עשויות להיות בעלות משמעות בריאותית. המשמעות היא שההתערבות אינה צריכה להמתין לגיל מבוגר, אלא להתחיל מוקדם ככל האפשר.
"שנות העשרים הן חלון קריטי להתערבות תזונתית, ולא צריך לחכות לגילים מבוגרים יותר. גם עליות קטנות אך מתמשכות במשקל הן משמעותיות, ואסור להתעלם מהן", מסכמת נבו. "כדי למנוע עלייה במשקל חשוב להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית. יש מספר צעדים שאפשר לנקוט: כדאי לשלב ירקות בכל ארוחה ולהגדיל את הנפח שהם תופסים בצלחת על חשבון הפחמימות, לבחור דגנים מלאים כמו לחם מקמח מלא או שיפון קטניות וקינואה. חשוב גם לשים לב לסוג החלבון ולהעדיף חלבונים רזים כמו גבינות עד 5%, טופו, טונה וביצים, ולהפחית בשרים וגבינות שמנות. להוריד שתייה מתוקה וכמובן שלצמצם מזון מעובד- במקום חטיפי אנרגיה ודגני בוקר גם אם הם נראים בריאים לבחור אופציות בריאות וטבעיות יותר כמו שילוב של פרי ושיבולת שועל בתוך יוגורט, להוריד שימוש ברטבים מוכנים כמו רוטב שום או אלף האיים ולהעדיף שימוש בטחינה או שמן זית אבל בכמות מתונה. השינויים הקטנים שאנחנו עושים היום משפיעים על הבריאות שלנו בטווח הארוך, ויכולים לסייע במניעת עלייה במשקל גם בהווה וגם בגיל מבוגר יותר".
