פשרה: רכבת ישראל תתרום 600 אלף שקלים לתוכנית העשרה ללימודים בשיתוף עיריית דימונה, במסגרת תביעה ייצוגית בסך 20 מיליון שקלים שהוגשה נגדה בעקבות אירוע חמור של דליפת ברום מאחד ממכלי רכבת ב-2016. הדליפה שאירעה עקב התנגשות רכבת משא בקרונות שעמדו על המסילה, אילצה את כוחות ההצלה להודיע לתושבי דימונה כי עליהם להשאר בבתיהם עד סיום האירוע.
בית המשפט המחוזי בתל- אביב אישר היום (ה') הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רכבת ישראל וחברת המטענים שלה, בשם תושבי העיר דימונה. זאת בעקבות אירוע שהתרחש בחודש מרס 2016, במהלכו התנגשה רכבת משא ב-15 קרונות שניתקו מרכבת קודמת שעברה במקום - מבלי שנהג הקטר יבחין בכך - ועמדו ללא תנועה על המסילה כחצי ק"מ דרומית לתחנת דימונה. כתוצאה מהתאונה דלפו 6.5 טון ברום מאחד המכלים שנפגעו, והוכרז 'אירוע חומרים מסוכנים' בעיר דימונה.
בעקבות כך נקראו תושבי העיר להסתגר בבתיהם במשך שעות ארוכות עד שעות הבוקר, ובמקביל טיפלו פרמדיקים של מד"א בשבעה נפגעים - שני נהגי רכבת וחמישה תושבי האזור - ופינו אותם במצב קל לבתי חולים עם צריבות והקאות. במסגרת התביעה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין אמיר ישראלי, שלומי כהן ונועם צוקר, נטען כי לתושבי דימונה והסביבה נגרמו נזקים לא ממוניים שהתבטאו בעוגמת נפש, רגשות חרדה ופחד, כעס וזעם, עקב השהייה כפויה בביתם - וכן בתחושות גופניות קשות ושליליות. סכום התביעה הועמד על כ-20 מיליון שקלים.
הרכבת, שיוצגה על-ידי עורכי הדין ניר שמרי וחן נוסל ממשרד שבלת ושות', טענה בתגובתה כי מיד עם קרות התאונה פעלה בהתאם לנהלים ולחוק ודאגה לסילוק הברום, כך שבסופו של יום איש לא נפגע מהדליפה. כמו כן נטען כי לא הונחה תשתית כלשהי לקיומו של מפגע סביבתי, ולא הונחה תשתית לקשר סיבתי כלשהו בין אירוע דליפת הברום לבין הנזק שנטען. הנתבעים צירפו חוות דלת לפיה הסבירות שמי מתושבי העיר נפגע מהדליפה היא אפסית. עוד טענו כי קבלת הבקשה היא תמריץ שלילי שיגרום לתופעה בלתי רצויה של הסתרת מידע מהציבור והימנעות מנקיטת פעולות אקטיביות לשם הזהירות.
יש להזכיר כי בשנת 2010 התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה על שינוע חומר מסוכן שמשמש למוצרים תעשייתיים. בדיון שנערך בכנסת נאמר כי ב"תרחיש האימה" באירוע גדול של דליפת ברום, עלולים להיות "בין 6,500 ל-300 אלף נפגעים". בעקבות הדליפה סמוך לדימונה נערך לרכבת שימוע במשרד להגנת הסביבה ודיון אצל שר התחבורה.
בהסדר הפשרה שאושר הוסכם כי מבלי להודות בטענות, תעניק הרכבת תרומה לצורך תקצוב תכניות העשרה ללימודים בשיתוף עם עיריית דימונה בסך 600 אלף שקלים. כמו כן נפסק שכל אחד משני התובעים יקבל גמול בסך של 5,000 שקלים ואילו עורכי הדין מטעם התובעים יהיו זכאים לשכר טרחה בסך 110 אלף שקלים בתוספת מע"מ.
מסקנות ועדת החקירה והתייחסות העובדים
בעקבות התאונה החמורה הוקמה ועדת חקירה פנימית ברכבת ולפי מסקנותיה, הסיבה להתנגשות בין הקטר המתקרב לקרונות העומדים הייתה "מתן אישור שגוי של הפקדים במרכז הבקרה והשליטה של רכבת ישראל (המשואה) לרכבת המתנגשת, להכנס לקטע מסילה תפוס (עליו עמדו קרונות נייחים). כתוצאה מהסחת דעת ו-או קשב או טעת אנוש בזיהוי. לדעת הוועדה, אישור זה הינו הגורם הישיר לאירוע ההתנגשות", כך טענו ברכבת אחרי תחקיר האירוע.
אלא שבקרב עובדי רכבת שרר זעם עם פרסום המסקנות. לדבריהם, כפי שפרסם ynet, "זה כסת"ח במיטבו, הפלת כל האשמה על הש"ג שלא זיהה את האירוע במשואה". לדברי העובדים, הסחות דעת במרכז השליטה והבקרה הן עניין שכיח. "זה תמיד קורה וזה יקרה. אבל יש מערכות שנועדו למנוע אסונות שעלולים להיווצר בגלל טעויות אנוש. מערכות מכאניות פשוטות שמשמשות בכל הקטרים בעולם".
בהקשר זה הזכירו עובדי רכבת ותיקים ל-ynet כי "הקטר שהוביל את הרכבת ממנה התנתקו הקרונות אינו בטיחותי, והתרענו על כך בפני ההנהלה מספר רב של פעמים. הוא אחד משישה קטרים לא בטוחים מסוג NGT26CW שנרכשו במהלך השנים, ואינם מצוידים במערכת בלימה אוטומטית במקרה של התנתקות קרונות. אילו זה היה קטר אחר, הנהג היה מבחין מיד כי מספר קרונות ניתקו, מדווח על כך ומונע את התאונה באופן ודאי".
כי למעט הקטר המסוכן שבו לא היה זיהוי של הקרונות שהתנתקו, ואנשי מקצוע בכירים התריעו שאסור להשתמש בו. "כל קטר אחר היה נעצר מיד אחרי שהתנתקו ממנו קרונות. כל קטר. זה א"ב של בטיחות בתחבורה מסילתית. המעצורים מחוברים כך שאם יש קרע או הינתקות בין הקרונות, הרכבת מיד עוצרת כדי למנוע בדיוק תאונות מהסוג שכמעט העלה את דימונה לשמים בכדור אש רעיל", הוא מוסיף.
