"צעד נוסף לכיוון המטרו". זו הייתה כותרת הודעת הוואטסאפ שהופיע אתמול על מסכי הסמארטפונים של כתבי התחבורה בישראל, מסר משותף של משרדי האוצר והתחבורה. אלא שתוכן ההודעה היה קצת מבטיח מהכותרת הבומבסטית, שכן הוא סיפר שהממשלה אישרה את הרכב ועדת האיתור, זו "שתתכנס בקרוב", ועליה מוטל לבחור מי ייכנס למשרת מנהל רשות המטרו. מוזר. כששאלנו את אנשי משרד התחבורה מה ההיגיון בבחירת מנהל פרויקט לפני העברת החוק, הבהירו באופטימיות כי תוך שעה-שעתיים החוק יעבור ממילא.
הסיפור הקטן הזה עשוי להישמע כקוריוז חסר משמעות. והוא אכן כזה, למעט העובדה שהוא מקפל בתוכו חלק ניכר מהשאננות, שלא לומר יהירות, שמלווה את התנהלות המשרד הסופר-מתוקצב הזה תחת ניהולה של שרת התחבורה, מרב מיכאלי. והיא גם זו שבמידה רבה הכשילה את העברתו אמש של החוק.
עמוק אל תוך השעות הקטנות של הלילה ניסתה עדיין מיכאלי לשכנע את חברי הכנסת מהאופוזיציה להצביע בעדו. אך כאשר הבינה כי אין לה רוב, הוחלט בממשלה שלא להעלות אותו לקריאה שנייה ושלישית. המשמעות המיידית כואבת מאוד לכלל הציבור בישראל, ופוגעת בהתקדמות הפרויקט החשוב הזה. אלא אם תימצא ביממה האחרונה של הכנסת ה-24 נוסחה שתאפשר את העברתו, רק בכנסת הבאה - ואולי רק כאשר תורכב קואליציה - תידרש שוב המדינה לפרויקט הענק.
"בגלל מישהו ברעננה?" | הדיון על חוק המטרו, אמש בוועדת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
החוק מגדיר את המטרו כפרויקט לאומי, הגדרה שמייתרת הסתייגויות של ראשי ערים וחברות שונות מולו. בנוסף הוא נותן עדיפות לפרויקט הזה בעת התקשרויות של המדינה עם גופים מבצעים בשלל פרויקטים
בישראל מודעים לצורך בבניית רשת מטרו לא מעתה, ובוודאי שלא בגלל הפקקים שהפכו את התנועה במרכז הארץ לבלתי נסבלת. דיונים בנושא החלו עוד בשנות ה-60 של האלף הקודם, אך במשך עשרות שנים התנגד אגף התקציבים באוצר לקידום הפרויקט בטענה כי אין כסף להשקעה. ולכן, בין היתר, בתחילת שנות האלפיים הפנתה המדינה מאמצים להקמת מערכת רכבת קלה שהקו הראשון בה עתיד להיפתח בחודשים הקרובים בגוש דן. ובמקביל הזניחה את המטרו.
אלא שמערכת רכבת קלה מוכרת כ"מוצר משלים" לכל היותר למערכת תחבורתית ציבורית ענפה. אין לה יכולת להסיע מיליוני אנשים ביום ממקום למקום מבלי להפריע לשאר התנועה ומבלי שהתנועה תפריע לה, באופן מהיר ואמין ונוח. בדיוק כפי שיש למערכות מטרו באינספור ערים מרכזיות ברחבי העולם.
היה זה מנכ״ל נת״ע לשעבר, יהודה בר און, מי שחתום על הישגי פרויקט הרכבת הקלה ועמידה נדירה ביעדי לו"ז - עד שהוחלף באופן שנוי במחלוקת - שהגיש בשנת 2017 לראש הממשלה תוכנית ראשונה לכתיבת חוק המטרו. בר און, יחד עם אחרים, השתמש בידע שצבר לטוב ולרע בפרויקט הרכבת הקלה, בכדי לזרוע רעיון פשוט: כתיבת חוק מטרו שיאגד בתוכו את שיטת העבודה של מנהלי הפרויקט, מול עשרות הממשקים השונים שאיתם חייבים לעבוד כדי שהפרויקט יצליח.
