אמן הפעלולים סטיבן למברט ראה כבר הכול ועשה את הפעלולים הכי מסוכנים בכל סרטי האקשן הכי חשובים שכולנו מכירים. הוא עבד עם הבמאים הבכירים ביותר בהוליווד - מספילברג ועד סקורסזה ועבד עם כוכבי האקשן הגדולים ביותר, כמו ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטאלון, צ'אק נוריס, ואן דאם והרשימה עוד ארוכה. בחודש האחרון הוא הגיע לארץ כדי לעבוד על סרט אמנויות לחימה חדש תוצרת הארץ ואפשר לומר גם אחד הבודדים אי פעם בקולנוע הישראלי. ימים ספורים לפני עליית כתבה זו, למברט הלך לעולמו במפתיע בגיל 69 בעקבות מחלה.
המאסטר של הפעלולים, סטיבן למברט
(צילום: ירון שרון, עריכה חן מרקוביץ')
אחד החלומות של למברט היה להגיע לישראל. הוא היה יהודי והוא חלם לראות את ירושלים וגם לעלות לקברו של הבמאי מנחם גולן, שאותו תפס כאביו הרוחני אחרי שנתן לו צ'אנס ראשון בקולנוע בסרט של צ'אק נוריס. את כל אלה הוא הספיק לעשות לפני מותו. זהו הריאיון האחרון של למברט, שהיה אחד הפעלולנים הבכירים והעסוקים בהוליווד, ואנחנו מקדישים אותו למשפחתו ולקרוביו.
כדי להבין קצת יותר את עולם הפעלולים והקולנוע, התלוונו אליו ולמדנו על הסודות מאחורי הקלעים; איך באמת הולכים מכות בסצנות ("זה כמו כוריאוגרפיה"), כיצד קופצים ממכונית נוסעת, איך עדיין ממשיכים לעשות את זה גם בסוף העשור השביעי ("למזלי אני עדיין יודע להילחם"), ומה הוא חושב על תקרית הירי האיומה שהייתה על סט הסרט "ראסט" עם אלק בולדווין, אז נהרגה הצלמת האלינה האצ'ינס: "הוא אשם והתחמק מהעונש". צפו
3 צפייה בגלריה
"אולי נראה צעיר מבחוץ, אבל אני הרוס מבפנים". סטיבן למברט בסטודיו של חיים גוזלי
(צילום: ירון שרון)
את למברט פגשנו לפני שלושה שבועות בסטודיו של לוחם ה-MMA הישראלי חיים גוזלי. השניים התאמנו שם לסצנת אקשן בסרט שלמענו הגיע למברט לישראל - "בן הבודד" של הבמאי אלון נוימן אשר מצטלם בימים אלו, שלמברט הוא מתאם הפעלולים שלו. הוא למעשה כבר פרש מהמקצוע לפני כמה שנים והעביר את כל הידע שלו לבן שלו, שממשיך את המורשת שלו. אבל כששמע שנוימן החל לעבוד על סרט אקשן כחול-לבן הוא החליט לחזור לעבוד - ואף עשה זאת בהתנדבות.
"פיזית אני כבר לא עושה את הפעלולים הקשים, כי אני כמעט בן 70. אני אולי נראה צעיר מבחוץ, אבל אני הרוס מבפנים", הוא צחק. "אז אתה מפסיק לעשות פעולות מסוימות. מישהו מביא לי סצנה ואני הופך את זה לסצנת אקשן, אני מפתח אותה וזה מה שאני עושה לסרט הזה. אבל אלון (נוימן, במאי הסרט, מ"ח) הציע לי תפקיד ולמזלי אני עדיין יכול להילחם טוב מאוד".
"הרעיון הוא לצמצם את הפציעות למינימום"
למברט, במקור מקליפורניה, החל לעבוד בתעשיית הקולנוע בגיל 20 - אין נפילה שהוא לא נפל, אגרוף שהוא לא חטף וגשר שהוא לא קפץ מעליו. "עד היום אני הפעלולן היחיד שעשה פעלולים מפסל החירות בניו יורק", הוא סיפר. "עברתי בין שני בניינים גבוהים כשאני תלוי על כבל, בלי אמצעי בטיחות. אבל גם לעשות פעלולים שכוללים להיפגע ממכונית הם מסוכנים, ולפעמים אפילו הפעלולים הקטנים יכולים להיות מאוד מסוכנים".
גם פציעות היו לו בשפע, אבל הוא לא התרגש מזה. "אתה תמיד צריך להיות בטוח בכל מה שאתה עושה. אתה צריך להבין מה אתה עושה. הרבה אנשים חושבים שאנחנו פשוט נופלים ועושים את הפעלול, כאילו אין תהליך חשיבה ואין ידע מקדים", הוא טען. "אבל צריך ידע אדיר בדבר הזה וצריך להבין את זה ולדעת איך לבצע את זה מבלי להיפגע. יש לך אחריות עצומה על הבמאי, הצוות שלך והשחקנים. והדבר החשוב ביותר כשאתה עושה פעולה הוא לוודא שכולם בטוחים".
כתבות וידאו נוספות:
"הרעיון הוא לצמצם את הפציעות למינימום. יש אצבעות שבורות, בהונות שבורות, פעם הייתה לי כתף שבורה, גם קרעתי את עצם השכם שלי לחלוטין מהשקע. הלכתי לרופא והוא אמר שייקח לי בערך שנתיים להחלים, אבל חזרתי תוך שלושה חודשים. זה בגלל שהייתי בכושר באומנויות לחימה, אז נרפאתי מהר וגם האמונה היא חלק מזה".
אם מדברים על אחריות ופציעות - מה דעתך על התאונה הקשה עם אלק בולדווין?
"עבדתי עם אלק בולדווין לפני התאונה ההיא אז אני מכיר את האישיות שלו. אני צופה באנשים והוא לא בחור נחמד במיוחד. והסרט ההוא שהצלמת נהרגה, הוא היה מעורב בזה, ואני חושב שהרבה מזה באשמתו. הוא יצא מזה בלי עונש כי הוא שחקן מפורסם ויש לו כוח".
לאורך הקריירה עם מי מאוד התרגשת לעבוד?
"עשיתי סרט בשם 'הדרקון: סיפורו של ברוס לי', הייתי בהלם כשביקשו ממני ללכת לריאיון בשביל זה כי ברוס לי הוא אלוהים, הוא אגדה, גדול מהחיים. היה לי כבוד גדול לעשות את זה והייתי צריך לעבור ראיונות גדולים עם בנו ואשתו, לינדה לי. היא אמרה שקיבלתי את העבודה והייתי בהלם - היו אלפי בחורים שניסו להשיג את העבודה ואני התברכתי וקיבלתי אותה, אני גאה בזה מאוד".
3 צפייה בגלריה
"פעלולנים מתרשמים מאוד מאנשים אתלטים בסרטים כי מעט מאוד שחקנים ושחקניות הם אתלטים"
(צילום: ירון שרון)
עבדת עם גל גדות?
"הלוואי. יש אנשים מסוימים שאנחנו אוהבים לעבוד איתם והיא כל כך אינטליגנטית וכל כך יפה. מדי פעם אני רואה את העבודה שלה על סרט ואני אומר: 'אני אשמח לעבוד עם השחקנית הזאת. היא ספורטאית, ופעלולנים מתרשמים מאוד מאנשים אתלטים בסרטים כי מעט מאוד שחקנים ושחקניות הם אתלטים".
לזכרו של סטיבן למברט, 1954- 2023.
