יש אנשים שכשהם מגיעים לחדר כושר ומגלים ששכחו את האוזניות בבית - הם מוותרים על האימון. זה אמנם נשמע כמו סיבה הזויה לוותר על פעילות גופנית, אבל מחקר מעניין שהתפרסם לאחרונה דווקא מגבה אותם.
מחקר חדש מראה שהאזנה למוזיקה האהובה עליכם בזמן אימונים יכולה לשפר את הסיבולת באופן משמעותי ביותר. במחקר נמצא כי רוכבי אופניים שהתאמנו עם שירים שבחרו בעצמם החזיקו מעמד כמעט 20% יותר זמן מאשר כשרכבו בשקט מוחלט - ובכל זאת לא הרגישו תשושים יותר בסוף האימון. החוקרים מסבירים שהמוזיקה פשוט עוזרת לאנשים להישאר ב"אזור הכאב" זמן רב יותר, בלי להגביר את תחושת המאמץ.
"אזור הכאב" (Pain Zone) מתייחס לנקודת המאמץ שבה הגוף מתקרב או חוצה את הסף האנאירובי (סף הלקטט). בשלב הזה, השרירים עובדים בעצימות כל כך גבוהה שהגוף לא מספיק לפנות את חומצת החלב באותו קצב שבו היא נוצרת. התוצאה הפיזית היא אותה תחושת "שריפה" מוכרת בשרירים, נשימה כבדה, והרגשה כללית של חוסר נוחות פיזית משמעותית. זה השלב באימון שבו רוב האנשים נשברים ורוצים לעצור כי זה הופך להיות קשה מדי – וכאן בדיוק המוזיקה נכנסת לתמונה, כשהיא עוזרת "למסך" את התחושות האלה.
במחקר השתתפו 29 מתאמנים שביצעו רכיבה על אופניים בעצימות גבוהה תוך כדי האזנה למוזיקה שבחרו בעצמם. רוב השירים שנבחרו היו בקצב של 120 עד 140 פעימות לדקה (BPM). בהשוואה לאימון שנערך בשקט, המשתתפים הצליחו להמשיך לדווש במשך כמעט שש דקות נוספות לפני שהגיעו לתשישות. מדובר באסטרטגיה פשוטה שעשויה להועיל הן לספורטאים והן למתאמנים חובבים.
הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Psychology of Sport & Exercise, שנחשב לאחד הבולטים בעולם בחקר הקשר שבין הפסיכולוגיה שלנו לפעילות גופנית. החוקר המוביל, אנדרו דנסו מהמרכז למצוינות בחקר מוזיקה, תודעה, גוף ומוח באוניברסיטת ייבאסקילה (Jyväskylä), אחת האוניברסיטאות הגדולות והחשובות בפינלנד שמוכרת במיוחד בזכות הפקולטה שלה למדעי הספורט והבריאות, הסביר כי לתוצאות עשוי להיות ערך מעשי עבור כל מי שמנסה לשפר את ביצועי האימון שלו, או פשוט להתמיד בשגרת אימונים.
"מוזיקה שבחרתם בעצמכם לא משנה את רמת הכושר שלכם ולא גורמת ללב לעבוד הרבה יותר קשה באותו רגע - היא פשוט עוזרת לכם לשאת מאמץ מתמשך לאורך זמן רב יותר", מסביר דנסו. ״זה יכול להיות כלי פשוט להפליא וללא כל עלות, שמאפשר לאנשים להתקדם יותר בקלות באימון בלי להרגיש עומס מוגבר בסופו. הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפלייליסט הנכון יכול להפוך אימונים קשים לקלים יותר לביצוע, ואפילו למהנים יותר״.
פחות קושי, יותר זמן ב״אזור הכאב״
המשתתפים במחקר השלימו שני מבחני רכיבה נפרדים באותה רמת עצימות גבוהה - כ-80% מההספק המרבי שלהם. אימון אחד בוצע בשקט מוחלט, ובאימון השני הורשו המשתתפים להאזין למוזיקה המועדפת עליהם. כשהאזינו למוזיקה, המשתתפים דיוושו בממוצע 35.6 דקות. ללא מוזיקה, הזמן הממוצע ירד ל-29.8 דקות. החוקרים תיארו את הפער הזה כשיפור ברור של כ-20% בסיבולת.
4 צפייה בגלריה
אלה שהאזינו למוזיקה בזמן האימון - הגיעו לתוצאות טובות יותר
(צילום: Drazen Zigic / shutterstock)
אף שהתאמנו זמן רב יותר ושרפו יותר אנרגיה בסך הכול, המשתתפים הציגו רמות דומות של דופק ולקטט בסיום שני המבחנים. הנתון הזה מצביע על כך שהמוזיקה לא באמת הפחיתה את הדרישות הפיזיות של האימון עצמו, אלא עזרה למתאמנים לשאת את חוסר הנוחות למשך זמן רב יותר - בלי שהמאמץ ירגיש קשה יותר. החוקרים ציינו כי המוזיקה אפשרה למתאמנים להישאר במה שהגדירו כ"אזור הכאב" זמן רב יותר, בלי להגביר את רמת הקושי של המאמץ.
החוקרים הוסיפו כי לתוצאות עשויות להיות בנוסף גם השלכות רחבות יותר על בריאות הציבור. אם מוזיקה עוזרת לאנשים להתמודד עם פעילות גופנית בקלות רבה יותר ולהישאר פעילים לאורך זמן רב יותר, היא יכולה לסייע בהפחתת חלק מהסיכונים הבריאותיים הקשורים לכושר גופני נמוך ולחוסר פעילות גופנית.
גם לפי מומחים לכישורי בריאות מאוניברסיטת הרווארד, ההשפעה של המוזיקה על האימון נובעת מיכולתה לשמש ככלי עוצמתי להסחת דעת פסיכולוגית. האזנה לשירים אהובים ובקצב מהיר (המומלץ לרוב על טווח של 135 עד 142 פעימות לדקה) מצליחה למקד את קשב המוח בגירויים חיצוניים ובקצב המוזיקלי, ובכך היא "חוסמת" ביעילות את אותות העייפות וחוסר הנוחות הפיזיולוגיים שנשלחים מהשרירים אל מערכת העצבים המרכזית. הסחת דעת זו לא רק משפרת את מצב הרוח ומגבירה את המוטיבציה, אלא משנה ישירות את תפיסת המאמץ של המתאמן ומאפשרת לו להמשיך "לדחוף קדימה" מבלי להרגיש שהאימון הפך לקשה יותר.
