בקצרה:
  • בית המשפט העליון קבע ברוב של שניים מול אחת כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי
  • במקרה של תאונה עם רכב מנועי, רוכב האופניים ייחשב להולך רגל בהקשר זכאות לפיצוי
  • השופטת דפנה ברק-ארז קבעה בדעת מיעוט כי בגלל המנוע, אופניים חשמליים הם "רכב מנועי"
זירת התאונהזירת התאונה
במקרה תאונה, רוכב אופניים חשמליים ייחשב כהולך רגל
(צילום: באדיבות איחוד הצלה)
פסיקות אחרות בשנים האחרונות:
בית המשפט העליון קבע היום כי אופניים חשמליים לא נחשבים לכלי רכב מנועי לצורך פיצויים לפי חוק תאונות הדרכים. משמעות פסק הדין היא שבמקרה של תאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך רגל, והוא יהיה זכאי לפיצויים ממבטח הרכב המנועי המעורב. בנוסף, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח החוק ולכן עלול למצוא עצמו מפוצה חלקית או ללא פיצוי כלל, במידה והרכב הפוגע לא יזוהה.

שני עירעורי פיצויים

בית המשפט דן בשני ערעורים לתביעות פיצויים בתאונות דרכים בהם היו מעורבים רוכבי אופניים חשמליות. בשנת 2013 רכב ג.א על אופניים חשמליים ונפגע מרכב נוסע, וכתוצאה מהתאונה נפטר מפצעיו כשהוא מותיר אחריו אלמנה וילדים בוגרים שתבעו את הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו. במקרה השני (2015) פגע רוכב האופניים חשמליים בהולכת רגל. בית משפט השלום בת"א קבע כי האופניים אינן "רכב מנועי" וקבע כי התביעה תתנהל כתביעת נזיקין. יש לציין כי בשני המקרים האופניים החשמליים היו תקניים. השופט יצחק עמית נימק את אי הגדרת האופניים החשמליות כרכב מנועי, בכך שהולכי הרגל הם המיעוט שנפגע בתאונות הדרכים: "לאור הנתונים לפיהם הולכי הרגל מהווים כ-10% מכלל הנפגעים, וכי ברוב המקרים הפגיעה היא קלה יחסית, הרי שמדיניות משפטית רצויה היא שלא לראות את האופניים החשמליים כ"רכב מנועי". בכך יש כדי להיטיב עם רוכבי האופניים החשמליים, שנפגעים באורח קשה ולעיתים קשה מאוד... והם גם רוב הנפגעים".
"בתאונות אלה מעורב על-פי רוב רכב מנועי אחר, ובמצב דברים זה, מבטחת הרכב תהיה חייבת בפיצוי על נזקיהם, כפי שהיא חייבת בפיצוי של הולכי רגל ורוכבי אופניים רגילים", כתב עמית. "לא נעלמה מעיני זעקתם של הולכי הרגל כדוגמת המערערת והשאלה קמי יגן על הולכי הרגל'. אך כפי שהראינו לעיל, לסיווג אופניים חשמליים ככלי רכב השלכות דרמטיות על שוק הביטוח והתחבורה בישראל, ועל מעגל הנפגעים שיהיה זכאי בסופו של יום להיכנס לגדרי החוק. עניין זה ראוי כי ייעשה בחקיקה". עוד הוסיף כי עמית: "העובדה כי מקומם החוקי של האופניים החשמליים הוא בשבילי אופניים, ובהעדר שבילי אופניים, בכבישים, משליכה על פוטנציאל הנפגעים האפשריים בתאונות. היא מעלה את הסיכון למפגש בין אופניים חשמליים לכלי רכב, מפגש שתוצאותיו עלולות להיות קשות מאוד עבור רוכב האופניים.
"אכן, אין לכחד כי בחיי המעשה, הימצאות אופניים חשמליים על המדרכות אינה מחזה נדיר, בין אם מאחר ששבילי האופניים סלולים בחלקם על המדרכות ובין אם מסיבות אחרות. אך בהיבט זה, מעמדם של רוכבי האופניים החשמליים זהה למעמדם של רוכבי אופניים רגילים, שאף הם חייבים לנסוע בכביש או בשבילי אופניים". השופטת דפנה ברק-ארז קבעה בדעת מיעוט כי אופניים חשמליים הינם "רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים. זאת, בשל הפרשנות הלשונית של מונח זה בחוק הפיצויים, בהתחשב בכך שלאופניים חשמליים יש "מנוע", כמו-גם בקושי שבהותרתם של הולכי רגל, שהם הגורמים שאינם יוצרים סיכון בדרך, ללא פיצוי מכוח חוק זה.

