• במה נהגנו: סקודה אניאק קופה RS
  • מתחרים: יונדאי איוניק 5, קיה EV6, טסלה מודל Y
  • מתי אצלנו: סוף שנה
  • מחיר משוער: 240 אלף שקל לקופה, 300 אלף שקל ל-RS
  • בעד: עיצוב, שימושיות
  • נגד: ביצועים, יכולת דינמית
בגדול: עיצוב מרהיב אינו אלמנט ששייך בדרך כלשהי ללקסיקון של סקודה. ויכול להיות שזו לשון ההמעטה הקיצונית ביותר שתתקלו בה בשבוע הקרוב. עזבו את דגמי הלחם והחמאה של המותג הצ'כי שה-DNA שלו אפור כמו החורף. הם תמיד נראו, ועדיין נראים כאילו הורכבו במטרה להיות פונקציונליים, לא לגרום לאיזו חדווה ויזואלית חלילה וחס. גם דגמי קצה ביצועיסטים או יוקרתיים לא נראו כאילו מישהו מעוניין היה להעניק להם שאר רוח.
כך שלא ממש הפתיע כאשר האניאק, חשמלי ייעודי ראשון למותג, נראה שגרתי. מילא שלא הזכיר במאום שהוא חשמלי ולא נניח עוד דגם פנאי מני רבים, גם כדגם מהשורה הוא לא בלט. וכשהוא עומד לצד טסלה הייחודית, או יונדאי איוניק 5 העתידנית, הוא קצת מביך את עצמו עם מראה שומם. גם אחיו לפלטפורמה מפולקסווגן ואודי לא מסובבי ראשים. אבל הם נאים ומיוחדים בדרכם. וגם מציעים גרסאות כאילו-קופה מסוגננות.
אז עכשיו גם סקודה עושה את זה, ומצרפת גרסת כמו-קופה למשפחת האניאק. בעיקר עם אחוריים מחוטבים, אבל לא רק. ועל הדרך משיקה גם תוצר חשמלי ראשון ל-RS, חטיבת הביצועים המשובחת שלה.
עיצוב ותא נוסעים: האניאק קופה לא עבר שינויים דרמטיים, ובכל זאת זה נראה טוב יותר. החרטום כמעט-זהה למעט גרסת הקריסטלים-לרוב באזור הסבכה הקדמית, עם תאורת לילה ביזארית. החישוקים אחרים ונאים (חלקם) ומעבר לקורה B הגג משתפל מטה, עם ישבן בעל מוטיבים אופקיים וזוויות חדות. שדרוג ההופעה ניכר, אבל כנראה לא לגמרי מספיק. שכן אירוע חשיפת הרכב העניק הזדמנות להשיק גם צבע ירוק זרחני נראה למראה אבל מעייף לאורך זמן. אשמח גם לפגוש את הרוכש הראשון שיבחר בו.
סביבת הנהג בגרסאות הרגילות זהה לדגם הרגיל, עם אותו לוח מחוונים דיגיטלי צנוע מדי ("5.3), עמוס בנתונים וקשה לקריאה, ומסך מגע ענק ("13) האחראי על תפעול מסורבל וגוזל תשומת לב מיותרת בזמן נהיגה.
וכמו באניאק הרגיל, גם כאן איכות החומרים אינה אחידה. ידיות הדלתות מפלסטיק קשיח ומחוספס נראות כאילו הגיעו מדגמים זולים של הקונצרן. יש גרסאות מהודרות, כולל עם ריפוד אלקנטרה יוקרתי בכל פינה, ובגרסת RS יש מושבים עם תמיכה טובה יותר ותפרים זרחניים עם כיתוב משכנע לאווירת אקשן, אבל הם יותר-נראים ספורטיביים, פחות מרגישים כך.
החדשות הטובות הן שהמידות זהות לאניאק הרגיל, ומרחב המחיה ליושבים מאחור נדיב, גם לגבוהים ולמרות התקרה הגולשת מטה שמהווה מטרד בדגמי קופה אחרים. תא המטען צנוע רק ב-15 ליטר (570 ליטר), וגם כאן יכול להחשב ענק. מנגנון הדלת החמישית מעניק מפתח גדול ושימושי מאוד, אך במפתיע אין תא מטען קדמי.
היצע מערכות הבטיחות דומה לאניאק הרגיל, לרבות בלימה אוטונומית (גם לתנועה חוצה), שמירה על נתיב (גם במהירויות נמוכות), בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת כולל על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי.
מנועים וביצועים: לגרסאות הרגילות מערכות הנעה זהות עם מנוע אחורי בשתי רמות הספק - 180 או 204 כ"ס. או עם מנוע נוסף המחובר ישירות לגלגלים הקדמיים, 265 כ"ס בסך הכל והנעה כפולה. גרסת הבסיס החלשה בהיצע מצוידת במצברי 62 קוט"ש (416 ק"מ של טווח), בעוד לשתיים החזקות יותר מצברי 82 קוט"ש (544 ק"מ להנעה אחורית, 520 ק"מ להנעה כפולה), עם אפשרות לטעינה מהירה (120DC למצברים הקטנים, 135DC לגדולים) ו-80% סוללה בתוך כחצי שעה.
