בן גביר בזירת הפיגוע
(צילום: אלי מנדלבאום)
פיגוע הדריסה בצומת רמות בירושלים היה צפוי. השאלה היא אם אפשר היה למנוע אותו. התשובה היא די ברורה: אי אפשר היה למנוע אותו, מפני שהמחבל היה תושב ירושלים ולא היו סימנים מחשידים שיכלו לשמש איתותי אזהרה לשב"כ או למשטרה. זה היה מחבל, לא חמוש, שרכבו שימש בידו נשק קטלני לביצוע הפיגוע.
המפגע, חוסיין קראקע, אמנם שיבח ברשתות החברתיות מחבלים קודמים - אך מאות אלפי צעירים פלסטינים מתבטאים בצורה דומה ברשתות, והשב"כ פועל רק כשעולה כוונה ספציפית לבצע פיגוע או להצטרף לאותם "שהידים". המחבל גם היה צרכן של התוכן המסית ברשתות החברתיות, שחמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים בהן את דברי ההסתה שלהם.
תיעוד חיסול המחבל
כשמנתחים את הפיגוע רואים שזהו מקרה קלאסי של מה שמכונה "פיגוע השראה". אין כמעט ספק שהפיגוע היום בוצע בהשראת ההצלחה שנחל המפגע בשכונת נווה יעקב, שרצח שבעה בני אדם ביום שישי לפני שבועיים. יום שישי הוא בכלל יום מועד, זו השעה שבה אלפי מוסלמים יוצאים מהמסגדים כשבאוזניהם עדיין מצלצלות דרשות האימאמים והרגשות הדתיים גואים.
הקדימון לרמדאן
אין לדעת בשלב זה אם המפגע תכנן את מעשהו מראש או שזה היה ניצול הזדמנות, אבל ברור שהאווירה הכללית היום היא שמייצרת פיגועים מסוג זה - והחשש הוא שמה שקורה כעת הוא רק הקדימון למה שעלול לקרות ברמדאן בחודש הבא. את אותה אווירה הכללית באזור ירושלים מלבים שלושה גורמים שמייצרים אדי דלק נפיצים. האחד הוא העימות האלים שמתנהל בין צעירים מוסתים בשומרון ובירושלים לבין כוחות הביטחון הישראלים. העימות הזה מטיל חללים בשני הצדדים ואצל הפלסטינים גם מייצר פיגועי נקם וחוזר חלילה.
הגורם השני הוא הכאוס הפוליטי השורר כעת בישראל. ההתבטאויות המאיימות של הפוליטיקאים שבשלטון, ובראשם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וההוראות שהוא נותן ומפרסם בתקשורת, מייצרים אווירה של חשש אצל הפלסטינים וגם אצל הישראלים. מזרח ירושלים הוא המקום שבו הפלסטינים תושבי ישראל חוששים יותר מכל מבן גביר, שעמד השבוע להרוס בית דירות גדול ורק ברגע האחרון נתניהו מנע ממנו מלבצע את זממו.
הכוחות פושטים על בית המחבל, והעימותים בעיסאוויה
הגורם השלישי הוא ההסתה של חמאס והג'יהאד האיסלאמי וגם של אנשים פרטיים ברשתות החברתיות ובראשן הטיקטוק. הבעיה היא שהמחבלים בפוטנציה למדו להיזהר ולא לכתוב פוסטים או לפרסם קטעי וידאו שמעידים על כוונותיהם לפני שהם יוצאים לבצע את זממם. וצריך להודות ביושר, כמו באינתיפאדה השנייה, לעיתים קרובות הם עצמם מחליטים לבצע פיגוע רק משום שהם רואים טרף קל, כמו למשל אזרחים תמימים שניצבים יחדיו בתחנת אוטובוס והטיה קלה של ההגה ולחיצה על דוושת הדלק מאפשרת להפיל בהם פצועים וחללים.
טרם לא ברור סופית, וזה גם לא כל כך משנה, לאיזה זרם פלסטיני משתייך המחבל שפגע בתחנת האוטובוס בצומת רמות. בפוסט בפייסבוק הוא כינה את מזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי "המנהיג הלאומי", ואילו בצילום שהתפרסם הוא נראה לובש חולצה עם תמונת צ'ה גווארה, כך שייתכן שהוא דווקא לא שייך לזרם איסלאמיסטי. עניין זה בוודאי ייבדק היטב.