המחוקק יחליט

עו"ד יונית נחום שהגישה את העתירה לעליון, אמרה כי "מדובר בפסק דין תקדימי בו בית המשפט העליון בחר להשאיר את נושא סיווגם של האופניים החשמליים בידיו של המחוקק, הגם שנושא זה נמצא לפתחו משנת 2010. פסק הדין ניתן ברוב של שני שופטים ולא פה אחד, ומן הראוי שיתקיים דיון נוסף בנושא בהרכב מורחב של שופטים. פסק הדין מעדיף כי רוכבי האופניים החשמליים יפוצו על-פני הולכי רגל תמימים, ועל כך יש להצר".
עו"ד ערן בקר, אשר ייצג את משפחת המנוח שנהרג מפגיעת רכב, אמר בין היתר כי "קביעת בית המשפט העליון משקפת את האינטרס הציבורי שבעידוד השימוש באופניים חשמליים. העובדה כי כל שופטי ההרכב היו תמימי דעים ביחס לקביעה לפיה אופניים חשמליים הינם רכב מנועי אינה יכולה לחול באופן רטרואקטיבי, הינה הלכה למעשה קבלה של טענתנו, לאורך כל הדרך, כי לא ניתן להעניש נפגעים תמימים, שלא עברו על החוק, בדרך של שלילת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו להם".
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה נהרגו 15 רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. ב-2019 כולה נהרגו 18 רוכבים כאשר בשנה זו לא היו מגבלות תנועה וסגר בשל מגפת הקורונה. על-פי נתוני המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, בחציון הראשון בשנה זו אושפזו 283 רוכבי אופניים חשמליים, 102 רוכבי קורקינטים חשמליים ו-29 הולכי רגל שנפגעו בתאונות מסוג זה. 16% מהם הוגדרו כפצועים קשה ואנוש. 131 מהם אושפזו בעקבות תאונת דרכים עם כלי רכב ממונע. בחציון הראשון של שנת 2020 שבו חל הסגר הראשון, נפגעו פחות רוכבי אופניים חשמליים לעומת 2019 (283 לעומת 346 בתקופה המקבילה אשתקד), אך חלה עלייה בחלקם היחסי של רוכבי קורקינטים חשמליים שאושפזו בבתי החולים (102 לעומת 97 בתקופה המקבילה אשתקד).
מה אנחנו חושבים: קל לזהות בבית המשפט העליון המשך ישיר לגרירת הרגליים השיפוטית' שמלווה שנים רבות את שאלת אחריות רוכבי אופניים חשמליים במקרה של תאונה עם הולכי רגל או עם רכב מנועי. אבל בית המשפט אינו יכול להיות אשם במצב. כדי לקבל מושג על ניצני הבעיה מומלץ בחום לחזור ל"אופניים חשמליים, קיצור תולדות הכאוס" שפרסם ב-ynet לפני למעלה מחמש שנים הכתב שחר הזלקורן. ולמי שמתעצל: האחריות למצב נופלת ישירות משרד התחבורה במידה רבה, וכמעט במידה שווה על משטרת ישראל.
כבר לפני למעלה מ-15 שנים ברור היה כי אופניים (וקורקינטים) חשמליים צפויים להציף את רחובות הערים. במטרה לאפשר ייבוא כלים, בלחץ יבואנים ובעלי ענין אחרים, החליטה ועדה של משרד התחבורה כי אם כלי תעבורה חשמלי לא יעבור תנאי רף מסוימים (משקל, מהירות, הספק מנוע), הוא לא ייחשב למנועי. וב-2004 פרסם משרד התחבורה צו מתקן לפקודת התעבורה הקובע שכלים העומדים ברף, לא ייחשבו מנועיים. אם תרצו, זרע הפורענות. והוא לא מנועי, כך שוב הובהר, עד היום. (הלל פוסק)