זה לא סוד ממש גדול. החשמל יחליף את הבנזין והסולר כאמצעי הנעה לתחבורה, לפחות בעתיד שאפשר לחזות. מכוניות חשמליות חדשות מציפות במהירות הולכת וגדלה את השוק, החל מרכבי פנאי סיניים במחיר של משפחתית, ועד פורשה טייקן טורבו S שמוכיחה כי אפשר לשלב ידידותיות לסביבה עם ביצועים.
(צילום: ירון שרון, עריכה: שחר ברקת)
גם בעולם המרוצים הבינו את הפוטנציאל וסבב פורמולה E שבשנותיו הראשונות לא נתפס כרציני, הפך בשנים האחרונות לתחרותי, מותח ומעניין יותר מקטגוריית פורמולה 1 היוקרתית. כך גם במקרה של האקסטרים E, סבב מרוצי שטח שאמור להתחיל בשנה הבאה ועשוי להוציא את הדקאר המיתולוגי לגמלאות.
מיני קופר S מיני קופר SEמיני קופר S מיני קופר SE
(צילום: ניר בן זקן)
ובחזרה אלינו. מיני הנחיתה כאן לאחרונה את הקופר SE, גרסה חשמלית למיני-שלוש-דלתות המוכרת. היצרנית שזכתה לעיקר תהילתה בשלושה ניצחונות מפורסמים בראלי מונטה קרלו באמצע שנות ה-60, חייבת את ההישג לג'ון קופר, מי שזיהה את הפוטנציאל הטמון במיני המקורית ושכנע את BMC להזריק לה קצת סטרואידים. 60 שנים לאחר מכן, השם קופר הפך מפורסם הרבה יותר מאלק איסיגוניס, האיש שאחראי על תכנון המכונית פורצת הדרך.
ולמה אני מספר לכם את כל זה? פשוט מכיוון שבעלת הבית ב.מ.וו בחרה לקרוא לחשמלית שלה "קופר SE", והמשמעות היא שזו לא חשמלית שמיועדת רק למחבקי עצים, חובבי שופוני או נשות כדורגלנים. אלא גם לכאלה שאוהבים לנהוג. כדי לבדוק עד כמה היומרה מתבטאת על הכביש או טוב מכך, על מסלול המירוץ, הצבנו אותה לצד "קופר S" בעלת מנוע בנזין.
המקום: מסלול המירוץ של פצאל. המטרה: מי מהן תהיה מהירה יותר. התוצאה מפתיעה.
צפו בהקפות המלאות:
(ירון שרון)

על קו הזינוק

מסלול פצאל שבבקעת הירדן אומנם קצר בהשוואה למסלולים בינלאומיים, אבל הוא משלב פניות איטיות וטכניות לצד כמה מהירות. בהתאם, הוא מתאים במיוחד לנינה של גיבורת ראלי מונטה קרלו. ואם אתם יותר בעניין של המסך הגדול, גיבורת שובר הקופות הג'וב האיטלקי.
על הנייר, למיני בנזין נתונים טובים יותר. מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר מייצר 192 כ"ס ו-28.5 קג"מ. מעט יותר (8 כ"ס, קג"מ בודד) מהחשמלית. חשוב יותר, היא קלה בכ-10% (145 ק"ג). קצת יותר כוח, פחות משקל, וגרסת הבנזין - על-פי נתוני יצרן - מזנקת מעמידה ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות בדרך ל-235 קמ"ש מרביים, מהירה ב-0.6 שניות וב-85 קמ"ש מהחשמלית. סוף הסיפור?
מיני קופר Sמיני קופר S
(צילום: ניר בן זקן)
לא בדיוק. הקופר SE החשמלית הקיפה את המסלול ב-48.45 שניות. הקופר S בנזין נדרשה לחצי שנייה יותר, זמן משמעותי במסלול כה קצר. איך קרה? שאלה טובה.
את היתרונות של החשמלית לא ניתן לראות בדף הנתונים, אבל זה לא אומר שהם אינם קיימים. מכיוון שהמסלול מאוד טכני עם פניות איטיות שמובילות לחלקים ישרים, בהם ניתן לחזור ולשחרר את הכוח המירבי, זמינות היא שם המשחק. ומתחת לרגל ימין בחשמלית יש את מלוא ההספק והמומנט באופן מיידי ותמידי. זאת בשונה ממנוע הבנזין המוגדש שתלוי במספר סיבובי המנוע ובבחירת הילוך מיטבי על-מנת לנצלו כהלכה, ובמסלול טכני כמו פצאל הוא נמצא פעמים רבות מחוץ לרצועת הכוח.
מיני קופר SEמיני קופר SE
(צילום: ניר בן זקן)
זה לא הכל. המשקל בחשמלית אמנם גבוה יותר עקב הסוללות, אבל התקנתן מאחור מאפשרת חלוקת משקל מאוזנת יותר בין הציר הקדמי לאחורי, בניגוד למיני-בנזין בה מרבית המשקל נמצא על הגלגלים הקדמיים. על המסלול התוצאה היא מהירויות כניסה גבוהות יותר לפנייה והיענות טובה משמעותית לשינויי כיוון והעברות משקל. במסלול טכני ואיטי יחסית כמו פצאל, שני אלה הם הגורמים שאפשרו לחשמלית להיות מהירה יותר.
אגב, מידות הצמיגים היו זהות ברכבי המבחן (245/45-17), דנלופ ספורט-מקס RT בקופר S, גודייר איגל F1 אסימטריק 3 בקופר SE. בשני המקרים מדובר בגומי ספורטיבי ודביק יחסית.
מיני קופר S מיני קופר SEמיני קופר S מיני קופר SE
(צילום: ניר בן זקן)

דגל שחמט

בשורה התחתונה, החשמלית הייתה זריזה יותר וקבעה זמן הקפה מהיר בפער לא מבוטל. ראוי עם זאת לציין כי פעם אחר פעם סבלה מכונית המבחן מנפילה פתאומית באספקת הכוח ונכנסה למצב "חירום" שקטע את ההקפה. אז כן, היא מהירה יותר, אבל עבורי, כמי שנהנה מנהיגה, המיני קופר S בנזין עדיפה. כדי ליהנות מחוויית נהיגה אני חייב לייצר תקשורת עם הרכב, לשאוב מידע בכל דרך. בחשמלית זה לא אפשרי שכן היא מרגישה אנמית ומנותקת, ללא צליל מנוע, ללא החלפת הילוכים וללא תחושה מהבלמים. אה כן, ועם טווח מאוד מוגבל.
אז נכון, אנחנו הולכים ומתקדמים לעולם חשמלי, אבל אותי אל תנתקו עדיין ממשאבת הדלק.
מיני קופר S מיני קופר SE שגרירמיני קופר S מיני קופר SE שגריר
(צילום: ניר בן זקן)
תודה לחברת שגריר על הסיוע הלוגיסטי ולחברת DK על המכשור למדידת זמנים