עשור לאחר שישראל הסדירה שימוש רפואי בקנאביס, הגישה אתמול ועדה מיוחדת של משרד הבריאות המלצות מרחיקות לכת, בהן: להפסיק את השימוש והשיווק של קנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים, לנקוט זהירות יתרה בטיפול בפוסט-טראומה ולהעביר את האחריות לקופות החולים לצורך מעקב הדוק .
ב-2016 התקבלה החלטת ממשלה שנועדה לאפשר למטופלים אספקת קנאביס לשימוש רפואי. כאשר התברר שישראל הפכה ל"מעצמת עישון קנאביס רפואי" הוקמה על פי הנחיית מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ועדה בראשות ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד.
ישראל זינקה באופן מטאורי למקום הראשון בעולם בצריכת קנאביס רפואי ביחס למספר האזרחים. מספר בעלי הרישיונות לקנאביס רפואי זינק מ-33 אלף ב-2019 ל-140 אלף.
הוועדה ממליצה גם על ברירת מחדל של מינונים נמוכים ככל האפשר וריכוזי THC נמוכים ביחס ל-CBD, ההפך מהמגמה הנוכחית. כמו כן, הוועדה ממליצה להשתמש במיצוי קנאביס (למשל בשמן) עד כמה שאפשר ופחות בתפרחות (שמהן עושים ג'וינטים). יחד עם זאת, הוועדה ממליצה לשקול הקלות לחולים מעל גיל 75, ולחולים עם מחלה חשוכת מרפא שתוחלת חייהם אינה עולה על חצי שנה.
חלק מרכזי מהמלצות הוועדה עוסק במניעת התמכרות. הוועדה מגדירה סימני אזהרה ברורים שעל הרופא לזהות: ריבוי תרופות ממכרות, לחץ חוזר ונשנה לגבי מתן המרשם, החלפת רופאים תכופה, עלייה מתמדת במינונים וסרבנות עיקשת לניסיון הפסקה. כאשר מזוהים "דגלים אדומים" על הרופא לפעול לפי פרוטוקול הפסקת טיפול.
אחת ההמלצות הרגישות נוגעת לטיפול בפוסט-טראומה. הוועדה קובעת כי יש לנקוט “זהירות יתרה” בשימוש בקנאביס בהתוויה זו. לפי המחקר הקיים - וכפי שהעלה גם ה-FDA והמועצה הלאומית לפוסט-טראומה - הנזק ארוך הטווח מוכח, ואילו התועלת אינה מוכחת דיה. עם זאת, הוועדה אינה מבקשת להסיר את ההתוויה, ונפגעי פוסט-טראומה שיזדקקו לקנאביס רפואי - ימשיכו לקבל אותו. המלצה נוספת היא להעביר את כל הטיפול בנושא הקנאביס הרפואי לקופות החולים.
אחת ההמלצות הרגישות ביותר נוגעת לטיפול בפוסט-טראומה. הוועדה קובעת כי יש לנקוט "זהירות יתרה" בשימוש בקנאביס בהתוויה זו. לפי המחקר הקיים, הנזק ארוך הטווח מוכח, ואילו התועלת אינה מוכחת דיה. יחד עם זאת, הוועדה אינה מבקשת להסיר את ההתוויה, ונפגעי פוסט-טראומה שיזדקקו לקנאביס רפואי - ימשיכו לקבל אותו. עמדת המשרד היא ש"לא יילקח טיפול ממי שזקוק לו, אך יובטח כי טיפול זה ניתן בצורה הנכונה והבטוחה ביותר".
החלטת משרד הבריאות מעוררת סערה בקרב מטופלי קנאביס רפואי. "נפצעתי בשנת 99 פיזית ובדיעבד גם נפשית", מספר שמיר בניטה (47) ממייסדי פורום יהלומי קרב, מטופל בקנאביס רפואי מזה שש שנים בעקבות פוסט טראומה. "לפוסט טראומה אין תרופה, יש אך ורק טיפול שמשפר את התפקוד. בזכות הקנאביס אני מצליח לישון, בזכותו אני יכול לצאת עם הילדים שלי לפארק ולא להתעצבן למרות הרעש וההמולה. האם מישהו לא יכול להגיד לי שזה לא משפר את חיי? לא".