3 צפייה בגלריה
הדמיה של תחנת מטרו בראשון לציון
(צילום: אדר׳ טל אייל ושרון שפירא, עריכה גרפית: שירה שטינברג)
למעשה, החוק מגדיר את המטרו כפרויקט לאומי, הגדרה שמייתרת הסתייגויות של ראשי ערים וחברות שונות מולו. בנוסף הוא נותן עדיפות לפרויקט הזה בעת התקשרויות של המדינה עם גופים מבצעים בשלל פרויקטים. אם קבלן אחד למשל צריך לבצע שתי עבודות, האחת הקשורה למטרו והשנייה לא - זו של המטרו תנצח.
כדי לשחרר את העבודה, החוק אף מייצר מנגנוני החלטה מהירים יותר מהמקובל כדי שהפרויקט יואץ. כך לדוגמה, עד כה אושרו חלקים משניים משלושת הקווים תוך שנתיים של דיונים עליהם בלבד. דיונים שעל פי גורמים בכירים לשעבר היו אמורים להימשך שבע עד שמונה שנים.
איגודו כחוק, אומרים גורמים במשרד התחבורה, מאפשר לייצר תהליכי עבודה מוסכמים כדי שתהיה ודאות של התקדמות. שכל הגופים המשיקים לפרויקט יהיו מחויבים לו - עשרות גורמים, החל מתאגידי המים המקומיים שעל פי החוק צריכים לתת לו עדיפות, דרך חברת החשמל ועד לעיריות השונות שהמטרו יעבור בהן.
3 צפייה בגלריה
מיכאלי קידמה (מאוחר מדי), הליכוד של נתניהו בינתיים מתנגד
(צילום: יואב דודקביץ', קובי קואנקס, מוטי קמחי)
עוד מוקדם לדעת את מי בדיוק תשרת הדרמה הפוליטית סביב החוק בבחירות הבאות. את שרת התחבורה שנלחמה עליו (מאוחר מדי) וכשלה כנראה, או את אנשי האופוזיציה שלא הסכימו להניח שצד מחלוקות פוליטיות ובשם הדווקא, מנעו את החוק שאמור לשרת את כל עם ישראל - והטילו עליו דחייה ארוכה. כמה ארוכה בדיוק, קשה לומר.
גורם בכיר מאוד במשרד התחבורה לשעבר אישר היום ל-ynet כי הבעיות עם החוק לא החלו רק אתמול. "זו שערורייה שבחוק ההסדרים הקודם לא העבירו את חוק המטרו. הוא היה מוכן, אבל הם לא עשו כלום לאורך כל הקדנציה. עכשיו, ממש בשבוע האחרון הם נזכרו? יש פה עיכוב של שנה שלמה שהוא זמן קריטי. הממשלה הנוכחית לא עסקה בפתרון הבעיות הסטטוטוריות, ובמקום להתמודד עם הרשויות הם חתכו את התוכנית לחלקים כדי להתחיל להניע אותה קדימה״.
לעומתו, גורם בכיר אחר טען כי אי העברתו של החוק אינה כה משמעותית, אך הצביע באותו זמן על בעיה אחרת. ״הממשלה לא תקצבה את הפרויקט, ושם זה מתחיל ונגמר. כדי שיהיה פרויקט צריך תכנון תקציב ולוחות זמנים, אחרת זה אוויר חם. כשהתכנון מתקדם ויש לתכנון תקציב, יש גם פרויקט. אתה יודע כמה פעמים תכננו את הרכבת לאילת? כל עוד אין אין לזה תקציב, אין באמת לוחות זמנים״.