השב"כ והמשטרה כבר עצרו רבים מסביבתו הקרובה של המפגע והם יחקרו ויזהו גם סייענים אם היו לו, ואם סיפר למישהו על כוונותיו. ספק אם זה יעצור את הפיגוע הבא, אלא אם מדובר בהתארגנות שחמקה מתחת לרדאר של השב"כ והדריסה בצומת רמות נתנה קצה חוט חדש לשב"כ. ספק גם אם ההוראה שראש הממשלה נתניהו נתן לאטום את דירתו של המחבל שנוטרל תסייע למנוע את הפיגוע הבא. מוצאו של המחבל ממחנה פליטים בסביבת ירושלים והוא גר בדירה שכורה בשכונת עיסאוויה, כך שאיש מבני משפחתו לא ירגיש בנזק.
לשב"כ יש מודיעין, והתארגנויות אין במזרח ירושלים
השר איתמר בן גביר הורה למשטרה להיערך למבצע "חומת מגן 2" במזרח ירושלים, אבל אין שום צורך בחומת מגן בירושלים, מפני שלא מדובר בהתארגנויות ומפני שלשב"כ לא חסר מודיעין. שום חומת מגן לא תאתר את המפגע הבודד שמתיישב באוטו, מתניע ויוצא להרוג יהודים. כלומר, אין במי להילחם כשנכנסים ללב השכונות, ואין על מי לאסוף מודיעין. האם בכניסה לעיסאוויה נלכוד את המפגע הבא, שאין שום סימן שמעיד עליו שהוא מחבל? זה רק יעורר תסיסה עוד יותר גדולה ומוכיח שבן גביר, שלא שירת מעודו בצבא, אינו מבין בתחום שהוא מופקד עליו.
כוחות הביטחון בזירת הפיגוע
(צילום: אלי מנדלבאום)
3 צפייה בגלריה
בן גביר בזירת הפיגוע. ההצעה מוכיחה שהוא אינו מבין בתחום שעליו הוא מופקד
(צילום: רויטרס)
בן גביר גם רוצה לעשות סגר על שכונת עיסאוויה, וגם זה צעד שנזקו יותר גדול מתועלתו. הניסיון מוכיח שסגר רק גורם להתלהטות יצרים בקרב פלסטינים נוספים ובוודאי שבשכונה מזרח ירושלמית אי אפשר יהיה להחזיק את הסגר הזה לאורך זמן. אגב, אחת הסיבות כנראה לכך שחלק גדול מהפיגועים יוצאים לאחרונה ממזרח ירושלים היא העובדה שקו התפר הולך ונחסם בפני מפגעים פלסטינים, ופלסטינים ירושלמים בעלי תעודות תושב כחולות יכולים לנוע באין מפריע. נראה שלא יהיה מנוס מלנקוט בצעדים שיפרידו לפחות לזמן מה ולא בצורה מוחלטת בין ערביי מזרח ירושלים לבין תושביה היהודים של העיר.
ההפרדה הזאת יכולה להתבצע על ידי מחסומים ופטרולים שיבדקו את זהות הנוסעים והולכי הרגל באזורי התפר שבין השכונות היהודיות והערביות בירושלים. כמו כן, ייתכן שצריך לחזור ולהתקין עמודי מתכת או בטון שיגוננו על הנוסעים העומדים בתחנות האוטובוס מפני פיגועי דריסה, כי ברור לגמרי שפיגוע הדריסה היום יעורר פיגועי חיקוי והשראה נוספים. אין טעם להתכחש לעובדה שאנחנו נמצאים במצב חדש, שבו התסיסה הפלסטינית תורמת לתחושת חוסר הביטחון בשכונות היהודיות והמצב הפוליטי בישראל משפיע על השכונות הפלסטיניות. עדיין לא הגענו למצב שבו צריך למנוע מתושבי מזרח ירושלים כליל את הגישה למערב העיר. אבל אנחנו די קרובים לזה.
