"אנחנו עשינו כל מה שנדרשנו: אמרנו איזה עבירות ואיך להעניש, אבל בסוף אנחנו תלויים בשינוי החקיקה בכנסת. החמרת הענישה היא מאוד חשובה, כי העונש שאנחנו יכולים לתת היום הוא לא מרתיע מספיק כדי לגרום לנהג לא לבצע עבירות. למרות שהשנה כבר ניתנו יותר מ-50 אלף דוחות לעומת השנה שעברה, אנחנו לא רואים שינוי בתרבות הנהיגה ולא רואים הרתעה".
הציטוט הזה שייך לניצב-משנה שימי מרציאנו, ראש מחלקת מחקר ופיתוח באגף התנועה במשטרת ישראל. הוא מתאר כי לצד התוכנית הלאומית שגובשה ברשות הלאומית לבטיחות הדרכים (הרלב"ד) ותוקצבה ב-350 מיליון שקלים, נערכים בחודשים האחרונים מבצעי אכיפה ממוקדים במטרה למגר את תאונות הדרכים הקטלניות. נתוני אגף התנועה מצביעים על זינוק משמעותי בפעילות המשטרתית בכבישים: מדי שבוע ניתנים ביחידות האגף כ-14,500 דוחות, ומתחילת השנה ניתנו 250,857 דוחות – עלייה של 25 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אלא שהשטח לא מגיב בהתאם. רק בשבוע האחרון נרשם נתון קשה של 14 הרוגים בתאונות דרכים.
3 צפייה בגלריה
"נעמיס את הרחובות במצלמות". נהגים שנתפסו בטלפון במצלמת כביש
(צילום: באדיבות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים)
בתחילת השנה הציגה שרת התחבורה מירי רגב את הרפורמה המתוכננת, שבמסגרתה הענישה על עבירות מסכנות חיים אמורה להחמיר משמעותית. קנס בגובה של 10,000 שקלים על שימוש בטלפון נייד; קנס של כ-3,000 שקלים כבר בעבירה הראשונה על שורת עבירות שבהן נהיגה במהירות מופרזת, חציית צומת באור אדום, אי-מתן זכות קדימה, חציית קו הפרדה רצוף ונסיעה בשול הדרך; והחמרה גם בעבירות משאיות (כגון היעדר טכוגרף) ועבירות בכלי תחבורה קלה, היו רק חלק מהרשימה שגובשה.
ועדת השרים לבטיחות בדרכים – שגיבשה את רשימת העבירות בשיתוף הרלב"ד ואגף התנועה במשטרה – כוללת את השרה רגב, את שר המשפטים יריב לוין ואת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כבר בתחילת פברואר הייתה אמורה הוועדה להתכנס כדי לקדם את המסמך שכבר היה מוכן לאישור, אך מסיבה שאינה ברורה היא לא התכנסה ולמעשה לא חלה התקדמות בנושא הרפורמה המובטחת. בהיעדר חתימה על צווים וחקיקה בכנסת, התוכניות להחרמת רכבים ולהכפלת הקנסות נותרו בינתיים על הנייר בלבד, כשאין עדיין אפילו צפי לכינוס נוסף של ועדת השרים.
"החמרת ענישה כמו החרמת רכב תביא להשפעה משמעותית", משוכנע נצ"מ מרציאנו. "גם גובה הקנס הוא משמעותי מאוד. אם נהג ישלם 2,500–3,000 שקלים במקום 500, הוא כבר יחשוב פעמיים. אנחנו מנסים שנים לקדם זאת, ובשנה האחרונה הייתה התקדמות עם כל משרדי הממשלה והרלב"ד, אבל ה'רגל המסיימת' היא בית המשפט. המשטרה אינה גוף מעניש, ולכן אנחנו חייבים שהכנסת תקדם חקיקה מהר ככל הניתן". אבל על אף התראות המשטרה, גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה תקוע".
ממשרד התחבורה נמסר כי "השרה מירי רגב הציבה את המאבק בתאונות הדרכים כיעד לאומי בעדיפות עליונה, ובהתאם לכך הובילה את גורמי המקצוע במשרד התחבורה להשלמת תוכנית עבודה מחמירה וחסרת תקדים להחמרת הענישה והאכיפה בעבירות מסכנות חיים. מבחינת משרד התחבורה, התוכנית מוכנה ליישום מיידי. השרה פועלת מול עמיתיה בממשלה כדי להביא לכינוס ועדת השרים לבטיחות בדרכים בהקדם, מתוך מטרה להציג חזית ממשלתית אחידה, נחושה ותקיפה נגד עבירות מסכנות חיים. במקביל, ובהנחיית השרה, המשרד אינו ממתין: לאחרונה אושר תקציב של כ-350 מיליון שקל לטובת חיזוק המאבק בתאונות הדרכים, לצד כ-60 מיליון שקל נוספים שכבר מיושמים בפועל ומופנים להרחבת האכיפה, הגברת ההסברה ושיפור תשתיות בטיחות".
