לפני כשבועיים הפתיע שר התחבורה הקודם, בצלאל סמוטריץ', כאשר ימים ספורים לפני שפינה את לשכתו לטובת השרה הנכנסת מירי רגב, בחר לקדם את אחד המהלכים החשובים ביותר שתוכננו לתחבורה הציבורית בשנים האחרונות. מדובר באפליקציות תשלומים הצפויות להפוך את השימוש בכרטיס הרב-קו המגושם להיסטוריה, ולאפשר תשלום חודשי רטרואקטיבי על נסיעות בתחבורה ציבורית ומי שיבחר להשתמש בהם, צפוי לזכות בהנחה דומה למי שברשותם הסדרי נסיעה דוגמת חופשי חודשי.
עומס בתחבורה הציבורית בחברה החרדית בירשולים בצל נגיך הקורונהעומס בתחבורה הציבורית בחברה החרדית בירשולים בצל נגיך הקורונה
נוגעים בכל דבר, במכונת הרב-קו דווקא לא
(צילום: אלי מנדלבאום)
אלא שמעבר לעיתוי הבעייתי, החלטתו של סמוטריץ' גרמה ללא מעט הסתייגויות בקרב גורמים המקורבים לנושא הטוענים כי השימוש באפליקציות משמש פתח לאיסוף מידע פרטי רב על הנוסעים בידי גופים פיננסיים שונים בעלי עניין. זאת למרות שמשרד התחבורה יפעיל גם הוא אפליקציה דומה.
ושם, כך מסתבר, זה לא הסתיים. לאחרונה נשלח לנוסעי התחבורה הציבורית סקר אינטרנטי על הרגלי השימוש שלהם באוטובוסים. בין היתר נשאלו על ההבדל בין הרגלי הנסיעה לפני משבר הקורונה וכיום. עוד נשאלו עד כמה הם חוששים מהידבקות בנגיף הקורונה בעת הנסיעה באוטובוס. אלא שדווקא השאלה האחרונה מעוררת עניין. "משרד התחבורה מפתח בימים אלו אפליקציה שתאפשר לך לשלם עבור הנסיעה, מבלי לגעת במכשיר הרב-קו. מה הם הסיכויים שתשתמש(י) באפליקציה מסוג זה המאפשרת להימנע ממגע?".
שאלה זו כך מתברר עוררה לא מעט תמיהות גם בקרב גורמים המקורבים למכרז. אחד מהבכירים שבהם אמר ל-ynet כי "כאשר מגיעים לשאלת הסקר האחרונה, קובעים למעשה עורכי הסקר כי יש לגעת במכשיר הרב-קו, וזו הטעיה שמקורה אינו ברור, שכן פעולת התיקוף כלל אינה דורשת נגיעה של הנוסע במכשיר אלא רק בכרטיס האישי". עוד אמר כי "בהתחשב בעובדה שהנוסעים כן נדרשים לגעת בעמודי אחיזה, פעמון עצירה, מושבים וידיות שונות אך לא במכשיר הרב-קו, מחשידה מאוד. נראה כי כותבי הסקר מנסים להטמיע תחושת פחד בקרב הנשאלים ביחס לשימוש ברב-קו".
ומי עומד מאחורי הסקר המפתיע, עליו חתומים משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית? קבוצת החברות מ.ג.ע.ר, שעל פי אתר האינטרנט שלה מעניקה "שירותי מחשוב, גבייה וניהול מתקדמים". אותה קבוצה מחזיקה גם בחברת סלופארק המוכרת יותר, אשר צפויה להפעיל - יחד עם החברות הופאון ופייבוקס הנמצאות בבעלות בנק דיסקונט - את אחת האפליקציות הפרטיות שישמשו את הנוסעים לתשלום.
מדוע החליט משרד התחבורה להכין ולהפיץ סקר המציג את כרטיס הרב-קו באור בעייתי, ודוחף מעשית את הנוסע לשימוש באפליקציית תשלומים, דווקא באמצעות חברה חיצונית בעלת עניין ברור בקידום אותה אפליקציה? ומדוע מופיעות בסקר עליו חתום המשרד הנחות מטעות במקרה הטוב, אף הן כאלה שנועדו לסייע לחברה מסוימת?
בתגובה לפניית ynet אמרו במשרד התחבורה כי "אין כל ניגוד עניינים בין העסקת חברת מ.ג.ע.ר בביצוע הסקר, לבין השתתפותה של חברת סלופארק במכרז לפיתוח יישומון לתשלום סלולרי עבור השימוש בתחבורה הציבורית. השאלה המדוברת חוברה על ידי משרד התחבורה, ונוגעת למנגנון תשלום בתחבורה ציבורית ודפוסי התנהגות הנוסעים בעקבות מגפת הקורונה. מדובר בשאלה כללית שאין לה כל קשר לאפליקציות שמפתחת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ולאלה שמפתחות החברות שהשתתפו במכרז".