בז'רגון של פורד, השם "טרמור" מוצמד לגרסאות שטח משופרות לטנדרים שלה (ריינג'ר, F150 ו-F250), מעין גרסאות ביניים שמגשרות על הפער הגדול בין דגמים רגילים לראפטור הקיצוני שממילא אינו משמש כלי עבודה. פורד אומנם לא הייתה ראשונה להציג טנדר עבודה משופר לשטח, שכן קרייזלר הקדימה אותה עם ראם פאוור ואגון, אבל היא כן ראשונה שמנחיתה אצלנו טנדר פול-סייז משופר לשטח. למה הפאוור וואגון לא מגיע? כי הוא מיוצר רק עם מנועי בנזין שלא ממש מבוקשים בשוק המקומי.
4 צפייה בגלריה
פורד F250 טרמור
פורד F250 טרמור
(צילום: ניר בן זקן)
לקחנו למבחן מקומי ראשון F250 טרמור כדי לבדוק עד כמה הוא טוב יותר מהרגיל, אותו אחד שסיים אחרון במבחן הדרכים שערכנו בקטגוריה. והאם 15 אלף השקלים שמפרידים בין השניים אכן עושים את ההבדל הרצוי.
סיכום: חד וחלק. הטרמור משפר משמעותית את היכולות של ה-F250 הלא ממש משכנע, באופן שהופך אותו לטנדר ייחודי בקטגוריה. כזה שכן מסוגל להתמודד גם בשטח קשה לעבירות. הוא גם נראה טוב יותר ומטפל בעיקר בנקודת התורפה הבולטת של הדגם הרגיל - נוחות נסיעה כמעט בלתי נסבלת. יש לזכור, מדובר בשדרוג יסודי ומקצועי מבית היצרן, ולטעמנו עדיף כך על כל השבחה בסדנת שטח מקומית - שתעלה לפחות כפול כדי להגיע לתוצאה דומה.
הוא עדיין טנדר מיושן יחסית, וחבל שפורד לא ניצלה את מתיחת הפנים הכוללת שעבר הטנדר לחידוש משמעותי יותר בתא הנוסעים ולשיפור במערכות הסיוע לנהיגה. אבל השיפור באיכויות הנסיעה וההרחבה המשמעותית של מעטפת השימוש מחזירים את הטנדר של פורד לעמדת שווה בין שווים בקרב על תואר הטנדר האמריקאי הטוב בישראל.
מה שונה: השינויים העיקריים הם קפיצים קדמיים שונים עם בולמי זעזועים בכיול שונה בכל פינה. על הקשר לקרקע אחראים צמיגי שטח קרביים מסוג גודייר דורטרק בקוטר מוגדל ("35 לעומת "32 לגרסה הרגילה) המאפשרים - יחד עם השינויים במערכת המיתלים - הגבהת מרכב של 5 ס"מ. גם זוויות הגישה והנטישה שופרו באופן דרמטי (24.5/31.6 מעלות בהתאמה לעומת 21.1-16.9 מעלות ב-F250 הרגיל) הודות למיקום צינור פליטה בצד המרכב והסרת מסיט האוויר המגוחך מהפגוש הקדמי. מלבד השיפור הפונקציונאלי, השינויים תורמים גם להופעה קרבית יותר, מבלי להפוך את הטנדר למצועצע.
4 צפייה בגלריה
פורד F250 טרמור
פורד F250 טרמור
(צילום: ניר בן זקן)
התקנת גלגלים גדולים יותר חייבה לקצר את יחסי ההעברה (במקרה של הטרמור, 3.55 לעומת 3.31), ויש גם דיפרנציאל קדמי מוגבל החלקה, ומצב "זחילת סלעים" בבורר הנהיגה שמתאים את מערכת ההנעה והאלקטרוניקה לתוואי טכני איטי. כמו בדגם הרגיל, לתיבת ההעברה יש הילוך כוח ונעילת דיפרנציאל אחורית מלאה.
