עוד יצרנית מכוניות חשמליות סינית בדרך לארץ: מספר יבואני רכב וגורמים בענף קיבלו בשבועות האחרונים פניות מנציגים של NIO, להתמודד על זיכיון הייבוא שלה לישראל. החברה הנחשבת למתקדמת ולמסקרנת ביותר מבין היצרניות הסיניות, היא היחידה כיום שממשיכה את החזון של בטאר פלייס ושי אגסי, עם תחנות החלפת סוללה. עם טכנולוגיה מתקדמת ותגי מחיר גבוהים היא נחשבת למתחרה הבולטת ביותר של טסלה האמריקאית, שקיבלה בשבוע שעבר רשיון ייבוא ממשרד התחבורה.
החברה שהוקמה ב-2014 בידי וויליאם לי, ייצרה בשנה שעברה פחות מ-100 אלף מכוניות, אולם היא מתחרה בשוק היוקרה עם מכוניות מעוצבות ומתקדמות, בעלות סוללות גדולות, 70 עד 100 קוט"ש, וטווחים נסיעה ארוכים. השבוע הציגה דגם ראשון עם סוללת 150 קוט"ש, שאמור להגיע לכ-800 ק"מ, ה-ET7 סדאן. המחצית השנייה שלה הייתה טובה בהרבה מהראשונה, שם סבלה מהשפעות התפרצות הקורונה בסין וסיימה אותה עם ייצור של 43 אלף מכוניות.
לחברה שיתופי פעולה עם יצרניות אחרות בשוק הרכב, כמו בוש הגרמנית וטאטא ההודית, וב-2018 הונפקה בנאסד"ק. מאז היא נהנתה מהזינוק במניות חברות האוטו-טק ובראשן טסלה, ובימים האחרונים היא נסחרת לפי שווי השוק הגבוה ביותר שאליו הגיעה, סביב 100 מיליארד דולר, לאחר זינוק של 33% מתחילת השנה.
השבוע הודיעה NIO על שיתוף פעולה עם אנבידיה בפיתוח רכב אוטונומי, ועל השקת רכב ראשון עם הטכנולוגיה של החברה האמריקאית ב-2022. אנבידיה תחליף את מובילאיי שעימה עבדה NIO עד כה, ומתכוונת להשתמש במכוניות שלה כדי להשיק את שירות המוניות ללא נהג בתל אביב ב-2022. מובילאיי כבר מפעילה מספר רכבי ניסוי של NIO בארץ, כחלק מתהליך הפיתוח.
בניגוד לטסלה שהציגה קונספט לתחנת החלפת סוללות אך לא הקימה כאלה לשימוש מסחרי, NIO פרסה בסין יותר מ-100 תחנות כאלה, הפועלות בשיטה שונה מזו שהפעילה בטר פלייס ותופסות פחות שטח, עם תהליך שאורך כשלוש דקות. ניאו מתכננת להרחיב את הרשת בסין ל-500 תחנות כדי להציע - כפי שעשתה בטר פלייס בזמנה - רכישת רכב ללא סוללה בהנחה של 25% במקרה של ניאו, ולשלם סכום חודשי נוסף עבור השימוש בסוללות המוחלפות והטעינה שלהן.
בניגוד לבטר פלייס, שפעלה בתקופה שבה הסוללה העניקה למכוניותיה טווח מוגבל של כ-100-120 ק"מ, לדגמי NIO יש טווחים ארוכים בהרבה, אך החברה בכל זאת מציעה את אופציית ההחלפה, להארכת טווח במהירות רבה יותר משימוש בעמדות טעינה מהירה. לבטר פלייס היו לפני פשיטת הרגל ב-2013 יותר מ-40 תחנות החלפת סוללות ברחבי הארץ, וחלקן עדיין ניצב ללא שימוש, באתרים שבהם הקימה עבורה חברת החשמל תשתית בעלת הספקים גבוהים שתתמוך בהפעלת תחנות כאלה.