פיאט הפסיקה לאחרונה את שיווק הפולבק, אחיו התאום של מיצובישי טריטון שהורכב על אותו פס ייצור בתאילנד וזכה לקבלת פנים פושרת לכל היותר. אך במקביל לשיתוף הפעולה עם היצרנית היפנית, גם באמריקה הלטינית שיווקה היצרנית האיטלקית מאז אמצע שנות התשעים טנדר בשם סטרדה, שזוכה לפופולריות גבוהה וכעת גם דור עדכני. מתגעגעים לפיאורינו המקורי, המסחרי הקטן מסוף שנות ה-70 על בסיס ה-127? לא יקרה. הוא אינו צפוי לקבל תקינה אירופאית.
בשונה מטנדרים מוכרים לנו, עם שלדת סולם חסונה וסרן חי מאחור שמאפשרים כושר העמסה גבוה, הסטרדה מבוסס על פלטפורמה של מכוניות הנוסעים של היצרנית, עם מרכב אחוד והנעה קדמית שדוחקים את עלויות היצור מטה. במפתיע, פיאט טוענת לכושר העמסה של עד 720 ק"ג (גרסת חד-קבינה), רק כ-100 ק"ג פחות מטויוטה היילקס.
השינוי המשמעותי ביותר בדגם החדש: אפשרות לקבינה כפולה שתחליף את הקבינה וחצי בדגם היוצא (דלתות אחוריות נפתחות הפוך לקדמיות) ועל כן תהיה שימושית יותר, אם כי נפח ההטענה יהיה צנוע יותר – 844 ליטר לעומת 1,354 ליטר בארגז של גרסת חד-קבינה. כושר ההעמסה פח ב-70 ק"ג.
הטנדר הקטן של פיאט נראה טוב, עם חזית כוחנית מבעבר בזכות יחידות תאורה צרות וסבכה גדולה. כבעבר הוא מצויד באלמנטים קרביים כמו מגני פלסטיק שחור סביב למרכב ובגרסת וולקנו הבכירה גם צמד פסי גגון מסיביים וחישוקים קלים. בתא הנוסעים יש לוח לתצוגת נתוני מחשב דרך בלוח המחוונים, מסך מגע בגודל "7 עם צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto, גלגל הגה עדכני (מתכוון רק לגובה) ובגרסה הבכירה ריפודים משולבי עור.
יחידת ההנעה כוללת מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 1.3 ליטר המסוגל לפעול על בנזין או אתנול. הוא מפיק 109 כ"ס העוברים לגלגלים הקדמיים דרך תיבת חמישה הילוכים ידנית ומאפשרים זינוק ל-100 קמ"ש ב-12.4 שניות. פיאט מתגאה בזווית גישה (24 מעלות) ומרווח גחון (20.8 ס"מ) האמורים לאפשר יכולת טובה בדרכים של מרכז ודרום אמריקה שחלק ניכר מהן אינו סלול.
