יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד) הביעה הבוקר (יום א') התנגדות נחרצת לאפשרות שיוטל בחגים סגר כללי על מדינת ישראל בשל העלייה בתחלואת בקורונה. בראיון לאולפן ynet היא אמרה: "אני לא מצליחה להבין את האובססיה לסגר כללי על המדינה. אנחנו כבר חצי שנה בתוך האירוע והיה צריך לחזק את מערכת הבריאות. לא חיזקו".
היא הוסיפה כי הטרמינולוגיה של "לנצח" את המגפה שגויה בבסיסה: "מי שחושב שאפשר לנצח וירוס לא מדבר בצורה ריאלית. צריך להניח בפני הציבור נתונים מדויקים כדי להחזיר את אמונו. חייבים לתת תמיכה לעיר אדומה. זה שאנחנו נמצאים במגיפה זה ברור, אבל צריכים לראות את מספרי הברזל: מבחינת חולים קשים ומונשמים מצבנו יציב. אני מתנגדת חד-משמעית לסגר כללי. הציבור מותש. בואו נגייס אותו מחדש ונהפוך אותו לשותף".
2 צפייה בגלריה
יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטון
ח"כ יפעת שאשא ביטון
(צילום: חגי דקל)
על הביקורת כלפיה, המתייחסת להקלות שעליהן נאבקה בוועדה, אמרה ח"כ שאשא ביטון: "לבוא חודשיים אחרי ולומר שבגלל ההקלות שנלחמתי עליהן בוועדה הגענו למצב הזה – זה מופרך. אנחנו רואים שמספר החולים הקשים והמונשמים יציב. כן, יש פה התפשטות של וירוס, אבל סגר כללי זה לא הפתרון.
"אני לוקחת אחריות על ההחלטות שקבלתי. עבר יותר מחודש וזה לא תוצאה ישירה של ההחלטות שקיבלנו אז. לקבינט השרים לקח שבועיים לאשר את הרמזור. היה צריך באומץ לתת לפרויקטור להתמודד כבר בכניסתו לתפקיד. היה צריך לתת לו לעבוד. לשמחתי הרבה כל התחזיות הבומבסטיות לא התממשו".
משרד הבריאות עדכן הבוקר ש-1,493 מאומתים חדשים עם קורונה אובחנו במהלך השבת. מדובר בנתון הנמוך משמעותית מהנתונים בימים האחרונים, אך הוא נובע מירידה חדה מאוד במספר הבדיקות שפוענחו. אתמול פוענחו כ-15 אלף בדיקות קורונה וכמעט 1 מכל 10 בדיקות הייתה חיובית, כך שמדובר בנתון מדאיג מאוד. גם היום אחוז הבדיקות החיוביות עד כה עומד על 10%.
מספר המאושפזים ממשיך להיות יציב. מנתוני משרד הבריאות עולה כי 930 חולי קורונה מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ. 445 מהחולים מאושפזים במצב קשה, 119 מהם מחוברים למכונות הנשמה. מספר הנפטרים מפרוץ המגפה עלה ל-1,010.

