אין אמנם נתונים מדויקים, בגלל הקושי לאמת האם עיניו של נהג היו על המסך ולא על הכביש לפני תאונה, אולם בסוף השבוע אירעו שתי תאונות שבהן התנגשו חזיתית נהגים בכלי רכב אחרים. זו שבה נהרגו האחים ידידיה ואלישיב יוגרייס בכביש מספר 1, וזו שבה פגע נהג במהירות גבוהה ברכב שעמד ברמזור בכניסה למשמר השבעה, ופצע באורח אנוש וקשה את הנהג והנוסעת. בשתיהן עלה חשד לשימוש בסלולרי.
1 צפייה בגלריה
מצלמת תנועה
מצלמת תנועה
המצלמה הטקטית - פתאום אין
לפני כשלוש שנים נראה היה כי אגף התנועה בהמשטרה מצא סוף סוף דרך יעילה להגביר את האכיפה של אחת העבירות המסוכנות בכביש: שימוש אסור בסלולרי בנהיגה, כמו שליחת מסרונים וגלישה באינטרנט. לפי ההערכות במשטרה, שימוש אסור בנייד, גם מצד הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי, גורם ליותר מרבע מהתאונות הקטלניות.
המשטרה הצטיידה אז ב-150 מצלמות טקטיות אותן הציבה בכבישים מרכזיים במרחק של כמה מאות מטרים או קילומטר זו מזו, כשהן מכוונות אל הנהגים, ויכולות לתעד אותם במקרה שהם מחזיקים סמארטפון ביד או אף מניחים אותו על הברכיים. כזכור, מותר להשמש בנייד בעת נהיגה רק אם הוא מחובר להתקן ייעודי, ורק כדי לקבל שיחות וכדי להשתמש במערכת ניווט.
המצלמות הטקטיות משדרות את תמונות הווידיאו לטאבלט של שוטר שניצב בסמוך, זה האחרון מסמן תמונות שבהן נראה כי בוצעה עבירה והנהג אמור לקבל דו"ח לביתו, או מידי שוטר במקום. במשטרה הציבו עמודים כתומים מיוחדים לשאת את המצלמות והעבירו אותן מדי כמה ימים מכביש לכביש כדי להפתיע את הנהגים. בעבר פירסמה המשטרה כי היא מצליחה להפיק כך 1,000 דו"חות ביום לעבירה המסוכנת, שמחייבת בקנס של 1,000 שקל וב-8 נקודות חובה.
אולם מאז פרוץ הקורונה נעלמו המצלמות מהכבישים, למרות ששיעור התאונות השנה ירד בהיקף קטן בהרבה מהירידה בהיקף התנועה בכבישים. עורכי דין לענייני תעבורה שעמם שוחח ידיעות אחרונות סיפרו כי לא נתקלו בדו"חות חדשים של המצלמות מזה חודשים. לידיעות אחרונות נודע כי המשטרה אמנם רכשה כמות נוספת של מצלמות בעלות של מאות אלפי שקלים, אך במקביל הכניסה לשימוש מצלמות עם עדשה ארוכה טווח, ששוטר מכוון לעבר מכוניות ממרחק, מתעד את העבירה, ויכול לעצור את הנהג במקום ולתת לו דו"ח. זאת בניגוד להפעלה המסורבלת של המצלמות הטקטיות, שכוללת פירוק והרכבה שלהן מדי בוקר וערב.
רשמית מכחישה המשטרה כי הפסיקה את השימוש במצלמות הטקטיות, והעבירה בשבועות האחרונים תגובות ברוח זו גם לידיעות אחרונות וגם לעמותת אור ירוק. "עם תחילתה של מגפת הקורונה, ולאור הצבת מחסומים בצירים, הופסק באופן זמני השימוש במצלמות. לאחרונה הוחזרו המצלמות הטקטיות לפעילות מבצעית מלאה, והמשטרה ממשיכה לעשות בהן ובאמצעים אחרים שימוש", כך נמסר.
למרות זאת, נהגים ורוכבים מדווחים כי לא נתקלו כבר חודשים במצלמות בכבישים. מתברר גם כי הפעלת המצלמות לא לוותה בקבלת אישור למאגר המידע המכיל אותן ממשרד המשפטים, כפי שמחייב החוק. מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי "המשטרה טרם הגישה בקשה לרישום מאגר מידע של מערכת המצלמות, אך פנתה לרשות להגנת הפרטיות לשם הסדרת רישום מכלול מאגרי מידע הנקלטים באמצעות מצלמות, והובהרה לה רגישות המידע הנאסף באמצעותן".
״מדובר בחלמאות של המשטרה", אומר ארז קיטה מנכ״ל עמותת אור ירוק: "במקום לפרוס רשת של מצלמות אכיפה בכבישים האדומים מרובי התאונות, יושבות להן מאות מצלמות במחסנים ומעלות אבק. איך יתכן שלא עושים עושים שימוש מירבי בכלי הרתעתי כזה שיכול לצמצם את תאונות הדרכים הנגרמות בשל היסח הדעת, בזמן שבמשטרה טוענים שמדובר באחד הגורמים המרכזיים לתאונות דרכים קטלניות?
"בכל יום נהרג אדם בתאונת דרכים בו בזמן שיש כלי טכנולוגי שיכול להציל חיים אבל מישהו החליט לא לעשות זו שימוש. ככה לא נלחמים בנהגים המסמסים וככה לא נלחמים בתאונות הדרכים. חייבים להפסיק עם הפארסה הזאת ולחזור למצב בו משטרת התנועה מבצעת אכיפה ממוקדת בעבירות שבהן אנשים משלמים בחייהם בכבישים״.