בניטה זועם גם על ההחלטה להפסיק את צריכת הקנאביס בעישון: “כשלקחתי שמן, זה עשה לי אולקוס ותחושה של אי נעימות. הדרך היחידה שהייתה נעימה לי זה עישון. למה להגביל אותי באיך לצרוך את החומר שמשאיר אותי שפוי? אני מפחד שבשם הפופוליזם עוד פעם יוותרו על שיקום נכון להלומי קרב. אני יודע שזה יהפוך אנשים לעבריינים, כי אדם שלא ישן בלילה יעשה הכל כדי לישון בלילה. זה אומר לעשות מה שצריך כדי להשיג את זה”.
אורי קליפר (33) מרמת הגולן צורכת קנאביס כ-12 שנה, מאז שהתגלתה אצלה מחלת הקרוהן. "במשך שנתיים רופאת גסטרו עשתה עליי ניסויים שרק החמירו לי את המצב", היא אומרת. “מאז שהתחלתי עם הקנאביס הרפואי הפסקתי עם התרופות ואני מטופלת רק בקנביס. עשיתי לאחרונה בדיקת גסטרו, ובזכות הקנאביס הקרוהן שלי בנסיגה מוחלטת".
גם היא מתנגדת להחלטה הנוגעת לעישון: "אני מעשנת קנאביס נקי, וזו ההשפעה הכי מיידית. אם אני לוקחת שמן, זה כל פעם משפיע עליי בצורה שונה ואין לי דרך לשלוט בזה. אני לא רוצה למצוא את עצמי פונה לגורמים עבריינים או הופכת לכזו בעצמי. מה הם רוצים, שמטופלי קנאביס יעברו על החוק כדי שיוכלו לצרוך את התרופה שלהם?”.
לדברי ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון "מנטליקס" לרפואת הנפש, "יש מחסור מאוד גדול במידע על התועלת של קנאביס לחולי PTSD. איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ממליץ נגד השימוש בקנאביס בכל אבחנה פסיכיאטרית. לפעמים צריכת קנאביס אפילו מחמירה תסמינים של PTSD".
פרופ' שאולי לב-רן, מייסד ומנהל אקדמי של ICA - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מדגיש את הסיכון להתמכרות ואומר כי "עשרה אחוז מהאנשים שצורכים קנאביס מפתחים התמכרות. ככל שריכוז ה-THC יותר גבוה, הסיכון לפתח התמכרות יותר גבוה. בדומה לכל חומר ממכר, חלק מהאנשים יפתחו התמכרות וחלק לא. המטרה היא לזהות בשלב כמה שיותר מוקדם מי נמצא בקבוצת הסיכון ולפעול בהתאם".
ד"ר אמיליה חרדאק, מומחית במחלות ריאה במכבי שירותי בריאות מחוז צפון, מזכירה כי גם כשמדובר בקנאביס רפואי - עישון נותר עישון. "אני חושבת שזה הפך להיות מגפה", היא אומרת. "אנשים מעשנים ומשתמשים ולא מודעים לאיזה נזקים זה גורם. מעשנים בכל הגילים ככה לכיף, ובעיקר קנאביס לא נקי עם טבק. הצריכה עצמה גורמת לבעירה שמפרישה את כל הרעלים כמו זפת, פחמן דו-חמצני וחומרים מסרטנים, בדומה לעישון רגיל של טבק". היא מוסיפה כי בשנים האחרונות מצטברות עבודות שתומכות בכך שגם עישון קנאביס מוביל למחלת ריאות כרונית, לצד התפרצויות אסתמה, שיעולים וזיהומים חוזרים.
באונקולוגיה התמונה מורכבת יותר. "חולי סרטן רבים נעזרים בקנאביס רפואי כדי להקל על כאב ועל תסמיני בחילה ואובדן תיאבון", אומר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב וראש בית הספר לרפואה בפקולטה לרפואה ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב. "הניסיון הקליני וגם מחקרים, כולל כאלה שנערכו אצלנו, מצביעים על תועלת משמעותית אצל רבים מהמטופלים. כשהקנאביס נצרך בעישון, ההשפעה מתחילה מהר, מגיעה לשיא תוך זמן קצר ודועכת יחסית מהר. זה מאפשר למטופל שליטה טובה יותר. יש לאפשר למטופלים להמשיך להשתמש בקנאביס בעישון, לצד מעקב רפואי צמוד. מדובר בכלי שכשמשתמשים בו נכון, הוא יכול לשפר איכות חיים".