2 צפייה בגלריה
מעבדות לבדיקת קורונה של צה"ל
מעבדות לבדיקת קורונה של צה"ל
מעבדות לבדיקת קורונה של צה"ל
(צילום: AFP)
על המשמעות הכלכלית של סגר אמרה שאשא ביטון באולפן ynet: "מי שאומר שלא תהיה פגיעה בכלכלה בסגר בחגים לא מבין איך הכלכלה עובדת. בפריפריה חיים מהתקופה הזאת כל השנה. כל התקהלות צריכה להיות מווסתת לפי הכללים".
- הגענו למצב שבו צריכים לשים את הקלפים על השולחן ולומר, הממשלה נכשלה כישלון טוטאלי. "אני לא במקום של לתת ציונים ובטח לא לומר שיש כישלון".
- מי מנע ממך לפרסם את הנתונים שעליהם את מדברת עליהם? האם מישהו הפעיל עלייך לחץ? האם חברי הכנסת לא יודעים את הנתונים המלאים? את אומרת "שקיפות", אוקיי, למה אתם לא עושים את זה? "כמו שאתה יודע, דווקא אצלי בוועדה הדברים כן נחשפו. בשבועות האחרונים דיברו הרבה במספרים אבסולוטיים, ואני אמרתי - תבדקו. אתם אומרים שהיה מספר שיא במאומתים? גם היה מספר שיא בבדיקות. זאת אומרת, דברים תמיד היו בהלימה".
- הממשלה אומרת שתדון השבוע בסגר כללי, ואריה דרעי אומר "אני לא מוכן לסגר מקומי בערים האדומות". אז תסבירי לנו, מישהו עובד עלינו בעיניים? מישהו דוחף לסגר כללי כי יש לו איזה אינטרס? "אני לא מצליחה להבין את האובססיה לסגר כללי. מה נשיג בסגר? הרי הוא לא יפתור באמת את הבעיה. הוא רק כדי לבלום לרגע את ההתפשטות של הנגיף ולתת למערכת הבריאות, כביכול, להיערך. למרות האווירה בציבור, אנחנו עדיין לא נמצאים במציאות שמצריכה סגר כללי. בטח שלא כשהתועלת שלו תהיה מאוד נמוכה מבחינת רפואית, אבל הנזק שלו לחברה, לכלכלה, לבריאות הציבור יהיה עצום לאין שיעור.
"צריך לעשות באומץ את מה שאמרנו פה לפני כמה שבועות: לטפל בצורה ממוקדת במוקדי התחלואה, לתת להם את חבילות הסיוע ולתת להם את התמיכה שנדרשת כדי למנוע בהם את התפשטות המגפה. צריך הסברה לציבור, לשים את הדברים בפניו בצורה הרבה יותר שקופה. תגייסו אותו, תהפכו את הציבור לשותף. מרגיש לי לא טוב שכבר יותר מדי זמן מדברים על העניין של סגר בחגים וזה כאילו מישהו מנסה להוביל לשם ולייצר איזשהו נרטיב".
- מי זה? מי זה המישהו הזה? ראש הממשלה? הפרויקטור? הפוליטיקאים? "אני לא יודעת, אני שומעת את השיח הזה בצורה מאוד רחבה, לא רק מבן אדם אחד".
בהמשך הוסיפה: "מדברים על סגר כבר חודש, ומצד שני מנסים לשגר 30 אלף לאומן".
- אז את אומרת שהפוליטיקאים דואגים כל אחד לסקטור שלו, מונעים את מה שצריך לעשות, פוגעים בפעולה של הפרויקטור ועושים כל מיני קומבינות פוליטיות. "אני משאירה לך לפרש את הדברים".

- את היית מהקולות המובילים להקלות, כולל חדרי הכושר והמסעדות. והנה עכשיו המצב חמור. תראי, אומרים בשיחות סגורות שאת קצת התאהבת בפוזיציה של להיות הקול הזה. יכול להיות שכרגע השיקולים שלך נובעים מפופולאריות ופחות מבריאות הציבור? "במחילה, הטענה הזו לא רלוונטית. ההחלטות האלה התקבלו לפני כחודשיים. הם דיברו על כך שתוך שבועיים נראה את התוצאות של הפתיחה. התחזיות האלה התנפצו. דיברו על 1,600 חולים קשים אחרי שבועיים - לא קרה. דיברו על 3,200 חולים קשים באמצע אוגוסט - לא קרה. לבוא כחודשיים אחר כך ולומר שכל מה שקרה עכשיו זה בגלל החלטה שהתקבלה לפני חודשיים? הם בעצמם יודעים כמה זה מופרך".
- השיקולים שלך לא מונעים פוליטית? יש לך מחשבות שניות? "על הכתפיים שלי מוטלת אחריות מאוד כבדה ולכן אני שוקלת את צעדיי בכל פעם לפני שאני מדברת. אבל בואו נסתכל על הנתונים כפי שהם. אנחנו רואים שמספר החולים קשה נשאר יציב במשך תקופה מאוד ארוכה. אנחנו רואים שמספר המאושפזים נשאר יציב. אנחנו רואים שאין תמותה עודפת במדינת ישראל. מה עולה? מספר המאומתים. אם נדגום מחר 100 אלף איש – נגיע ל-8,000 מאומתים או יותר".

