חמישה בעלי תפקידים בעבר ובהווה בחברת קצא"א קיבלו היום (ג') הודעה מהמחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לביצוע עבירות סביבתיות בגין אירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה וזיהום שנגרם כתוצאה מכך בשנת 2014. אחד החשודים הוא מנכ"ל החברה דאז אייל כהן, שפרש בשנת 2016 לאחר 11 שנים בתפקיד. הארבעה האחרים הם שני סמנכ"לים, מהנדס ומנהל הפרויקט.

על פי  החשד, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה, נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה. התיק עצמו נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א - קו צינור אסיה אילת בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש אז שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון-אילת, שמשמש להובלת דלק גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה.
1 צפייה בגלריה
אסון הנפט בעברונה
אסון הנפט בעברונה
אסון הנפט בעברונה
(צילום: מאיר אוחיון)
על פי החשד, ביום ב-3 בדצמבר באותה שנה, במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו 5000 מ"ק דלק גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקלים.
מכתב החשדות עולה, כי הגורם העיקרי לכשל ההנדסי שהוביל לדליפה הוא ביצוע הפרויקט באופן לקוי, תוך הפרת נהלים פנימיים והוראות בטיחות בחברת קצא"א, ללא שהוכנה תכנית משורטטת ומפורטת, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בחברה.   החשודים זומנו להשמיע את טענותיהם, ככל שיחפצו בכך, בהליך שימוע שיתקיים במחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש, בחשד לביצוע עבירות סביבתיות של זיהום מים בנסיבות מחמירות לפי חוק המים, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן לפי חוק שמירת הניקיון, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק למניעת מפגעים לפי חוק למניעת מפגעים, ועוד.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, התייחסה לכוונה להעמיד את הבכירים לדין: "הכוונה להגיש כתב אישום כנגד אחד התאגידים הרגישים במשק ובעלי תפקידים בו, בכפוף לשימוע, משקפת את עמדת המשרד להגנת הסביבה לאכיפה ללא פשרות של עבירות סביבתיות. מדובר באחד האסונות הסביבתיים הגדולים שידעה המדינה, ובחקירה שניהלה המשטרה הירוקה של המשרד תוך הקצאת משאבים חקירתיים משמעותיים. נמשיך לפעול בקו בלתי מתפשר להבטחת מיצוי הדין עם עברייני סביבה בכל המגזרים - הן בתשתיות והן בתעשייה - ולא נהסס להפעיל את כל הכלים העומדים לרשותנו, לרבות אכיפה פלילית במקרים הרלוונטיים".
מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מחויבת לערכי הטבע והגנת הסביבה, ומשקיעה לאורך השנים לשם כך משאבים רבים. בעת האירוע המצער, שאירע בשנת 2014, נהגה קצא״א באחריות וביעילות ופעלה באופן מקצועי ומהיר. מאז האירוע החברה פועלת לשיקום הקרקע, כולל באמצעים החדישים ביותר בעולם ומבצעת פרויקט ייחודי לניקוי הקרקע שמתבצע בשיתוף רשות הטבע והגנים, חברת נטפים וחברת ליקוויד גז, ומומן באופן מלא על ידי חברת קצא"א. קצא"א גאה על כך שמאמצי השיקום נושאים פרי, וראיה לכך היא שגם אנשי מקצוע מעידים על גידול עקבי באוכלוסיות החי והצומח בשמורה, דברים המלמדים על יציבות המערכת האקולוגית".