בשטח השיפור דרמטי ומאפשר לטנדר הגדול והכבד להתמודד באופן מרשים עם תוואי מאתגר של סלעים ובוץ חלקלק לאחר גשם שוטף. זה מתחיל ברמת אחיזה גבוהה משמעותית של צמיגי השטח, שגם מספקים עמידות טובה יותר נגד תקרים ומאפשרים נסיעה בלחץ אוויר נמוך. וזה ממשיך במרווח גחון וזוויות מרכב משופרים שמקנה לנהג הרבה יותר ביטחון בשטח טכני, ללא חשש קבוע מגירוד או שפשוף. ובעיקר זו מערכת ההנעה שמאפשרת התמודדות קלה עם הצלבות צירים שהיו גורמות לגרסת הבסיס להיכנע ללא תנאי.
גם יכולת השיכוך של המיתלים - מנקודות התורפה המשמעותיות של ה-F250 הרגיל - עדיפה בטרמור. בעיקר בנסיעה מהירה בשבילים משובשים בהם הוא לא מאבד את השליטה על תנועות המרכב האופייניות לגרסה הרגילה.
החיסרון הכמעט יחיד הוא בנסיעת כביש, עקב תוספת רעש דרך מהצמיגים הבשרניים ופחות אחיזה על כביש רטוב. מבחינה זו חבל שפורד לא שדרגה גם את מערכת העברת הכוח והציעה אפשרות להנעה כפולה לכביש כמו ב-F150 או בריינג'ר. עוד נקודה שראוי להזכיר: יחסי העברה קצרים יותר וצמיגים אגרסיביים אחראים לצריכת דלק גבוהה מהדגם הרגיל - כ-5.5 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
מה דומה: מערכות ההנעה המשובחות של פורד נותרו ללא שינוי. עם מנוע V8 טורבו-דיזל בנפח 6.7 ליטר, 475 כ"ס ותיבת 10 הילוכים אוטומטית. וכצפוי יש לו מספיק כוח כדי להאיץ כמו משפחתית מהשורה גם כשרתום לאחוריו נגרר של 3.5 טון. ואפרופו, מערכת "אגזוז-ברקס" סופר יעילה מאפשרת כאן צמצום משמעותי של השימוש בבלמים בירידות עם נגרר כבד.
בתא הנוסעים השינויים מינוריים, כשמלבד מסך מגע איכותי וגדול יותר ("12 לעומת "8) סביבת הנהג נותרה זהה. ומבחינה זו הוא מרגיש מיושן והרבה פחות מרשים ממתחריו האמריקאים החדשים ממנו. מושב אחורי מרווח יכול להכיל בקלות שלושה מבוגרים חסונים, ולאפשר להם להטמין את ערכות הכלים בתא האחסון מתחת לספסל הגדול ביותר בקטגוריה.
4 צפייה בגלריה
פורד F250 טרמור
פורד F250 טרמור
(צילום: ניר בן זקן)
רשימת האבזור זהה לדגם הרגיל ועשירה, לרבות ריפודי עור, כיוון חשמלי, חימום וקירור למושבים הקדמיים, מערכת מצלמות היקפית וחלון שמש. מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, התרעה על סטייה מנתיב ושטח מת ובקרת שיוט אדפטיבית, אך היא לא מאפשרת עצירה מלאה ולכן לא יעילה לנסיעה בפקק כמו בראם למשל.
  • מנוע: 6.7 ליטר, V8, טורבו-דיזל
  • הספק: 475 כ"ס ב-2,600 סל"ד
  • מומנט: 145 קג"מ ב-1,600 סל"ד
  • תיבת הילוכים: עשרה הילוכים, אוטומטית
  • הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפרנציאל אחורית
  • אורך: 635 ס"מ
  • רוחב: 203.2 ס"מ
  • גובה: 213.1 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 405.9 ס"מ
  • ארגז אורך/רוחב: 169.9/208 ס"מ
  • משקל עצמי/מותר: 1,360/3,539 ק"ג
  • מרווח גחון: 21.6 ס"מ
  • זוויות גישה/נטישה: 24.5/31.6 מעלות
  • מחיר: 285 אלף שקל