ככל שיודעים: 0 נדבקים בהפגנות

ח"כ שאשא ביטון התייחסה לסוגיית ההפגנות ברחבי הארץ, ועל סכנת ההידבקות של המשתתפים. לשאלה אם הייתה משנה משהו, ענתה: "הייתי משנה באופן הזה שהייתי דואגת אולי שההפגנה תתנהל בצורה אחרת, תוך שמירה על הכללים. אין מה לעשות, הפגנה מותרת על פי חוק ואני מזכירה עוד פעם: יש פה הפגנות כבר יותר מחודשיים וחצי. בואו נוודא שהן נעשות כמו שצריך במקום להגיד 'הן מקור הדבקה'".
- לך יש נתון שמעיד על כך שיש שם הדבקה?" "ממחקר אפדמיולוגי שאנחנו קיבלנו יש אפס נדבקים. האם זה באמת המצב? אנחנו לא יודעים. כי גם אומרים שחלקם הגיעו בלי טלפונים, אבל אני חוזרת למה שאמרתי את זה קודם. תפסיקו לחפש את זה מגזרית. בסופו של דבר, אין לנו שום נתון על הדבקות אינטנסיביות בהפגנות".
- בא הפרויקטור רוני גמזו ורוצה לעשות צעדים מסוימים. הוא לא תמיד מקבל את התמיכה שלכם. "בוא נעשה הפרדה. הפרויקטור קודם כל מדבר עם ועדת השרים ורק בקבינט השרים לקח לו יותר משבועיים כדי לאשר את תוכנית הרמזור. פרופ' גמזו בא כמפקד האירוע עם תוכנית מאוד מדויקת ואמר - בואו נטפל במוקדי התחלואה. היה צריך באומץ לתת לו לטפל במוקדי התחלואה כבר כשהוא נכנס. אני נותנת לו גיבוי מלא. אני חושבת שהוא מביא קול שקול ומאוזן. עדיין לא מאוחר. אפשר להמשיך לתת לו להוביל את האסטרטגיה של טיפול ממוקד במוקדי התחלואה ולא ללכת לסגר כולל".


ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) התייחס באולפן לתחלואה הגבוהה בחברה הערבית ובאפשרות להטיל סגרים על ערים אדומות: "אני לא אוהב את הדיפרנציאציה של ערבים וחרדים כשהקבוצות הכתומות יכולות תוך יממה להפוך לאדומות. לכן אני חושב שזו הייתה טעות מלכתחילה לעשות את זה מגזרי. צריך להתעמת עם המציאות. החתונות הן מקור של התפרצות, של התפשטות הנגיף ואנשים בהן לא שומרים על הכללים".
- למה יש התרופפות עכשיו? אין פיקוח? "אמרת ובצדק שאין אכיפה ויש היעדר אמון מוחלט בהחלטות הממשלה, בזיגזג שהיה, ברקע הפוליטי של ההחלטות. היעדר האמון שייך ליהודים וערבים באחד. שנית, אין הסברה בערבית. אפשר היה להסביר יותר. היה צריך לשפוך כסף למדיה בערבית כדי להסביר שאנשים מתים מהקורונה. אנשים חושבים שזאת עוד מחלה ויראלית".
ראש העיר טייבה, שועא מנצור מארוה, הוסיף: "לאחר שפתחנו את שנת הלימודים בצורה מאוד חלקה, עם 100% נוכחות של תלמידים, ביום אחד בהיר, כתוצאה מחישוב אריתמטי של נוסחת גמזו, נהיינו עיר אדומה. מחיתי על כך שהנתונים שהוצגו לקבינט אינם נכונים ואינם מדויקים. הנתונים בשטח שונים לחלוטין. אין לו התנגדות שיהיה סגר לילה כדי למגר את תופעת החתונות, אבל לא יעלה על הדעת לפגוע בתלמידים שהפסידו בשנה היוצאת ארבעה חודשי לימוד".