בזמן ששיטת הצום לסירוגין, שבמסגרתה אוכלים רק בחלון זמן קבוע ומוגדר מראש, הולכת וצוברת פופולריות, מחקרים מראים שיש לה אפילו עוד יותר ייתרונות ממה שסברו בהתחלה. אחד מהמחקרים פורסם בכתב העת הרפואי Clinical Nutrition, וממנו עולה כי צום לסירוגין של 16:8 (כלומר שמונה שעות שבהן מותר לאכול ו-16 שבהן צמים) עשוי לסייע לא רק בירידה במשקל, אלא גם בשמירה על התוצאות לאורך זמן.
במחקר השתתפו בני 30 עד 60 עם עודף משקל או השמנת יתר. במשך 12 שבועות הם אכלו בחלון של שמונה שעות ביום, ובמקביל קיבלו הדרכה על תזונה ים־תיכונית. התוצאות הראו שגם כעבור שנה, הירידה במשקל בקרב משתתפי קבוצות הצום לסירוגין הייתה גדולה יותר מזו שנרשמה בקבוצת הביקורת - אף שכבר לא נדרשו להקפיד על שעות אכילה מוגדרות.
לא רק כמה שעות - גם מתי אוכלים
מהמחקר עולה כי גם שעת האכילה עשויה להשפיע על הרכב הגוף. משתתפים שאכלו בחלון מוקדם, למשל בין 9:00 ל־17:00, הצליחו לשמור טוב יותר על הירידה במסת השומן. לעומתם, בקרב המשתתפים שאכלו בשעות מאוחרות יותר, בין 13:00 ל־21:00, נרשמה ירידה גדולה יותר במסת הגוף הרזה, הכוללת גם רקמת שריר.
לדברי מומחים, בכל תהליך הרזיה חשוב לצרוך מספיק חלבון ולשלב אימוני כוח, כדי לצמצם ככל האפשר את אובדן השריר. חלון אכילה מוקדם עשוי להיות בחירה זהירה יותר עבור מי שמעוניין לשמור על מסת הגוף. עם זאת, עדיין לא ברור מה עומד מאחורי היתרון הזה: שעת האכילה עצמה, ההתאמה לשעון הביולוגי או העובדה שאנשים שאוכלים מוקדם צורכים פחות קלוריות.
ייתרונות גם על פעילות המוח
ההשפעה האפשרית של צמצום שעות האכילה אינה מסתכמת במשקל ובהרכב הגוף. מניסוי קליני נוסף עולה כי חלון אכילה קצר עשוי להשפיע לטובה גם על המוח, ואולי אף לסייע בהפחתת הסיכון לדמנציה. הניסוי נערך בקרב נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנת יתר, שהשתתפו בתוכנית הרזיה. אצל הנשים שצמצמו את חלון האכילה היומי נרשם שיפור קל בכמה יכולות קוגניטיביות, לעומת הנשים שהפחיתו את צריכת הקלוריות בלבד.
"ירידה במשקל בפני עצמה עוזרת לבלום חלק מההידרדרות הקוגניטיבית הקשורה להזדקנות", הסבירה פרופ' סו שאפס מאוניברסיטת ראטגרס בארה"ב, שהובילה את המחקר. "עם זאת, מהנתונים שלנו עולה כי צמצום חלון האכילה ל־8 עד 9 שעות ביום והפסקת האכילה ארבע שעות לפני השינה עשויים לספק יתרונות נוספים, בהשוואה לחלון אכילה רגיל של 12 שעות". הממצאים פורסמו לקראת הצגתם בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לתזונה.
ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, מחלת האלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה נעשים נפוצים יותר. נשים ואנשים עם עודף משקל או השמנת יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלות האלה. תזונה והרגלי חיים כבר נקשרו בעבר לסיכון לדמנציה, אך עד כה רק מעט מחקרים בדקו אם שינוי ההרגלים האלה אכן יכול להפחית את הסיכון.
המשתתפות בשתי הקבוצות של המחקר ירדו כמעט שבעה קילוגרמים בממוצע. עם זאת, הנשים שאכלו בחלון של 8 עד 9 שעות הגיעו לתוצאות טובות יותר במבחנים שבדקו תכנון מרחבי ופתרון בעיות, בהשוואה לנשים שאכלו בחלון של כ-12 שעות
בניסוי האמריקאי השתתפו 47 נשים בגילי 50 עד 79 עם עודף משקל או השמנת יתר. כל המשתתפות התבקשו להפחית 500 קלוריות מהצריכה היומית שלהן. 26 מהן הונחו לאכול בחלון של פחות מתשע שעות ביום, לרוב בין 10:00 ל-18:00, ואילו שאר המשתתפות המשיכו לאכול בחלון רגיל של כ-12 שעות. בפועל, חלון האכילה הממוצע של הקבוצה הראשונה נמשך 8.2 שעות, לעומת 12.3 שעות בקבוצה השנייה.
כעבור חצי שנה ירדו המשתתפות בשתי הקבוצות כמעט שבעה קילוגרמים בממוצע. עם זאת, הנשים שאכלו בחלון של 8 עד 9 שעות הגיעו לתוצאות טובות יותר במבחנים שבדקו תכנון מרחבי ופתרון בעיות, בהשוואה לנשים שאכלו בחלון של כ־12 שעות.
הן גם נטו לעשות פחות טעויות במבחני זיכרון ולמידה, אך ההבדל הזה לא היה מובהק מבחינה סטטיסטית. במבחנים שבדקו את היכולת לבצע כמה משימות במקביל ואת זמני התגובה לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות.
"זיהינו השפעה מתונה של הגבלת שעות האכילה על התכנון המרחבי ועל היכולת לפתור בעיות, לצד ירידה במספר הטעויות הקשורות לזיכרון וללמידה", הוסיפה פרופ' שאפס. "התוצאות מצביעות על יכולת טובה יותר לזכור מידע במהלך משימות יומיומיות, ועל פחות טעויות הקשורות לזיכרון, לקשב ולפתרון בעיות. ככל שהצמצום בחלון האכילה היה גדול יותר, כך נצפה שיפור גדול יותר".
החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים, בהשתתפות מספר גדול יותר של אנשים, כדי לאמת את הממצאים. בשלב הבא הם מתכננים לבדוק אילו מנגנונים ביולוגיים עשויים להסביר את היתרונות האלה - ובהם הקשר לשעון הביולוגי, האופן שבו הגוף מזהה ומגיב לחומרים מזינים, תהליכים דלקתיים ובריאות מטבולית.