נצ"מ שימי מרציאנוצילום: קובי קואנקס"דעו שאתם מצולמים"
חלק מרכזי באכיפה מתנהל בזירה הטכנולוגית, שהולכת ומתרחבת כחלק מיעד אסטרטגי של המשטרה. בתמונות שבתחילת הכתבה ניתן לראות נהגים שאמנם לא פגשו בשוטר, אך מצלמה שהוצבה בכביש תפסה אותם על חם משתמשים בטלפון הנייד בזמן הנהיגה. את הקנס, בגובה אלף שקלים ושמונה נקודות, הם קיבלו בדואר הביתה.
"הגדלנו גם את כמות המצלמות הכתומות (מצלמות מהירות; ס"ח)", אמר נצ"מ מרציאנו. "היום יש 112 מצלמות כתומות עובדות לאחר שהכשרנו מצלמות תקולות ועבדנו מול הרשויות המקומיות. אנשים נוסעים הרבה יותר נכון בתוך העיר, יש שם ירידה משמעותית. החודש נכניס גם את מצלמות 'שוטרי הדרך' שמותקנות במכוניות משטרה – המצלמה קולטת עבירה, שולחת למרכז ניתוח, והשוטר שם ממלא את הפרטים כדי לחבר בין הדוח לנהג".
על פי התוכנית יותקנו החודש 100 מצלמות כאלה בניידות משטרה – גם כאלה שאינן שייכות לאגף התנועה – כך שהרבה יותר נהגים יהיו תחת עיני המשטרה במקרה של עבירות בכביש. הטכנולוגיה החדשה תאפשר מינימום התעסקות של השוטר, אפילו ללא צורך בעצירת הנהג בצידי הכביש, אלא פשוט תצלום העבירה והעברת פרטי הרכב לצורך קנס כספי או זימון לבית משפט. בהמשך יותקנו 400 מצלמות נוספות כאלה, שירחיבו את יכולות אגף התנועה באכיפה הדיגיטלית.
מוטי אדרעיגם מצלמות המהירות החדשות, שמחשבות מהירות על פי ממוצע בין שתי מצלמות במקטע ושאותן קשה "לזייף", יוצבו בחודשים הקרובים בכבישים מרכזיים ברחבי הארץ. לדברי נצ"מ מרציאנו, המלחמה עיכבה הגעת מומחים מחו"ל לבדיקת המצלמות החדשות, אך הצבתן תחל בחודשים הקרובים והן צפויות להיכנס לעבודה בינואר 2027. "ראש האגף נתן הנחיה לצאת לרכש 250 מצלמות נוספות שיוצבו בין היתר בכבישים 1, 2 ו-6", אמר.
"האכיפה הדיגיטלית מתרחבת. התחלנו ב-20%, היום אנחנו ב-50%, והשאיפה היא להגיע ל-70%", הסביר מוטי אדרעי, יו"ר הרלב"ד. "הכיוון הוא להעמיס את הרחובות במצלמות – מצלמה בכל מקום, כדי שהציבור יבין שנגמרה החגיגה. זה מסר לנהגים: דעו שאתם מצולמים ושתקבלו דוח בדואר גם אם לא ראיתם שוטר".
כדי להגיע לפריסה רחבה שכזו נדרש עוד זמן. לדברי אדרעי, השינוי שנמצא בעיצומו כבר בדרך לעלות עוד שלב, שבו המשטרה תשתמש גם במצלמות שאינן שלה לטובת אכיפה בכבישים. "בכבישים הבינעירוניים זה יתבצע דרך נתיבי ישראל, ובכבישים העירוניים בעזרת הרשויות המקומיות", הוא אומר. "אנחנו עובדים להסדיר הכול ברמה המשפטית. המטרה היא להעביר תקציבים כדי להרחיב את פריסת המצלמות, ולבנות מרכז לאומי לתנועה כדי שנוכל לצלם מכל זווית. גם אם הנהג לא יקבל את הדוח מיד, הוא יקבל אותו אחר כך הביתה".
לדברי אדרעי מתחילת השנה נרשמו 146 הרוגים לעומת 159 בתקופה המקבילה אשתקד. "הנסיבות של התאונות בחודשים האחרונים היו באחוזים נמוכים יותר על רקע עבירות מסכנות חיים", אמר. "ייתכן שלהסברה ולהגברת האכיפה סביב העבירות הללו יש השפעה, והנהגים נמנעים מהן".
בנוסף פועלת הרלב"ד גם לסילוק נהגים מסוכנים מהכביש. "אנחנו רותמים את אגף הרישוי", סיפר אדרעי. "לפי החוק, אדם שביצע 30 עבירות רישיונו נשלל והוא נשלח לקורס נהיגה, אך משום מה לא עשו עם זה כלום. התחלנו בתהליך לאתר את השמות הללו, וכבר יש עשרות נהגים שיזומנו לשימוע, רישיונם יישלל והם יישלחו ללמוד נהיגה מחדש".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.05.26
