שלטי חוצות של הליכוד וכחול לבן שלטי חוצות של הליכוד וכחול לבן
נתניהו וגנץ. שוב בחירות?
(צילום: AFP)
עלות מערכת בחירות נוספת בישראל תגיע לכ-2.5 מיליארד שקל - עלות נמוכה מזאת של שלוש המערכות האחרונות, ולא מסיבות אופטימיות.
אם אכן לא תהיה הסכמה על אורכו של תקציב המדינה הבא – חד-שנתי או דו-שנתי – הבחירות יתקיימו כנראה בסוף חודש נובמבר או בראשית חודש דצמבר – 100-90 יום לאחר ההכרזה על הבחירות. זאת, אם הבחירות אכן יוכרזו ב-25 באוגוסט - המועד האחרון הנוכחי להעברת התקציב.
גם אז עדיין צפויים, לפי התחזיות האופטימיות במשרדי הממשלה הכלכליים, לפחות 600 אלף מחוסרי עבודה. במקרה הרע של החרפה במגפה וסגירת אלפי עסקים במשק עלול גם להיווצר מצב שיהיו בישראל שוב מיליון מובטלים.
ישראל דוהרת לבחירות: פרשנות של כתבתנו מורן אזולאי
(צילום: שחר גולדשטיין)

עלות יום השבתון למשק ממערכת בחירות נוספת מוערכת בכ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-2.3-2.1 מיליארד שקל בשלוש מערכות הבחירות מאז אפריל 2019. החישוב כולל את אובדן התפוקה במשק ואת עלות השכר הנוסף לעובדים, כיוון שיום שבתון בשל בחירות הוא, למעשה, יום חופש בתשלום. שכירים שמועסקים ביום הבחירות, שהוא שבתון לפי חוק, יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%. עוד עלות למשק, כמו גם למוסדות הממשלתיים שעובדים ביום שבתון, כמו שירותי החירום, המשטרה וכדומה.
העלות למגזר הציבורי, לפי חישובי משרד האוצר והתאחדות התעשיינים, הגיעה בבחירות הקודמות ל-0.7 מיליארד שקלים. העלות למגזר העסקי הגיעה ל-1.4 מיליארד שקלים, אך הפעם היא תגיע לכ-1.1 מיליארד שקל ואולי פחות מכך - ובסך הכל 1.8 מיליארד שקל.
ביום שבתון אחד הפסד התפוקה במשק נאמד בכ-350 מיליון שקלים, כאשר רק חלק מאובדן התפוקה ניתן להשלמה בימים הבאים שלאחר יום השבתון. בחלק מהמפעלים לא יכבו את המכונות והתנורים ביום שבתון בודד, כפי שנעשה בשבתות ובחגים, ולעתים הייצור נמשך גם באופן חלקי.
ספירת קלפיות הקורונהספירת קלפיות הקורונה
ספירת קלפיות הקורונה בבחירות הקודמות. עלות גבוהה יותר אך לא משמעותית
(צילום: שאול גולן)
עלות ועדת הבחירות המרכזית תגיע לכ-350 מיליון שקל, והיא כוללת את הצבת הקלפיות, הדפסת מאות מיליוני פתקי ההצבעה של כ-30 מפלגות, שכר עובדי הוועדות שתוגברו החל בבחירות הקודמות, ומימון כ-3,000 מפקחים שיהיה בקלפיות, רבים מהם מצוידים במצלמות כדי לשמור על טוהר המידות.
העלות עלולה להיות יקרה בעשרות מיליוני שקלים, וזאת אם יהיה צורך להפעיל עוד מאות קלפיות בשל הקורונה ואולי גם להאריך את שעות ההצבעה. עלות כזאת תייקר אמנם את הבחירות אך לא ביותר מ-20-30 מיליון שקל.
יחידות המימון שמוקצבות למפלגות, עבור כל חבר כנסת, הוגדלו בבחירות לכנסת ה-22, בהסכמה בין הליכוד לכחול לבן. היחידות הללו גבוהות מ-1.8 מיליון שקל לח"כ ולכן יסתכמו בכ-220 מיליון שקל.
חוצות המפרץ חיפהחוצות המפרץ חיפה
קניון חוצות המפרץ בחיפה. הקורונה תקטין את הפידיון
(צילום: שמיר אלבז)
לעומת זאת פדיון הקניונים, החנויות ובתי העסק, שיהיו פתוחים בחלקם ביום השבתון תהיה גבוהה מהממוצע ביום רגיל, שכן חנויות רבות יהיו פתוחות וברשתות רבות אף יהיו מבצעים מיוחדים שיגבירו את המכירות. עם זאת, כמובן שהקורונה, אם תהיה עימנו גם בראשית החורף, תקטין את הפדיון בחנויות לעומת שלוש מערכות הבחירות שהתקיימו מאז אביב 2019.
כמו כן יפעלו בתי האוכל – המסעדות ובתי הקפה - ייתכן שעדיין באופן מצומצם. היקף המכירות ביום השבתון לבחירות, שהעריכו באיגוד לשכות המסחר בבחירות הקודמות, מתקרב למיליארד שקלים, כ-5% יותר מביום רגיל. הפעם, בשל המיתון ומשבר הקורונה, ההכנסות צפויות להצטמצם בעשרות אחוזים.
אמיר ירוןאמיר ירון
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. "בחירות הן בשורה שלילית לכלכלה"
(צילום: רויטרס)
מוקדם יותר היום התבטא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון באופן חריג נגד האפשרות של בחירות בשל אי הסכמה על התקציב. הנגיד נמנע מלהיכנס לוויכוח על אורכו של התקציב אך אמר כי "על הממשלה להתקדם מהר ככל הניתן בקביעת מתווה ברור לתקציב המדינה ולהחלטות הכלכליות האחרות הנדרשות בעת הזאת. הפחתת האי-ודאות הפוליטית תתרום לאמון השווקים במשק הישראלי ותשפר את יכולת ההתמודדות עם המשבר. בעת הזו בחירות נוספות הן בשורה שלילית לכלכלה הישראלית".