ויש גם את ה-RS. מערכת ההנעה כאן מורכבת מצמד מנועים עם 299 כ"ס בסך הכל - הדגם החזק ביותר שיצרה סקודה. ודווקא כאן מגיעה אכזבה. עוד לפני העיסוק בשאלה מה אמורה להעניק לנהג גרסת-על לביצועים, תוספת הכוח מקצצת רק חצי שנייה בזינוק ל-100 קמ"ש (6.5 שניות) בהשוואה לגרסה כפולת הנעה "רגילה". חשוב מכך גם יונדאי איוניק 5 כפולת הנעה תסיים את המיאוץ 1.3 שניות מהר יותר, בלי שום יומרה ספורטיבית. טסלה מודל 3 פרפורמנס זקוקה רק לחצי מהזמן.
ולפני שהמגיבים מסבירים לי שזינוק מ-0 ל-100 הוא עניין שיווקי בעיקרו, ו-6.5 שניות מעמידה למהירות תלת-ספרתית זה זמן מכובד לכל הדעות, ובכלל, מי מזנק להנאתו ביומיום. אתם טועים. מעבר לריגוש המוטורי המובן מאליו, מכונית ביצועים אמורה להציג מספרים מרשימים. ככה זה. ה-RS לא עושה זאת, פשוט וקל. ושום ירוק זרחני או חישוקים מושחרים וצמיגים נמוכי חתך לא ישנו זאת.
עוד בעניין המנועים. למערכת הרגנרטיבית שאוגרת אנרגיה תוך כדי תנועה יש ארבעה מצבים, כמו שצריך וראוי, עם שליטה בה על ידי מנופים מאחורי ההגה. אלא שחבל כי העוצמה הגבוהה ביותר, זו המאטה בחוזקה ואוגרת כמות גבוהה יחסית, אינה חזקה מספיק כדי לוותר לחלוטין על דוושת הבלם. אין גם אפשרות למצב אוטומטי המתאים (באמצעות נתוני רדאר ומערכת ניווט) את עוצמת הרגנרציה לתנאי הדרך, בדומה לחלק מהחשמליות המודרניות.
נוחות והתנהגות: כמו האניאק הרגיל גם הקופה רחוק מלהבריק מבחינת נוחות נסיעה. לא ממש הסתדר לאנשי סקודה העניין הזה. קפיצים נוקשים מדי יחד עם חישוקי ענק ("20) וגומי נמוך עם דופן שאמורה למנוע תנועה צדית לא מאפשרים שיכוך ראוי למפגעי סלילה. בולמי זעזועים אדפטיביים לא מצליחים לרסן אותו במהירות גבוהה.
ושוב מגיעה גרסת RS ומאכזבת עוד יותר. עם חישוקי "21 מיותרים להפליא, כיול נוקשה עוד יותר והנמכת מרכב קלה (1.5- ס"מ מלפנים, סנטימטר מאחור) הוא אמנם טוב יותר מבחינה דינמית, ומתמודד עם פחות התנגדות לשינויי כיוון מהירים, אבל זו אינה מכונית מושחזת וההבדלים בינו לקופה "רגיל" קטנים מדי, ברמת הניואנסים.
ההגה כאן קל מדי למכונית ספורטיבית, הבלמים - למרות שאינם מהגרועים שנתקלנו - סובלים מתחושה דו-שלבית אופיינית למערכות אוגרות אנרגיה. אפרופו בלמים. בגרסאות אניאק השונות, כמו בשאר דגמי הקונצרן המבוססים על הפלטפורמה, יש בלמי תוף ארכאיים מאחור לטובת חיסכון בעלויות, וגם "כי בכל מקרה אין בהם כל כך צורך", דברי אנשי סקודה שונים (וגם אודי, אם כבר). ובכן, גרסת RS לא יכולה להתייצב עם תופים מאחור. מצטער סקודה, פשוט לא.
סיכום: האניאק קופה הוא רכב נאה. גם בלבן אגב, או בכל צבע סטנדרטי שתרצו. הוא בכל מקרה נראה טוב יותר מאניאק רגיל ומבלי לוותר על השימושיות של זה האחרון. כך שלרוכשי רכב חשמלי מבית סקודה מומלץ להעיף בו מבט. במחיר דומה לדגם הרגיל הוא ללא ספק בחירה מועדפת. גם הודות לשיפור קל ביכולת הדינמית.
את גרסת ה-RS מומלץ לסקודה להפוך לסוג של רמת גימור, כפי שעשתה בזמנו פולקסווגן עם ה-GTI. כי כדגם ביכורים חשמלי מבית חטיבת הביצועים המשובחת בדרך כלל של סקודה, הוא מפספס לגמרי. הוא לא ביצועיסט, לא מרגש, לא מהנה במיוחד. וכן, גם כשהוא בירוק נאון.
  • מנוע: חשמלי
  • קיבולת מצבר: 82 קוט"ש
  • הספק / מומנט: 299 כ"ס / 46.9 קג"מ
  • הנעה: כפולה
  • אורך: 465.3 ס"מ
  • רוחב: 187.9 ס"מ
  • גובה: 160.7 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 276.8 ס"מ
  • משקל: 2,255 ק"ג
  • נפח תא מטען: 570 ליטר
  • 100-0 קמ"ש: 6.5 שניות
  • מהירות מרבית: 180 קמ"ש
  • כריות אוויר: 7
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
  • מחיר משוער: 300 אלף שקל
הכתב היה אורח חברת סקודה